הרבעון הראשון של שנת 2026 עמד בסימן טלטלות אזוריות עזות, כאשר במוקד ניצבה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן בחודש מרץ.

אך בעוד תשומת הלב הישראלית והאמריקאית הופנתה מזרחה לעבר מאות הטילים והכטב"מים של הרפובליקה האסלאמית, סקירת המגמות ביחסה של ירדן לישראל, שנערכה בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה", חושפת אמת מטרידה: ישראל נקלעת למשבר עם השכנה החשובה ביותר שלה.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

בעקבות הפיגוע הקשה בגבול סיני בראשית החודש קרא חיים לוינסון במאמרו בהארץ ("האמת היא שהסכם השלום עם מצרים הוא פיקטיבי") לישראל ולארצות הברית להעמיד בפני מצרים דרישה "בסיסית, סבירה והוגנת" להשקיע יותר מאמצים בחינוך אזרחיה לשלום.

דבריו שיקפו את תחושתם של רבים בישראל שהפיגוע לא היה רק תקלה נקודתית במערך האבטחה בגבול, אלא ביטוי לאנומליה עמוקה יותר ביחסים עם מצרים: פלח רחב בדעת הקהל המצרית עודנו עוין את ישראל גם לאחר למעלה מ-44 שנות שלום ורואה במחבל "גיבור". כפי שצוין במאמר, השלום הוא בין אליטות ביטחוניות ולא בין העמים ומאמציה של ישראל לשנות מציאות עגומה זו דלים ובלתי מספקים.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

הסערה המתחוללת בישראל סביב המהפכה המשפטית מעיבה על דימויה באזור, הן בקרב אויביה והן בקרב ידידיה.

רבות כבר נאמר על עליצותם של האויבים. מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, העריך שזוהי ראשית התגשמותה של תיאוריית "קורי העכביש" המבטיחה את קריסתה של ישראל.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

אמש, ב-19 בנובמבר, מלאו 45 שנה לנחיתתו של אנואר אל-סאדאת בישראל. למרות שחלפה כבר כמעט חצי מאה, האירוע ההיסטורי עודנו מעורר במצרים פולמוס ער שכולל ביטויים רבים של הערכה לצד קומץ התנגדויות.

ב-19 בנובמבר מלאו 45 שנה לנחיתתו של סאדאת בישראל. למרות שחלפה כבר כמעט חצי מאה, האירוע ההיסטורי עודנו מעורר במצרים פולמוס ער שכולל ביטויים רבים של הערכה לצד קומץ התנגדויות

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

לצד ההצלחות הרבות שהניב לישראל מבצע "עלות השחר", הוא גרר בעקבותיו משבר מוגבל, אך בלתי רצוי, ביחסים עם מצרים. משבר זה הוביל את ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, לבטל ביקור מתוכנן בישראל ואת ראש השב"כ, רונן בר, לנסוע לקהיר בניסיון להפיג את המתיחות. אף שככל הידוע אין מדובר במשבר עמוק אלא לכל היותר במתיחות נקודתית, על ישראל לבחון את הכשלים שהובילו למצב כדי לתקנם, או למצער, להימנע מהם בעתיד.

לצד ההצלחות הרבות שהניב לישראל מבצע "עלות השחר", הוא גרר משבר מוגבל ביחסים עם מצרים, שהוביל את ראש המודיעין המצרי, לבטל ביקור מתוכנן בישראל ואת ראש השב"כ, לנסוע לקהיר בניסיון להפיג את המתיחות

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

כשביקרתי בקהיר בינואר 2010, אחד מיעדיי הראשונים היה קברו של אנואר אל-סאדאת, האיש שפרץ את הדרך לשלום בין מצרים לישראל ושילם על מדיניותו בחייו, כשנרצח בדיוק לפני ארבעים שנה.

נהג המונית המקומי, איש בגיל העמידה ששירת כחייל במלחמת ששת הימים, הופתע מכך שישראלים מבקשים לכבד את זכרו של נשיאו המנוח. ההפתעה הפכה עד מהרה להתרגשות, כאשר מצאנו עצמנו בטקס דתי מאולתר בניהולו של הנהג, אשר במהלכו חזרנו אחריו בערבית על פסוקי סורת אל-פאתחה והנחנו פרחים על הקבר. לצד הקבר עמדו ניצבים בלבוש פרעוני מסורתי, שהתבוננו במחזה בהשתאות.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת היום, ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, וביניהם כינון יחסים דיפלומטיים, תנופה בשיתופי פעולה בתחומי הסחר, התיירות, הרפואה והמדע ומגעים בלתי אמצעיים בין בני שני העמים.

ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, ובהם כינון יחסים דיפלומטיים ותנופה בשת"פים בין העמים

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.