מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות החולה, תיקון מס 13, הסדרים לעניין מזון בבית חולים בחג הפסח, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה גפני, ישראל אייכלר וקבוצת חברי כנסת, המכונה חוק החמץ.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בהצבעה שמית, ברוב של 51 תומכים מול 46 מתנגדים ותועבר לוועדת הבריאות לצורך הכנה לקריאות שניה ושלישית.
מוצע לקבוע כי מנהלי בתי החולים יהיו רשאים לקבוע הסדרים מיוחדים הנדרשים לשם שמירת כשרות בפסח, ובכלל זה איסורים והגבלות על הכנסת חמץ בפסח למבנה בית החולים. עוד מוצע לקבוע הסדר לעניין אופן הבאת ההוראות לידיעת הציבור. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בניגוד לדיני כשרות בכל השנה, איסור אכילת חמץ בחג הפסח הוא חמור ביותר ואף דיני הכשרות בפסח מחמירים ביותר, כאשר חמץ בפסח אינו "בטל בשישים", כך שחמץ שייאכל בכלי אפילו בכמות מועטה מאוד, עלול לגרום לשלילת הכשרות מהכלים, באופן שימנע משומרי כשרות לאכול בכלים אלה. בנוסף, ישנו איסור מיוחד בפסח של "בל יראה ובל ימצא".
במשך עשרות שנים, בתי החולים בישראל בהם ניתן שירות לציבור הרחב, לא אפשרו הכנסת חמץ בתקופת חג הפסח, וזאת כדי לאפשר לחולים לשמור על הכשרות בחג הפסח. כנגד ההוראה והסטטוס קוו שנהג במשך עשרות שנים שלא להכניס חמץ בפסח לבתי חולים, הוגשה עתירה לבג"ץ. בסוף אפריל 2020, פסק בית המשפט העליון בדעת רוב, שאין לבתי החולים סמכות בחוק, לאסור הכנסת חמץ לבתי החולים (בג"ץ 1550/18 עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות). משמעותה של פסיקה זו היא שרוב אזרחי מדינת ישראל ששומרים על כשרות בפסח, לא יוכלו לקבל טיפול רפואי ולהיות מאושפזים בחג הפסח בבתי חולים. במשך אלפי שנים, מאז יצאו בני ישראל ממצרים, שמר העם היהודי באדיקות רבה את חג הפסח והלכותיו. גם בזמנים קשים ואפלים בהיסטוריית העם היהודי, בהם גזרו על היהודים שלא לקיים מצוות – כגון תקופת האינקוויזיציה והשואה – שמר העם היהודי במסירות נפש ממש, שלא לאכול חמץ בחג הפסח, ואין כל סיבה שבמדינת היהודים לא יתאפשר לחולים לשמור על כשרות בפסח."
ח"כ משה גפני הציג את ההצעה ואמר: "זה חוק מיותר ואני אומר את זה בשם חברי הכנסת שהגישו את החוק. אחרי למעלה מ70 שנה שהתנהלו כאן במדינה בתי חולים בפסח בשקט ובשלווה, קפצה עלינו רוגזם של בג"ץ. בא בית המשפט ואמר שלמנהל בית החולים אין סמכות להתערב בעניין. בשביל מה הכניסו את המדינה לסחרחורת הזו? לאיזה צורך התערב בית המשפט בעניין? בית המשפט אמר שאם רוצים לתת סמכות למנהל בית החולים אתם צריכים לעשות חוק בחקיקה ראשית. ההתערבות החצופה הזו היא רק בנושאים נגד הדת."
ח"כ יאיר לפיד: "אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו מה יקרה אם החוק הזה יעבור, אנחנו יודעים כי זה כבר קרה כשעבר חוק החמץ המקורי בשנת 1986. כשאני הייתי ילד איש מעולם לא חשב אפילו לאכול חמץ בפרהסיה בחג הפסח גם חילונים גמורים שלא ששמרו כשרות, מתוך כבוד למסורת, מתוך הבנה שאתה לא רוצה לפגוע בשכניך שהם שומרי מסורת. ואז ב-86 עבר חוק החמץ ואחרי שנה אנשים כבר עשו מנגלים בים, אחרי שנתיים בכל פארק אכלו חמץ, אחרי 3 שנים מסעדות נשארו פתוחות. כי אנשים לא אוהבים שמנסים לכפות עליהם את הדת. כשאתה כופה האפקט המיידי הוא הפוך, אם אתם תעבירו את החוק הזה יהיה הרבה יותר חמץ בבית החולים. מה שיקרה זה שבגלל החקיקה הזאת יהיה פה חילול השם הרבה יותר גדול. עכשיו ישאל כל חבר כנסת שהוא חובש כיפה שהוא מאמין שהוא מסורתי שהוא דתי ושהוא יהודי ישאל את עצמו לפני שהוא לוחץ היום על כפתור ההצבעה או מצביע בהצבעה השמית האם הוא מוכן להצביע על חוק שאין שום ספק לאף אדם שהוא הולך לגרום לחילול חג הפסח במדינת ישראל."
ח"כ זאב אלקין אמר: "הערב פורסם בתקשורת שאף אחד לא קיבל חוות דעת מקצועית ממשרד הבריאות לגבי החוק ושרוב בכירי משרד הבריאות נגד החוק. ממלא מקומו של שר הבריאות עשה הכל כדי שחוות הדעת לא תצא, מקדמים את החוק בלי בכלל לשמוע מה חושב המשרד שאחראי על בתי החולים".
ח"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הבריאות, השיב לטענה ואמר: "אנשי משרד הבריאות היו בכל דיוני הוועדה והביעו את דעתם והם יביעו את עמדתם גם בדיונים לפני הקריאות השנייה והשלישית". בתום הדיון סיכם בוסו ואמר: "אין כפייה בחוק, אין החמרה של הרבנות או סמכות של רב בית החולים. יש דבר אחד בחוק הזה- שמירה על הסטאטוס קוו שהיה נהוג עשרות שנים בבתי החולים. תפסיקו להפחיד את האנשים. אין מגנומטרים לאוכל, אין בדיקה של תיקים, האמירות האלה זה פשוט לפלג את העם. אם לא היה את החוק הזה אין למנהל בית החולים סמכות להחליט על מדיניות ולקבוע הסדרים מיוחדים, לאחר שלקח בחשבון את הצרכים של כל אחד מבאי בית החולים- יהודים, ערבים, דתיים וחילונים. אני קורא לכולם להגיע ולשמוע את הדיונים בוועדה ולהבין שלא כצעקתה".
מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, והוא יוארך בשנה עד לד' אדר תשפ"ד, 14 במרץ 2024. ההצעה אושרה ברוב של 20 תומכים אל מול 9 מתנגדים.
חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה. נקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות. כן נקבעו מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים לפי תחיקת הביטחון.
הסדרים אלה עוגנו נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
בחוק האזרחות והכניסה לישראל נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.
כדי לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, בשנת 2015 החליטה הכנסת לאשר את המלצת ועדת הכנסת לפיה בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.
חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.
עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל – היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים והיתרים מיוחדים.
ח"כ ינון אזולאי הציג את המלצת הוועדה המשותפת: "החוק לא מונע מבני זוג להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון אלא מגביל את האפשרות לעשות זאת בשטח ישראל נוכח השיקולים הביטחוניים. במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות פיגועים שבוצעו על ידי אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות. הקשרים שמקיימים פלסטינים בישראל עם בני משפחותיהם ביהודה ושומרון לצד אפשרותם לנוע בחופשיות ברחבי ישראל מהווים תשתית שעלולה לשמש ואף שימשה לא פעם לפעילות טרור נגד ישראל ואזרחים ישראלים. לכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הארכת הצו".
ח"כ עופר כסיף: "הארכת הצו איננה מידתית בעליל. אף חברה לא יכולה לקיים עצמה על בסיס של אפס סיכונים. שאיפה לאפס סיכונים משתקת את החברה ומקריבה זכויות וצרכים אישיים שנגעים פעם אחר פעם. הוראת שעה גזענית וערכאית מטרתה ליצור פילוג בעם הפלסטיני, ניכור של העם הפלסטיני לאדמתו ועליונות דמוגרפית יהודית". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הוסיפה: "מדינת ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אבל מה שאתם רוצים לאשר כאן היום זה ההיפך המוחלט מדמוקרטיה, זו גזענות לשמה. בקדנציה הקודמת ניסינו לקדם פשרה, לא כי אנחנו אוהבים או מסכימים עם החוק, אנחנו מתעבים אותו אבל ליבנו עם האנשים שחיים כאן עשרות שנים ללא זכויות, ללא יכולת לעבוד, לקבל ביטוח רפואי, לקבל רישיון נהיגה. כל פעם צריכים לחדש את התושבות הארעית וחוששים מהרגע שיגידו להם ללכת ויפרידו אותם מבני זוגם או ילדיהם".
השרה מאי גולן תקפה את חברת הכנסת מירב בן ארי מעל בימת המליאה וכינתה אותה "קוקוריקו".
"מירב קוקוריקו בן ארי את מפריעה לי, הקירקורים שלך מאוד מפריעים" – כך אמרה @GolanMay ל-@Meravbenari: "יום ולילה את מקרקרת, קרקרנית, קוקוריקו, מה עם הצ'קלקלה? הסגנון שלך הוא הנחות ביותר, הירוד ביותר. קוקוריקו, זה מה שאת, תרנגולת קרקרנית".
ח"כ @sbyifat העירה לשרה: "את לא תדברי ככה" pic.twitter.com/PkLWFsTm5X— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 5, 2023
גם שאר הנאום לא מתעלה.
"קול הטייס שווה לקול הטייח בקלפי" – כך אמרה השרה מאי גולן: "אתם שומעים את כל הלשעברים – הרמטכ"לים, מפכ"לים, טייסים וכל המתייפיפים, לוחצים עלינו, מאיימים עלינו בכל החזיתות. אני מודיעה לכם ציבור קדוש קבל עם ועדה: אנחנו חומת המגן שלכם".
ח"כ @sbyifat יצאה נגד דבריה של @GolanMay pic.twitter.com/dwKF8cms2d— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 5, 2023
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מקבל התייחסות שכאילו נכתבה על ידי יאיר נתניהו.
"ברק חם-צוואר". השרה @GolanMay נגד @barak_ehud: "מי שקיבל 2.5 מיליון דולר מקרן וקסנר, מפדופיל שאנס ילדות ועד היום לא יודעים על מה ה-2.5 מיליון דולר התקבלו – זה לא לגיטימי אדון לא לגיטימי?".
על הדברים שאמרה, טענה השרה גולן -"אני מצטטת אמת"@MKRonKatz pic.twitter.com/j9Ouq9K4en— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 5, 2023
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דורש מהמשטרה לבצע הריסות במזרח ירושלים במהלך הרמדאן. כך פורסם הבוקר ברשת ב.
הנוהג הקיים מזה שנים הוא שברמדאן לא מבצעים הריסות בתים לא חוקיים – כדי לא להבעיר את השטח. בעקבות דרישת בן גביר, המשטרה נערכת למלא את ההנחיה, למרות המחיר האפשרי.
אביגדור ליברמן הבוקר בגל"צ: "אין שום מקום לסירוב פקודה או להחרמת ימי מילואים, מבין ללבם של אלה ששרים בכירים ובני ביתו של רה"מ וקוראים להם טרוריסטים ואנרכיסטים, הוא היה צריך לנזוף בהם – זו התנהלות מטורללת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם