מחאה נגד המהפכה המשפטית בחיפה, 20 בפברואר 2023 (צילום: שיר תורם/פלאש90)
שיר תורם/פלאש90

עו"סות מחאה

חרף הביקורת, חלק קטן מהעובדות הסוציאליות, כולל יו"ר איגוד העו"ס ענבל חרמוני, שובתות ומוחות נגד המהפכה המשפטית ● העובדות הסוציאליות מספרות כי פסיקות עבר סייעו למטופלים שלהן – מאנשים עם מוגבלויות שהרשויות אסרו עליהם להיפגש עם ילדיהם ועד לחולי HIV שהופלו לרעה בכניסה לבתי אבות ולטיפולי שיניים ● מנגד, אחרות תוקפות את חרמוני: "מרתיח אותי שענבל הולכת ומדברת בשמי"

כ־500 עובדות ועובדים סוציאליים מקיימים היום (חמישי) שביתה נגד המהפכה המשפטית. השובתות, שהתארגנו תחת הארגון הלא רשמי "עו"סות דמוקרטיה", כתבו בהצהרה שפרסמו: "כעובדות ועובדים סוציאליים, החורטים על דגלנו להגן על שכבות מוחלשות, לא נאפשר דיקטטורה בישראל!"

המאבק על המהפכה המשפטית גורם לקרע פנימי בקרב העובדים הסוציאליים. רבות מהן משתתפות בהפגנות נגדה. הן פועלות גם כאזרחיות וגם כנשות מקצוע, שחוששות שהרפורמה תפגע בעבודתן ובמטופליהן.

אחת המפגינות היא היו"ר הצעירה והכריזמטית של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, שנאמה באחת ההפגנות נגד הרפורמה בתל אביב.

חרמוני, שנבחרה לתפקיד ב־2018, ושוב לפני כחודש, הובילה מאבק סוער לשיפור תנאי העסקת העובדים הסוציאליים – שהסתיים בהעלאת שכרן – וזוכה על כך להערכה בקרבן. אבל הנאום שלה בהפגנה עורר תגובות נזעמות בקרב העובדות שלא רוצות קשר למחאה.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, נואמת בהפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 10 לפברואר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני נואמת בהפגנה בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 10 לפברואר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)

"אני מקבלת הרבה ביקורת על כך", מודה חרמוני. "לקראת הנאום ואחריו כתבו לי דברים כמו, 'ענבל, בחרתי בך ליו"ר, הייתי גאה בהישגייך, כואב לי שהשתמשת בכוח שנתנו לך למשהו שלא מייצג אותי'. וגם 'אני דורש שתחזרי בך'. עניתי לרובם באופן אישי.

"אמרתי להן, ואמרתי גם בנאום בהפגנה, אני מפגינה בתור עצמי, כענבל, ולא במסגרת התפקיד, זאת לא מחאה ארגונית. אבל זאת מחאה שאני מרגישה מחויבת להשתתף בה, כאזרחית, כאישה שתיפגע מההפיכה, כעובדת סוציאלית המחויבת לקוד האתי שלנו, שההפיכה מנוגדת לו ותפגע בעבודתנו ובמטופלים שלנו.

"אני, בעצם, בסיפור הזה שתי בנות אדם שאני לא יכולה להפריד ביניהן. אני לא יכולה להפריד את עצמי מהאישה הלוחמנית שנשכבה על הכביש במאבק על תנאי ההעסקה שלנו. האישה הזאת לא יכולה לעצום עיניים מול התהליך ההרסני שהממשלה מחוללת כיום במדינה".

"אני לא יכולה להפריד את עצמי מהאישה הלוחמנית שנשכבה על הכביש במאבק על תנאי ההעסקה שלנו. האישה הזאת לא יכולה לעצום עיניים מול התהליך ההרסני שהממשלה מחוללת כיום במדינה"

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, משתתפת במחאה נגד המהפכה המשפטית, פברואר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, במחאה נגד המהפכה המשפטית, פברואר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)

למה, לדעתך, הרפורמה תפגע במטופלים שלכן?
"כי בתי משפט עצמאיים מגינים על החלשים. למשל, אנחנו וארגונים חברתיים נוספים עתרנו לבג"ץ וביקשנו שחברת חשמל תפסיק לנתק חשמל ללקוחות עניים שלא מצליחים לשלם חשבונות. בג"ץ פסק שאסור לנתק ללקוח שיוכיח מצוקה כלכלית – והנימוק היה עילת הסבירות, שאותה מבטלים במסגרת ה'רפורמה'.

"או חוק הדיור הציבורי. במשך שנים הממשלה לא יישמה אותו כמו שצריך, מכרה דירות ציבוריות ישנות לדיירים אבל לא השתמשה בכסף כדי לבנות דירות חדשות, עד שבג"ץ חייב אותה ב־2014".

"אם ילד עני מיטלטל בין מעונות זמניים כי למשפחתו אין בית, או חי בין הפסקות חשמל, זה יפגע בסיכויים שלו לצאת ממעגל העוני. אלה המטופלים שלנו".

"עתרנו לבג"ץ וביקשנו שחברת חשמל תפסיק לנתק חשמל ללקוחות עניים. בג"ץ פסק שאסור לנתק – והנימוק היה עילת הסבירות, שאותה מבטלים במסגרת ה'רפורמה'"

במקביל לביקורת הפנימית בקרב העובדים הסוציאליים, חרמוני הולכת על חבל דק גם במהלכיה מול יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד – שארגון העובדים הסוציאליים משתייך אליה. בר־דוד מפגין אדישות מוחלטת למאבק על הדמוקרטיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד, 17 בינואר 2023
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויושב ראש ההסתדרות ארנון בר־דוד, 17 בינואר 2023

השביתה היא מהלך סמלי בעיקרו. העובדות הסוציאליות השובתות מהוות כ־3% מהעובדות הסוציאליות בישראל לכל היותר. חלקן עובדות ברשויות מקומיות, שבהן ממילא מתקיימת היום שביתה בדרישה להגדלת תקציבי החינוך לעיריות בלי קשר למהפכה המשפטית. העובדות הסוציאליות פשוט הכריזו שהשביתה שלהן היא גם נגד ההפיכה.

עובדות סוציאליות אחרות, המועסקות בעמותות ובמשרדי ממשלה ושובתות היום – לקחו יום חופש, רובן בהסכמת המעסיקים, שתומכים בשביתה או אדישים אליה. אבל יש מעסיקים שמתנגדים למחאה, שלא אישרו היעדרות לצורך השביתה, ועלולים לנצל את יכולתם החוקית לפטר עובדת סוציאלית ששבתה או להתנכל לה.

להסתדרות אין כוונה לגבות עובדים הנעדרים בשל המחאה. גורם בכיר בהסתדרות אמר בשבוע שעבר לזמן ישראל: "זאת שביתה פוליטית־מפלגתית, העובדים שלנו לא אמורים לשבות". זאת, בניגוד לעמדת ארגון כוח לעובדים, שהבהיר כי יגן על עובדים שייעדרו מעבודתם בשל המחאה בלא אישור.

עמדת ההסתדרות מעוררת זעם בקרב העובדים הסוציאליים. ב"עו"סות דמוקרטיה" הצהירו: "ההסתדרות נמנעת מלנקוט עמדה וחושבת שאנו משרתים אותה, במקום שהיא תשרת אותנו".

ההסתדרות לא מגבה עובדים הנעדרים בשל המחאה. עמדתה מעוררת זעם בקרב העו"ס. ב"עו"סות דמוקרטיה" הצהירו: "ההסתדרות נמנעת מלנקוט עמדה ולשרת אותנו"

עובדות סוציאליות מפגינות מול משרד האוצר בדרישה להעלאת שכרן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עובדות סוציאליות מפגינות מול משרד האוצר בדרישה להעלאת שכרן (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)

חרמוני הצהירה בריאיון לכתבה זאת על מדיניות שונה, בפועל, מזו של ההסתדרות (אף שאינה מודה בכך). לדבריה: "אני מבטיחה שנעזור כמה שיותר לעובדות ועובדים אם תיווצר להן בעיה בגלל ששבתו. זה חשוב לנו.

"אבל אני לא יכולה להבטיח שעובדות שישבתו בלי אישור יהיו בטוחות לגמרי, כמו בשביתה רגילה. אין לי כלים ארגוניים המבטיחים את זה, כי זאת שביתה אזרחית, לא ארגונית. אני מאמינה שרוב המעסיקים יאפשרו לשבות".

"אני מבטיחה שנעזור כמה שיותר לעובדות ועובדים שתיווצר להן בעיה בגלל ששבתו. זה חשוב לנו. אבל אני לא יכולה להבטיח שעו"ס שישבתו בלי אישור יהיו בטוחות לגמרי"

מה דעתך על האדישות של יו"ר ההסתדרות מול המהפכה המשפטית והמאבק?
"אני חלק מההסתדרות, אני שלמה עם כך ונותנת לארנון את מלוא התמיכה. יש 600 אלף עובדות ועובדים בשירות הציבורי, שהסכם השכר שלהם לא עודכן חמש שנים. רובם בשכר צנוע. ארנון צריך להשיג להם הסכם חדש, וזה הכי חשוב כרגע, זה הלחם. אנשים מכל חלקי הציבור, חלקם תומכים בממשלה".

יש ביניהם גם ועדים שהתפקדו לליכוד בהמוניהם.
"חלקם".

שרת התחבורה מירי רגב במעמד חתימת הסכם קיבוצי מול עובדי רכבת ישראל עם יו
שרת התחבורה מירי רגב במעמד חתימת הסכם קיבוצי מול עובדי רכבת ישראל עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ויו"ר דירקטוריון הרכבת משה שמעוני, 2 בפברואר 2023

אם הרפורמה תעבור, היא תחליש את בית הדין לעבודה, שמגן על העובדים כשמעסיקים מפרים הסכמי עבודה או מלינים שכר.
"נכון. אבל הכוח הכי גדול שלנו הוא לא בתי המשפט, אלא הכוח הארגוני, הכוח לשבות. ההסתדרות תפעיל אותו עם בית דין חזק או בלעדיו. העמדה הניטרלית של ארנון ביחס להפיכה שומרת על הכוח החיוני הזה".

ההורים זכו לפגוש את הילד בזכות בג"ץ

עובדות סוציאליות המשתתפות במחאה מספרות על פסיקות משפטיות רבות ששינו לטובה את חיי המטופלים שלהן.

עובדת שמטפלת באנשים עם מוגבלויות מספרת: "יש אנשים עם מוגבלויות, שבלית ברירה רשויות הרווחה לוקחות את ילדיהם מחזקתם. בעבר, בהרבה מקרים, הרשויות לא נתנו להם לפגוש את הילדים שלהם. אבל ארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ, שחייב לקבוע כמעט לכל הורה הסדר פגישות עם ילדיו".

"בעבר, הרשויות לא נתנו לאנשים עם מוגבלויות לפגוש את הילדים שלהם שלא בחזקתם. אבל ארגונים עתרו לבג"ץ, שחייב לקבוע לכל הורה הסדר פגישות עם ילדיו"

"בזמן הקורונה, המדינה לא נתנה לילדים עם צרכים מיוחדים החיים במוסדות לצאת לחופשות בבית הוריהם, כדי שלא ידביקו, גם כשההורים רצו לקחת את הסיכון הזה כדי לפגוש את ילדיהם. ההורים עתרו, וגם במקרה הזה הילדים וההורים זכו להיפגש בזכות התערבות בית המשפט".

מנהלת השירות הפסיכו-סוציאלי של הוועד למלחמה באיידס, עו"ס מור ארם (צילום: ניר ששון)
מנהלת השירות הפסיכו־סוציאלי של הוועד למלחמה באיידס עו"ס מור ארם (צילום: ניר ששון)

מור ארם היא עובדת סוציאלית שמנהלת את המערך הפסיכו־סוציאלי של הוועד למלחמה באיידס. ארם מתנגדת בחריפות למהפכה המשפטית ומשתתפת בהפגנות ובשביתות נגדה, בין השאר בגלל החלטות משפטיות שסייעו למטופליה.

לדבריה, "הרבה חולי ונשאי HIV שייכים לקבוצות מיעוט מוחלשות: עולים חדשים, להט"בק, נשים בזנות, פליטים ומסתננים, שהן הראשונות להיפגע מאפליה. נוסף על כך הם סובלים מאפליה בשל מחלתם, והיו פסקי דין שממש הצילו אותם.

"הייתה מדיניות לא לקבל נשאי וחולי HIV לבתי אבות ודיור מוגן. בתי משפט קבעו שזאת אפליה פסולה, ובזכות הפסיקות זקנים חולים לא נזרקו לרחוב. הייתה מדיניות לא לגייס נשאים לצה"ל, ולהחזיק אסירים נשאים בבידוד. גם כשכבר ידעו שזה לא נדרש מבחינה רפואית להגן מהדבקה. בג"ץ הפסיק את זה.

"אפילו בדבר קטן כמו קביעת תור לרופא שיניים. במרפאות שיניים רוצים לשים אותם בסוף התור בגלל הצורך בחיטוי. לפעמים צריך ללכת לבית משפט כדי לקבוע תור לבן אדם לרופא שיניים!"

"הייתה מדיניות לא לקבל נשאי וחולי HIV לבתי אבות ודיור מוגן. בתי משפט קבעו שזאת אפליה פסולה, ובזכות הפסיקות זקנים חולים לא נזרקו לרחוב"

ארכיון: עובדות סוציאליות מפגינות על תנאי העסקתן, 21 ביולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
ארכיון: עובדות סוציאליות מפגינות על תנאי העסקתן, 21 ביולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

אפרת לוי, עובדת סוציאלית שעוסקת בהדרכת סטודנטים – שבעבר עבדה במרכזים לטיפול רגשי – ופעילה במחאה ובארגון "עו"סות דמוקרטיה", אומרת: "בקוד האתי שלנו כתוב שאנחנו מחויבות לשוויון הזדמנויות ולהיעדר אפליה, להענקת זכויות ועזרה שווים לכל אדם, ול'חברה שמתפקדת לפי עקרונות דמוקרטיים'. כל הראש של הממשלה הזאת וה'רפורמה' מנוגד לזה.

"הקואליציה מתכננת חוק נוראי, שנותן לגיטימציה לאפליה במתן שירות. אם הוא יעבור, ולבג"ץ כבר לא תהיה אפשרות לבטל אותו, זאת תהיה בעיה בכל השירות הציבורי, בטח לנו, שמטפלות באוכלוסיות הכי פגיעות.

"למשל, כשזוג נשים רוצות לגדל ילד ביחד, והאישה שלא ילדה את הילד רוצה הכרה בתור הורה, כלומר, לאמץ את הילד באופן רשמי – הן צריכות תסקיר של הרווחה שיאשר להן. זאת גם אפליה, הרי סטרייטים לא צריכים שום תסקיר כדי לגדל ילדים. אבל אחרי שהחוק יעבור, עובדת בלשכת הרווחה תוכל להגיד, 'אני לא מוכנה למלא את התסקיר, זה נוגד את אמונתי הדתית'".

"כשזוג נשים רוצות לגדל ילד ביחד – והאישה שלא ילדה רוצה הכרה כהורה – הן צריכות תסקיר של הרווחה. כשהחוק יעבור, עובדת בלשכת הרווחה תוכל להגיד, 'אני לא מוכנה למלא את התסקיר, זה נוגד את אמונתי'"

יוכלו לבקש מעובדת אחרת למלא במקומה, לא?
"ואם אין במקום עובדת חילונית?"

אפרת לוי, עובדת סוציאלית, פעילה נגד המהפכה המשפטית (צילום: שחר הילה)
אפרת לוי, עובדת סוציאלית, פעילה נגד המהפכה המשפטית (צילום: שחר הילה)

כל הקולגות שלך מסכימות ששינויי החקיקה יפגעו בעבודה שלכן?
"ממש לא, יש על זה ויכוחים. יש כאלה שטוענות שאנחנו מכניסות פוליטיקה לעניינים המקצועיים. אני חושבת שעו"ס זה מקצוע פוליטי, לא מפלגתי אבל פוליטי, ולכן אי־אפשר לברוח מפוליטיקה. אבל זאת עמדה שנויה במחלוקת".

ל', עובדת סוציאלית מרמת השרון, תומכת במהפכה המשפטית. לדבריה: "זה מרתיח אותי שענבל הולכת ומדברת בשמי בהפגנות נגד הרפורמה. היא מנצלת את הכוח שלה כנבחרת ציבור שמייצגת אותי וציבור שלם. זה לא אתי. כשעבדתי בעמותות שפעלו בעיריות, לא יכולנו להגיד כלום על הבחירות בעירייה ועניינים פוליטיים".

מפריע לך גם שעובדות סוציאליות אחרות מפגינות ושובתות?
"ממש לא. לגיטימי, חוקי, זכותן, ויש לי חברות שמפגינות. להיפך, מפריע לי שההסתדרות לא נותנת להן גב לשבות אם המעסיקים לא מאשרים".

יש עובדות סוציאליות שאומרות שהרפורמה ומדיניות הממשלה, כולל החוק המיועד להתיר אפליה על בסיס דתי, מנוגדת לקוד האתי שלכן, שמחייב לטפל באופן שוויוני, ופוגעת ביכולת בתי המשפט להגן על מטופלים.
"אני לא מסכימה. אי־אפשר לתת תמיד יחס שוויוני לכולם.

"אני, כאישה דתיה, לא נכנסת לבד לבית של מטופל גבר. יש עובדים סוציאליים גברים דתיים שלא ייכנסו לבד לבית של אישה. יש לי את הזכות המלאה לכך, והמעסיק שלי מכבד אותה".

"אי־אפשר לתת תמיד יחס שוויוני לכולם. אני, כאישה דתיה, לא נכנסת לבד לבית של מטופל גבר. יש לי את הזכות המלאה לכך"

שלט בהפגנה בקפלן, 2023 (צילום: Karen Saar)
שלט בהפגנה בקפלן, 2023 (צילום: Karen Saar)

אולי זאת לא דוגמא טובה, כי אישה יכולה להתנגד לסיטואציה כזאת גם מחשש לביטחונה, אבל כעיקרון, סירוב כזה מפלה לרעה ופוגע בגבר שזקוק לטיפולך ולא יקבל אותו. זאת לא בעיה?
"אז ישלחו מישהי אחרת, חילונית. תמיד יש. אני לא עובדת ברווחה ולא מטפלת במצבי חירום".

אחת העובדות הסוציאליות ציינה שזוג נשים שרוצות לגדל ילד צריכות תסקיר מהרווחה, ואם ברווחה תהיה עובדת סוציאלית דתיה, היא תוכל כעת לסרב לתת אותו. זה בסדר בעינייך?
"לא. אם היא מטפלת בהן באופן קבוע היא צריכה לתת להן כל מה שהן צריכות. אבל גם במציאות היום, שאין חוק כזה, לא יתנו לעובדת סוציאלית דתיה לטפל בזוג נשים.

"אני לא מכירה טוב את פרטי החוקים, אבל זה העניין: אנחנו שם בשביל לטפל באנשים, להיות איתם ובשבילם, ולא צריכות את כל החוקים והתקנות בשביל זה. בסוף יש מציאות בשטח, שבה אנשים מתחשבים אחד בצרכים של השני בלי להפוך את החיים לבית משפט אחד גדול.

"אנחנו שם בשביל לטפל באנשים ולא צריכות את כל החוקים והתקנות בשביל זה. יש מציאות בשטח, שבה אנשים מתחשבים אחד בשני בלי להפוך את החיים לבימ"ש אחד גדול"

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: פלאש90)
אילוסטרציה: בית המשפט העליון בירושלים (צילום: פלאש90)

"לכן, נראה לי שההיסטריה שעושים סביב הרפורמה הזאת מוגזמת. אם אני זוכרת נכון, יש שלוש רשויות שלטון, הרשות המבצעת, המחוקקת ועוד אחת".

השופטת.
"כן, שאף אחת מהן לא מעל השנייה, ונוצר מצב שהרשות השופטת חזקה מדי, אז מתקנים אותו. אני סומכת על מנהיגי המדינה, במיוחד בממשלה הנוכחית, שידאגו לבני אדם גם בלי בתי משפט שיכריחו אותם. המנהיגים הם אנשים טובים שאכפת להם מאתנו".

לדברי רותי סופר אלנקווה, מרצה לעבודה סוציאלית במכללת הדסה וממובילות "עו"סות דמוקרטיה": "אני מבינה את המורכבות. יש דיונים וויכוחים בין העובדים הסוציאליים ברשתות. זה נושא חם שמפלג את כל החברה, וגם אותנו.

"יש כאלה שכועסות על המעורבות שלנו במחאה ואומרות, 'זאת דעה פוליטית וצריך להשאיר מחוץ לשיח המקצועי'. מצד שני יש את אלה הכועסות על ההסתדרות שלא מאשרת לנו לשבות. אני מבינה את כולם – ואנחנו בשיח כדי למנוע עימותים שיפגעו בעבודה.

"יש כאלה שכועסות על המעורבות שלנו במחאה ואומרות, 'זאת דעה פוליטית וצריך להשאיר מחוץ לשיח המקצועי', ומצד שני יש את אלה הכועסות על ההסתדרות שלא מאשרת לנו לשבות. אני מבינה את כולם"

רותי סופר אלנקווה, מרצה לעבודה סוציאלית במכללת הדסה וממובילות ארגון "עו"סות דמוקרטיה" (צילום: באדיבות המצולמת)
רותי סופר אלנקווה, מרצה לעבודה סוציאלית במכללת הדסה וממובילות ארגון "עו"סות דמוקרטיה" (צילום: באדיבות המצולמת)

"אני, אישית, בעד מאבק כמה שיותר נחרץ, ואני שובתת היום. הממשלה הזאת וה'רפורמות' שלה פוגעות קשה בנו ובמטופלים.

"הם מחזקים את בתי הדין הרבניים ומחלישים את בתי המשפט. זה יפגע בנשים בהליכי גירושין, בהגנה על נשים מפני אלימות במשפחה.

והרפורמה הרי זה לא רק בבתי המשפט, אלא גם החלשה של היועצים המשפטיים של הרשויות. ובלי יועצים משפטיים – הכול יהיה פוליטי. ייכנסו מינויים פוליטיים לעומק הדרג המקצועי, לרמת מנהלי אגפים. הכול יהיה רקוב ולא נוכל לעבוד".

"הם מחזקים את בתי הדין הרבניים ומחלישים את בתי המשפט. זה יפגע בנשים בהליכי גירושין, בהגנה על נשים מאלימות במשפחה. בלי יועצים משפטיים – הכול יהיה פוליטי"

עוד 1,893 מילים
סגירה