50 חברי כנסת מקואליציית נתניהו חתמו בשבוע שעבר על פנייה לשר הביטחון, יואב גלנט, בדרישה לשחרר ארבעה עצורים מנהליים מהשומרון שנעצרו לאחרונה. מדובר בעצורים שלדברי שר הביטחון "ניצלו את האירועים הטרגיים באיו"ש, תכננו והשתתפו בפעולות אלימות וחסרות אבחנה שסיכנו את חייהם של תושבים רבים".

50 חכ"ים מקואליציית נתניהו חתמו בשבוע שעבר על פנייה לשר הביטחון גלנט, בדרישה לשחרר 4 עצורים מנהליים מהשומרון, אשר לדברי גלנט תכננו והשתתפו בפעולות אלימות וחסרות אבחנה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

דבריו של השר כנראה לא עשו עליהם רושם של ממש, והם מחו על כך, שמעצר מנהלי הוא "אמצעי דורסני שמופנה כנגד המתיישבים". והוסיפו ש"הטלת צווי מעצר אלו, זיכתה את ממשלתנו בתואר המפוקפק של הממשלה שעצרה במעצר מנהלי את מספר המתיישבים הגדול ביותר ב-30 השנים האחרונות". לשיטתם, "שימוש במעצר מנהלי, ללא קיום הליך משפטי, צריך להיות שמור למקרים קיצוניים מאוד, כמו אלו המוכרים לנו בפעולות של אויבים רצחניים מקרב שונאי ישראל".

חברת כנסת מהקואליציה נגד גלנט: לימור סון הר מלך החתימה היום ח"כים על עצומה שקוראת לשר הביטחון לשחרר את העצורים המנהליים היהודים https://t.co/LYUmpplOoh

— Carmel Dangor כרמל דנגור (@carmeldangor) March 6, 2023

כאשר ציבור הימין רואה את ההתגייסות של נבחריו למען העצורים המנהליים הוא מקבל מסר ברור מה מותר ומה אסור. בואו נאמר את זה בצורה ברורה ומפורשת: המחאה וזעקת "הקוזק הנגזל" שהתעוררה עכשיו עבור זכותם של אנשי הימין להשתחרר ממעצר מנהלי, היא מחאה של הימין למען זכויות יתר. החוצפה כל כך מזוקקת שהם שכחו, שבכל רגע נתון מאות פלסטינים יושבים במעצר מנהלי.

שימו לב לנתונים שפרסמה באוגוסט 2022 הגר שיזף ב"הארץ":

"מספר העצירים שהוחזקו בכלא הישראלי ללא משפט הגיע ל-723, הגבוה ביותר מאז 2008. 11 מהעצירים היו ערבים אזרחי או תושבי ישראל והיתר פלסטינים. איש מהם לא היה יהודי".

מכיוון שכמעט ולא קיימת הגבלה על מעצר מנהלי והוא יכול להתחדש בכל שישה חודשים, במקרים רבים המעצר המנהלי מוארך כמה פעמים ונמשך אף יותר משנה.

זעקת "הקוזק הנגזל" שהתעוררה עבור זכות אנשי הימין להשתחרר ממעצר מנהלי, היא מחאת הימין למען זכויות יתר. הם שכחו שבכל רגע נתון מאות פלסטינים יושבים במעצר מנהלי

ערכים אינם מעניינים את אותם 50 חברי הכנסת שדואגים לעצורים מנהליים, שהם יהודים בלבד. מבחינתי, מדובר באנשים חסרי ערך. אם תתלו נזם זהב באף חזיר, לפחות תקבלו חזיר חתיך. מה נקבל כאן, מלבד הזכות לצפות בהם מלהגים על זכויות שנגזלות מהם, אחרי במשך עשורים הם מונעים את הזכויות האלו מפלסטינים?

נמאס לי. מודה.

מאבק אוניברסלי לזכויות אדם

אך אין ספק בדבר אחד – השימוש בהליך של מעצר מנהלי הוא פסול. ישראל משתמשת במעצר מנהלי באופן גורף וכדבר שבשגרה. דרך המלך היא, אם אדם נעצר ומצויות נגדו ראיות מוצקות, יש להביאו בפני שופט ולקיים נגדו הליכים משפטיים רגילים. מאסר שנגרם כתוצאה מהחלטה מנהלית של שירותי הביטחון ולא מתוקף החלטת שופט בבית משפט – מהווה פגיעה בעקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית ובמשטר החוקתי של מדינת ישראל.

 אך הצביעות, אוי הצביעות. מבחינתם של חברי הכנסת מהימין, שימוש במעצר מנהלי צריך לחול על פלסטינים בלבד. זה לא ממש הפתיע אותי. זו הייתה עמדתם של חברי כנסת מהימין במשך 56 שנות שליטה ישראלית על מיליוני פלסטינים בשטחים. עברו הימים שמנחם בגין אמר כי "המעצרים המנהליים הם חוק נאצי, רודני, בלתי מוסרי ולכן גם אינו חוקי".

מבחינת חכ"ים מהימין ב-56 שנות השליטה בשטחים, שימוש במעצר מנהלי צריך לחול על פלסטינים בלבד. עברו הימים שבגין אמר כי "המעצרים המנהליים הם חוק נאצי, רודני, בלתי מוסרי ולכן גם אינו חוקי"

במשך קרוב לשני עשורים, בהיותי חברת כנסת, יזמתי מספר דיונים והצעות חוק שמטרתן הייתה לבטל את השימוש הנואל במעצרים מנהליים. טענתי שמה שמכונה על ידי משרד המשפטים "מעצר מניעתי", הפך להיות שיטת ענישה, בעיקר כלפי פלסטינים בשטחים.

ניסיתי לשכנע ח"כים מהימין שמעצר מנהלי הוא פסול, בין אם הוא מופנה נגד יהודים, ערבים ישראלים או פלסטינים. טענתי שמדובר בשיטה מתועבת שאין לה מקום במדינה מתוקנת. לצערי, זה לא בדיוק עניין אותם, והם לא רצו לשתף פעולה.

המעצר המנהלי הפך מצעד מניעתי לכלי ענישה

המעצר המנהלי הוא הליך פסול, מכיוון שהוא מבוסס כולו על הערכה לסיכון עתידי, והוא חותר תחת שני עקרונות יסוד של חברה מתוקנת: הראשון, אדם הוא חף מפשע עד להוכחת אשמתו בבית המשפט; השני, אין שוללים חירותו של אדם אלא בהוראת בית משפט בלתי תלוי.

הסמכות לשלול חירות בידי גורם מנהלי נקבעה כבר בתקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, ועם הקמת המדינה בחרה ישראל לקלוט את תקנות ההגנה המנדטוריות לחוקיה. זה מאפשר לשופטים, שמקבלים צו חתום מידי מפקד פיקוד המרכז וכן חומר מודיעיני חסוי על העציר במעמד צד אחד, לאשר את המעצרים.

במשך קרוב לשני עשורים, כח"כית, יזמתי דיונים והצעות חוק שמטרתן ביטול השימוש הנואל במעצרים מנהליים. טענתי שמה שמשרד המשפטים מכנה "מעצר מניעתי", הפך לשיטת ענישה

הביקורת השיפוטית שהמעצר המנהלי כפוף לה, אינה מהווה תשובה ראויה לפגם החוקתי הגלום בחוק זה. הביקורת השיפוטית מתנהלת בדלתיים סגורות, לנאשם לא מוסרים את הראיות נגדו ולשלטונות הביטחון יש שליטה מוחלטת על אופי הדיון.

מאבק הימין על זכויות יתר

המאבק שלי כל השנים נגד מעצרים מנהליים או עינויים של פעילי ימין, היה חלק ממאבק אוניברסלי על זכויות אדם ואזרח. אך עבור הימין, מתברר, זה מאבק על זכויות יתר.

ההרעשה הארטילרית עכשיו על ארבעה עצורים שיושבים במעצר מנהלי היא ניסיון להסחת דעת מהסיפור האמיתי, והסיפור הוא שבמשך 56 שנות כיבוש אלפי פלסטינים נעצרו במעצרים מנהליים.

מעצרים מנהליים זה נוהג פסול ומגונה וטוב שיעבור מהעולם.

כמו כן, נכון לתחילת חודש מארס, ישנם 967 עצורים מינהליים פלסטינים וארבעה יהודים. https://t.co/IM7t90M6z1

— Avner Gvaryahu (@AGvaryahu) March 14, 2023

בשנים הללו התמכרנו לשיח טקטי: האם מעצרים מנהליים יועילו? אולי עוצר מתאים? יום אחרי יום חיילי צה"ל נכנסו ללא סיבה או עילה לבתיהם של משפחות פלסטיניות, והצליחו לסייט דור חדש של ילדים.

הפרנו את זכויות היסוד הבסיסיות של הנתינים הכבושים, גזלנו מהם את אדמותיהם, רכושם, תקוותיהם. חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, העלמנו עין מפשעי נערי הגבעות ומפוגרומים של מתנחלים כנגד פלסטינים, והנחנו לקציני צבא ומדינאים חסרי מצפון לנהל את חיינו.

ההרעשה הארטילרית עכשיו על ארבעה עצורים שיושבים במעצר מנהלי היא ניסיון להסחת דעת מהסיפור האמיתי, והסיפור הוא שבמשך 56 שנות כיבוש אלפי פלסטינים נעצרו במעצרים מנהליים

בין השיח הטקטי ובין המהירות שבה ישראל קורסת לידיהם של גזענים מוסתים יש קשר מובהק. כשנכנענו לשיח הטקטי, שמגמד את שלילת זכויות האדם והאזרח של מיליוני בני אדם לשאלה היכן יש להציב את המחסום והאם להשתמש במעצרי מנהליים גם נגד יהודים, איבדנו את היכולת להשמיע קול מוסרי ברור.

השמעת קול מוסרי

מוסר הוא כוח. אין שום כוח או גבורה באלימות של מתנחלים כנגד פלסטינים. העמידה על זכויות אדם איננה חולשה, היא כוח. כוח הוא לא רק סך הרובים והמטוסים: הוא הידיעה שמדינה היא מדינת צדק, שהיא שומרת על החוק, שהיא איננה מפלה בין אדם לאדם. שהיא מדינה שראוי לגור בה. במקום זה ממשלת ישראל מתחזקת מצב שבו שתי אוכלוסיות חיות זו לצד זו, זו בתוך זו, אבל עם זכויות שונות ומערכות חוק שונות.

וכל זה נשטף כטירת חול על החוף כשמתנחלים שורפים בתים על יושביהם ומציתים מכוניות בחווארה. אם אנחנו רוצים שלא להפוך לצפון קוריאה של המזרח התיכון, אנחנו צריכים הרבה, הרבה יותר מוסר בשיקולים שלנו – סיום השליטה בחייהם של מיליוני בני אדם תהיה התחלה טובה.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם