כמעט שנתיים חלפו ממלחמת מאי 2021 בין חמאס לישראל, שהתאפיינה באיפוק ובריסון עצמי מצד חמאס כלפי המדיניות הישראלית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

אך ישראל נקטה מאז במדיניות של הרג, מעצרים, הריסות בתים, ופלישות חוזרות ויומיומיות של קבוצות יהודיות כמו הקבוצה הקיצונית בראשות איתמר בן גביר למסגד המבורך אל-אקצא. הפלישה האחרונה בהן הייתה ההסתערות של בן גביר על הר הבית בחודש שעבר בחושך, עם השעות הראשונות של עלות השחר.

השר איתמר בן גביר הבוקר ב-הר הבית pic.twitter.com/JHsPU87dkM

— בז news (@1717Bazz) January 3, 2023

כדור השלג של השנאה החל להתגלגל כך שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, בן גביר ובצלאל סמוטריץ' אימצה תכנית להרחבת וחיזוק ההתיישבות ואף אישרו הקמת למעלה אלפי יחידות דיור על אדמות פלסטיניות, כגון התיישבות בשדה התעופה בירושלים/ אלקודס בקלנדיה ובגבול עזה.

מאז מאי 2022 ישראל, שם חמאס הפגין ריסון עצמי, ישראל נקטה במדיניות של הרג, מעצרים, הריסות בתים, ופלישות חוזרות של קבוצות יהודיות למסגד אל-אקצא, וכדור השלג של השנאה החל להתגלגל

כך סבלנותו של חמאס אוזלת. להערכתי, חמאס אימץ בשנים האחרונות אג'נדה אזרחית המיוצגת בכלכלה ובדיפלומטיה אזורית ובינלאומית. חמאס אפילו הוביל תיווך עם המצרים והקטארים כדי לעצור את המלחמה האחרונה בין הג'יהאד האסלאמי לישראל. חמאס לא השתתף בעימות עצמו, אבל מלחמה ועימות הפכו בלתי נמנעים וקרובים מאוד בין חמאס לישראל.

וכאן עולה השאלה החשובה: מדוע המלחמה כל כך קרובה בין חמאס לישראל? מהם התנאים והנתונים החדשים בשטח? ומה דוחף את החמאס לעימות?

השטחים הפלסטינים הכבושים ומזרח ירושלים חיו במצב של רתיחה, הסלמה, אלימות והתנגדות במסגרת פעולות אינדיבידואליות כתוצאה ממדיניותו האכזרית של בן גביר נגד תושבי מזרח ירושלים בהריסת בתים, מעצרים והתעללות בחיי היום-יום של הפלסטינים אזרחי אלקודס בעיסאוויה, א-טור, ג'בל מוכבר ומחנה שועפט.

זה איפשר התנגדות מצד קבוצות כמו זו המכונה גוב האריות, גדוד ג'נין וגדוד בלאטה. הגדודים הללו תרמו לחיזוק וגיבוש ההתנגדות בין הפלסטינים לבין הצבא הישראלי, ואימוץ רעיון הגיבור הלאומי וגיבורי ג'נין, חברון, אלקודס ושכם. אך התנגדות זו נשארה במסגרת מיקומה הגיאוגרפי ולא הגיעה לרמה של התקוממות המונית בגדה המערבית

חמאס אימץ בשנים האחרונות אג'נדה כלכלית ודיפלומטית ואף הוביל תיווך עם המצרים והקטארים לעצירת המלחמה האחרונה בין הג'יהאד האסלאמי לישראל. אבל עימות בין חמאס לישראל מתקרב והפך בלתי נמנע

חמאס לא השתתף בעימות בג'נין ובשכם יחד עם תנועת הג'יהאד האסלאמי. לפי דיווחי התקשורת הישראלית – הג'יהאד האסלאמי היא שהובילה את החמושים ואת ההתנגדות בגדה המערבית.

חמאס פעל עד לאחרונה להשגת שגשוג ופיתוח כלכליים. הסרת המצור על עזה איפשר הזדמנויות עבודה גדולות לעובדים מעזה שהגיעו לעבודה בישראל, והכסף וההכנסות הובילו לשגשוג הכלכלי ולחיזוק כוח הקנייה והתנועה המסחרית בעזה. אך נראה כי המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית גרמו לחמאס לשקול מחדש את מדיניות ומדיניות האיפוק הריסון העצמי כלפי ישראל.

החלטת בן גביר להרוס בניין בירושלים/ אלקודס בסילוואן, ואימוץ מדיניות הסיפוח והכוונה לפנות את אל-ח'אן אל-אחמר – כל זה מוביל את חמאס להסלמה.

בין השנים 2021-3009:
23,448 התרי בניה למתנחלים / 76 התרי בניה לפלסטינים.
–
בזמן שיד אחת פועלת להכשיר מאחזים לא חוקיים על אדמות גנובות. היד השניה הורסת. המחריב הלאומי מוציא 100 איש מזרח ועד טף לרחוב.
אפרטהייד מקצה לקצה. pic.twitter.com/aEZpfvOkUW

— מסתכלים לכיבוש בעיניים (@Mistaclim) February 5, 2023

כנראה שחמאס החל לשנות את צורת ההתנגדות ושיטת ההתנגדות שלו ועכשיו הוא מאמץ התנגדות שונה מזו שידענו לפני כן, התנגדות עממית.

נראה כי המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית גרמו לחמאס לשקול מחדש את מדיניות האיפוק הריסון העצמי כלפי ישראל ולאמץ את ההתנגדות העממית

התנגדות זו נוצרה באמצעות גדוד יריחו, "התא" של יריחו. מקורות צבאיים ישראלים תיארו  את הגדוד הזה כשייך לחמאס. הריגת כל חברי הקבוצה/התא מוביל ומכריח את חמאס לשנות את האסטרטגיה והשיטה שאימץ לפני כמעט שנתיים.

גדוד עקבת ג'בר (אזור יריחו) של הזרוע הצבאית של חמאס הכריז על 3 ימי זעם באזור וקורא לתושבים להשתתף בעימותים ב-20:00, בנקודות החיכוך עם כוחות צה"ל. הרקע לכך – מה שהם מכנים "מצור שמטילה ישראל" באזור, בניסיון לתפוס את המחבלים שביצעו את פיגוע הירי סמוך למסעדה בצומת אלמוג pic.twitter.com/DWy4ccSutI

— ספיר ליפקין | Sapir Lipkin | سابير ليبكين (@sapirlipkin) February 5, 2023

המקורות הישראלים מדברים היום על חיזוק נשק ההרתעה של חמאס, כולל טילים, טילים נגד מטוסים ופלטפורמות תת-קרקעיות לשיגור רקטות לעבר תל אביב. הדבר עשוי לגרום לחמאס לחשוב כעת על עימות וכניסה למלחמה עם ישראל כדי לעצור את מדיניות ישראל ואת האורגיה של בן גביר והמתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

לסיכום: אני מאמין שהאסטרטגיה החדשה של חמאס היא הקמת ברית צבאית וביטחונית עם הג'יהאד האסלאמי בפתיחת מלחמה גדולה נגד ישראל והסתפקות בשגשוג הכלכלי שעזה חוותה עד כה.

הפילוסופיה של ההתנגדות והאג'נדה של חמאס מבוססים היום על נטישת יתרונות כלכליים לעומת התנגדות לבריונות הישראלית, במיוחד כשישראל פועלת לדחיקת הרשות הפלסטינית לשוליים ופועלת להרוס את מוסדות הרשות שמשמעותה התפוררות הרשות ברמה המדינית.

לדעתי האסטרטגיה החדשה של חמאס היא ברית צבאית וביטחונית עם הג'יהאד האסלאמי במלחמה נגד ישראל והסתפקות בשגשוג הכלכלי שעזה חוותה עד כה. נטישת יתרונות כלכליים למען התנגדות לבריונות הישראלית

למרות המאמצים המצריים והתיווך המצרי להקלת המתיחות והאלימות, וביקור משלחת חמאס והג'יהאד האסלאמי בקהיר, שינוי המעמד וההסכם ההיסטורי במסגד אל-אקצא המבורך על ידי בן גביר ידחוף את חמאס שוב לעימות והם  ישאפו לאיחוד ירושלים/אלקודס, עזה והגדה המערבית במובן של איחוד הזירות במלחמה גלויה נגד ישראל.

ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.