ישראל, כפי שניסח זאת באופן קולע נשיא המדינה יצחק הרצוג – בנאום שבו קרא ל"הידברות" טרם קידום החקיקה שבאה להגביל את עצמאותה של הרשות השופטת ולבטל את מעט האיזונים והבלמים שעדיין קיימים במשטר בישראל – נמצאת "על סף קריסה חוקתית וחברתית". אולם המרשם שהרצוג הציע לא מתחיל לגעת בהיקף המשבר, במהותו או בחומרתו.
מה שנחוץ היום – במיוחד לאחר קידומם של מקבץ חוקים שישנו מן היסוד את פני הממשל בישראל – הוא הרבה מעבר לפשרה צרה בנושאים משפטיים בין פוליטיקאים. דרושה יוזמה מקיפה, מכלילה ושונה, שתתמודד עם מגוון המרכיבים של האתגר הנוכחי, הקיומי ממש, של ישראל.
מעבר לתפקידה של הרשות השופטת, משימה כזאת כוללת התייחסות מעמיקה להיבטים מבניים, שלטוניים, כלכליים, חברתיים, זהותיים, מגדריים, נורמטיביים, ערכיים, אזוריים ובינלאומיים.
הפורמט שהציע הנשיא הרצוג, ושעליו הוא עדיין מתעקש, לא יכול לעמוד במשימה מורכבת זאת. ראשית, הוא מתרכז אך ורק בשינויים המשפטיים, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מעומקם וקוטביותם של חילוקי הדעות האידיאולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הדתיים, הלאומיים והרעיוניים המפלגים את ישראל.
הפורמט שהציע הנשיא הרצוג מתרכז אך ורק בשינויים המשפטיים, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מעומקם וקוטביותם של חילוקי הדעות האידיאולוגיים, החברתיים, הכלכליים, הדתיים, הלאומיים והרעיוניים
הנחת העבודה שלפיה השגת פשרה בעניינים החוקתיים תסלול את הדרך לתיקון בעיות אחרות חסרה כל בסיס ראייתי ואף מסוכנת, שכן היא מתמקדת רק בחלק קטן מהבעיה הקיימת, כמו גם פירוט אפשרויות לפשרה מבלי להציב קווים אדומים שאותם אסור לחצות.
שנית, הרכב המשתתפים ב"הידברות" המוצעת מוגבל ביותר. אף על פי שהנשיא התייעץ לדבריו עם קשת רחבה של מומחים (ממשפטנים וכלכלנים, אינטלקטואלים ואומנים, ועד לנציגי ציבור מקבוצות שונות) וכן עם צוותי חשיבה (בעיקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומפורום קהלת), הוא הזמין להתדיינות רק נציגים של הממשלה, הכנסת והמפלגות.
הרכב המשתתפים ב"הידברות" המוצעת מוגבל ביותר. אף על פי שהנשיא התייעץ לדבריו עם קשת רחבה של מומחים וכן עם צוותי חשיבה, הוא הזמין להתדיינות רק נציגים של הממשלה, הכנסת והמפלגות.
כפי שמעידים סקרי דעת שוב ושוב, רוב הציבור לא רק שאיבד אמון במוסדות אלה, הוא גם תולה בהם את האחריות לטלטלה הפוליטית המתמשכת. מודרים לחלוטין שותפים מהחברה האזרחית – עמוד התווך של תנועת המחאה הגואה – ורבים מאלה שיושפעו לרעה מהצעדים המתוכננים (בעיקר מהחברה הערבית ונשים). לא ניתן להשיג או לקיים שום דיאלוג רציני בהרכב כה חסר.
שלישית, המהלך הנשיאותי הרשמי מפריד בין אספקטים של המשבר הפנימי לבין העימות הישראלי-פלסטיני. יש בכך היתממות אם לא הולכת שולל ממש.
![נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום בחוג התנ"ך 929. 19 בפברואר 2023 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/02/image-2.png "נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום בחוג התנ"ך 929. 19 בפברואר 2023 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)")
אי אפשר לנתק את הידרדרות הדמוקרטיה בישראל משלטונה המתמשך על הפלסטינים מעבר לקו הירוק בניגוד לרצונם, כשם שלא ניתן להפריד את מדיניות הממשלה החדשה להעמקת הנוכחות הישראלית בגדה ולאזרוח הממשל הצבאי מההסלמה בגדה, בירושלים, ובישראל פנימה בחודשים האחרונים.
כל ניסיון להגיע להבנות בין הצדדים חייב להביא בחשבון את הקשר המובהק בין המשבר המשטרי והמדינתי המקיף, והמצב של אלימות גוברת בשטח.
דרושה בדחיפות מסגרת שונה, חדשנית וישימה, להתייעצות בכדי למנוע התמוטטת מוחלטת – כזו שתוכל להתמודד עם שלל הנושאים ולכלול את מנעד הגורמים שיחד צריכים לפתוח בתהליך לגיבוש דרכים לצאת מהמבוך הקיים.
דרושה בדחיפות מסגרת שונה, חדשנית וישימה, להתייעצות בכדי למנוע התמוטטת מוחלטת – כזו שתכלול את מנעד הגורמים שיחד צריכים לפתוח בתהליך לגיבוש דרכים לצאת מהמבוך הקיים
עכשיו, לאחר עוד שבוע סוער במיוחד בכל החזיתות, ישראל מגיעה לנקודת רתיחה. הגיע הזמן להציב אלטרנטיבה אחרת, מבטיחה יותר.
ניתן ללמוד רבות מבחינה יותר מעמיקה של התהליכים שהביאו לסיום סכסוכים ארוכי טווח שנחשבו עד לא מזמן כבלתי פתירים במקומות אחרים. ישראלים רבים טוענים שהבעיות אצלנו ייחודיות מטבען ושכל ניסיון להפיק לקחים מפתרון משברים אחרים נידון לכישלון. הם טועים: יש מה ללמוד ולאמץ מהצלחות היסטוריות והשוואתיות.
בהקשר זה, הדוגמאות של צפון אירלנד ודרום אפריקה – עם כל ההבדלים – רלוונטיות במיוחד.
בשני המקרים הללו, בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, היה ברור כי המבוי הסתום בין הצדדים היריבים (הפרוטסטנטים והקתולים בצפון אירלנד; המיעוט הלבן השולט והרב השחור בדרום אפריקה) אינו יכול להחזיק מעמד, וכי נדרש שינוי דרסטי למנוע אסון.
בשני המקרים האלה, שיחות דיסקרטיות בין הפלגים הלוחמים על העקרונות הבסיסיים לדיוני עומק הקדימו את תחילתו של תהליך משא ומתן מסובך וארוך.
בשני המקרים האלה, של צפון אירלנד ודרום אפריקה, שיחות דיסקרטיות בין הפלגים הלוחמים על העקרונות הבסיסיים לדיוני עומק הקדימו את תחילתו של תהליך משא ומתן מסובך וארוך
בדרום אפריקה, הצעדים המקדימים התקיימו בתיווכן של קבוצות פנימיות – בכלל זאת מנהיגים דתיים, תעשיינים, איגודים מקצועיים וארגוני נשים. בצפון אירלנד הם גם עירבו גורמים חיצוניים – בעיקר ארצות הברית ואירלנד – שביקשו להפגיש בין שותפים מקומיים וממשלתיים. בישראל של היום דרוש שילוב כלשהו של יוזמות מקומיות ומעורבות אזורית ובינלאומית.
צעדים ראשוניים אלה התרכזו בקביעת הקווים המנחים לתהליך בר-יישום. בשני המקרים הללו – לצד דוגמאות נוספות במקומות אחרים – נוצרה הסכמה ליישב את חילוקי הדעות בדרכי שלום והתחייבות לשוויון ולהגנה על זכויות אדם ואזרח בסיסיות. הם נבדלו ביניהם במידת נחיצותם של הסדרי ביטחון להמשך התהליך (יותר בצפון אירלנד, פחות בדרום אפריקה במהלך פירוק האפרטהייד).
בישראל ייתכן כי יהיה קשה יותר להגיע לקונצנזוס בכל הקשור לעקרונות מנחים מאשר בנוגע לצורך בערבויות ביטחוניות. מאחר שסוגיות של כבוד אדם, שוויון וחירות עומדות במרכז הקרע הפוליטי והרעיוני הפנימי, כמו גם בלב הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, ייתכן שיהיה צורך בגישושים מקדימים – כמה כאלו כבר מתנהלים – על ידי ארגונים בלתי פורמליים בחברה האזרחית והפוליטית.
מאחר שסוגיות של כבוד אדם, שוויון וחירות עומדות במרכז הקרע, ייתכן שיהיה צורך בגישושים מקדימים – כמה כאלו כבר מתנהלים – על ידי ארגונים בלתי פורמליים בחברה האזרחית והפוליטית
קרוב לוודאי שהן יצברו תאוצה אם הפערים הפנימיים יתרחבו אף יותר, המצב הכלכלי יורע, והבידוד הבינלאומי של ישראל יגדל. מורת רוח, תסכול וחוסר אונים מובילים לאנרכיה. הם גם נותנים פתח לשינוי.
ההכרה בצורך להיכנס להידברות כנה ואף כואבת הולידה בדרום אפריקה ובצפון אירלנד בניית מטרייה כוללת לשיחות. במקרה הראשון הוקמה הוועידה לדרום אפריקה דמוקרטית (CODESA), בהשתתפותן של מפלגות ותנועות מרכזיות ונציגי החברה האזרחית, איגודים מקצועיים, שליטים מסורתיים וקונצרנים כלכליים – שכללה ייצוג של 50% לנשים.
אף על פי שהשיחות הראשוניות כשלו, ב-1993 הוועידה התכנסה מחדש והחלה בתהליך משא ומתן רב-צדדי, שבו נוסחו 34 עקרונות לדרום אפריקה החדשה – לצד מגילת זכויות – אשר אפשרו את הבחירות הדמוקרטיות המכלילות הראשונות במדינה ואת ניסוחה של חוקת קבע כמה שנים מאוחר יותר.
במקרה השני, של צפון אירלנד, הפורום האזרחי (שגם הוא כלל ייצוג נשי חוצה קהילות) הגישה הצעות להסכם הרב-צדדי שנחתם ב-1998, כאשר הברית החדשה בין בריטניה ואירלנד היה למרכיב מרכזי בהסכמי יום שישי הטוב של אפריל 1998 ולמשאל העם שאישר את התוכנית שנה מאוחר יותר.
בישראל כבר ברור כי כל שיח בין קבוצות והשקפות עולם מתחרות צריך להיות מבוסס על השתתפות חברתית ופוליטית משמעותית. מסגרת עבודה מייצגת כזאת יכולה לכלול קבוצה סמלית של 120 נציגים מכל חלקי הקשת הפוליטית ושחקנים מרכזיים בחברה האזרחית – לרבות ייצוג מלא לנשים ולמגוון מרכיביה של החברה הערבית.
מסגרת עבודה מייצגת כזאת יכולה לכלול קבוצה סמלית של 120 נציגים מכל חלקי הקשת הפוליטית ושחקנים מרכזיים בחברה האזרחית – לרבות ייצוג מלא לנשים ולמגוון מרכיביה של החברה הערבית
מסגרת כזו גם עשויה להזדקק למעורבותן של ממשלות זרות, שתפקידן בהשקתה במתן ערבויות להבנה ישראלית-פלסטינית בתנאים הנוכחיים עשוי להיות מכריע.
שילוב כזה של שותפים מקומיים וחיצוניים כבר מתפתח במציאות בהקשר הטעון והמזוקק של ירושלים, שבו מהלכים עממיים מתחילים להנפיק מגעים רשמיים דיסקרטיים שעוד יכולים להניב מערכת מפותחת ומקיפה של משא ומתן רשמי.
גישה דו-שכבתית כזו, המבוססת על לקחים מניסיון היסטורי והשוואתי, טומנת בחובה הבטחה משמעותית בהינתן האלטרנטיבה הנוכחית של פיצול והסלמה מתמשכים. אולם היא בשום אופן אינה חסינה מפני מכשולים.
גישה דו-שכבתית כזו, המבוססת על לקחים מניסיון היסטורי והשוואתי, טומנת בחובה הבטחה משמעותית בהינתן האלטרנטיבה הנוכחית של פיצול והסלמה מתמשכים. אולם היא בשום אופן אינה חסינה מפני מכשולים
כמו במקרים דומים אחרים, היא תיתקל באבני נגף לא פשוטות ותעבור תהפוכות בלתי נמנעות. אולם סבלנות, התמדה ומחויבות למצוא דרכים לחיות יחד בשוויון מסוגלות לגבור על כל אלה.
הספקנים ודאי יצביעו על כך שהסביבה הבינלאומית והאזורית של היום שונה מאוד מזו של תקופת המלחמה הקרה, ושהאיומים הנוכחיים מורכבים יותר מאלו של שנים עברו. עליהם לזכור כי העימותים בצפון אירלנד ובדרום אפריקה בתחילת שנות התשעים נחשבו זמן רב לבלתי פתירים אף יותר. הסכנות הטמונות בפשרות חלקיות המושגות תחת לחץ עלולות להחמיר דילמות קיימות. הסכמים כאלה הם גם משוללי תקווה.
משברים חמורים פותחים הזדמנויות גדולות. טוב יעשו מי שעדיין מאמינים שיש מוצא הוגן לכאוס הגובר אם רק ישכילו לגבש מנגנון לשינוי צודק ושוויוני הבנוי על הפיגומים של כללי משחק חדשים ומכבדים.
משברים חמורים פותחים הזדמנויות גדולות. טוב יעשו מי שעדיין מאמינים שיש מוצא הוגן לכאוס הגובר אם רק ישכילו לגבש מנגנון לשינוי צודק ושוויוני הבנוי על הפיגומים של כללי משחק חדשים ומכבדים
הפעלת מסגרת צללים מעין זאת יכולה בהדרגה לקלוט שחקנים רשמיים להצטרף לאחר שיתברר שאפשרויות אחרות אינן ניתנות לניהול. זוהי מהותה של מחאה מוצלחת, וזהו המפתח למציאת הדרך קדימה. ההיסטוריה מוכיחה כי זה אפשרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם