מליאת הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, והוא יוארך בשנה עד לד' אדר תשפ"ד, 14 במרץ 2024. ההצעה אושרה ברוב של 20 תומכים אל מול 9 מתנגדים.

חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בימי האינתיפאדה השנייה. נקבעו בו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות. כן נקבעו מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים לפי תחיקת הביטחון.

הסדרים אלה עוגנו נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.

בחוק האזרחות והכניסה לישראל נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה.

כדי לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, בשנת 2015 החליטה הכנסת לאשר את המלצת ועדת הכנסת לפיה בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת.

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.

עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל – היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים והיתרים מיוחדים.

ח"כ ינון אזולאי הציג את המלצת הוועדה המשותפת: "החוק לא מונע מבני זוג להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון אלא מגביל את האפשרות לעשות זאת בשטח ישראל נוכח השיקולים הביטחוניים. במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות פיגועים שבוצעו על ידי אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות. הקשרים שמקיימים פלסטינים בישראל עם בני משפחותיהם ביהודה ושומרון לצד אפשרותם לנוע בחופשיות ברחבי ישראל מהווים תשתית שעלולה לשמש ואף שימשה לא פעם לפעילות טרור נגד ישראל ואזרחים ישראלים. לכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הארכת הצו".

ח"כ עופר כסיף: "הארכת הצו איננה מידתית בעליל. אף חברה לא יכולה לקיים עצמה על בסיס של אפס סיכונים. שאיפה לאפס סיכונים משתקת את החברה ומקריבה זכויות וצרכים אישיים שנגעים פעם אחר פעם. הוראת שעה גזענית וערכאית מטרתה ליצור פילוג בעם הפלסטיני, ניכור של העם הפלסטיני לאדמתו ועליונות דמוגרפית יהודית". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הוסיפה: "מדינת ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אבל מה שאתם רוצים לאשר כאן היום זה ההיפך המוחלט מדמוקרטיה, זו גזענות לשמה. בקדנציה הקודמת ניסינו לקדם פשרה, לא כי אנחנו אוהבים או מסכימים עם החוק, אנחנו מתעבים אותו אבל ליבנו עם האנשים שחיים כאן עשרות שנים ללא זכויות, ללא יכולת לעבוד, לקבל ביטוח רפואי, לקבל רישיון נהיגה. כל פעם צריכים לחדש את התושבות הארעית וחוששים מהרגע שיגידו להם ללכת ויפרידו אותם מבני זוגם או ילדיהם".