מסע הגבורה של שתי נשות חוק להגנה על הדמוקרטיה בישראל

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)
שיר תורם/פלאש90
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באוניברסיטת חיפה, 15 בדצמבר 2022

מי שיוצא בימים אלו להגנת הדמוקרטיה בישראל, למען ההפרדה בין הרשויות ונגד הגבלת כוח העל שדורשת לעצמה הרשות המחוקקת – הן שתי נשים, שתי שומרות הסף של הדמוקרטיה: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, האישה הראשונה שמונתה לתפקיד. שתיהן יוצאות למסע גבורה להגנת אופייה של המדינה שבה אנחנו חיים ורוצים להמשיך לחיות כדמוקרטיה.

בימים אלה מתוכנן שינוי דרמטי במערכת המשפט, המזעזע את אמות הסיפים. יש שיאמרו שינוי שהוא הפיכה של מוסדות הדמוקרטיה, שעליהם קמה ומושתתת מדינה ישראל.

בימים אלה מתוכנן שינוי דרמטי במערכת המשפט, המזעזע את אמות הסיפים. יש שיאמרו שינוי שהוא הפיכה של מוסדות הדמוקרטיה, שעליהם קמה ומושתתת המדינה

ההפיכה באה לשנות את סדרי ההפרדה בין הרשויות: המחוקקת והשופטת. מערכת איזונים רגישה ומורכבת שומרת על בלמים וחסמים, העוצרים כל אחת מהרשויות מהשתלטות חסרת רסן על מערך החוקים השומר עלינו כעל הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ההתלבטות של שתי נשים אלה, נשיאת בית המשפט העליון – אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה – עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, אני מעריכה, הייתה קשה מאוד. נשיאת בית המשפט מחזיקה בתפקידים מורכבים, לעתים מתנגשים. בית המשפט שבראשו היא עומדת החליט בעבר ויחליט בעתיד הקרוב והרחוק על גורלם של אנשים ונשים, ביניהם פוליטיקאים, שמהם יוצאים עתה מי שעומדים בראש המהפכה. מי שמנסה להחריב את ההפרדה בין הרשויות הם אלה העומדים למשפט בפני המערכת אותה הם רוצים להחליש.

אבל עשייה לעולם אינה קלה, ודאי שלא בנושאים חשובים ומהותיים למדינה. ונשיאת בית המשפט העליון הבינה כי למרות הקושי הכבד, למרות שתספוג היא אישית והמערכת בראשה היא עומדת עוד קיתונות של כעס ולעג, גימוד ערכה והנחתת מעמדה כנשיאה וכאישה – עליה לעשות בגבורה את המעשה הנכון.

הכנסת פוליטיזציה למערכת המשפט בעזרת פסיקת ההתגברות ומתן זכות הקביעה לפוליטיקאים מי יעמדו בראש מערכת המשפט היא שבירה של העיקרון הבסיסי של הלגיטימיות שיש לממשלות במדינה ישראל  – הפרדה בין הרשות המבצעת לזו השופטת.

עשייה לעולם אינה קלה, ודאי שלא בנושאים חשובים ומהותיים למדינה. ונשיאת ביהמ"ש העליון הבינה כי למרות הקושי הכבד והידיעה שתספוג עוד קיתונות של כעס ולעג, עליה לעשות את המעשה הנכון

גם היועצת המשפטית עומדת בפני החלטות קשות הנוגעות לפוליטיקאים ולהתנהלותם, אלה שיקבעו האם תמשיך בתפקידה או שתפוטר בבושת פנים. היא סופגת נאצות של פוליטיקאים, הכפשה ואיומים בפיטוריה, ובכל זאת אוזרת עוז בכל פעם מחדש להגן על חוקי המדינה ועל דמותה הדמוקרטית.

שתי נשים אמיצות אלה בחרו לצאת למסע גבורה למען מדינת ישראל.

על מסעות גבורה כתב קארל גוסטב יונג, תלמידו הנבחר של פרויד ופסיכיאטר מוביל בזכות עצמו. מסע הגבורה הוא כל מסע למען מטרה חשובה שאנחנו עוברים בחיינו האישיים.

המסע הזה מתחיל בגיוס לצבא בגיל 18 והתמודדות עם אתגרים קשים, פיזיים ונפשיים. העשור השלישי של חיינו מוקדש למסעות גבורה בזה אחר זה: בחירת ועיצוב החיים המקצועיים, מציאת זוגיות ובניית משפחה, התמודדות כלכלית עם המציאות הקשה במדינת ישראל. לאחר מכן אנחנו ממשיכים במסעות גבורה ובהתמודדות עם האתגרים שהחיים מזמנים לנו. זו הדרך של כל איש ואישה במהלך חייהם.

הסיבה לכל מסע גבורה היא מצוקה קשה ורצון להתפתחות והם המעוררים את האומץ לצאת אליו. במהלכו מנחה אותנו היסוד הגברי שבכל איש ואישה, זה הרציונלי, החודר להשגת המטרה, הנשען על החשיבה הלוגית ועל התרבות בה אנחנו חיים.

על מסעות גבורה כתב קארל גוסטב יונג, תלמידו הנבחר של פרויד ופסיכיאטר מוביל בזכות עצמו. מסע הגבורה הוא כל מסע למען מטרה חשובה שאנחנו עוברים בחיינו האישיים

מסעות גבורה נשיים מתבססים גם הם על היסוד הגברי, הלוגי וחדור המטרה, אלא שהם משלבים את הדרך של היסוד הנשי. נשים בחברה שלנו עוברות במסעות הגבורה שלהן לא רק את הקשיים שמתוך העניין עצמו, אלא גם את ההתמודדות עם גישה גברית של הנחתת הנשים והורדת ערכן. זאת רק מכיוון שהן נשים, תפיסה שקיימת אצל חלקים מהעם.

מסעות גבורה קיימים גם אצל אומות ועמים ומובילים אותם גברים ונשים חדורי מטרה. מטבע הדברים אלה מסעות הרואיים החוצבים את דרכם נגד התנגדויות קשות, מלווים בכעס עז ולעתים בהרס ובמלחמות. כזה היה המסע של הקמת מדינת לעם ישראל בזמן משה, וכזה היה המסע להקמה מחודשת של מדינת ישראל לעם ישראל לפני 75 שנים. למען המדינה מוכנים נשים וגברים לוותר על ביטחון אישי ותעסוקתי ולהגן על היקר להם ולנו.

כאשר אישה עושה מסע כזה היא עומדת לא רק מול המתנגדים לרעיון עצמו, אלא גם מול הנלחמים בעצם הלגיטימיות שלה כאישה להשמיע דברים אל מול גברים.

הפעם יצאו שתי נשים חזקות ואמיצות להגן על שלטון החוק בפני ממשלה שהיא ברובה המכריע מורכבת מגברים, שחלקם הגדול רואה בנשים נחותות.

כאשר אישה עושה מסע כזה היא עומדת לא רק מול המתנגדים לרעיון עצמו, אלא גם מול הנלחמים בעצם הלגיטימיות שלה כאישה להשמיע דברים אל מול גברים

עליהן להילחם מלחמה כפולה: מלחמת הפרדת רשויות והעמידה בחוקים החשובה כל כך לקיום דמוקרטי וארוך ימים של המדינה, ומלחמת הנשים על הזכות להביע את דעתן ולהיות חלק מקבלת ההחלטות במדינה.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 736 מילים ו-1 תגובות
סגירה