אילוסטרציה: מטפלת פיליפינית מסייעת לקשישה לחצות את הכביש ליד התחנה המרכזית בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
קובי גדעון/פלאש90
אילוסטרציה: מטפלת פיליפינית מסייעת לקשישה לחצות את הכביש ליד התחנה המרכזית בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה

"בלי לשלם, המסמכים שלך לא יקבלו עדיפות"

תחקיר עובדים זרים המחפשים עבודה בארץ מספרים לזמן ישראל כי הם נאלצים לשלם "עמלות השמה" בגובה של עד 25 אלף דולר כדי שמועמדותם תילקח בחשבון ● כדי לשלם את כספי השוחד, הם נאלצים למכור את רכושם או לקחת הלוואות ● למרות ההסכמים הבילטרליים להסדרת הנושא – אף חקירה לא הסתיימה באישומים פליליים

השעה: כמעט חצות. נטליה, אישה אוזבקית בסוף שנות ה־40 לחייה, סוף־סוף סיימה את יום עבודתה כמטפלת סיעודית של קשישה המרותקת לכיסא גלגלים, שהיא גרה בביתה.

אולם, במקום להרים רגליים ולנוח, נטליה עוברת למקום העבודה השני – והלא חוקי – שלה. היא טובלת מגב בדלי עם מים וסבון – בידה בקבוק תרסיס עם חומר ניקוי ועל כתפה מטליות אבק – ואז מנגבת את הרצפה הנוצצת ואת המראות הענקיות בבניין במרכז תל אביב.

לזמן ישראל היא מספרת שהיא עובדת בשתי משרות כדי לסגור חוב, "עמלת השמה", של כמעט 10 אלף דולר – דרישת תשלום בלתי חוקית, שאותה נאלצה לשלם ל"מתווך" מעורפל מסוכנות תעסוקה לפני שש שנים כדי לקבל עבודה בישראל.

"הרשויות לא יעשו כלום גם אם אתלונן – והאדם היחיד שיפסיד מזה יהיה אני", היא אומרת. "אין כאן צדק".

אילוסטרציה: עובדת פיליפינית מסייעת לקשישה, 2 בנובמבר 2010 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
אילוסטרציה: עובדת פיליפינית מסייעת לקשישה, 2 בנובמבר 2010 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מעטים יודעים שכמעט כל המטפלים הזרים הם קורבנות של תעשייה עבריינית, שמגלגלת מאות מיליוני שקלים מעמלות תיווך בלתי חוקיות – ופועלת הן בארץ והן בחו"ל

כמעט כל משפחה ישראלית מכירה עובדים זרים המטפלים בבני משפחה מזדקנים ו/או חולים. הם באים מהפיליפינים, מהודו, מסרי לנקה, מנפאל, מאוזבקיסטן, ממולדובה, מאוקראינה וממדינות נוספות. הם מקבלים חדר בדירה ומשגיחים על המטופל שלהם כל יום, כל היום. אבל חוץ מזה, הם שקופים.

מעטים יודעים שכמעט כל המטפלים הזרים הם קורבנות של תעשייה עבריינית, שמגלגלת מאות מיליוני שקלים מעמלות תיווך בלתי חוקיות – ופועלת הן בארץ והן בחו"ל. במסגרת העסק הבלתי חוקי הזה נסחטים מטפלים לעתיד – אנשים הנתונים במצב כללי קשה בדרך כלל, שנאלצים לעזוב את משפחותיהם ויקיריהם ולבוא לישראל.

עמלות ההשמה הבלתי חוקיות לא נרשמות בספרי החשבונות ויכולות להגיע לגובה של 25 אלף דולר. על מנת לשלם את כספי השוחד, המועמדים נאלצים למכור את רכושם, לפדות את חסכונותיהם או לקחת הלוואות בשיעורי ריבית גבוהים.

מתחקיר זמן ישראל עולה כי פעילות התיווך הזאת הזו נמשכת כ־30 שנה – אבל אף חקירה עד כה לא הסתיימה באישומים פליליים. המטפלים הזרים טוענים כי הרשויות לא דורשות דין וחשבון משום סוכנות – וכי המתווכים מאיימים עליהם מפנייה לגורמי האכיפה.

מטפלת סיעודית עם קשישה בפארק הירקון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)
מטפלת סיעודית עם קשישה בפארק הירקון. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

מתחקיר זמן ישראל עולה כי פעילות התיווך הזאת הזו נמשכת כ־30 שנה – אבל אף חקירה לא הסתיימה באישומים פליליים. המטפלים הזרים טוענים כי הרשויות לא דורשות דין וחשבון משום סוכנות

הממסד הישראלי מכיר את שיטת הסחיטה הזאת כבר שנים. ב־2018 שופט בית המשפט העליון יצחק עמית תיאר את הדפוס הזה כתופעה מעוררת סלידה שניתן לראות בה "עבדות מודרנית" או סחר בבני אדם למטרות עבודה.

אולם, למרות הניסיון להתמודד עם הבעיה באמצעות הסכמים בילטרליים עם מדינות רלוונטיות – השחיתות ממשיכה להשתולל. לזמן ישראל נודע – באמצעות ראיונות, הקלטות ומכתבי תלונה – כי במקרים מסוימים העמלות הלא חוקיות ממשיכות להיגבות, גם ממי שאמורים להיות מוגנים על־ידי ההסכמים.

אשת הברזל

ב־2017, בזמן שעבדה כמטפלת סיעודית בתל אביב, ג'ין טרפל מהפיליפינים החליטה לשים לנוהג הזה סוף. טרפל – ששימשה ככומרה בכנסייה האוונגליסטית בתל אביב וטיפלה בניצולת שואה – שילמה "עמלת השמה" בסך 4,700 דולר.

"אפילו לא הבנתי שזה לא חוקי בזמנו", סיפרה טרפל לזמן ישראל. בקהילה שלה היא שמעה שוב ושוב על אנשים הנתונים בחובות ובלחץ – וכך החל הקמפיין שלה נגד עמלות ההשמה. המדיה החברתית הפכה לבימת הנאומים שלה.

ג'ין טרפל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מרץ 2018 (צילום: באדיבות המצולמת)
ג'ין טרפל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מרץ 2018 (צילום: באדיבות המצולמת)

"הייתי משדרת בפייסבוק לייב", היא אומרת, ומסבירה שהרשת החברתית אפשרה לה לפנות בשידורים פומביים ובינלאומיים לחבריה ולמכריה – מטפלים זרים אחרים העובדים בישראל או כאלה השוקלים לעשות זאת.

"דיברתי על זה כל יום. כתבתי לשגריר הפיליפינים, שלא הגיב בהתחלה. דיברתי עם נספח העבודה של השגרירות, והוא אמר לי: 'אין מה לעשות, זה נמשך ככה כבר 30 שנה'. כתבתי לרשויות בפיליפינים – הן ענו שאין פתרון. בסופו של דבר כתבתי ללשכת הנשיא [הפיליפיני] – וקיבלתי תגובה!"

טרפל החליטה לאסוף עדויות ממטפלים סיעודיים כדי להפעיל לחץ על הממשלות בפיליפינים ובישראל על מנת להגיע להסכם בילטרלי שישים קץ לעמלות התיווך

לשכת הנשיא ביקשה לקבל מידע נוסף על התופעה. טרפל החליטה לאסוף עדויות ממטפלים סיעודיים כדי להפעיל לחץ על הממשלות בפיליפינים ובישראל על מנת להגיע להסכם בילטרלי שישים קץ לעמלות התיווך.

עו"ד מיכל תג'ר (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד מיכל תג'ר (צילום: באדיבות המצולמת)

גובה "העמלה" תלוי בעיקר בגיאוגרפיה. מתברר שהסכום ששילמה טרפל – 4,700 דולר – נמצא בקצה התחתון של הטווח. "עמלת ההשמה הממוצעת משתנה בהתאם למדינה שהעובד מגיע ממנה", מסבירה מיכל תג'ר, מנחה בקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב.

"אנשים מהפיליפינים שילמו פעם כ־11 אלף דולר. מאז הקורונה הסכום גבוה יותר. עובדים ממזרח אירופה משלמים 9,000–10,000 דולר, ואלה מהודו משלמים כ־20 אלף דולר", אומרת תג'ר, עורכת דין שעובדת עם קו לעובד – עמותה הפועלת להגנה על זכויות עובדים ולאכיפת דיני עבודה. "הדבר הזה הוא שערורייתי".

בינתיים, המאבק של טרפל זיכה אותה בכינוי "גברת הברזל", ועורר השראה בקרב עובדי סיעוד זרים אחרים – ממדינות אחרות – שהחליטו להילחם בעמלות.

מהפיליפינים להודו

ג'יידן, מטפל סיעודי, שוהה בישראל כ־11 שנה. בעקבות טרפל, הוא פתח עמוד פייסבוק שצבר עד כה קרוב ל־40 אלף עוקבים. העמוד עוסק בעיקר בנושאים הרלוונטיים למטפלים הסיעודיים מהודו, בין היתר בעמלות ההשמה.

"אני עוסק במקרה כזה ממש עכשיו", הוא אומר בריאיון טלפוני. "אזרח הודי הגיש בקשה לאשרת עבודה כמטפל, אבל הסוכנים בישראל מבקשים ממנו לשלם סכום עצום – כמעט 25 אלף דולר".

שוחד. אילוסטרציה (צילום: iStock)
שוחד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

"אזרח הודי הגיש בקשה לאשרת עבודה כמטפל, אבל הסוכנים בישראל מבקשים ממנו לשלם סכום עצום – כמעט 25 אלף דולר. אנחנו מקבלים תלונות רבות על העמלות האלה"

לדבריו, גובי העמלה מציעים בדרך כלל לאותם עובדים הלוואות בשיעורי ריבית גבוהים של כ־8%–9%. "כרגע אנחנו מקבלים תלונות רבות על העמלות האלה – גם ממועמדים חדשים בהודו וגם מעובדים שכבר נמצאים בישראל", הוא אומר.

לדברי ג'יידן, תהליך גיוס המטפלים ההודים מתבצע באופן הבא: כשמטפל מחליט לבוא לישראל, הוא מגיש בקשה לסוכנויות כוח אדם בהודו, שעובדות יחד עם סוכנויות בארץ. הסוכנויות הללו אף פעם לא מבקשות עמלת השמה באופן ישיר, מסביר ג'יידן.

תחת זאת, הן עובדות עם מתווך "בלתי תלוי", שאין לו חוזה רשמי עם הסוכנות אבל הוא עובד בשבילה. לאותו מתווך היושב בהודו יש מקביל בישראל.

המתווכים בישראל הם כמעט תמיד מטפלים הודים, שעובדים מהצד כזרוע צללים של הסוכנויות. הם אלה שגובים את ה"עמלות" ומספקים הלוואות בריבית גבוהה. כלומר, נוצרת לולאה אינסופית של בעלי חוב המבקשים לשלם את חובותיהם בעזרת חובות של אחרים.

מטפלות סיעודיות עם קשישות בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)
מטפלות סיעודיות עם קשישות בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

"סוכנויות כוח האדם הישראליות תמיד מציבות את מהגרי העבודה בחזית. אם הם ייתפסו – לא יהיה שום חוזה שיקשור אותם לסוכנות", מסביר ג'יידן

"סוכנויות כוח האדם הישראליות תמיד מציבות את מהגרי העבודה בחזית. אם הם ייתפסו – לא יהיה שום חוזה שיקשור אותם לסוכנות", מסביר ג'יידן. ארגון קו לעובד מאשר את דברי ג'יידן ומבהיר כי מדובר באחת השיטות לסחיטת עמלות בלתי חוקיות.

לדברי הארגון, העמלות עוברות לסוכנויות כוח האדם דרך מתווך־מטפל שהגיעה מהמדינה שממנה מגיעים המשלמים – וגם דובר את שפתם. "זאת אחת מדרכי הפעולה שאנחנו מכירים", אומרת מיטל רוסו, עורכת דין במחלקה המשפטית של קו לעובד.

עו"ד מיטל רוסו מהמחלקה המשפטית של קו לעובד (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד מיטל רוסו (צילום: באדיבות המצולמת)

"אנחנו לא יכולים להגיד שהמתווך הוא תמיד ב־100% המטפל. יש מצבים שבהם המתווך הוא שוהה בלתי חוקי בישראל או מישהי שהתחתנה עם אזרח ישראלי". היות שהתעשייה פועלת בצורת חשאית, קשה להתחקות אחר מי שמרוויח מהעמלות האלה.

על פי הערכות של מקורות שונים בפורומים ציבוריים, בהם פקידי ממשל בכירים והמשטרה, 60%–80% מעמלות ההשמה שמשלמים העובדים הזרים מגיעים לידיהן של סוכנויות כוח אדם ישראליות מורשות.

חברות כוח האדם הישראליות מורשות על פי חוק לגבות ממעסיק של עובד זר עמלת השמה בסך 2,000 שקלים עם תחילת העסקתו ועוד 70 שקלים נוספים מדי חודש. גביית עמלות נוספות כלשהן היא בניגוד לחוק

העמלות האלה – שמסתכמות במאות מיליוני שקלים בכל שנה – לא מדווחות, כך שלא משולם בגינן מס הכנסה. חברות כוח האדם הישראליות מורשות על פי חוק לגבות ממעסיק של עובד זר עמלת השמה בסך 2,000 שקלים עם תחילת העסקתו ועוד 70 שקלים נוספים מדי חודש.

גביית עמלות נוספות כלשהן היא בניגוד לחוק, מציינים בקו לעובד. "החוק לא נאכף ומדינת ישראל נמנעה מלהיאבק בנוהג הפסול", מציין דוח של קו לעובד בנושא.

לפי הדוח, חברות כוח האדם בישראל ובחו"ל "מפעילות לובי בעל כוח והשפעה", שמונע מישראל וממדינות אחרות "לנקוט הסדר חלופי להבאת עובדים באמצעות הסכמים בילטרליים" ו"לאכוף חוקים ונהלים האוסרים על גביית דמי תיווך". לדברי הפעילים, הדוח פורסם ב־2013 אבל לא הרבה השתנה מאז.

שחיתות עמוקה

ב־2021, המנהל לשעבר של יחידת הלשכות הפרטיות בסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה ניסים שמעוני, הואשם בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות. לפי דיווחים בתקשורת, מהפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בעקבות מעצרו ב־2018 עולה כי על פי המשטרה, לשמעוני היו יחסי תן–קח עם בעלי חברות כוח האדם – והשוחד כלל גם יחסי מין.

שלמה בניזרי בירושלים, 2012 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
שלמה בניזרי בירושלים, 2012 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

ב־2008, שלמה בניזרי, שכיהן כשר העבודה מטעם מפלגת ש"ס בשנים 2001 עד 2003, הואשם בקבלת שוחד כדי לאפשר לסוכנויות להביא יותר מהגרי עבודה לישראל, בהפרת אמונים ובשיבוש מהלכי משפט במהלך כהונתו כשר. הוא ריצה עונש מאסר של שנתיים וחצי מתוך הארבע שנגזרו עליו.

ב־2006, קו לעובד הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה שהממשלה תחתום על הסכמי עבודה עם מדינות השולחות מהגרי עבודה. זמן קצר לאחר מכן משרד החוץ שינה את עמדתו והביע תמיכה בדעת העותרים, מה שגרם לממשלה לבחון ולהתחיל לטפל בבעיות בענפים העיקריים שבהם מנוצלים עובדים זרים – חקלאות, בניין וסיעוד.

אולם, ההתפתחות בתחום הסיעוד היא האיטית ביותר. שירלי רייסין ששון, מנהלת האגף להסכמים בילטרליים במנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה – הגוף העיקרי האחראי על מהגרי עבודה בישראל – אומרת שהיא ועמיתיה שמעו על מקרים רבים של עובדים שהתלוננו על עמלות ההשמה.

"החוקרים ביקשו לראות הוכחות. אם הייתה להם [למטפלים הסיעודיים] הוכחה, היא הייתה קשורה לאיזשהו צד שלישי שלא שייך באופן רשמי לחברת כוח האדם. אז החוקרים לא יכלו להגיש אישומים פליליים"

לדבריה, המקרים האלה הופנו לחוקרים ממשלתיים, אך אלה לא בדקו את הטענות בקפידה. "החוקרים ביקשו לראות הוכחות. אם הייתה להם [למטפלים הסיעודיים] הוכחה, היא הייתה קשורה לאיזשהו צד שלישי שלא שייך באופן רשמי לחברת כוח האדם. אז החוקרים לא יכלו להגיש אישומים פליליים", אומרת ששון.

אילוסטרציה: ישראלים מוחים על המחסור במטפלים זרים בישראל, תל אביב, 18 בנובמבר 2021 (צילום: Tomer Neuberg/ Flash90)
אילוסטרציה: ישראלים מוחים על המחסור במטפלים זרים בישראל, תל אביב, 18 בנובמבר 2021 (צילום: Tomer Neuberg/ Flash90)

לדבריה, לא ידוע לה אפילו על מקרה אחד – במשך קרוב ל־30 שנים – שבו הועמד לדין מישהו שהיה מעורב בגביית עמלות תיווך. משום כך, עובדי הסיעוד הזרים לא ששים להתלונן, אומר ג'יידן.

"המתווכים מזהירים אותם שאם הם ידווחו – הם והמשפחות שלהם יישאו בתוצאות. לרבים מהם נאמר שהם יגורשו". הוא מביא לדוגמה מקרה של מהגר שתכנן לדווח על העמלות, והמתווך אמר לו שאם יעשה זאת, הסוכנות תאשים אותו בהתעללות במטופל – והוא יגורש מהמדינה.

ברשות האוכלוסין וההגירה אמרו כי הם לא יכולים להבטיח שעובד או עובדת כאלה לא יגורשו – גם אם הם יספקו הוכחות בנוגע לעמלות התיווך.

"אנחנו מבטיחים שנגן על זכויות העובד", אומרת שושנה שטראוס מהמחלקה המשפטית של הרשות. היא מוסיפה כי במקרים שבהם נמצא כי עמלות ההשמה קשורות לסחר בבני אדם או במין, "אנחנו מגנים על העדים, אפילו שהם שילמו את הכסף והסכימו לבוא לכאן".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

כל שמונת המטפלים הסיעודיים ששוחחו עם זמן ישראל ושילמו עמלות השמה אומרים כי הם לא היו שוקלים לפנות לרשויות. "אם הרשויות יגלו, ישלחו אותנו בחזרה לפיליפינים"

כל שמונת המטפלים הסיעודיים ששוחחו עם זמן ישראל ושילמו עמלות השמה אומרים כי הם לא היו שוקלים לפנות לרשויות. "אם הרשויות יגלו, ישלחו אותנו בחזרה לפיליפינים", אומרת מריה, מטפלת סיעודית שהגיעה לארץ בסוף השנה שעברה.

"יגרשו אותי", אומרת נטליה מאוזבקיסטן. "שילמתי 9,500 דולר כדי לבוא לפה. לקח לי שנתיים להחזיר את זה. מאז [שאני בישראל] לא יכולתי לנסוע הביתה כדי לראות את המשפחה שלי, במשך שש שנים", היא אומרת.

סיבה נוספת שבגינה העובדים חוששים לדבר בגלוי היא העובדה שמערכת העמלות מוטמעת עמוק בקהילת המטפלים הסיעודיים. בעת הכנת הכתבה נודע לזמן ישראל שמטפלים סיעודיים מקבלים אזהרות מפורשות באמצעות הרשתות החברתיות שלא למסור לתקשורת שמות של מתווכים וסוכנויות המעורבים בנושא.

"הבנתי עכשיו שכמה מהפיליפינים שעזרו לנו הם גם אלה הקשורים לסוכנויות האלה", אומרת מריה. "אם מישהו מהם ייפגע, כולם ייפגעו – וזה יחזור אלינו כי יש להם הרבה יותר כוח וקשרים מאשר לנו במדינה הזאת".

אילוסטרציה: גבר פיליפיני מטפל בקשיש ישראלי היושב בכיסא גלגלים (צילום: Abir Sultan/Flash90)
אילוסטרציה: גבר פיליפיני מטפל בקשיש ישראלי (צילום: Abir Sultan/Flash90). למצולמים אין קשר לכתבה

הכוח האנושי

כש"אשת הברזל" טרפל החלה להתבטא בגלוי נגד ההתנהלות הזאת, היא מספרת כי מייד נתקלה בהתנגדות רצינית – והביקורת הקולנית ביותר באה מתוך הקהילה שלה. "אנשים התחילו לשלוח לי הודעות בפייסבוק ולהזהיר אותי מהמשך הפעילות שלי", היא אומרת. כעבור זמן קצר היא התחילה לקבל הודעות טקסט מאיימות.

"קיבלתי הודעות שאומרות שיהרגו אותי אם אני לא אפסיק, שרשויות ההגירה יגרשו אותי. אמרתי, 'בסדר, בואו נראה'". היא מדגישה שמה שעזר לה להישאר חזקה היה האמונה והתמיכה האיתנה של מעסיקיה ומשפחתה.

"המשפחה [של המטופלת] שלי תמכה בי ובמה שעשיתי והתקינה מצלמות אבטחה בתוך ומחוץ לדירה שעבדתי בה כדי שאני ארגיש בטוחה", אומרת טרפל

"המשפחה [של המטופלת] שלי תמכה בי ובמה שעשיתי והתקינה מצלמות אבטחה בתוך ומחוץ לדירה שעבדתי בה כדי שאני ארגיש בטוחה", אומרת טרפל, שכבר נמצאת בחזרה בפיליפינים.

אחרים, שנמצאים כעת באותו מאבק, חוששים מאוד לחייהם. "אם מישהו כמוני יעלה את הנושא, זו יסכן את חייו", אומר ג'יידן, ומספר על איומי הרצח שהוא מקבל בפייסבוק ובהודעות טקסט, כשאחרים חושפים בטעות את שמו האמיתי. הוא מציין שהוא לא רוצה להיחשף בשל קשריו עם מתווכים וסוכנים.

ג'ין טרפל, עו"ד עידית ליבוביץ' ועו"ד מיכל תג'ר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מרץ 2018 (צילום: באדיבות ג'ין טרפל)
ג'ין טרפל, עו"ד עידית ליבוביץ' ועו"ד מיכל תג'ר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מרץ 2018 (צילום: באדיבות ג'ין טרפל)

ג'יידן אומר כי הוא ופעילים אחרים "לא יכולים לבטל את עמלות ההשמה – אנחנו זקוקים לעזרת הממשלות. אבל מה שאנחנו מנסים לעשות ועושים זה לעזור לאנשים שמשלמים כסף – ועדיין לא מקבלים הצעת עבודה או ויזה". הוא מסביר שהוא לוחץ על המתווכים לעמוד בהבטחותיהם.

"מה שאני עושה הוא מסוכן. מה אם מישהו יתבע אותי בהודו? לפעמים הם מאיימים באופן ישיר – שהם יעשו משהו למשפחה שלי. התלוננו לשגרירות הודו ולמשרד הפנים הישראלי", אומר ג'יידן. "בנושא הזה כולם יודעים מה קורה, אבל מי ינקוט פעולה?"

שגרירות הודו בתל אביב אישרה כי היא מודעת לדיווחים על גיוס עובדים בלתי מוסדר ועל גביית עמלות השמה בלתי מורשות. לטענתה היא עובדת על הסכם בילטרלי עם ישראל

שגרירות הודו בתל אביב אישרה כי היא מודעת לדיווחים על גיוס עובדים בלתי מוסדר ועל גביית עמלות השמה בלתי מורשות. לטענתה היא עובדת על הסכם בילטרלי עם ישראל. "ההסכם הבילטרלי המוצע, שהודו וישראל דנות בו, מבקש ליצור מנגנון מוסדי כדי להגן על זכויות המטפלים הסיעודיים.

"ההסכם שואף לשים קץ לעמלות ההשמה באמצעות יצירת שקיפות", אומר רג'יב בודווייד, סגן ראש הנציגות ההודית בארץ. "יש תחושה של דחיפות בשני הצדדים לעשות את זה. אנחנו מקווים שההסכם ייחתם בקרוב. אנחנו בטוחים שההסכם יועיל למטפלים הסיעודיים ויגן על זכויותיהם".

אילוסטרציה: עובדת פיליפינית יושבת על ספסל עם קשישה ישראלית, 20 במאי 2009
אילוסטרציה: עובדת פיליפינית יושבת על ספסל לצד קשישה, 20 במאי 2009. למצולמים אין קשר לכתבה

תקווה חדשה?

בעקבות העתירה שהגיש קו לעובד לבג"ץ ב־2006, הממשלה החלה בהדרגה לחתום על שורה של הסכמים בילטרליים בכל ענפי התעסוקה של העובדים הזרים. ההסכמים האלה מאפשרים גיוס ישיר של עובדים על מנת להבטיח הליך מפוקח ושקוף לחלוטין.

הסכמים כאלה הם נוהג מקובל מזה עשרות שנים ומקודמים על־ידי ארגונים בינלאומיים כגון ארגון העבודה הבינלאומי והארגון הבינלאומי להגירה. במגזר הסיעוד יש כעת הסכמים כאלה עם סרי לנקה, אוזבקיסטן והפיליפינים.

"אני יכולה להגיד לך שההסכם הבילטרלי הוא המנגנון הטוב ביותר שאני מכירה בעולם כדי לעצור את העמלות הבלתי חוקיות לעובדים זרים", אומרת ששון מרשות האוכלוסין וההגירה.

ההסכם לעקיפת עמלות התיווך הבלתי חוקיות הוא רעיון שהגיע בהשראת אפליקציית ההיכרויות. המנגנון החדשני פועל כך שזהות המבקש אינה ידועה עד שהוא נבחר על־ידי המשפחה המעסיקה.

כל מועמד צריך לעבור ריאיון במדינת המוצא שלו ולהשיב על שאלון ממוחשב. שמו האמיתי של המועמד מוסווה על־ידי מספר אנונימי, הנגיש לסוכנויות כוח אדם ולפקידי הממשל

כל מועמד צריך לעבור ריאיון במדינת המוצא שלו ולהשיב על שאלון ממוחשב. שמו האמיתי של המועמד מוסווה על־ידי מספר אנונימי, הנגיש לסוכנויות כוח אדם ולפקידי הממשל. "הם יכולים לחפש מועמדים בבסיס הנתונים שלהם. כשהם מוצאים מועמדים מתאימים, הם שולחים קישור לבני המשפחה.

"הם יכולים לראות את המרואיינים ואת התגובות שלהם בשאלונים", אומרת ששון. רק אז נחשפת הזהות האמיתית של המטפל לעתיד.

פתרון פגום

ההסכם עם הפיליפינים נחתם ב־2018 ויושם ב־2021. אבל טרפל כבר לא חוגגת אותו. "אחרי ההסכם הבילטרלי אמרתי, 'אני סיימתי'. אבל הבעיה היא שכשאני שוב שומעת שיש בעיות, הדם שלי מתחיל לרתוח", היא צועקת דרך הטלפון.

הודות למוניטין שיש לטרפל בקהילה, מטפלים ומטפלות סיעודיים מתוסכלים פונים אליה שוב בנוגע לעמלות ההשמה. אחת מהנשים האלה, ליליה, פנתה לטרפל בפיליפינים. היא הסכימה לחלוק את הסיפור שלה עם זמן ישראל.

אילוסטרציה: מטפלת פיליפינית עם קשישה ישראלית בטיילת של תל אביב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
אילוסטרציה: מטפלת פיליפינית עם קשישה ישראלית בטיילת של תל אביב (צילום: Moshe Shai/FLASH90). למצולמים אין קשר לכתבה

"הגשתי בקשה [לעבוד בישראל כמטפלת סיעודית] ביולי 2021", אומרת ליליה. "צוות מנהל התעסוקה בחו"ל של הפיליפינים אמר לי: 'פשוט תחכי, אנחנו בטוחים שתקבלי מעסיק ואשרה'".

אום, אחרי שחלפו חודשים ללא כל חדשות – חבר סיפר לה שפנתה אליו מתווכת בהצעת "עזרה". "חשבתי שזאת בדיחה. אבל אז התקשרה אליי המתווכת והציעה 'לוודא' שהבקשה שלי תיבחר", אומרת ליליה, בתמורה לעמלה, כמובן.

המתווכת ביקשה מליליה לשלם אלפי דולרים ועוררה את זעמה. ליליה, שסירבה לשלם את העמלה הבלתי חוקית, עדיין נמצאת בפיליפינים ואין שום עבודה המחכה לה בישראל. "אני נחושה לא לשלם"

המתווכת ביקשה מליליה לשלם אלפי דולרים ועוררה את זעמה. ליליה, שסירבה לשלם את העמלה הבלתי חוקית, עדיין נמצאת בפיליפינים ואין שום עבודה המחכה לה בישראל. "אני נחושה לא לשלם. אם אני אשלם, אני אהיה חייבת סכום כסף גדול למישהו אחר.

"אני מעדיפה לחכות להזדמנות עבודה בתהליך הנכון. גם אם אני מחכה הרבה זמן, יגיע הרגע שאלוהים ייתן לי את האפשרות לעבוד בישראל בלי לשלם סכומי כסף גדולים", היא אומרת.

קשיש בביתו קורא ספר, אילוסטרציה (צילום: iStock)
קשיש בביתו, אילוסטרציה (צילום: iStock)

ליליה חלקה את הסיפור שלה עם מטפלים סיעודיים אחרים הנמצאים באותו מצב. אחת הנשים הללו הקליטה את השיחות שניהלה לאחר מכן עם המתווכת ושלחה אותן לזמן ישראל. להלן כמה קטעים מתורגמים מאחת השיחות האלה, שהתקיימו ב־5 באוגוסט 2022:

מתווכת: "משום שיש כל כך הרבה מועמדים, לא קל להם [לסוכנות הישראלית] למצוא את השם שלך. אם אני אגיד להם שאת המועמדת שלי – הם יתאמצו למצוא את המסמכים שלך".

מטפלת: "גברתי, אלה [מועמדים] שהגישו בקשות כמעט לפני שנה. יש לך דרך לשלוף את הבקשות שלהם כדי לעזור להם להגיע לישראל?"

מתווכת: "כן. ביקשו מאיתנו לשלוף את התיקים שלהם – ועכשיו הם כבר כאן. כל מועמד צריך קשרים משלו. אם אין לך קשרים, אף אחד לא יכול לעזור לך להבטיח שהמסמכים שלך יקבלו עדיפות.

משיכת כסף בכספומט. אילוסטרציה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
משיכת כסף בכספומט. אילוסטרציה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)

"העבודה שלי היא לא בחינם, אבל אני לא זאת שקובעת את המחיר. לדוגמה, שניים מהמועמדים שלי חיכו כמעט שנה, ואז הם פנו אליי ואחרי שבוע המסמכים שלהם נבחרו"

"העבודה שלי היא לא בחינם, אבל אני לא זאת שקובעת את המחיר. לדוגמה, שניים מהמועמדים שלי חיכו כמעט שנה, ואז הם פנו אליי ואחרי שבוע המסמכים שלהם נבחרו. אחרי שהשם שלך נבחר והמעסיק חותם – אז את משלמת לי".

מטפלת: "גברתי, זה אומר שרוב המועמדים משלמים את הסכומים העצומים האלה?"

מתווכת: "כן, כי אם את רוצה לבוא לישראל… שום דבר לא בחינם כאן. זה הסוד. הסוכנויות מאוחדות בזה".

ליליה גם חלקה עם זמן ישראל מכתב אנונימי שהיא חיברה יחד עם תריסר מטפלים סיעודיים אחרים הרוצים לעבוד בישראל, אבל לטענתם הם מתבקשים לשלם עמלות גבוהות. אף אחד מהם לא שילם את העמלה – וכולם נשארו בפיליפינים.

כדי לאמת את טענותיהם, זמן ישראל פנה לעובדי סיעוד פיליפינים שהגיעו לישראל לאחרונה. טרסיטה, מטפלת סיעודית בדרום שהגיעה באוגוסט 2022, אומרת כי שילמה "עמלת השמה" בסך 7,000 דולר. "חצי בפיליפינים וחצי אני עדיין משלמת בישראל", היא מציינת בתנאי שתישאר בעילום שם. קולה רועד בעצבנות על קו הטלפון.

קשיש בודד. אילוסטרציה (צילום: iStock)
קשיש בודד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

זמן ישראל פנה לעובדי סיעוד פיליפינים שהגיעו לישראל לאחרונה. טרסיטה, מטפלת סיעודית בדרום שהגיעה באוגוסט 2022, אומרת כי שילמה "עמלת השמה" בסך 7,000 דולר. "חצי בפיליפינים וחצי אני עדיין משלמת"

"חיכיתי שמונה חודשים בפיליפינים אבל לא קיבלתי שום חדשות לגבי עבודה. התלוננתי על זה לחברים שלי, ואז סוכן שלח לי הודעה בפייסבוק", היא אומרת. "חודש אחרי זה כבר היה לי חוזה".

היא מסבירה שהיא השאירה מאחור בפיליפינים את הוריה ואת בתה המתבגרת כדי לעבוד בישראל. "לא הייתה לי ברירה, הייתי צריכה את העבודה הזאת כדי לעזור לקרובי המשפחה שלי", היא אומרת.

היא כועסת על העמלה שהיא יודעת שהיא לא אמורה לשלם. "אני רוצה שהם ידעו שדרישת עמלות ההשמה האלה היא בלתי חוקית כאן", היא אומרת על המתווכים שעובדים עם סוכנויות כוח האדם.

מטפלת סיעודית נוספת, מריה, אומרת שגם היא הגיעה לכאן באוגוסט 2022. "הגשתי את הבקשה שלי בינואר 2022. חיכיתי שישה חודשים. ואז מישהו אמר לי, 'אם את רוצה לבוא מהר – תיצרי קשר עם הסוכן הזה'. יצרתי איתו קשר, שילמתי 7,000 דולר – והגעתי לכאן מהר. אני עדיין משלמת את הכסף הזה – זה ייקח לי שנה".

"זאת מחלה", אומר בני דומינגו, מנהיג קהילתי פיליפיני בישראל המודע לבעיה. "בשביל פיליפינים, זה יותר גרוע מהקורונה. לא אכפת לי אם מאיימים עליי. אני לא פוחד. הסוכנויות או המתווכים אומרים למטפלים לא לדבר על זה.

"הם אומרים, 'אם תספרו, נבטל את האשרות שלכם והם יגרשו אתכם'", הוא אומר ונוקב בשמותיהן של שתי סוכנויות המעורבות בכך לפי הבנתו (אף אחת מהסוכנויות לא השיבה לבקשת תגובה לכתבה).

"המטפלים הסיעודיים, כמובן, פוחדים – הם חדשים כאן", הוא מוסיף. בתגובה, גורמים ברשות האוכלוסין וההגירה הודו כי שמעו על הפרות של ההסכם הבילטרלי עם הפיליפינים, אם כי רק כשמועות משתי המדינות.

"שני הצדדים עובדים על זה יחד מקרוב", אומרת ששון. "אנחנו נשמח לקבל מידע מדויק כדי לחקור. זה היתרון של ההסכם הבילטרלי: אם יש בעיה, יש לנו שותפים". ברשות האוכלוסין וההגירה מכירים בכך שאולי יש תקלה במערכת. ששון מודה כי אולי יש כאן מקום "לקנוניה כלשהי.

בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקרים במפעל ההתפלה בחוף אולגה, 6 ביולי 2017 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

"אם אנחנו מכירים את הבעיה – אגף החקירות שלנו יבדוק את זה. פעמים רבות זה עניין למשטרה ולרשויות לאיסור הלבנת הון. עד היום, עם המערכת הפרטית, הם לא הצליחו להגיש אף אישום על הפשעים האלה.

"עד היום, עם המערכת הפרטית, הם לא הצליחו להגיש אף אישום על הפשעים האלה. אולי בעקבות ההסכם – כי עכשיו אנחנו יודעים מי כל השחקנים – אם נקבל תלונות והוכחות, הם יוכלו להמשיך ולחקור אותן"

"אולי בעקבות ההסכם – כי עכשיו אנחנו יודעים מי כל השחקנים – אם נקבל תלונות והוכחות, הם יוכלו להמשיך ולחקור אותן", היא אומרת. נציג של רשות האוכלוסין וההגירה אמר כי הייתה התנגדות ניכרת להסכם הבילטרלי, מפני שסוכנויות כוח אדם רבות עמדו להפסיד כספים רבים.

ב־2018, ארגון אחיעוז – שמייצג חברות כוח אדם ישראליות לעובדים זרים בענף הסיעוד – הגיש עתירה לבג"ץ נגד הליך הגיוס של עובדים זרים כפי שנקבע בהסכם הבילטרלי. בסופו של דבר העותרים משכו את העתירה לאחר שהיא נדונה בבית המשפט.

"היה ברור שאנשים משני הצדדים מנסים לסכל את ההסכם", אומרת ששון, שמתכוונת לסוכנויות כוח אדם בישראל ובפיליפינים. "אני לא אופתע אם אחת התוצאות של ההתנגדות שלהם היא השמועות האלה [על חידוש העמלות].

עו"ד שירי לב־רן לביא, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה (צילום: יוטיוב, צילום מסך)
עו"ד שירי לב־רן לביא, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה (צילום: יוטיוב, צילום מסך)

"אבל זה לא אומר שאין לנו את החובה למצוא דרך לשפר את ההסכם שלנו ולהבטיח שזה לא יקרה". עו"ד שירי לב־רן לביא, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, מציינת: "מחקרים מראים שההסכמים הבילטרליים עוזרים להעלים את התופעה.

"אבל כדי לסגור את זה הרמטית, אנחנו צריכים לוודא שכשאנחנו מקבלים תלונות מהסוג הזה – אנחנו מטפלים בהן", לב־רן לביא מדגישה כי יישום ההסכמים הבילטרליים הוא הפתרון הטוב ביותר.

שגרירות הפיליפינים ומשרד החוץ הישראלי סירבו להתייחס לטענות. לנטליה, המטפלת הסיעודית מאוזבקיסטן, אין הרבה תקווה לפתרון או לפיצוי. "לא הייתי בבית כבר שש שנים", היא אומרת ומוסיפה שהיא מנסה לחסוך כמה שיותר כסף כדי לשלוח אותו הביתה. "הרשויות יגרשו אותי אם הן יגלו", היא אומרת, כשכוונתה לעבודתה השנייה כמנקה. "אבל כבר לא אכפת לי. אני כל כך עייפה".

משגריר הפיליפינים בישראל פדרו ליילו נמסר בתגובה: "ממשלת הפיליפינים ושגרירות הפיליפינים מעריכות מאוד את תרומת המטפלים הסיעודיים הפיליפינים בישראל, שמייצגת הישג מרכזי ביחסיים בין המדינות ובין העמים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג מקבל מידי שגריר הפיליפינים בישראל פדרו ליילו את כתב האמנה (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
נשיא המדינה יצחק הרצוג מקבל מידי שגריר הפיליפינים בישראל פדרו ליילו את כתב האמנה (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"אנו מתייחסים ברצינות לכל הבעיות העומדות בפני המטפלים הסיעודיים שלנו, בפרט למקרי ההתעללות וניצול מצד אנשים חסרי מצפון, בין אם פיליפינים, ישראלים או אחרים. אנו עובדים באופן הדוק עם ממשלת ישראל כדי לחקור את המקרים הללו, ואם יש לכך צידוק – להעמיד לדין את העבריינים.

"מצד הפיליפינים, יש לנו חוקים מחמירים נגד גיוס עובדים בלתי חוקי, לרבות סחיטת עמלות בלתי חוקית. העבריינים מובאים לדין ונענשים דרך שגרה. עם זאת, אנו נזדקק לשיתוף פעולה מצד כל בעלי העניין"

"מצד הפיליפינים, יש לנו חוקים מחמירים נגד גיוס עובדים בלתי חוקי, לרבות סחיטת עמלות בלתי חוקית. העבריינים מובאים לדין ונענשים דרך שגרה. עם זאת, אנו נזדקק לשיתוף פעולה מצד כל בעלי העניין, שכן יהיה קשה לרדוף אחר העבריינים אם הקורבנות לא ידווחו על המקרים או יסרבו לספק מידע.

"אנו מעודדים את אותה ערנות בשיתוף הפעולה עם הרשויות הישראליות, בפרט באכיפת החוקים הרלוונטיים בישראל. גביית העמלות המופקעות – ולעתים גם הבלתי חוקיות – ממטפלים סיעודיים על־ידי אנשים לא מורשים לא נעלמה מעינינו. זו בדיוק הסיבה לכך שנכנסנו להסכם בילטרלי עם ישראל ב־2018.

"הגם שאיננו פתרון מושלם או קבוע, ההסכם הידק את אכיפת הכללים המסדירים את הגיוס וההשמה של מטפלים מהפיליפינים, הפחית במידה ניכרת את שכיחות מקרי הניצול וההתעללות, ובאופן כללי שחרר את המטפלים שלנו מעמלות ומחיובים מיותרים ובלתי חוקיים.

אילוסטרציה: קשיש בבית אבות, 2008 (צילום: Anna Kaplan/ Flash90)
אילוסטרציה: קשישים בבית אבות, 2008 (צילום: Anna Kaplan/ Flash90)

"ממשלות הפיליפינים וישראל ממשיכות לדון בדרכים לייעל את ההסכם הזה ברגעים אלו ממש. אנו גם מוקירים ומודים לחברי הקהילה ולתומכיה שחשפו את מקרי הניצול"

"ממשלות הפיליפינים וישראל ממשיכות לדון בדרכים לייעל את ההסכם הזה ברגעים אלו ממש. אנו גם מוקירים ומודים לחברי הקהילה ולתומכיה שחשפו את מקרי ההתעללות והניצול כלפי מטפלים סיעודיים, בהם הגברת ג'ין טרפל, המצוטטת בכתבה. עם זאת, ברצוננו להבהיר או לתקן כמה מהתבטאויותיה:

"1. ההתבטאות המיוחסת לנספח העבודה ב־2017, קרי ש"אין תקווה" או ש"אין פתרון…", אינה מדויקת. למרות חומרת הבעיות, שגרירות הפיליפינים מעולם לא איבדה תקווה ומעולם לא ויתרה על מאמציה להגן על המטפלים הסיעודיים הפיליפינים. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא ההסכם הבילטרלי שנחתם ב־2018.

"2. אף שאיננו מודעים למילים המדויקות או להקשר המדויק של מכתבה של טרפל ל'שגריר הפיליפינים', שלכאורה נותר ללא מענה, ברצוננו להבהיר כי המכתב או הדוא"ל נשלח ב־2017 – לשגריר הקודם. אני נכנסתי לתפקידי רק ב־17 בדצמבר האחרון, והמדיניות שלנו תחת כהונתי היא ששום מכתב או תכתובת מאף אחד – ובפרט מאזרחים פיליפינים במצוקה – לא יישארו ללא מענה.

"3. ההסכם הבילטרלי בין הפיליפינים לישראל אולי אינו מושלם, אולם, הוא איננו 'פתרון פגום' כפי שמתואר. הוא עדיין המנגנון הטוב ביותר לריסון ההתעללות. עם מעט כוונון עדין – אנו בטוחים כי ההסכם ישיג את מטרותיו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אני ניסים שמעוני שכתבת עלי בכתבה שלך...חבל מאוד שאת מפרסמת לפני שבית המשפט פסק את דינו...היום לאחר 6 שנים של עינוי דין בית המשפט המחוזי הוציא אותי זכאי...אשמח אם תצרי איתי קשר 050622416... המשך קריאה

אני ניסים שמעוני שכתבת עלי בכתבה שלך…חבל מאוד שאת מפרסמת לפני שבית המשפט פסק את דינו…היום לאחר 6 שנים של עינוי דין בית המשפט המחוזי הוציא אותי זכאי…אשמח אם תצרי איתי קשר 0506224160 ניסים

התחתנתי עם חבר קיבוץ משמר השרון חמותי אמרה לי תביאי ילד אני רציתי ללמוד ההורים לחצו ואני הבאתי ילד אחרי הילד השני התחילו בעיות ביקשתי להתגרש ההורים שלו אמרו להורים שלי לא להתערב ושהם יע... המשך קריאה

התחתנתי עם חבר קיבוץ משמר השרון חמותי אמרה לי תביאי ילד אני רציתי ללמוד ההורים לחצו ואני הבאתי ילד אחרי הילד השני התחילו בעיות ביקשתי להתגרש ההורים שלו אמרו להורים שלי לא להתערב ושהם יעזרו לי נכנסתי להריון לא מתוכנן וההורים שלו הבטיחו לי שאני אהיה חברה בינתים חמי חלה בסרטן ובעלי נפצע בתאונת עבודה , הרווחה לקחו לי את הילדים הוא פוטר בכוונה הקיבוץ ניסה לגרש אותנו מהקיבוץ בהתחלה אמרו שיש לו בעיות הסתגלות אחרי הילד השלישי אוטיזים הבן השני נולד עם אוטיזים אספרגר .האשימו אותי למרות שזה גנטי ממשפחתו אחרי הילדה הרביעית הצלחתי לעבוד וגם עמר חזר לעבוד אבל הקיבוץ מנע ממני ללמוד ולנהוג ברכב התייאשתי אבל המשכתי ללמוד חמותי לפני מותה סיפרה לי שבנה הוכר בפיגור בגיל 4 הסתירו ממני כי רצו מטפלת לבנם במשך כל נישואי איים להתאבד והרביץ לי יש לי הוכחות הקלטות ומסמכים יש לי 4 עורכי דין לפני שנתיים הכה אותי זה היה הניסיון ה3 לרצוח אותי התלוננתי במשטרה מאז אני עוברת השתקה שופטת נוער ליזי פרויד כנסה אותי על סכום 5500שח ואמרה לי לשתוק היא אמרה ליוני שמיל העורך דין שלעולם לא יקבל את המסמכים מהתיק אני לא מקבלת מזונות מגדלת 3 ילדים מתוך 5 הפנסיה שלי נלקחה מחשבון החיסכון שלי במנורה מבטחים על ידי חברת כוח אדם 100אחוז לאלטושלר שחם ללא חתימה וללא הסכמה סופר תלם בו עבדתי שנתיים מסרב לתת לי את הזכויות שלי לתל יצחק ולמשמר השרון עורך דין משותף אין לי זכויות רק חובות בית המשפט מאלץ אותי לחתום תושבות או לצאת מהקיבוץ המשטרה אומרת לי את תתאבדי וכשהתלוננתי על מכות הם אזקו אותי ולחצו עלי להתלונן המשטרה סגרה את תלונת האונס ושינתה את התיק להקנטה ומכות לכסא . הבת שהיא
עדה לאלימות נותקה ממני שנתים וחצי .אני אישה שפחה שחורה בישראל

עוד 3,871 מילים ו-3 תגובות
סגירה