פרת משה רבנו נחה על סלעים מכוסי זפת בשמורת תל דור בנחשולים, 23 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
פרת משה רבנו נחה על סלעים מכוסי זפת בשמורת תל דור בנחשולים, 23 בפברואר 2021

היחידה להגנת הסביבה הימית עדיין מחכה למימון

ראש הממשלה נתניהו סייר בחוף מזוהם, ועדת מנכ"לים מיוחדת ניסחה המלצות, אבל מבחינת המוכנות לדליפה עתידית – שום דבר לא השתנה ● מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מזהיר בריאיון לזמן ישראל: "אם מדברים על אירוע גדול יותר הכולל נפט נוזלי, אני לא חושב שנוכל להתמודד איתו"

שנתיים חלפו מאז אסון הזפת. מדובר באירוע הזיהום הימי המשמעותי והחמור ביותר לחופים, לים ולטבע לאורך כל חופי ישראל. במסגרת האירוע נפלטה זפת שמקורה בנפט גולמי שדלף לים. אולם, לדברי המשרד לאיכות הסביבה, הם עדיין לא קיבלו שקל מהכסף שהובטח להם כדי להיערך טוב יותר לאסון הימי הבא.

ב־18 בפברואר 2021, ללא לוויין או ניטור אזרחי משמעותי, ישראל הופתעה כשזפת החלה להיפלט אל חופי הים התיכון בעקבות מזג האוויר הסוער. בימים שלאחר מכן התברר שכל החופים – מראש הנקרה בצפון ועד ניצנה בדרום – סובלים מזיהום, שהותיר גושי זפת על פני החול והמים הרדודים; חיות בר מתות או פצועות קשה.

בעקבות הדליפה, נאסרה באופן זמני מכירת דגים מהים התיכון – והחופים נסגרו. אלפי מתנדבים התגייסו לעזור בפינוי 1,400 טונות של זפת, שמאוחר יותר התברר כי מקורה בדליפה מאונייה סורית לא מבוטחת בת 19 שנה.

מבצע הניקיון, שנמשך שנה בסך הכול, שלט בכותרות במשך ימים. השרה להגנת הסביבה דאז גילה גמליאל ערכה סיור לבחינת הנזק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ועדה מיוחדת של מנכ"לי משרדים ממשלתיים הוקמה כדי לבחון מהן דרכי ההתמודדות המיטביות עם תרחישי אסון ימי – ולהיערך טוב יותר למניעתם בעתיד.

אילוסטרציה: אישה מחזיקה צב ים מת מכוסה בזפת בשמורת הטבע חוף גדור ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אילוסטרציה: צב ים מת מכוסה בזפת בשמורת הטבע חוף גדור ליד חדרה, 20 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

הממשלה הורתה למשרדי הגנת הסביבה והאוצר לדון בהקצאת 25 מיליון שקלים לקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה. אולם, לדברי מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, התקציב לא התממש

הממשלה אישרה תקציב חירום בסך 45 מיליון שקלים. רוב הכסף חולק לרשויות המקומיות, שהן האחראיות הישירות לחופים שבשטחן, למעט אלה המנוהלים על־ידי רשות הטבע והגנים.

כמו כן, הממשלה הורתה למשרדי הגנת הסביבה והאוצר לדון בהקצאת 25 מיליון שקלים לקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה. אולם, לדברי מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית רני עמיר, התקציב הזה מעולם לא התממש.

כשבועיים אחרי שהתגלתה הזפת, עמיר אמר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי על מנת להתכונן טוב יותר לאירוע עתידי, היחידה שלו זקוקה למערכת התרעה, לשתי תחנות חוף, שכל אחת מהן תאויש בצוות של 10 בני אדם – אחת בחיפה ואחת באשקלון (נוסף על התחנה הקיימת באילת, בים האדום), 20 אנשי צוות נוספים לאיוש התחנות החדשות, שני כלי שיט (שלפחות אחד מהם יהיה מסוגל לשאוב שמן מהים) בכל תחנה, סירות פיקוח קטנות וציוד לשאיבה.

עוד אמר לוועדה: "ב־2008 עברה החלטת ממשלה [על] 10 תקנים [של אנשי צוות]. קיבלנו אפס. ב־2014 […] הייתה החלטת ממשלה נוספת שאמרה 'תביאו את התקנים'. קיבלנו אפס. ב־2016 היה סיכום עם האוצר שנקבל 11 תקנים, קיבלנו אפס. ב־2019 היה סיכום עם האוצר שנקבל שמונה תקנים, קיבלנו אפס".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה לשעבר גילה גמליאל מסיירים בחוף באשדוד אחרי אסון הזפת, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בנימין נתניהו וגילה גמליאל מסיירים בחוף באשדוד אחרי אסון הזפת, 21 בפברואר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"לא הייתה [מאז] תוספת בכוח האדם. 33 אנשים עובדים במשרד ההגנה הימית, כולל מזכירות ושני סטודנטים. אנחנו עדיין צריכים עוד 20 תקנים, לפחות"

בחודש שעבר עמיר אמר לזמן ישראל, "לא הייתה [מאז] תוספת בכוח האדם. 33 אנשים עובדים במשרד ההגנה הימית, כולל מזכירות ושני סטודנטים. אנחנו עדיין צריכים עוד 20 תקנים, לפחות".

הכסף בקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה, שהוקמה ב־1979 למימון פעולות פיקוח ואכיפה למניעת הזיהום, הולך ומתמעט, שכן הדרישות עולות על ההכנסות ממקורות כמו אגרות הנגבות מכלי שיט וקנסות על זיהום, מסביר עמיר.

בעת דליפת הזפת הייתה בקרן יתרה של 121 מיליון שקלים. הסכום הזה, הסביר עמיר, ירד ל־62.8 מיליון שקלים לקראת סוף 2022 לאחר שהיחידה הימית קנתה ספינה בעלת מכשור משוכלל והחליפה את הציוד ששימש אותה באירוע דליפת הזפת. הספינה מוצבת בנמל חיפה.

רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה (צילום: שלומי אמסלם)
רני עמיר (צילום: שלומי אמסלם)

"אם יהיה מחר אירוע דומה לזה [של תקרית הזפת] ב־2021, נוכל להתמודד איתו. הוכחנו את זה", הוא ממשיך. "אבל אם אנחנו מדברים על אירוע גדול יותר, עם נפט נוזלי, אני לא חושב שנוכל להתמודד איתו היטב עם הצוות שיש לנו. נזדקק להרבה יותר אנשים שיעבדו מסביב לשעון".

המצב בשטח עומד בניגוד להמלצות של ועדת מנכ"לי המשרדים מנובמבר 2021. הוועדה קבעה כי יש למצוא כסף לרכישת "ציוד אסטרטגי" וכלי שיט ולתקצוב כוח אדם נוסף. היא גם קראה למנהל הדיור הממשלתי להשלים את בניית תחנות התגובה המהירה בחיפה ובאשקלון – ולשדרג את התחנה באילת.

לדברי עמיר, תחנת אילת לא שודרגה ושתי התחנות החדשות לחופי הים התיכון – אחת בנמל חיפה ואחת באשקלון – אינן תחנות אלא "מחסני חירום זמניים" לציוד. "זה לא מספיק"

אולם, לדברי עמיר, תחנת אילת לא שודרגה ושתי התחנות החדשות לחופי הים התיכון – אחת בנמל חיפה ואחת באשקלון – אינן תחנות אלא "מחסני חירום זמניים" לציוד הקיים. "זה לא מספיק", הוא אומר.

עמיר מוסיף כי יידרשו 160 מיליון שקלים כדי לרכוש את כל הציוד הנחוץ, אבל ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית לא כוללים תקציב לכך או תקני כוח אדם נוספים.

לדברי עמיר, חוץ מהכסף, היחידה צריכה שהממשלה תעביר חוק המעגן את סמכותו של המשרד להגנת הסביבה לנהל אסון נפט ולהורות לגופים ציבוריים, כמו רשויות החוף המקומיות, לנסח ולעדכן על בסיס קבוע את תוכניות ההיערכות הימית שלהם.

חייל לבוש בחליפת מגן מחזיק גוש זפת במהלך מבצע ניקיון בשמורת חוף השרון ליד געש, 22 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
חייל מחזיק גוש זפת במהלך מבצע ניקיון בשמורת חוף השרון ליד געש, 22 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

לדבריו, הצעות חוק הוצגו ב־2008, 2012 ו־2016, אך ללא תוצאות. הניסיון האחרון, תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן מ־2021, גרר הערות רבות מהציבור, ונתון כעת בדיונים "מורכבים" בין משרדי ממשלה רבים, מסביר עמיר.

התזכיר עצמו היה חלק מההסכמים הקואליציוניים של הממשלה, אבל עדיין לא הגיע לוועדת החוקה של הכנסת. "המשרד להגנת הסביבה עושה כמיטב יכולתו, אבל עם ידיים קשורות מאחורי הגב", אומר אריק רוזנבלום, מנכ"ל עמותת "אקואושן", הפועלת לשימור הסביבה הימית.

חוץ מהכסף, היחידה צריכה שהממשלה תעביר חוק המעגן את סמכותו של המשרד להגנת הסביבה לנהל אסון נפט ולהורות לגופים ציבוריים לנסח ולעדכן על בסיס קבוע את תוכניות ההיערכות הימית שלהם

"אקואושן" הכשירה 1,000 מתנדבים להתמודדות עם מצבי חירום ימיים, מספר שהיא מקווה להכפיל. עד החודש שעבר היא הסתמכה על תרומות בלבד. בחודש שעבר המשרד להגנת הסביבה הסכים להקצות לה סכום שנתי של 1.25 מיליון שקלים למשך חמש שנים, על מנת לכסות מחצית מהתקציב של הכשרת ושימור מתנדבים לטווח ארוך.

ברגע שתזכיר "חוק המוכנות" יהפוך לחוק, המדינה תממן את היוזמה במלואה, מסביר רוזנבלום. לדבריו, "אקואושן" מעוניין לשתף פעולה עם ארגונים התנדבותיים ימיים אחרים באזור הים התיכון, ונמצא כרגע במגעים עם עמותה מרוקאית.

אריק רוזנבלום, מנכ"ל עמותת "אקואושן" (צילום: באדיבות "אקואושן")
אריק רוזנבלום, מנכ"ל עמותת "אקואושן" (צילום: באדיבות "אקואושן")

דליפת הזפת אירעה בתקופה שבה לא היה בין ישראל לסוכנות האירופית לבטיחות ימית הסכם חתום לקבלת תמונות לוויין של כתמים החשודים כדליפות נפט. כפועל יוצא מכך, לקח לרשויות הישראליות זמן לקבל את התמונות הנחוצות.

לדברי עמיר, הבעיה הזו נפתרה מאז. נוסף על כך התקיים מכרז, והחברה הזוכה נבחרה לטוס מעל כל כתם חשוד בים ולהטיל חומרים לפיזור שמן במקרה הצורך. אולם, החלק החסר בפאזל היה גישה לנתוני התרעה מוקדמת של משרד הביטחון, וזה לקח זמן.

לדברי מנהל היחידה הימית של רשות הטבע והגנים יגאל בן־ארי, "הדבר הגדול הוא זיהוי מוקדם וניקוי כמות גדולה ככל האפשר לפני שזה מגיע לחוף". המשרד להגנת הסביבה ממתין לקבלת פיצויים מהקרן הבינלאומית בגין זיהום שמן שבסיסו בלונדון. הקרן אישרה את בקשת ישראל לפיצויים ביולי 2021. דובר של הקרן הסכים לומר כי כמה תביעות "כבר הוגשו והן נמצאות בבדיקה".

עוד 1,030 מילים
סגירה