המהפכה המשפטית מאיימת על מעמדה האזורי של ישראל

הנשיא הרצוג מתקבל באבו דאבי על ידי שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי של איחוד האמירויות הערביות, השייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, 5 בדצמבר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)
עמוס בן גרשום/ לע"מ
הנשיא הרצוג מתקבל באבו דאבי על ידי שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי של איחוד האמירויות הערביות, השייח׳ עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, 5 בדצמבר 2022

הסערה המתחוללת בישראל סביב המהפכה המשפטית מעיבה על דימויה באזור, הן בקרב אויביה והן בקרב ידידיה.

רבות כבר נאמר על עליצותם של האויבים. מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, העריך שזוהי ראשית התגשמותה של תיאוריית "קורי העכביש" המבטיחה את קריסתה של ישראל.

הסערה בישראל סביב המהפכה המשפטית מעיבה על דימויה באזור בקרב אויביה וידידיה. רבות נאמר על עליצות האויבים. מזכ"ל חזבאללה, נסראללה, העריך שזו ראשית התגשמות תיאוריית "קורי העכביש"

דוברים פלסטינים לא הסתירו גם הם את שביעות רצונם מ"מלחמות היהודים", בהן ביקשו לראות עדות ל"מחלות הכרוניות", שצפויות להכריע במוקדם או במאוחר את הגוף הציוני.

התקווה שהקיטוב הפנימי יסב לישראל את החורבן שיריביה לא היו מסוגלים לגרום לה בכוחות עצמם אינה חדשה. כפי שהתנבא עוד בשנות השמונים העיתונאי המצרי, אניס מנצור, "הערבים לא צריכים להשליך את ישראל לים, היא תצעד לשם לבדה". משאלות הלב על פרימת המרקם הישראלי העדין בשל שסעים פוליטיים וחברתיים לא התגשמו בעבר, ויש לקוות שכך יקרה גם הלאה. עם זאת, אין להקל ראש בסכנות העלולות לנבוע מהאופן שבו מפרשים אויבי ישראל את פגיעותה.

לעומת זאת, פחות ברורה ומוכרת היא השפעת הרפורמה המשפטית על קשריה של ישראל עם ידידיה באזור, בדגש על מדינות השלום הערביות. גם שם מסתמנים תמרורי אזהרה.

בנימין נתניהו התגאה בעבר, ובצדק, בעוצמה הישראלית כזרז להסכמי שלום ונורמליזציה, אלא שמהלכי ממשלתו עלולים לאיים על שני נכסי כוח מרכזיים שישראל מציעה לשכנותיה: הראשון הוא היותה של ירושלים נתיב השפעה לוושינגטון ולמערב; השני הוא ההזדמנויות לכינון שיתופי פעולה עם הכלכלה הישראלית המשגשגת ו"אומת ההייטק" שפועלת בצילה. נכסים אלו היוו שיקול חשוב בהחלטתם של מנהיגים מהמפרץ ועד מרוקו לפנות להסכמי אברהם. פגיעה בהם תזיק לקשרי השלום הקיימים ותרחיק הסכמים עתידיים.

מהלכי ממשלת נתניהו עלולים לאיים על שני נכסי כוח מרכזיים שישראל מציעה לשכנותיה: ירושלים כנתיב השפעה לוושינגטון ולמערב; וההזדמנויות לשיתופי פעולה עם הכלכלה הישראלית המשגשגת ו"אומת ההייטק"

ואכן, מרכזי מחקר ערביים דנים זה מכבר במשבר הפנימי בישראל ובהשלכותיו. במישור יחסי החוץ, "מכון האמירויות למדיניות" (EPC) העריך כי השינויים במערכת המשפט יקרינו באורח שלילי על קשרי ישראל עם ארצות הברית, מדינות אירופה והקהילות היהודיות האמריקאיות, מאחר שקשרים אלה מבוססים על ערכים ליברליים משותפים. כמו כן, הובעה דאגה לגבי השלכות הרפורמה על מציאות חייהם של הפלסטינים בגדה המערבית, בהעדר פיקוח משפטי שירסן הפעלת כוח מופרז כנגדם.

חוקר במרכז המצרי "אל-אהראם" ציין גם הוא את הסתייגות ממשל ביידן מהרפורמה הישראלית, אשר מחבלת במאמציו חובקי העולם לחזק את הדגם הדמוקרטי-ליברלי מול הדגם הסמכותני של סין ורוסיה. בנוסף הובאה במאמר ההערכה לפיה ארצות הברית תתקשה להגן על ישראל במוסדות הבינלאומיים מרגע שזו תיראה כמי שהתנתקה ממחנה המדינות הדמוקרטיות.

במישור הכלכלי, "החברה הבין-אזורית לניתוח אסטרטגי" (MIR) באבו-דאבי צופה פגיעה בכלכלת ישראל, ובפרט במגזר ההייטק; זאת עקב אובדן השקעות הון בישראל, ירידה באמון המשקיעים באקלים העסקי בישראל, צמצום התרומות מיהודי העולם והערפל הכללי סביב הכיוון אליו נעה המדינה.

על פי ניתוח זה, הנסיבות הכלכליות והפוליטיות הנוכחיות "עלולות להפוך את הסביבה העסקית בישראל לבלתי-אטרקטיבית למשקיעים וללקוחות זרים". ככל שאזהרות אלו אכן יתממשו עלול הדבר להרחיק השקעות מפרציות מישראל ולהסיג את הסכמי אברהם לאחור.

"החברה הבין-אזורית לניתוח אסטרטגי" באבו-דאבי צופה שהנסיבות הכלכליות והפוליטיות הנוכחיות "עלולות להפוך את הסביבה העסקית בישראל לבלתי-אטרקטיבית למשקיעים וללקוחות זרים"

היחלשות הדמוקרטיה הישראלית תפגע בכוח המשיכה של ישראל בקרב קבוצה נוספת בעולם הערבי: הליברלים. מדובר אמנם בקבוצה קטנה במספרה ובהשפעתה הפוליטית, אך נמנים עמה כמה מידידיה המובהקים ביותר של ישראל במרחב. כפי שאמר לי בכאב אינטלקטואל ליברלי החי במצרים:

"במקום שישראל תייצא את הדמוקרטיה לאזור, היא מייבאת ממנו את הדיקטטורה".

עטיפת הספר "אויבי, מורי" של פרופ' אוריה שביט וד"ר אופיר וינטר
עטיפת הספר "אויבי, מורי" של פרופ' אוריה שביט וד"ר אופיר וינטר

בספר שפרופ' אוריה שביט ואני כתבנו, וראה אור לפני כשנה באיחוד האמירויות גם בערבית, הדגמנו כיצד ליברלים ערבים מזהים את הדמוקרטיה כסוד כוחה של המדינה היהודית.

רושם רב במיוחד הותירה בהם מערכת המשפט הישראלית שמבטיחה שוויון בפני החוק, העמדה לדין של מנהיגים שסרחו, מערכת ביקורת עצמאית ותהליכי דין-וחשבון המונעים שחיתויות וערבים לתיקון כשלים.

אחת הטענות הרווחות בשיח הליברלי היא שערבים בישראל נהנים מזכויות רבות יותר מאזרחי מדינות ערב.

הפובליציסט המצרי סאמי אל-בוחיירי פרסם ב-2022 יומן המסכם רשמים מנסיעותיו לישראל ולפלסטין בשנות התשעים במסגרת עבודתו כמהנדס. באחד הפרקים מספר אל-בוחיירי ששאל ידיד ערבי-ישראלי אם היה מעוניין להתגורר ברשות הפלסטינית. תשובתו המהירה והנחרצת הותירה אותו פעור-פה:

עטיפת הספר של סאמי אל בוחיירי
עטיפת הספר של סאמי אל בוחיירי

"אני מעדיף את השלטון הדמוקרטי הישראלי על פני שלטון היחיד של יאסר ערפאת!". (סאמי אל-בוחיירי, "זיכרונותיו של מצרי בפלסטין ובישראל", 2022).

לדברי אל-בוחיירי, חברים שקראו את כתב היד של ספרו, טרם צאתו לאור, הזהירוהו פן יואשם בתעמולה פרו-ישראלית. בתגובה השיב להם שהוא מביא את העובדות והאירועים כהווייתם. הסיבה שהוא עושה זאת, הבהיר, אינה תועמלנית, שכן ישראל כלל לא זקוקה לתעמולה מצדו, אלא התקווה ש"אולי נלמד משהו מבני הדודים במקום לקלל אותם ואת אבות-אבותיהם יומם וליל".

שבחיו של אל-בוחיירי ל"ישראל של פעם" הם מראה למה שישראל של היום עלולה לאבד.

ליברלים ערבים מזהים את הדמוקרטיה כסוד כוחה של המדינה היהודית. רושם רב במיוחד הותירה בהם מערכת המשפט הישראלית שמבטיחה שוויון בפני החוק, העמדה לדין של מנהיגים שסרחו ועוד

לצד העצות המקצועיות והאזהרות הנשמעות על הרפורמה המשפטית מבית, הקשבה לאויבים ולידידים במרחב הערבי מניחה בפני מקבלי ההחלטות בירושלים מכלול שיקולים נוסף, שמן הראוי שיילקח בחשבון.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. (צילום: חן גלילי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 769 מילים
סגירה