הדחייה החדשה של פינוי חאן אל-אחמר, הפעם של ממשלת הימין-ימין מלא-מלא וכנראה לתמיד, הוא תוצאה ישירה של ביקור שר החוץ האמריקאי אנטוני בלינקן בישראל וברשות הפלסטינית, ובעיקר של השיחה ב-4 עיניים בין האורח מארה"ב לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

דחיית פינוי חאן אל-אחמר, הפעם של ממשלת הימין מלא-מלא וכנראה לתמיד, הוא תוצאה ישירה של ביקור שר החוץ האמריקאי בלינקן בישראל וברשות הפלסטינית, ובעיקר השיחה ב-4 עיניים עם נתניהו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

איננו יודעים מה היה בפגישה הזאת, אבל ניתן לשחזר מה היה שם מההתבטאויות של נתניהו ובלינקן ומן התגובות בעולם הערבי.

ראשית, עצם ביקורו של השר האמריקאי מעורר תמיהה – לנוכח המשברים העולמיים כמו אוקראינה-רוסיה וחוסר היכולת להגיע עם איראן להסכם גרעין חדש. מה כל כך חשוב לבוא דווקא לכאן, ועוד להשאיר צוות מעקב שישגיח שההסכמות עם נתניהו ואבו מאזן – אכן יתממשו. האם באמת חאן אל-אחמר עומד בשורה אחת עם משבר אוקראינה, עם כל הכבוד?

בארצות הברית רואים את המכלול השלם של המצב, שאותו הם מקבלים ממדינות ערב שעשו שלום עם ישראל – מצרים וירדן.

כאשר מקשיבים למקורות ירדניים, הרי לא רק שפגישת נתניהו עם המלך עבדאללה נכשלה, אלא שבירדן התחזקה ההערכה כי נתניהו מבקש להפיל את המלך עבדאללה.

ומדוע שישראל תרצה לחולל שינוי משטרי בירדן? כדי לחולל נכבה חדשה ולגרש את הפלסטינים מן הגדה המערבית לגדה המזרחית. זה יכול להישמע מופרך ומרחיק לכת בעיניים ישראליות, אבל ירדן, שחוותה שני גלי הגירה גדולים – חצי מיליון פליטים מעיראק ומיליון פליטים מסוריה – גל הגירה נוסף של הפלסטינים מן הגדה המערבית למזרחית לא נשמע כל כך מופרך כפי שהוא עלול להישמע בישראל.

עצם ביקורו של השר האמריקאי מעורר תמיהה – לנוכח משברים עולמיים כמו אוקראינה-רוסיה וחוסר היכולת להגיע עם איראן להסכם גרעין חדש. מה כל כך חשוב לבוא דווקא לכאן, ועוד להשאיר צוות מעקב?

כך יש להבין את ההתקרבות בין השבט הבדואי החשוב בנו סח'ר לתנועת האחים המוסלמים, ואת קבלת הפנים החגיגית שערכו מנהיגי השבט לכבודו של דרשן אל-אקצא הקיצוני, שיח' עכרימה סברי, עד לא מכבר אישיות בלתי רצויה בירדן.

זאת בעצם אמירה של הבדואים שלא יסבלו את חיזוק היסוד הפלסטיני בגדה המזרחית כתוצאה מן הלחץ הישראלי להגירה של הפלסטינים מן הגדה המערבית.

כאשר נתניהו דיבר עם רשת CNN הוא דיבר על הצורך לעקוף את הבעיה הפלסטינית (כדי לאחד כוחות נגד איראן). לדעתו, השלום עם הפלסטינים יבוא אחרי השלמת מהלך הסכמי אברהם. יש הרבה אמת בקביעה הזאת, אבל בעולם הערבי רואים זאת אחרת.

בעולם הערבי הם רואים שישראל קושרת את המשבר מול איראן עם ערעור הרשות הפלסטינית, והתוצאה עלולה להיות שיצירת מתיחות בין ישראל לפלסטינים, כזו אולי אפילו שתגלוש לערביי ישראל במקביל להיערכות מול איראן – תיצור את התנאים לנכבה חדשה על חשבון ירדן ונפילת המשטר שלה.

האם החשש נכון או לא נכון – לא חשוב כרגע. מה שחשוב הוא שזאת ההערכה בעולם הערבי, והמלך עבדאללה הצליח להחדיר תובנה זאת לארצות הברית. מכאן ביקורו של בלינקן בישראל, וזה שורש השיחה בארבע עיניים עם נתניהו – שנועד להבטיח לערבים שהסצנריו הזה לא יתממש.

האם החשש מנכבה נוספת על חשבון ירדן נכון או לא – לא חשוב כרגע. מה שחשוב הוא שזאת ההערכה בעולם הערבי, והמלך עבדאללה הצליח להחדיר זאת לארה"ב. מכאן ביקורו של בלינקן בישראל

דחיית פינוי חאן אל-אחמר הוא צעד ראשון בכיוון הזה, ריסון איתמר בן גביר על הר הבית הוא צעד נוסף, ונמתין לפסח לראות אם זה יהיה חג או אירוע בטחוני.

יש לשים לב כי בראיון עם CNN, נתניהו הדגיש כמה פעמים כי אין בכוונת ישראל לגרש את הפלסטינים, ויש לראות בכך הידהוד של הדברים ששמע מבלינקן. הוא גם הדגיש כי בכוונתו לשמור על השקט ועל הרגיעה בחזית הפלסטינית, ופה אנו מגיעים לעניינו של אבו מאזן.

בלינקן לא בא לרמאללה כדי להתניע תהליך שלום. הוא בא כדי להבטיח שאחרי הבטחת נתניהו לשמור על השקט, גם אבו מאזן מצדו ידאג לכך. וליתר ביטחון גם משלחת של המודיעין המצרי הגיעה לרמאללה לאותה תכלית.

מה יקבלו הפלסטינים תמורת השקט? כנראה כלום. הם לא מסוגלים להתניע אינתיפאדה עממית, כי הפלסטינים עצמם מאסו בהם, אבל גם לא מסוגלים ולא יכולים להפסיק את מכונת ההסתה של כלי התקשורת הרשמיים שלהם.

בלינקן לא בא לרמאללה להתניע תהליך שלום אלא כדי להבטיח שאחרי הבטחת נתניהו לשמור על השקט, גם אבו מאזן מצדו ידאג לכך. וליתר ביטחון גם משלחת של המודיעין המצרי הגיעה לרמאללה לאותה תכלית

בלינקן נתן לפלסטינים הבטחה צנועה של תמיכה ישירה בתקציב השוטף. אבל עד כה כל ההבטחות האמריקאיות לא העשירו את קופת הרשות וכך יהיה גם עכשיו. קודם נעבור את פסח בשלום, ואחר כך נראה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.