בוקר אחד, לפני כשנתיים, יניב בן יוחנה יצא לרחוב הראשי בשכונת העמק שבה הוא מתגורר בנס ציונה. התמונה שקידמה את פניו הייתה עצובה: משורת עצי הסיגלון האהובים עליו לא נשאר הרבה.
"סגרו את הרחוב מצד לצד, ועל מדרכה אחת כל העצים היו ערומים לגמרי, כל הגזם על הריצפה, הענפים נקטעו. נחרדתי. הלוא זה חלק מאיכות החיים שלי. פתחתי תלונה במוקד 106, הגעתי עד האחראית על הגינון, אמרה לי 'אל תדאג, זה יגדל. ככה גוזמים, ונמשיך לגזום'. צילמתי את העצים וכתבתי 'בושה'.
"ראש העיר שמואל בוקסר הגיע לרחוב, תפח לעצמו על השכם ואמר 'אני אגרונום, זה יגדל'. ואני אומר, איך יגדל, איזה יגדל. למחרת גזמו גם את הצד השני של הרחוב. העניין הוא שכשבוקסר הצטלם ראו מאחוריו את העצים מהמדרכה השנייה שעדיין לא נגזמו, ועכשיו אחרי שנתיים אפשר להשוות את מצבם הנוכחי למה שהיה לפני הגיזום. אפשר לראות בקלות שהגודל והצל ממש לא אותו דבר".
"ראש העיר שמואל בוקסר הגיע לרחוב, תפח לעצמו על השכם ואמר 'אני אגרונום, זה יגדל'. ואני אומר, איך יגדל, איזה יגדל. למחרת גזמו גם את הצד השני של הרחוב"
ההתנפלות על שדרת הסיגלונים לא הייתה אירוע חד-פעמי. בימים הבאים, מספר בן יוחנה, אותו קבלן כרת עץ מרשים שגדל בחצר גן ילדים והמיר אותו בסככת פלסטיק ומבצעי הגיזומים התפשטו לשכונות נוספות בעיר.
התושב המתוסכל פנה לסגן ראש העיר מטעם "נס ציונה ירוקה", נאור ירושלמי, וזה צירף אותו לקבוצת ווטסאפ שנקראת "ידידי העצים" בנס ציונה, שם התושבים חולקים דאגות ותמונות מהנעשה בעיר.
"אחד אחרי השני מעלים עוד תמונה ועוד עצים שמכוסחים", אומר בן יוחנה, "אנחנו פונים לעירייה ושוב ושוב אומרים לנו 'ככה צריך'. הנהגת העיר פה מאוד בטוחה בעצמה, אין שום שיתוף ציבור".
אלעד כהנים, אדריכל צעיר, עבר לאחרונה מנס ציונה לדירה שכורה בתל אביב, אבל הוריו עדיין גרים שם והוא מגיע לבקר מדי כמה ימים.
"שמתי לב שבקיץ ברחוב השריון כיסחו כמעט את כל העצים במרחב הציבורי לרמה של גפרורים", הוא מספר. "שבוע אחרי זה אגף שפ"ע השוויץ בהודעות לתושבים ב'מבצע תחזוקה'. וזה בשיא הקיץ והחום כשצריך כל טיפת צל. הם חתכו גם שיחים וכיסחו אותם לגובה של 20 ס"מ.
"כשפונים לעירייה יש שלל תירוצים ותשובות כמו 'זה לא עובד שלנו', 'העץ חסם את שדה הראייה'. לפעמים באמת צריך לגזום מסיבות בטיחותיות, אבל יש פער עצום בין גיזום נורמלי לבין מה שהם עושים לעצים".
"כשפונים לעירייה יש שלל תירוצים ותשובות כמו 'זה לא עובד שלנו', 'העץ חסם את שדה הראייה'. לפעמים באמת צריך לגזום מסיבות בטיחותיות, אבל יש פער עצום בין גיזום נורמלי לבין מה שהם עושים לעצים"
התסכול שהצטבר בקרב חובבי העצים בנס ציונה הבשיל באיטיות. ההתנגדות הייתה שקטה ומנומנמת כיאה לעיר שבתוכה היא פועלת. רק לאחרונה המחאה פרצה מגבולות קבוצת הווטסאפ ודף הפייסבוק, כשהתושבים ניסחו עצומה נגד מדיניות העצים של העירייה.
"די לדילול הצל, מצילים את העצים בנס ציונה", היא כותרת העצומה, ומתחתיה נכתב: "אנו, החתומים מטה, תושבי נס ציונה, מוחים על הפרה בוטה של חובת העירייה לשמירה על הגדרת העיר כירוקה".
אל העצומה נלווה מסמך מפורט הכולל תמונות של עצים ברחבי העיר שטופלו ביד קשה על ידי אגף שפ"ע או קבלן גיזום שפועל מטעמו.
מה שמוסיף מורכבות למאבק של התושבים היא העובדה שברוב המקרים לא מדובר בעצים שנכרתו. על מנת לכרות עץ יש לקבל היתר כריתה מפקיד היערות. עיריית נס ציונה לא כורתת; המונח השולט כאן הוא "גירדום": גיזום אגרסיבי שכולל בדרך כלל את צמרת העץ ורוב הנוף הירוק, וכריתה של הענפים עד סמוך לגזע.
על מנת לכרות עץ יש לקבל היתר כריתה מפקיד היערות. עיריית נס ציונה לא כורתת; המונח השולט הוא "גירדום": גיזום אגרסיבי שכולל בדרך כלל את צמרת העץ ורוב הנוף הירוק, וכריתה של הענפים עד סמוך לגזע
מה שנשאר זה מראה מדכדך של גזע חשוף וגדמים של ענפים, בלי נוף ירוק, בלי צל, בלי כל התועלות והיתרונות שעץ אמור לספק.
בשונה מכריתה, כדי לגזום עץ אין צורך בהיתר. לפני מספר שנים משרד החקלאות פרסם איור בו מוסבר מה הרגע שבו גיזום/גירדום הופך לכריתה. האיור הזה מצורף לעצומה. "ברוב המקרים הם בתחום האפור", אומר אלעד כהנים, "מבחינה פורמלית זו כנראה לא עבירה פלילית, נעצרו סנטימטרים לפני הגזע הראשי".
ישראל גלון, אגרונום, כיהן כפקיד היערות הראשי במשרד החקלאות במשך שמונה שנים. הוא יזם בשעתו את פרסום האיור המדובר. כשהוא בוחן את התמונות מנס ציונה הוא נאנח.
"יש כאן אולי מקרה אחד של עץ שנחשב לכריתה", הוא אומר, "ברוב המקרים זה גיזום מופרז ולא מקצועי. זו פשוט השחתה של עצים. אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה, כי גם אם הגיזום היה עובר את הגבול והופך לכריתה, אין באמת אכיפה כלפי יזמים ועיריות".
"ברוב המקרים זה גיזום מופרז ולא מקצועי. זו פשוט השחתה של עצים. אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה, כי גם אם הגיזום היה עובר את הגבול והופך לכריתה, אין באמת אכיפה כלפי יזמים ועיריות"
גיזום כזה הוא תופעה רווחת?
"נס ציונה לא לבד. זה קורה המון. חוסר מקצועיות נטו. העיריות לא מעסיקות אנשי מקצוע טובים, הקבלן יודע שאין עליו פיקוח, לוקחים מי שנותן את המחיר הכי זול. יש עיריות שעובדות נכון כמו פתח תקווה ותל אביב, שם יש הרבה יותר הקפדה על גיזום נכון, אבל ברוב העיריות זה לא קורה".
איך עץ שגורדם ייראה בעוד שנתיים?
"כשמגרדמים ענף גדול של עץ יוצרים פצע שדרכו נכנסים ריקבון וחרקים. מאותו מקום ייצאו הרבה ענפים ועלים, אבל הם יהיו הרבה יותר חלשים והרבה יותר מועדים ליפול.
"זה מה שקורה הרבה פעמים עם חברת חשמל – מגרדמים עץ כדי למנוע נפילה על עמוד מתח, מקבלים שקט לשנה, אבל אז מקבלים עץ יותר חלש שהסיכוי שיפול על הקו ויגרום להפסקות חשמל הרבה יותר גדול.
"קח למשל אקליפטוס בגובה 30 מטר. אם תגרדם אותו ל-10 מטר, בטווח המיידי הקטנת את סכנת הנפילה. הוא לא יחזור ויגיע לאותו גובה, אבל הוא יהיה הרבה יותר מסוכן כי הענפים יהיו הרבה יותר חלשים.
"לפעמים אין ברירה וצריך להשתמש בגירדום כפתרון לטווח קצר, אם היו משתמשים בגירדום ב-5% מהמקרים זה היה בסדר. הבעיה היא שבפועל הפרופורציה הפוכה".
"לפעמים אין ברירה וצריך להשתמש בגירדום כפתרון לטווח קצר, אם היו משתמשים בגירדום ב-5% מהמקרים זה היה בסדר. הבעיה היא שבפועל הפרופורציה הפוכה"
אז מה גורם לעירייה בעיר עם מוניטין איכותיים כמו נס ציונה להתנפל על עצים משגשגים ולהשאיר מהם גזעים חשופים? גורם מנוסה בתחום המוניציפלי, שמכיר היטב את הדינמיקה בין תושבים לעיריות, מציע הסבר:
"בכל עיר יש את אלה שמבינים את חשיבות העצים ותרומתם לאיכות החיים, את האדישים שלא ממש איכפת להם אם מורידים עץ פה ושם, ואת אלה שכל מטרד קטן שמייצר עץ הופך אצלם לפיל גדול. עלה נפל על המכונית הופך לתביעת נזיקין נגד העירייה, ענף קטן שנפל על האוטו זה אירוע חירום שמחייב טיפול מיידי.
"האנשים האלה מעסיקים את המערכת ויש ערים שבהם הם הכוח הראשי שמפעיל לחץ על העירייה. וכשאני אומר לחץ אני מתכוון לאיומים, הם יודעים להיות אגרסיביים מאוד ולטעון שנפגעה איכות החיים שלהם.
"מול האנשים האלה", הוא מוסיף, "השאלה היא מה הגישה של העירייה. יש עיריות שאומרות שאם העץ קצת מפריע אז נוריד אותו, מה כבר יקרה. העיקר להשתיק את הצעקות, ואם בשביל זה העץ צריך לשלם מחיר, אז הוא ישלם.
"ויש כאלה שמגרדמים. הרבה פעמים זה תלוי בקבלן בקצה, אם כי מאוד נוח להפיל את התיק על הקבלן. כשזה קורה פעם אחת זו יכולה להיות תקלה של הקבלן, כשזה קורה בפעם השלישית אתה כבר מבין שזו שיטה.
"יש כאלה שעושים ממש גיזום פיסולי. עצים בצורה של חרוט, עצים עם פונפונים שאין בהם תועלת מהותית. ואז אתה מגיע לרחוב הראשי של העיר ורואה שורה של עצים שבאמת נראים כמו גרדום שממתין להוצאה להורג. העצים האלה לא יחזרו להיות כמו שהם היו, יהיו להם ענפים דקים ועלווה אבל לא תהיה צמרת".
"יש כאלה שעושים ממש גיזום פיסולי. עצים בצורה של חרוט, עצים עם פונפונים שאין בהם תועלת מהותית. ואז אתה מגיע לרחוב הראשי של העיר ורואה שורה של עצים שבאמת נראים כמו גרדום שממתין להוצאה להורג"
נאור ירושלמי, סגן ראש עיריית נס ציונה ומחזיק תיק הסביבה והקיימות, הוא פעיל ותיק ומוכר בתנועה הסביבתית, והוא מתקשה להסתיר את תסכולו מהמצב בעיר:
"כבר בתחילת הקדנציה הבחנתי שיש מגמה כזו של גיזום עם גירדום של עצים, ומכיוון שהבנתי שזו לא התשובה המקצועית הנכונה, הבאתי לעירייה שורה של אנשי מקצוע שיעזרו להטמיע את ההתנהלות הנכונה. לצערי הניסיונות נדחו והגיזום המוגזם נמשך במלוא עוזו.
"אני מברך על היוזמה של התושבים, שבסך הכול מנסים להגן על העצים ומבינים את החשיבות שלהם לא רק לנוי אלא לחיים ממש – לצל, ספיחת מזהמים, רחובות ירוקים. אני חושב שהגורמים המקצועיים בעיר צריכים להקשיב לתושבים, לנהל איתם שיח מסודר ולשנות את המדיניות הקיימת".
מעיריית נס ציונה נמסר בתגובה: "בנס ציונה כ-14 אלף עצים במרחב הציבורי. בשנת 2022 נאלץ אגף שפ"ע, באמצעות מחלקת גנים ונוף, לכרות 19 עצים בלבד. כלל הכריתות בוצעו בשל מצב רעוע של העץ ללא יכולת שיקום, סכנת קריסה ולצורך שמירה על בטחון המרחב הציבורי והציבור.
"נדגיש, כלל הכריתות התבצעו בהתאם לחוק, באישור פקיד היערות ובשל אחריותה של עיריית נס ציונה לשמור על בטחון המרחב הציבורי.
"גיזום עצים מתבצע על ידי גוזמים מקצועיים ובפיקוח צמוד, לצורך שמירה על בריאותו של העץ, הסרת סכנות של קריסת ענפים, קירבה לקווי מתח גבוה, קירבה לבתים או מרפסות או בשל מחלות המסכנות את העץ לכדי קמילה.
"בשנת 2023 כבר נטעו בנס ציונה קרוב ל-200 עצים חדשים. על פי התוכנית, כ-800 עצים יינטעו עד לסוף השנה, בהמשך לשימור צביונה של העיר כעיר ירוקה השמה לנגד עיניה את השמירה על ערכי הטבע והסביבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
א .יכרת כל כורת
ב.לא פעם ראינו גיזום וכירתום באמצע הקיץ- טמטום.
ג.ישנם תושבים לוקים בבורות ,אין ידיעתם נכונה לגבי הערך הבריאותי-ראותי נשימתי שזכות העצים גדולה לעין ערוך.
ד.קבלנים קבלני משנה תתי משנה,אינם עינינו של האזרח.
אנו רואים הרשות העומד בראשות העיר אחראים לתוצאות.
ה.בת"א משם עברנו לפה,בכל שנה חוגגים בגאווה הוספת כמות מכובדת של עצי צל במרחב הציבורי.
ראוי שגם נס ציונה עם הסלוגן המחייב-עיר עם לב של מושבה,תוסיף עצים במרחב ותחזק את המושג -מושבה ירוקה .
ו.נפגשנו לפני כמה חודשים נציגים מהשכונה עם נציגי העירייה -אכזבה.
אין אני פוסל את שנעשה אבל בהחלט מציע מתוך נסיון והבנה לתקן בעצמינו את שאפשר וכדאי.
להכנס למכונית לוהטת ביום חם(מרבית ימות השנה)לא כלכלי לא בריא ולא כדאי ובעיקר אפשר אחרת.
ז.בבחירות הבאות עלינו לטובה,כדאי לחשוב קודם כל על איכות חיים ותוכן גלובלי. לפני שמצביעים .
אם מצביעים,המלצה שלי וזו דעתי האישית,לא ללכת עם עסקן פוליטי ציבורי עיסקי.