הרחוב לא קובע?

שלט של כרמלה כהן שלומי
שלט של כרמלה כהן שלומי

בדרך הביתה אחרי אחת מהפגנות מוצ"ש על הפיכת יריב המדינה נדלק רמזור אדום באחד הרחובות שהיו סגורים חלקית לתנועה וחיכינו עם קבוצה גדולה שיתחלף לירוק. אחד הממתינים צעק פתאום: "יאללה תעברו, חזרתם מהפגנה ולא הבנתם שבנימוס לא משיגים כלום?".

בדרך הביתה מאחת מהפגנות מוצ"ש נדלק רמזור אדום ברחוב שנסגר חלקית לתנועה וחיכינו שיתחלף לירוק. אחד הממתינים צעק פתאום: "יאללה תעברו, חזרתם מהפגנה ולא הבנתם שבנימוס לא משיגים כלום?"

מחאת יום שני כיסתה את המדינה למרות הפקקים ועל גב הרכבות ששרת התחבושה…כלומר התחבורה ניסתה לעצור. נאומי הפוליטיקאים בהפגנות מיותרים. זו מחאה, לא בחירות, והיא נוסעת יפה גם בלעדיהם. שיגיעו כאזרחים מודאגים. ממילא אין מנהיג לחצי המוחה. לא יצא. החצי הזה יתום. לכן צריך לשקול שביתות, שלישיית לא אכפת להם נתניהו-לוין-רוטמן מתרשמים מהמחאה אבל לא עוצרים.

איך אמר יריב לוין אצל עיתונאית החצר אילה חסון? הרחוב לא קובע. הוא בונה על הנימוסים של הצד שלנו והוא לא טועה.

רק שההפגנות נמשכות חרף הסיכול המכוון שנעשה להן מכל רחבי ממלכת בנימין נתניהו. אפילו יו"ר הסתדרות העובדים ארנון בן דוד, שיודע יפה להוריד את השלטר – עשה שריר ולא הצטרף כי "אני צריך לבחור את המלחמות שלי". ז'אן דרעק שהוא.

נציג הפועלים שכח את מי הוא מייצג (רמז: להסתכל למטה, לא למעלה), "בוחר" את המלחמות "שלו" כאילו זה קפה הפוך עם סוכרזית, ותוקע בגרון הפרולטריון חתיכת עוגת חנק. שילמדו מי כאן מלך ומי קבצן.

בימים כאלה כל ממזר מלך וכל המלכים הולכים אל הקיסר ירום הודו.

נציג הפועלים שכח את מי הוא מייצג (רמז: להסתכל למטה, לא למעלה), "בוחר" את המלחמות "שלו" כאילו זה קפה הפוך עם סוכרזית, ותוקע בגרון הפרולטריון חתיכת עוגת חנק. שילמדו מי מלך ומי קבצן

ביום ההצבעה הראשונה על הרפורמה עמדתי בצומת עם השלט "תתעוררו". בבוקר היתה בו הפגנה גדולה אבל בצהריים הייתי לבד. היתה תנועה צולבת של כלי רכב. רובם חלפו באדישות והמיעוט שהגיב התפצל מגדרית. נשים צפרו ונפנפו לשלום או צעקו "כל הכבוד" והגברים שטרחו להגיב שלחו אותי לעבוד.
בלילה נכזבה התקווה וחרף מחאת ההמון הפילו יריב המדינה והבוס את האבן הראשונה בחומת הדמוקרטיה.

שורה בשיר "דמוקרטיה" מהסרט "קזבלן" משקפת את זה יפה:
"הדמוקרטיה זה משרד שבו יושב פקיד נחמד
ולכל מי שבא יאמר: 'אולי, חבוב, תבוא מחר?'".

אל תטעו בפני באגס באני גרסת הפקיד של ‏‎יריב לוין, מדובר בצ'אקי, לא פחות. לא רואים אבל יש לו סכין בין השיניים, לכן הוא מחייך מוזר. יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש. הוא קיבל כזה ביטחון, שלא אתפלא אם נראה אותו בהישרדות, זורק מצ'טה ואוכל את בנימין נתניהו. באגס לוין הוא דגם הרסני לא פחות, הדגם מורכב מנתניהו עם רכיב משופר של ילדז. בינתיים הוא ממתין כמו בשורה רעה מאחורי הכיסא של הבוס, שנכון לייסר את המדינה בשוטים רבים ועקרב אחד ארסי במיוחד. גם לו.

אל תטעו בפני באגס באני גרסת הפקיד של ‏‎לוין – מדובר בצ'אקי, לא פחות. לא רואים אבל יש לו סכין בין השיניים, לכן הוא מחייך מוזר. הוא קיבל כזה ביטחון, שלא אתפלא אם נראה אותו בהישרדות, זורק מצ'טה ואוכל את נתניהו

הימין שקיבל מנדט לנהל מדינה הופך אותה על ראשה. שלל בעיות מונחות לפתחה אבל משפט פלילי אחד הופך אותה לעסק פרטי, כשהשליט ומרטין לותר שיט רוכבים אל השקיעה שלה. תהיה מהפכה משטרית ויהי מה, יקוב הדין את ההר כולו – יתרסק או יתרצה. מה שיבוא קודם.

נמאס לחזור ולומר: יש כאן עיתונות רופסת ומתקרנפת ברובה. כלב השמירה קשור בשרשרת. יחי העם שיוצא בהמוניו בכל מוצ"ש, אין יותר שיעור אזרחות מזה. בתוך קרקס נתניהו – העיתונות היא רק תזמורת שמלווה את מסע ההלוויה של הדמוקרטיה.

בראיון עם היועמ"ש לשעבר שאלה אילנה דיין את אביחי מנדלבליט אם אינו מתחרט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו. ולמה? כי אז אולי נתניהו לא היה הורס את מערכת המשפט ולא היינו מגיעים למצב הזה. באמת סליחה, העם כורע על ברכיו. ועוד שאלה דיין: "נתניהו אומר אומר דברים שהוא לא מאמין בהם?", ומתעקשת בנימוס: "אז הוא לא אמר אמת?", ושוב: "זו לא האמת?".

כמעט הרבצתי לטלוויזיה אבל אזרחית שומרת חוק אנוכי. תמצאו אותי בהפגנה הקרובה למקום מגורי. מוחה בנימוס ומנגבת את קצות השפתיים במפית.

בראיון ב"עובדה" שאלה דיין את מנדלבליט אם אינו מתחרט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו. למה? כי אז אולי נתניהו לא היה הורס את מערכת המשפט ולא היינו מגיעים למצב הזה. כמעט הרבצתי לטלוויזיה

אילנה דיין עשתה לשקר ניתוח מעקפים עצבני כדי לא לומר את האמת הפשוטה, זו שהשר בצלאל סמוטריץ' אמר בחדרי חדרים ועוד יתחרט כי לשרה נתניהו יש זיכרון ארוך. רק אצל הציבור הזיכרון קצר.

תוך כדי השינוי המשטרי אנחנו מקבלים לפרצוף הוכחות לתהליכים עם צחנה, סריסים פוליטיים מסמנים בוגדים לצהלת הרשת ומסיתיה. על זה בדיוק דיבר יאיר גולן. מזה הזהיר פרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח לפני עידן ועידנים.
רק שלפני שניתלה באילן גבוה כמו ליבוביץ', חייבים לעבור דרך מדמנת הימים האלה בהם כל יריב מלך.

אני מזהירה את החבר נתניהו, לא שיקרא מה חושבים בחוץ, הוא נעול בחללית מחוץ לאטמוספירה ואוכל סרטים, אם להיזכר בראיון המדהים שנתן עורך דינו המנוח יעקב וינרוט על פחדי השליט שנאלץ להרגיע. לא מן הנמנע שבעת ההפגנות המתפשטות ברחבי הארץ הוא מבלה בבוטקה של המאבטחים, והוא לא צעיר. למה לו פוליטיקה עכשיו ואיפה החצי שלו?
אז ככה: בנימין, מאחוריך.

יריב המדינה הולך על הכיסא של הבוס. נתניהו פה מהמאה שעברה, עת היה תחמן מתחיל שהבטיח לכהן רק שתי קדנציות. יריב לוין עומד תחתיו ומחכה שפרי העץ הרעיל ייפול לידיו מעצמו וזה יקרה לפני שתספיקו להגיד "הגברת שרה נתניהו פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי של עיריית ירושלים". ככה מהר.

יריב המדינה הולך על הכיסא של הבוס. נתניהו פה מהמאה שעברה, עת היה תחמן מתחיל שהבטיח לכהן רק שתי קדנציות. יריב לוין עומד תחתיו ומחכה שפרי העץ הרעיל ייפול לידיו מעצמו

מול המחאה המדהימה, כל שנותר למחנה נתניהו זה לרייר בקנאה ולהעצים כל מילת ביקורת שנאמרת בצד המפגין למעלת בגידה במדינה, כדי להסיט את הדיון מהמחאה להסתה מדומה:

"אמרת שבניתם צבא", תקף שרון שופרון גל את אפרת רייטן דקה לפני שעבר מערוץ 13 לערוץ ביביTV. ראו שאכל ת'לב. נתניהו לא מצליח להוציא אנשים לרחוב חוץ מינון מגל ואראל סגל, וגם זה רק כדי לנגן לו.

‏גלית דיסטל-אטבריאן, קול הרעם מקיסריה, מצהירה בלי למצמץ, בכל זאת נדבקה לה מדינה לרגל:

"אופציה שיכולה לקרות, אם נתניהו ייצא לנבצרות, אנחנו מחוקקים מיד חקיקה שהופכת את העליון לבטל ומבוטל בכל התחומים האלה, רטרואקטיבית – ומחזירים אותו".

וזה כבר על האש, רק לבצלל ולחצל, כמו שאומר עובד מהשווארמה.

חברתה טלי גוטליב על שלל פרצופיה מאשימה את נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות בפיגוע ולקינוח הרעל מטיחה בה שהיא עשירה. שמחה רוטמן מככב בראיונות גבוליים, ושלמה קרעי ואלמוג כהן ומי לא.

דוברת ההתנתקות מירי רגב ניסתה למנוע תחבורה מהמפגינים כאילו הרכבת של אבא שלה, באקט אנטי דמוקרטי שלא הזיז לעשרות אלפי המפגינים. אלה מצאו עצמם באירוע היסטורי שהיה שיעור אזרחות ענק ומרגש. חגיגה של דמוקרטיה. הרחוב לא קובע, אמר היריב.

דוברת ההתנתקות מירי רגב ניסתה למנוע תחבורה מהמפגינים כאילו הרכבת של אבא שלה, באקט אנטי דמוקרטי שלא הזיז לעשרות אלפי המפגינים. אלה מצאו עצמם באירוע היסטורי שהיה שיעור אזרחות ענק ומרגש

מנגד דן חלוץ מזהיר בבוטות מהעלול להתרחש ובאולפנים נכנסים מתחת לשולחן כאילו פתח באש.

חולדאי מצהיר ש"דיקטטורות הופכות לדמוקרטיות רק בשפיכות דמים", והימין רואה את זכריה זביידי. "חולדאי מסית לשפיכות דמים", מתלונן נתניהו, "זו אנרכיה"! יאללה, תנוח. "חברי כנסת קופצים על שולחנות", הלשין. אין לו בעיה של הבנת הנקרא, הוא פשוט פוחד, אדוני השופט. זאת האמת וכל האמת.

ראש המוסד לשעבר, ידיד המשפחה יוסי כהן, מפתיע ומצהיר שיש לעצור את הרפורמה ומעלה את חמתו של הילדז יאיר נתניהו שרואה בוגדים בכל מקום ומצייץ בטוויטר:

"יוסי כהן ראש המוסד לשעבר בחר צד. הוא נואף עם מחנה השמאל. טוב שנחשפה ערוותו עכשיו".

לא נדבר על עולם הדימויים של פוסיקט ג'וניור: "נואף", "ערוותו", חסר רק ציטוט מהמקורות: "נשבע לך לא בוגד, בחייאת עיוני לא בוגד".

בוגי יעלון וכמה קציני צה"ל מעוטרי גבורה מדברים מטאפורות שמשקפות את גודל השבר ובימין זועקים "הסתה". כל התבטאות – רצח רבין.
מה נסגר, כולם מאותגרים לשונית?

שנים של חינוך מידרדר רצחו את הבנת הנקרא ואת הדמוקרטיה. כבר שנים המדינה עסוקה בכיסו וכעסו של נתניהו והולכת לעזאזל, גם השפה העברית משרכת דרכיה. הימין נאחז במטאפורות ורואה צל מילים כמטען צד ובתקשורת מיישרים קו עם הטמטום. חצי עם ברחובות והם עם משטרת הדיבורים.

שנים של חינוך מידרדר רצחו את הבנת הנקרא ואת הדמוקרטיה. הימין רואה צל מילים כמטען צד ובתקשורת מיישרים קו עם הטמטום. חצי עם ברחובות והם עם משטרת הדיבורים

איך לומר בעדינות, לכו תשתו את המים של עזה. יש הפגנות פגז, לא שזה מספיק. חצי עם עוד לא מאמין שהוא ברחוב. סוף סוף ראינו את הפרצוף של החצי הזה. לא בבודדת אלא בהרעשה כבדה כי נשבר להם.
אנחנו כאן ורק התחלנו ל…

הייתי אומרת להחזיר מלחמה אבל יבוא שוטר.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,339 מילים ו-2 תגובות
סגירה