זו לא הייתה עוד נפילה שגרתית של מוסד פיננסי בארצות הברית. בניגוד לנפילות בנקים בעבר, SVB לא קרס בגלל הונאה וגם לא בגלל מצב פיננסי רעוע במיוחד – בטח לא כזה שמצדיק נפילה מהירה כל כך.
למי שלא מעורה בדרמה, הנה הסיפור בקצרה: בנק עמק הסיליקון, SVB, הוא הבנק ה-18 בגודלו בארה"ב עם נכסים בשווי 212 מיליארד דולר. הבנק נתפס עד זה מכבר כלב תעשיית הסטארט-אפים האמריקאית בשל ההתמקדות הייחודית שלו בחברות הון סיכון. זו הסיבה שגם עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות נהנו מקווי אשראי שסיפק להם הבנק דרך הסניף הישראלי.
הבנק החל השנה לסבול ממספר קשיים. אחת מהן הייתה הריבית הגבוהה שגרמה למשיכה וצמצום כמות הפיקדונות של לקוחותיו. במיוחד דובר על חברות סטארט-אפ שהתקשו לגייס כסף בתנאי השוק הנוכחיים ונאלצו למשוך את פיקדונותיהם או להפסיק הפקדות חדשות.
כדי ש-SVB יוכל לעמוד בדרישות המשיכה הגוברות של לקוחותיו, הוא מכר נכסים הנמצאים ברשותו. במקרה האחרון היה מדובר באגרות חוב המגובות במשכנתאות. הבעיה היא ש-SVB רכש את האג"חים כשהריבית הייתה עוד נמוכה – כלומר כשמחירי האג"חים היו יחסית גבוהים. כעת היה צריך למכור את אותם אג"חים כשהריבית כבר גבוהה – כלומר כשמחיריהם נמוכים יותר.
הבעיה היא ש-SVB רכש את האג"חים כשהריבית הייתה עוד נמוכה – כלומר כשמחירי האג"חים היו יחסית גבוהים; וכעת מכר את אותם אג"חים כשהריבית גבוהה – כלומר כשמחיריהם נמוכים יותר
התוצאה: הבנק הפסיד 1.8 מיליארד דולר כתוצאה ממכירת אג"חים בשווי 21 מיליארד דולר. מדובר בהפסד שולי יחסית אם מסתכלים על כלל הונו של הבנק. בטח לא כזה שהיה אמור לגרום לטלטלה באותו מוסד – אחת על כמה וכמה לקריסתו. אז מה בעצם קרה כאן?
אחרי ההפסד של 1.8 מיליארד דולר – SVB קיבל החלטה לכאורה ראויה ואחראית כדי להגן על העסק שלו ולייצב את עצמו. הבנק התכונן לכסות על ההפסד על ידי מכירת מניות בשווי 2.5 מיליארד דולר ובכך לשפר את מאזניו. אף על פי ש-SVB לא היה במצב חירום והיה יכול להמתין עם המכירה הזו, הוא הודיע עליה לשווקים מייד ובעיקר בעיתוי הכי טרגי מבחינתו.
הבנק התכונן לכסות על ההפסד על ידי מכירת מניות בשווי 2.5 מיליארד דולר. אף על פי ש-SVB לא היה במצב חירום והיה יכול להמתין עם המכירה, הוא הודיע עליה לשווקים מייד – ובעיתוי הכי טרגי מבחינתו
זה קרה ביום רביעי – היום בו בנק סילברגייט, שהתעסק בעיקר עם סקטור הקריפטו, הודיע שהוא מחסל את פעילותו. רמת הרגישות של המשקיעים והלקוחות הגיעה באותה נקודת זמן לשיאה והחשש שעוד בנקים יקרסו בעקבות סילברגייט היה גבוה מתמיד.
התזמון האומלל של הודעת SVB על גיוס ההון שלו, הזין עוד יותר את השמועות והתפרש כקריאת מצוקה של הבנק. בכך SVB סומן כבנק הבא שמועמד לפול אחרי סילברגייט, וניתן למעשה האות לפרוץ הבהלה הגדולה של לקוחותיו.
אבל פה לא הסתיימה שרשרת הטעויות הטרגיות של הנהלת SVB. מנכ"ל הבנק גרג בקר, שגם כך האמון בו היה נמוך אחרי שמכר כמות גדולה של מניות הבנק שבועיים קודם לכן, נאלץ לבצע שיחת זום בהולה עם לקוחותיו. הוא עשה זאת על מנת להרגיע ולשכנע אותם שהכול בסדר, אבל בפועל גרם בדיוק לתוצאה ההפוכה.
"הבקשה שלי זה רק שתישארו רגועים כי זה מה שחשוב…. ושלא תכנסו לפאניקה", בקר הפציר בלקוחותיו מבלי שהבטיח להם שזה יהיה גיוס הכסף האחרון שהבנק יצטרך לעשות.
"הבקשה שלי זה רק שתישארו רגועים כי זה מה שחשוב…. ושלא תכנסו לפאניקה", בקר הפציר בלקוחותיו מבלי שהבטיח להם שזה יהיה גיוס הכסף האחרון שהבנק יצטרך לעשות
הסיטואציה בפגישת הזום הזכירה קצת את הסצנה הקומית מתוך הסרט "האקדח מת מצחוק", כאשר מפקד המשטרה שם קרא לכל האזרחים שהתאספו ברחוב: "אין מה לראות כאן, בבקשה תתפזרו", בזמן שממש מאחוריו טילים עפו ובניינים התפוצצו.
וכמו תמיד בנבואה שמגשימה את עצמה – גם הפעם הבהלה גרמה למצב של "ריצה אל הבנק". אותה ריצה הביאה לכך שמפיקדונות הבנק נמשכו 42 מיליארד דולר עד סוף יום חמישי, ומאזן המזומנים של הבנק עבר למינוס 958 מיליון דולר בתוך 48 שעות. מדובר בנפילה מהמהירות שהתרחשו בהיסטוריה של המערכת הבנקאית בארה"ב – השנייה בגודלה בהיסטוריה האמריקאית.
אלא שחרושת השמועות לא פסקה פה. בנוסף לכך שקרנות ההון סיכון הואשמו בהמרצת נפילת הבנק אחרי שהציפו את לקוחותיהם בהמלצה חמה למשוך את כספם משם, סוכנות "בלומברג" פרסמה כי באופן תמוה גם הבנק הגדול בארה"ב, ג'י פי מורגן, שידל באופן פעיל לקוחות של SVB למשוך את פיקדונותיהם בטענה שהם לא בטוחים.
המשמעות ההרסנית של מהלך כזה ליציבות SVB בוודאי הייתה ברורה גם למנכ"ל ג'י פי מורגן, ג'יימי דימון. יתכן שדימון עשה מהלך לא מקובל ולא אתי מסוג זה בעולם העסקי, מכיוון שהריח הזדמנות להעביר אליו לקוחות השייכים למתחרה שלו.
המשמעות ההרסנית של מהלך כזה ליציבות SVB בוודאי הייתה ברורה גם למנכ"ל ג'י פי מורגן, וייתכן שעשה מהלך לא מקובל ולא אתי מסוג זה, מכיוון שהריח הזדמנות להעביר אליו לקוחות השייכים למתחרה שלו
מנגד, דימון על תקן מנכ"ל הבנק עלה לכותרות לאחרונה בארה"ב בתור דמות מפתח שמעורבת לכאורה בשערוריית המין של ג'פרי אפשטיין יחד עם בכיר אחר לשעבר מהבנק.
בארה"ב יש המעלים אפשרות כי דימון ניסה להסיט את הדיון הציבורי בתקשורת ממנו ומהבנק שלו, לטובת התעסקות בקריסת SVB. בין אם התאוריה הזו נכונה או לא, מה שבטוח הוא שמניית ג'י פי מורגן הייתה מהבודדות שעלתה בבורסה אחרי הקריסה של SVB. כנראה שדימון ידע היטב מה הוא עושה.
בשורה התחתונה, קריסת SVB היא תזכורת לכך שלמרות כי בעשור האחרון התרגלנו לכך שהמוסדות הבנקאיים הם גופים אמינים ואין לנו מה לחשוש ליציבותם – המצב בפועל לא תמיד כך.
קריסת SVB היא תזכורת לכך שלמרות כי בעשור האחרון התרגלנו לכך שהמוסדות הבנקאיים הם גופים אמינים ואין לנו מה לחשוש ליציבותם – המצב בפועל לא תמיד כך
השיטה הנהוגה בבנקים לא השתנתה זה כ-100 שנה. אלה עובדים על פי רזרבה חלקית – כלומר, פיקדונות הציבור אינם נזילים בידי הבנק. עובדה זו עשויה בזמן פאניקה לתדלק התנפלות של הציבור על הבנק לצורך משיכת פיקדונותיו, מה שעלול תוך זמן קצר להביא לקריסתו.
הקריסה של SVB חשפה גם עד כמה מוסד בנקאי ותיק ובטוח ככל שיהיה, יכול להפוך תוך זמן קצר לאיי חורבות רק בגלל אי-אמון המתודלק על ידי אינטרסנטים או סתם בשל ניהול כושל או מושחת.
אי-אמון כזה הוא תרחיש לא מופרך שעלול להתממש גם אצלנו, אם וכאשר יעברו חוקי המהפכה המשפטית כפי שהיא היום. לזה א בהכרח יגרום למצב של "ריצה אל הבנק", אבל אם כן – זו כבר תהיה פגיעה שלמשק הישראלי ייקח הרבה מאד זמן להתאושש ממנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם