"התחושה היא של מחנק, שאין לאן לברוח מול מתקפת החקיקה בכל החזיתות", אמר אתמול פעיל סביבה. "אמרתי לעצמי כל הזמן שיש מפלט אחד שאליו אפשר ללכת כדי לנשום ולהירגע – הים. עכשיו מתברר שגם על זה הם רוצים להשתלט".
התגובה הנסערת הזו נוסחה לנוכח העובדה שמכבש החקיקה של הממשלה החדשה הגיע גם לחופים. אחד ההישגים הסביבתיים הגדולים בתולדות ישראל הוא החוק לשמירת הסביבה החופית שחוקק ב־2004.
החוק אוסר על בנייה בטווח של 100 מטרים מקו המים. בכל הנוגע לטווח של 100 עד 300 מטר מקו המים – עורף החוף – הוקמה מכוח החוק ועדה מיוחדת: הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף). כל תוכנית לבנייה או להקמת תשתיות בעורף החוף צריכה לקבל את אישורה.
אולם, בחוק החדש לקידום תשתיות לאומיות, שהאוצר מקדם במסגרת חוק ההסדרים, הממשלה עומדת לטאטא את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית מהדרך. לפי הצעת החוק, פרויקטים שיוגדרו כתשתיות לאומיות לא יהיו מחויבים לעבור דרך הוועדה לשמירה על הסביבה החופית ולקבל את אישורה.
בחוק החדש לקידום תשתיות לאומיות, שהאוצר מקדם במסגרת חוק ההסדרים, הממשלה עומדת לטאטא את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית מהדרך
אם, למשל, הוועדה לתשתיות לאומיות תחליט שהיא מעוניינת להקים מתקן ענק לזיקוק גז במרחק של 150 מטר מהגלים – זה יהיה סוף פסוק. הוועדה, שהוקמה כדי להגן על החופים לטובת האינטרס הציבורי, תהיה מחוץ לתמונה.
אם בשני העשורים האחרונים שררה ההבנה שהחוף הוא תשתית חיונית, משאב בחסר שנהנה מביקוש עצום בקרב הישראלים וכי צריך לשמור עליו מכל משמר – הגישה הנוכחית גורסת שהטבע והסביבה הם מכשול שיש להסיר, ואת זה עושים באמצעות הזזת שומרי הסף.
יעל דורי, המתכננת של "אדם, טבע ודין", מייצגת את ארגוני הסביבה בוועדה לשמירה על הסביבה החופית מאז 2014. היא נכחה בעשרות, אם לא במאות, דיונים על תוכניות – והיא חרדה מהשינוי המוצע: "הוועדה לשמירה על הסביבה החופית היא ועדה ייחודית עם מומחיות ספציפית, שהוקמה בשביל להגן על הסביבה החופית – וזה לא חלק מרכזי בשיקולים של מוסדות התכנון האחרים.
"הוועדה לתשתיות לאומיות ממש לא ידועה בהתחשבות שלה בסביבה החופית. הוועדה לתשתיות לאומיות קשובה מאוד ליזמים ולחברות התשתית הגדולות שמגיעות אליה. אין שם מי שיגן על החופים מפני פרויקטים אימתניים".
"הוועדה לתשתיות לאומיות קשובה מאוד ליזמים ולחברות התשתית הגדולות המגיעות אליה. אין שם מי שיגן על החופים מפני פרויקטים אימתניים"
לפי בדיקה שערכו באדם טבע ודין, כל התוכניות של התשתיות הלאומיות שהונחו על שולחן הוועדה לשמירה על הסביבה החופית במשך 20 שנות פעילות – אושרו, חלקן לאחר שינויים מסוימים. כך שלהציג את הוועדה כמכשול בפני קידום תשתיות בישראל זה עיוות המציאות.
במכתב ההערות ששיגרה העמותה לחוק ההסדרים, היא טוענת ש"מלכתחילה הוועדה לשמירה על הסביבה החופית נדרשת לאזן בין שיקולים סביבתיים לשיקולי תשתית.
למעשה, חוק התכנון והבנייה בחר לציין במפורש את שיקולי התשתית כשיקול שעל הוועדה לשמירה על הסביבה החופית לשקול במסגרת קבלת ההחלטה. הדבר אף מתבטא בהרכב הוועדה, שאחד מחבריה ממונה על־ידי שר התשתיות".
אם במשך כל השנים הוועדה ממילא אישרה את כל תוכניות התשתית לעורף החוף, למה זה כל כך נורא לבטל אותה?
"משום שהתיקונים הקטנים והשינויים שהכנסנו הם בדיוק הדברים שמגנים על האינטרס הציבורי – ושאף אחד אחר לא חושב עליהם. למשל, מעבר לציבור לחוף הים. עניין קטן לכאורה אבל קריטי.
"למשל, הטלת חובה על יזמים או גורמי תשתיות לשקם את השטח בגמר העבודות. או הרחקה מחוף הים של שטח ההתארגנות של הקבלן. היה פרויקט אחד שאפילו דרשנו חנייה כדי שהציבור יוכל להגיע לחוף ולהתרחץ. צריך להבין שהחוף הוא סביבה עם מאפיינים מיוחדים והוא משאב הקרקע הכי נדיר ומבוקש שיש לנו.
"היה פרויקט אחד שאפילו דרשנו חנייה כדי שהציבור יוכל להגיע לחוף ולהתרחץ. צריך להבין שהחוף הוא סביבה עם מאפיינים מיוחדים והוא משאב הקרקע הכי נדיר ומבוקש שיש לנו"
"לוועדה לשמירה על הסביבה החופית יש את הכלים המקצועיים לבחון את הדברים האלה, כי חוץ מנציגים של משרדי הממשלה הרלוונטיים יושבים בוועדה גם שני אנשי מקצוע, מומחים לסביבה החופית. בוועדה לתשתיות לאומיות אין פונקציות כאלה, שם ממוקדים בדברים אחרים לגמרי".
גם ב"מגמה ירוקה" קוראים לבטל את השינוי המוצע בחוק. "הרכבה של הוועדה תוכנן כך שישמור על האיזון", נכתב בנייר העמדה ששלחה העמותה לחברי הכנסת.
"מתן פטור מאישור הוועדה לתוכניות תשתית לאומית, שבמהותן רחבות בשטח ובתשתית הדרושה לבנייתן ובעלות פוטנציאל לפגיעה סביבתית, צפוי לפגוע אנושות בסביבה החופית. הסעיף המוצע בחוק עלול לפגוע קשות בטבע ובסביבה – ויש למחוק אותו".
הים והחוף הפכו בשנים האחרונות לזירה תכנונית סוערת במיוחד. מתקני קידוח, מתקני התפלה, מרינות ולאחרונה גם מדברים יותר ויותר על איים מלאכותיים כפתרון למחסור בשטח בישראל. בשנים האחרונות נשמעו קולות להקמת רשות ים לאומית שתתכלל את הטיפול בקו החוף הישראלי.
אולם, היא עדיין לא קמה והוועדה לשמירה על הסביבה החופית נותרה הגוף שאמור לבחון תוכניות במבט כוללני ולא מנקודת מבט צרה של פרויקט ספציפי. "לא שחסרו בעיות ואיומים עד עכשיו", אומרת דורי, "אבל בשנים האחרונות היה שיפור בהתייחסות אל חוף הים כאל אינטרס ציבורי. אם מנטרלים את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית – נחזור אחורנית".
"לא שחסרו בעיות, אבל בשנים האחרונות היה שיפור בהתייחסות אל חוף הים כאל אינטרס ציבורי. אם מנטרלים את הוועדה לשמירה על הסביבה החופית – נחזור אחורנית"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התוכניות להקמת מתקני אנרגיה מזהמת לאורך ובצמוד לחופים אינן חדשות.
כבר חשבנו שהתגברנו על טירוף הסגידה לעגל הזהב הזה והתוכניות נגנזו, אבל יוזם תכניות האיים והמתקנים השר ישראל כ"ץ התמנה לתפקיד שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות וכך הן הוכנסו לחוק ההסדרים של תקציב 2024-2023
הכתבה חשובה מכמה היבטים. היא מעלה למודעות הציבורית ועדה קריטית לשמירת החופים, אבל מעבר לכך היא ממחישה את המגמה של הממשלה הנוכחית: הסביבה היא מכשול בפני תאוות רבות של פוליטיקאים ויזמים לנצל עכשיו את משאבי הדורות הבאים. זה לא דמוקרטי, זה לא ציוני ולא יהודים. חייבים להתנגד. בממשלה יושבים נציגי מפלגות שהמצע שלהן מכיל אפס התייחסות סביבתית. בורות חוברת לשחיתות.