כמעט כל הכלכלנים המובילים בעולם – כולל נגידים וחתני פרס נובל – באופן חריג משקיעים מזמנם וממרצם כדי לנתח אירוע פנימי בכלכלה יחסית זניחה ביחס לעולם, כמו זו של ישראל.
הדבר הזה קורה מאז שהממשלה פתחה בבליץ החקיקה שלה. כולם, מהפרשן הכלכלי המוביל בעולם מרטין וולף ועד שר האוצר האגדי של קלינטון לארי סאמרס, מוצאים את הזמן כדי לנתח את השפעת המהפכה המשפטית על הכלכלה הישראלית. כולם הגיעו לאותה מסקנה שנעה על הטווח של בין בעייתית לאפוקליפטית.
רק גוף כלכלי אחד בעולם פשוט התעלם לגמרי מההשלכות הכלכליות של המהפכה. צריך לשפשף את העיניים כדי לגלות שאותו גוף היה דווקא משרד האוצר שלנו. קשה לחשוב על מצב הזוי יותר כמו המצב שבו הממשלה מנסה להעביר במהירות חקיקה דרמטית בלי לקיים ישיבה רצינית אחת באוצר, כדי לבדוק את ההשלכות הכלכליות.
קשה לומר שהמהפכה המשפטית נפלה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כרעם ביום בהיר וכי לא היה לו זמן להיערך אליה. הרי עמיתו למפלגה ח"כ שמחה רוטמן הוא ממוביליה ומהמאיצים להוציאה לפועל. על סמוטריץ' הייתה החובה, כמי שאמון על אוצר המדינה, לשים ברקס למקדמי החוק כדי לקיים ישיבה מסודרת ולבדוק האם מדינת ישראל בכלל תוכל לשאת מהפכה כזו מבחינה כלכלית.
קשה לחשוב על מצב הזוי יותר כמו המצב שבו הממשלה מנסה להעביר במהירות חקיקה דרמטית בלי לקיים ישיבה רצינית אחת באוצר, כדי לבדוק את ההשלכות הכלכליות
אבל סמוטריץ' האמין בכל ליבו שצריך קודם כל ולפני הכול לקדם את המהפכה. ומה יהיה עם הכלכלה? מבחינתו, "יהיה בסדר". הוא כל כך האמין שיהיה בסדר עד שצייץ בתגובה ליאיר לפיד – זמן קצר אחרי פרסום המהפכה – את הדבר הבא: "בעזרת השם לא יהיה אסון כלכלי כי הכלכלה הישראלית חזקה ומשתלמת והמשקיעים חכמים והכל יחד ינצח את השקרים ואת חוסר האחריות שלכם".
על סמך מה בדיוק הוא קבע את זה אם הוא לא קיים אפילו ישיבה אחת לבדיקת הנושא? אולי גם פה שלטה אצלו תרבות ה"יהיה בסדר", או שבאמת – כמו שהוא ציין – הוא האמין שהשם לצדו. אבל גם כאן, איפה ההשתדלות?
תרבות ה"יהיה בסדר" יכולה להצליח אולי כשאתה נער גבעות אבל קצת פחות כשאתה שר אוצר. סמוטריץ' למד את זה על בשרו כשייצג את ישראל בכנס הבונדס בשבוע שעבר. שם הוא עלה לנאום באנגלית גם בלי לשלוט בשפה ובלי להכיר את פרטי הנאום היטב. גם פה סמוטריץ' חשב ש"יהיה בסדר". קצת פחות עבד לו.
אלא שמעבר למבוכה התדמיתית, התרבות הזו של "יהיה בסדר" שהשריש סמוטריץ' גובלת ביהירות ובחוסר אחריות – ובסוף גם עלולה לעלות לכולנו ביוקר. לא ברור איך סמוטריץ' יכול היה, למשל, לתת את ידו לתהליך אישור תקציב המדינה בממשלה לשנים 2023–2024 עוד לפני שבדק את ההשלכות של אחד האירועים הדרמטיים על התקציב.
לא ברור איך סמוטריץ' יכול היה לתת את ידו לתהליך אישור התקציב בממשלה לשנים 2023–2024 עוד לפני שבדק את ההשלכות של אחד האירועים הדרמטיים על התקציב
לא מדובר בהשלכות תאורטיות, הן כבר מתרחשות בשטח. אפשר להרגיש אותן, למשל, בשער השקל שנחלש בניגוד למגמה העולמית ברקע החששות שמעוררת המהפכה המשפטית. הדבר הזה כבר מתדלק את האינפלציה אצלנו ומחזק את הצורך בהעלאת ריבית נוספת, מה שעשוי להכביד עוד על הצמיחה ועל הכנסות המדינה.
אתם יכולים, למשל, להעלות על דעתכם את שר האוצר לשעבר רוני בראון נותן את ידו לאישור תקציב המדינה ב־2009 בלי לקיים ישיבה מסודרת אחת לבדיקת השפעות משבר הסאבפריים עלינו? הזוי עוד יותר לחשוב שסמוטריץ' לא היסס אפילו להציג מסגרת תקציבית בסך כ־484 מיליארד שקל ל־2023 וכ־514 מיליארד שקלים ל־2024 בלי להתחשב בחקיקה המשפטית.
אולי הוא בכלל קיבל את קביעת ועדת הכספים מחודש שעבר, בהובלת הכלכלן הידוע ח"כ משה גפני, על כך שהמהפכה לא תפגע בכלכלה. הפעם הראשונה שסמוטריץ' יקיים דיון רציני באוצר בהשלכות המהפכה תהיה רק השבוע. זה קורה אחרי שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. אחרי שכבר אושר התקציב. אחרי שכבר כל העולם בדק והזהיר.
חברה בשוק הפרטי שקודם כל הייתה מקבלת החלטות ורק לאחר מכן בודקת את ההשלכות – הייתה קורסת מהר יותר אפילו מבנק SVB. המנכ"ל שלה היה שורד פחות זמן מליז טראס בתפקיד. ואצלנו, בינתיים, בסדר. אבל יש חשש גדול שעם התרבות הזו שהנחיל סמוטריץ' זה לא יהיה ככה גם בהמשך.
הפעם הראשונה שסמוטריץ' יקיים דיון רציני באוצר בהשלכות המהפכה תהיה רק השבוע. זה קורה אחרי שהרכבת כבר יצאה מהתחנה. אחרי שכבר אושר התקציב. אחרי שכבר כל העולם בדק והזהיר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם