לאחר שסיים להעביר 2 סעיפים מרכזיים בהפיכה המשטרית שהוא מוביל, נראה בנימין נתניהו זחוח ומשועשע למדי.
שחצן ושיכור כוח, נתניהו נראה משוכנע שהוא שולט באירוע. הוא סבור שיצליח לחלץ את עצמו ממשפט בעזרת הפיכה משטרית המבצעת התנקשות בדמוקרטיה, ולאחר מכן להמשיך לנהל מדינה בצלמו ובדמותו (בלי "הפרעות מיותרות" בדמות יועצים משפטיים או שרים עם עמוד שדרה).
שחצן ושיכור כוח, נתניהו נראה משוכנע שהוא שולט באירוע. הוא סבור שיצליח לחלץ את עצמו ממשפט בעזרת הפיכה משטרית המבצעת התנקשות בדמוקרטיה, ולאחר מכן להמשיך לנהל מדינה בצלמו ובדמותו
מבחינת נתניהו, הוא כרגע "רוכב" על הנמר בדמותם של שמחה רוטמן, יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר להשגת מאווייו האישיים. מה שהוא לא תופס זה את העובדה, המתבהרת מיום ליום, כי הם דווקא אלה ש"רוכבים" עליו.
נתניהו חפץ בהפיכה המשטרית מסיבה אחת ויחידה – חילוץ עצמי ממשפט שעשוי להוביל אותו לכלא. לוין ורוטמן חפצים בהפיכה האיומה מתוך אידאולוגיה סדורה הרואה במערכת המשפט "מטרד" שחובה להסיר.
סמוטריץ' ובן גביר רוצים ב"רפורמה" כי זו מסייעת להם לממש את חזון הבלהות שלהם – הנצחת הכיבוש באמצעות בנייה בלתי מוגבלת בשטחים, משטרה וצבא הכפופים לגחמות המשיחיות שלהם, והפיכת מדינת ישראל למדינת יהודה.
נתניהו, במבנה אישיותו הבסיסי, הוא שמרן החרד משינויים. שנותיו הרבות בשלטון התאפיינו בדשדוש וקפיאה על השמרים, לפחות באשר לסוגיות כבדות משקל כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני וניהול הכלכלה הישראלית. לא סתם נתניהו נמנע מסיפוח – חרף תמיכתו המוצהרת – בכל שנות שלטונו.
הוא תמיד יעדיף למסמס הכרעות חשובות. גם כשיכריע, יעשה זאת בדקה התשעים. במובנים רבים, ההפיכה המשטרית, שהאיש מקדם מתוך המצוקה האישית שאליה נקלע, נוגדת את תפיסת עולמו (בהנחה שעודנה קיימת) כמו גם אופיו הבסיסי.
נתניהו תמיד יעדיף למסמס הכרעות חשובות. גם כשיכריע, יעשה זאת בדקה ה-90. ההפיכה המשטרית, שהוא מקדם מתוך המצוקה האישית אליה נקלע, נראית נוגדת את תפיסת עולמו (בהנחה שעודנה קיימת) ואופיו הבסיסי
רה"מ, שבסוף השנה ימלאו לו 74, משוכנע ששותפיו הפוליטיים הם רק מריונטות בתיאטרון הבובות שהוא מפעיל. אלא שאותן "מריונטות" לא פעם דווקא מפעילות אותו. כפי שנתניהו משתמש ב"חבריו" לממשלה" להשגת מטרותיו האישיות (ובראשן היחלצות ממשפט), כך בדיוק הם משתמשים בו לקידומן של אג'נדות שלא בהכרח משרתות את תכניותיו לעתיד. נתניהו אולי מאמין שהוא שולט בגובה הלהבות אך האש כבר יוצאת משליטה ומאיימת לכלות את כולנו.
אין ספק כי הרצון העיקרי של ביבי הוא להימלט ממשפט, אך הוא גם רוצה אהדה בקרב מנהיגי העולם (בדגש על ארצות הברית) ורוצה כלכלה יציבה כדי שיוכל להמשיך להתהדר בתואר "מר כלכלה" – מיתוס מופרך לפחות כמו ההגדרה שלו כ"מר ביטחון".
אלא שיציבות ואהדה בעולם לא יכולים להתקיים כששר האוצר הוא משיחי וגזען שכל רצונו לתחזק את מפעל ההתנחלויות, שר המשפטים רואה את מערכת המשפט כאויב שצריכים למגר, והשר לביטחון לאומי הוא פירומן סדרתי שהורשע בחייו בשמונה עבירות פליליות, בהן הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.
אל מול החבורה הבריונית והפנאטית הזו, האופוזיציה מגלה רפיסות וחוסר רצון או יכולת לחשוב מחוץ לקופסה.
במקום להתעטף בדגלים במליאת הכנסת ולדבר בנימה תבוסתנית על קץ הדמוקרטיה, הגיע הזמן להשיב מלחמה נחושה הכוללת שימוש בכלים של נתניהו ושות'. החרמת ההצבעות במליאה (הח"כים של הליכוד החרימו את ועדות הכנסת כשהיו באופוזיציה), גיוס מנהיגי העולם נגד ניסיונות ההפיכה והפגנות יומיומיות ליד בתיהם של "אדריכלי הדיקטטורה" הם רק חלק משורת צעדים מתבקשים במאבק להצלת הדמוקרטיה.
במקום להתעטף בדגלים במליאה ולדבר בנימה תבוסתנית על קץ הדמוקרטיה, הגיע הזמן שהאופוזיציה תשיב מלחמה נחושה הכוללת שימוש בכלים של נתניהו ושות'. החרמת הצבעות, גיוס מנהיגי העולם ועוד
הגיע העת שראשי האופוזיציה יפנימו – המאבק לשמירת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית עבר מהמליאה לרחוב. אין טעם "לכבד את כללי המשחק" כשמנגד עומדים ממזרים חסרי כבוד שלא בוחלים בדבר על מנת להשיג את מבוקשם. אמנם יש מפלגה שנקראת "המחנה הממלכתי" אך ביבי ובני בריתו קברו את המושג "ממלכתיות", ולמרות שחלקם דתיים או חרדים, התחושה הכללית היא שאין להם אלוהים.
לשוחרי הדמוקרטיה נותרה רק אופציה אחת – מאבק לוחמני ועקבי נגד חבורה מטורללת שמחריבה את הפלא שבנו פה מייסדי המדינה. החלופה למאבק אסרטיבי היא לסמוך על בצלאל סמוטריץ' שישמור על זכויות האדם. וזו, אם להתבטא בעדינות, לא חלופה מלבבת.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם נתניהו באמת היה רוצה להימלט ממשפטו, כל שהיה צריך לעשות זה להחליף צד לשמאל, ומיידית להיות מאותרג כמו שרון בזמנו.
או כמובן לפרוש מהחיים הפוליטיים ולחתום על עסקת טיעון ללא קלון כמו שהוצע לו.
עצם זה שהוא בוחר באף אחת מהאפשרויות הללו מראות שהניתוח בכתבה מוטעה מיסודו.
ניתוח מדויק,
יש שיגידו שהןא חרד משינויים ויש שיגידו שהוא מזהה שהעם עכר את מסה קריטית של ימין מלא ועל כן העת לשינויים הקיצוניים. עד עתה היה חייב זנבות מרכזיים בממשלתן על מנת להקים קואליציה כגון סיעת עצמאות, יש עתיד , כולנו. כעת 61 של מטורפים על מלא ואין בו חשש לאיבוד הממשלה בעקבות שינויים רדיקליים. בממשלה הקודמת שלן איום על התאגיד היה משבר קואליציוני. היום ההפך.