הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ממלאת פיה מים

עידית סילמן כבר ביקרה באילת שלוש פעמים מאז מונתה לשרה להגנת הסביבה, ועדיין לא נשמעה ממנה אמירה חד-משמעית מה בכוונתה לעשות עם הסכם קצא"א ● המחאה החברתית היא לא רק שעתו היפה של המחנה הליברלי - היא גם שעת הפריחה של המרחב העירוני ● סמוטריץ' מפרסם הודעות מופרכות גם בעברית ● פרויקט האגנים בעמק חפר החל לעבוד ● והנחשים לא מוגנים מפני הפסולת

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה לרשות הטבע והגנים לפעילות צלילה להצלת האלמוגים במפרץ אילת, 6 בפברואר 2023 (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה לרשות הטבע והגנים לפעילות צלילה להצלת האלמוגים במפרץ אילת, 6 בפברואר 2023

1

נציגיהם של לא פחות משבעה ארגוני סביבה ירדו לפני מספר ימים לאילת כדי לפגוש את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.

אילת מסתמנת כיעד הסיורים המועדף על סילמן. בקדנציה הקצרה שלה הספיקה לבקר בעיר כבר שלוש פעמים. בתחילת פברואר צללה עם אנשי רשות הטבע והגנים במסגרת מבצע להעתקת אלמוגים, בתחילת מרץ נפגשה עם ראש העירייה וכעבור שבועיים בלבד נחתה באילת שוב, כשהפעם חלק משמעותי מהסיור הוקדש לשאלה הבוערת: קצא"א לאן.

הקדנציה הקודמת, כזכור, עמדה בסימן מאבק חזיתי בין קצא"א לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג סביב ההסכם שנחתם בין קצא"א לאמירויות, במסגרתו יוגדל דרמטית היקף תעבורת הנפט שישונע מהאמירויות לאירופה דרך ישראל ומפרץ אילת.

התנועה הסביבתית נעמדה על הרגליים האחוריות, בטענה שגידול כה משמעותי בתעבורת הנפט מגדיל גם את הסיכון לתאונת דליפה שתגרום נזק בל ישוער לשונית האלמוגים, לים סוף, לתיירות, לכלכלה. הרי הכול באילת נשען על הים, ואם הים יהפוך לדייסה שחורה וצמיגית – הכול יקרוס יחד איתו.

גידול כה משמעותי בתעבורת הנפט מגדיל גם את הסיכון לתאונת דליפה שתגרום נזק בל ישוער לים סוף, לתיירות, לכלכלה. הכול באילת נשען על הים, ואם הים יהפוך לדייסה שחורה וצמיגית – הכול יקרוס יחד איתו

רוב משרדי הממשלה נותרו אדישים והותירו את הזירה לקרב חזיתי בין זנדברג לקצא"א. העימות הגיע לפתחו של בית המשפט, וזמן קצר אחר כך הממשלה נפלה. עם הקמת הממשלה החדשה, הייתה לקצא"א סיבה לקוות שהמכשולים יוסרו מדרכה. אם הממשלה הזו מנסה למחוק את כל מה שעשתה קודמתה, למה לא בתחום הזה?

מפגינים נגד מיכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: החברה להגנת הטבע)
מפגינים נגד מיכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: החברה להגנת הטבע)

שלושה חודשים אחרי הקמת הממשלה, כולם עדיין בהמתנה. בארגוני הסביבה משוכנעים שמופעלים על סילמן לחצים כבדים לאפשר לקצא"א להפוך את מפרץ אילת לפסטיבל נפט בלי הגבלה. לכן היה חשוב להם לטוס עד אילת כדי להפעיל לחץ בכיוון הנגדי. ההצלחה הייתה חלקית.

לפי אחד המשתתפים בפגישה, "היא אמרה את כל הדברים הנכונים. הבהירה שהמדיניות תימשך ושהיא לא רוצה לראות גידול בפעילות של קצא"א. אבל אנחנו מקשיבים גם לניואנסים. היא נמנעה מלהתחייב באותו נוסח שהמשרד התחייב בקדנציה הקודמת, על 'אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'. היא נמנעת מאמירות נחרצות".

"היא אמרה את כל הדברים הנכונים. אבל אנחנו מקשיבים גם לניואנסים. היא נמנעה מלהתחייב על 'אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'. היא נמנעת מאמירות נחרצות"

"אנחנו רוצים לשמוע את השרה להגנת הסביבה מדברת בקול הרבה יותר ברור", אומר מנכ"ל "צלול" מור גלבוע, שהשתתף בפגישה באילת. "אנחנו רוצים לשמוע אותה בתור מגינת הסביבה מדברת ונלחמת ונאבקת למען הדבר הזה, והיינו רוצים לשמוע אותה עושה את זה בפומבי ומתייצבת בצורה חד-משמעית כמו שעשתה קודמתה. בפגישה בעיקר אנחנו דיברנו והשמענו את הטיעונים שלנו".

"היא מאוד נזהרת", אומר גורם אחר בתנועה הסביבתית שהשתתף בפגישה, "גם בכנסת שאלו אותה על זה יותר מפעם אחת, אבל היא לא אומרת שום דבר חד-משמעי חוץ מזה ששונית האלמוגים מאוד חשובה וצריך לשמור עליה. כשזה מגיע לדברים הקונקרטיים – היתר רעלים, מספרים של מכליות – כלום".

השרה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השרה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחרי הפגישה עם הירוקים הגיעה סילמן לפגישה בקצא"א, נאמנה לגישתה שהיא נפגשת עם כולם ושומעת את כולם. בארגוני הסביבה תולים תקווה בעמדתם של אנשי סניף הליכוד באילת, שמודאגים מהעובדה שהממשלה לוקחת סיכון על גבם ועל גבה של עירם. רוב מי השתייה באילת הם מותפלים – ואם הים יזדהם, צפויה בעיה קשה באספקת המים.

גורם ממשלתי שעוסק בתחום האנרגיה סבור שהחשדנות של ארגוני הסביבה לא מנותקת מהמציאות: "הם לא פרנואידים בכלל. על פניו, סילמן תומכת בדרג המקצועי ובכל הדיונים ובתשובות הכתובות היא מתנגדת להוסיף סיכון למפרץ אילת.

"אבל בסוף הכול פוליטיקה, ואם הדברים יגיעו לדרג שיכול לתת לה הוראה, הכול יכול להתהפך. אם נתניהו יחליט שהוא נכנס לאירוע, פתאום זה ישתנה. לכן היא גם מנסה לא לחשק את עצמה בהצהרות פומביות-חד משמעיות".

"בסוף הכול פוליטיקה, ואם הדברים יגיעו לדרג שיכול לתת לה הוראה, הכול יכול להתהפך. אם נתניהו יחליט שהוא נכנס לאירוע, פתאום זה ישתנה. לכן היא גם מנסה לא לחשק את עצמה בהצהרות פומביות-חד משמעיות"

בינתיים, בשטח, מתחילת השנה נרשמת עלייה משמעותית בתנועת המכליות במפרץ אילת, עדיין במסגרת המכסה המותרת בהיתר הקיים. אם בשנים קודמות עברו במפרץ שלוש מכליות בשנה, ואשתקד, אחרי חתימת ההסכם עם האמירויות, המספר זינק ל-11 – אזי מתחילת השנה הנוכחית, במשך שלושה חודשים בלבד, הגיעו למפרץ כבר חמש מכליות נפט, ובשבוע הבא תעגון השישית.

פעילי החברה להגנת הטבע, שממוקמים בבית ספר שדה בעיר, מצלמים ומדווחים על כל כניסה של מכלית. עדיין לא ברור אם העלייה החדה ברבעון הראשון היא מקרית ונובעת מהזדמנויות עסקיות שנוצרו בשוק הנפט, או שזה הקצב החדש שאליו חותרת קצא"א.

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

גורם ממשלתי אחר שבקיא בנעשה סבור שהתערבות ישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא רק עניין של זמן. לדבריו, מאחרי הקלעים כבר יש מסרים והכיוון ברור.

"סילמן בהחלט קיבלה את עמדת הדרג המקצועי, אבל ראש הממשלה נתן להבין מה עמדתו ולמה הוא מצפה מהשרה", אומר הגורם. "היא לא מדברת בפומבי כי אין לה שום אינטרס לריב איתו ולהתגרות בו, אבל האפשרות שהממשלה תתכנס ותקבל החלטה שמבטלת את המדיניות הקיימת של המשרד להגנת הסביבה היא לא מופרכת. זה בהחלט יכול לקרות.

"סילמן בהחלט קיבלה את עמדת הדרג המקצועי, אבל ראש הממשלה נתן להבין מה עמדתו ולמה הוא מצפה מהשרה. היא לא מדברת בפומבי כי אין לה שום אינטרס לריב איתו ולהתגרות בו"

"ההיתר של קצא"א מגביל אותה למעבר של שני מיליון טון נפט בשנה. כרגע, אחרי שלושה חודשים בלבד מתחילת השנה, הם כבר עומדים על 1.4 מיליון. זה אומר אחת משתי אפשרויות – או שעד סוף השנה תהיה להם מעט מאוד פעילות, או שהם בונים על זה שבקרוב הם יקבלו אור ירוק והמספרים יגדלו".

בתגובה לבקשה לקבל התייחסות של השרה סילמן לנושא, בדוברות המשרד להגנת הסביבה הפנו ללשכת השרה; בלשכת השרה הפנו בחזרה לדוברות המשרד.

2

שלושת החודשים האחרונים הם לא רק שעתו היפה, שעת ההתעוררות, של המחנה הדמוקרטי-ליברלי הישראלי שיצא לרחובות כדי להילחם על המולדת; הם גם מלווים בפריחה גדולה של המרחב העירוני בישראל, שנכבש על ידי המוני הולכים וצועדים.

הפגנה נגד המהפכה המשפטית במסגרת יום השיתוק הלאומי ברחוב קפלן בת
הפגנה נגד המהפכה המשפטית במסגרת יום השיתוק הלאומי ברחוב קפלן בת"א, 23 במרץ 2023 (צילום: גיתי פלטי)

בשולי השוליים היה גם למכוניות חלק במחאה – למשל בנסיעה איטית לנתב"ג – אבל ברובו המכריע של הזמן, הרחובות והכבישים הופקעו מהנהגים לטובת הולכי הרגל.

ההפיכה של הרחובות והכבישים למוקד ההתרחשות היא תוצאה של צירוף נסיבות כמעט מקרי. באופן מסורתי, בישראל ובעולם, התקהלויות המוניות מתקיימות בכיכרות. "כיכר העיר" הוא ביטוי מטאפורי שבדרך כלל מתורגם גם לעולם האמיתי.

פעם כיכר ההפגנות הלאומית הייתה כיכר מלכי ישראל – לימים כיכר רבין – ומאז שהפכה לאתר תפעולי של הרכבת הקלה, המוקד נדד לכיכר הבימה בעלת הקיבולת הצנועה יותר. תקופה ארוכה זה הספיק, מפני שזירת ההתכנסות עברה לרשתות החברתיות. הישראלים לא יצאו מהבית כדי למחות. רוב ההפגנות בהבימה – מימין, משמאל או של מתנגדי חיסונים – משכו לא יותר ממאות אנשים.

ואז הגיע נאום ההפיכה המשטרית של יריב לוין בתחילת ינואר, ואחריו ההפגנה הראשונה, שמשכה כ-20 אלף בני אדם. כעבור שבוע, בגשם שוטף, כבר הצטופפו בכיכר הבימה וברחובות הסמוכים כ-80 אלף מפגינים ו-80 אלף מטריות. באותו מוצ"ש, הצפיפות הגיעה לממדים מסוכנים. היה ברור שהמחאה צריכה למצוא אתר התכנסות גדול יותר, אבל הכיכרות אזלו.

עשרות אלפי מפגינים נאספו בכיכר הבימה במחאה על התוכנית לשנות את שיטת המשטר בישראל, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עשרות אלפי מפגינים נאספו בכיכר הבימה במחאה על התוכנית לשנות את שיטת המשטר בישראל, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההחלטה למקם את ההפגנה למרגלות קריית הממשלה, ברחוב קפלן פינת מחלף השלום, היא בדיעבד הברקה גדולה של מטה המאבק (לא היחידה, אבל זה כבר סיפור אחר). אם לפני מספר חודשים הייתם אומרים שרחוב קפלן יהפוך למותג שמזוהה עם מחאה עממית, הייתם זוכים למבטים מוזרים.

בימי שיגרה, קפלן הוא רחוב פונקציונלי, ציר כניסה ויציאה מתל אביב, מעברו האחד גני שרונה הרדומים ומצד שני מחנה הקריה המגודר. האם רחוב צינורי כזה יכול לארח מחאה המונית? האם כביש סתמי למדי יכול להפוך ל"כיכר העיר"?

מתברר שכן. כבר 12 שבועות רחובות תל אביב – ובעקבותיה ירושלים וערים נוספות – משמשים כרחבת מצעדים המונית. צירי הנסיעה חסומים, המכוניות נותרות בפאתי העיר, מפגינים מגיעים ברגל ובאופניים מגבעתיים, רמת גן וכל גוש דן. ההבדלים בין המדרכה והכביש נמחקים והכול הופך למרחב שוקק וחיוני.

צירי הנסיעה חסומים, המכוניות נותרות בפאתי העיר, מפגינים מגיעים ברגל ובאופניים. ההבדלים בין המדרכה והכביש נמחקים והכול הופך למרחב שוקק וחיוני

העסקים הקטנים, המסעדות ובתי הקפה בסביבת ההפגנות פורחים; רוכלים זריזים ממלאים עגלה והתקרובת נחטפת לפני שהם מספיקים לצעוק "בייגל'ה חם". באחד המוצ"שים שאלתי את אחד ממוכרי הבייגל'ה מה מצב המכירות. "בשעה האחרונה עשיתי 4500 שקל", הייתה התשובה. דיקטטורה או לא, מבחינתו עדיף שלא יגיעו לפשרה.

המחאה לא תימשך לנצח, אבל היא מספקת לנו תזכורת לעוצמות המדהימות שטמונות במרחב אורבני שבו מאות אלפי בני אדם מרוכזים בשטח קטן על תשוקותיהם, חלומותיהם והאנרגיות האדירות שלהם.

הפגנה נגד המהפכה המשפטית ברחוב קפלן בתל אביב. 17 במרץ 2023 (צילום: איתר ארבל / מחאת קפלן)
הפגנה נגד המהפכה המשפטית ברחוב קפלן בתל אביב. 17 במרץ 2023 (צילום: איתר ארבל / מחאת קפלן)

כשאנחנו נוחתים ברוב הערים בעולם, המקום הראשון שנשים אליו פעמינו הוא המדרחוב. מרכז עיר בלי מכוניות הוא דבר נפלא. כשילדיי היו קטנים, מדי יום כיפור הייתה להם הצעת ייעול – "אבא, צריך לעשות כיפור פעם בחודש".

אז עכשיו יש לנו כיפור פעם ואפילו פעמיים בשבוע. בלי מכוניות (כולל מרצדס), בלי היררכיה בין כביש ומדרכה, עם עיר שהפכה להיות – כמו שקראו לתנועה שהקים פעם דב חנין – עיר לכולנו.

3

קראתי שלוש פעמים את ההודעה לעיתונות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולא הצלחתי להבין.

"לקראת חג הפסח אנחנו מורידים את המס על השתייה המתוקה", בישר סמוטריץ' לאומה שמדורגת במקום השני מבין 36 המדינות המפותחות במספר המתים בשנה מסוכרת, והוסיף: "במקביל, סיכמתי עם משרד הבריאות על הקמת צוות משותף לבחינת עידוד צריכה של מזון בריא והפחתת צריכה של סוכר".

המס על המשקאות הממותקים הוכח במדינות רבות ככלי אפקטיבי להפחתת צריכת הסוכר, וגם בישראל מכירות המשקאות הממותקים צנחו בכ-12% מאז שהמס נכנס לתוקף.

המס על המשקאות הממותקים הוכח במדינות רבות ככלי אפקטיבי להפחתת צריכת הסוכר, וגם בישראל מכירות המשקאות הממותקים צנחו בכ-12% מאז שהמס נכנס לתוקף

בצלאל סמוטריץ' חותם על הצו המבטל את המס על השתייה המתוקה, 28 במרץ 2023 (צילום: דוברות שר האוצר)
בצלאל סמוטריץ' חותם על הצו המבטל את המס על השתייה המתוקה, 28 במרץ 2023 (צילום: דוברות שר האוצר)

סמוטריץ' לקח את הכלי המוכח שכבר נמצא בשימוש, זרק אותו לפח ועכשיו מקים צוות עם משרד הבריאות כדי לחפש אחר דרכים אפקטיביות להפחית את צריכת הסוכר של הציבור הישראלי. שזה כמו לבטל את כיפת ברזל, ולהקים צוות עם משרד הביטחון שתפקידו לחפש אחר כלי יעיל להגנה על העורף מפני טילים.

כנראה שהאנגלית הרצוצה היא הבעיה האחרונה של שר האוצר. את ההודעות המופרכות באמת הוא מפרסם בעברית.

4

לפני כחצי שנה דיווחנו כאן על פרויקט האגנים הירוקים בעמק חפר. אחרי שנים ארוכות שבהן זורם בנחל אלכסנדר ביוב שמגיע מעבר לקו הירוק – שנים של המתנת שווא שהמדינה תעשה משהו כדי לפתור את הבעיה – יזמו המועצה ורשות ניקוז ונחלים שרון פרויקט טיהור ליד מושב גן יאשיה.

המים יישאבו מהנחל, יעברו טיהור באמצעות בריכות עתירות צמחי מים, ויוחזרו לנחל במצב הרבה יותר נקי. לא מושלם, אבל שדרוג משמעותי לעומת הסירחון הנוכחי.

בימים האחרונים זה התחיל לעבוד באופן חלקי. צמחי מים רבים כבר נשתלו, המים מסוחררים דרך השורשים והתוצאות הראשוניות מעודדות. בהמשך, כשהפרויקט יעבוד במתכונת מלאה, מתוכננים שבילי טיולים בין הבריכות. גם תשתית סביבתית וגם אטרקציה בכרטיס אחד.

פרויקט הטיהור ליד מושב גן יאשיה (צילום: בועז נובלמן)
פרויקט הטיהור ליד מושב גן יאשיה (צילום: בועז נובלמן)

5

יהיו בוודאי מי שיראו בזה תמונת ניצחון: נחש צפע ארסי מסוכן מנוטרל בגלל קרס דיג שנתקע בפיו. אבל אם יש ניצחון פירוס – זה זה.

נחשים שמשחרים למזון עם פרוץ האביב אמנם עלולים להיות מסוכנים במפגש חזיתי (כשהם מרגישים מאוימים), אבל הם גם חוליה חיונית, בלתי ניתנת להחלפה, במערכות האקולוגיות שמשרתות אותנו.

נחשים שמשחרים למזון עם פרוץ האביב אמנם עלולים להיות מסוכנים במפגש חזיתי (כשהם מרגישים מאוימים), אבל הם גם חוליה חיונית, בלתי ניתנת להחלפה, במערכות האקולוגיות שמשרתות אותנו

נחשים הם סיירת הדברת מכרסמים יעילה במיוחד. צפע שמנוטרל בגלל קרס בפה זה עוד כמה עכברים שמסתובבים בלי פחד ברחוב ובבתים.

לא במקרה הנחשים מוגדרים כחיית בר מוגנת, רק שהיא לא מוגנת מפני פסולת אנושית שמושלכת בטבע ובשטחים הפתוחים. הצפע הזה, כבן חמש, נמצא בשטח פתוח ליד קיסריה על ידי לוכד הנחשים אורן עמית, שפנה לפקח רשות הטבע והגנים שי קבסה.

תוך התייעצות עם בית החולים לחיות בר בספארי הקרס נשלף מפיו, הפצע חוטא והצפע הוחזר לטבע. עד הפגישה המדממת הבאה עם קרס שמישהו לא טרח להשליך לפח.

עוד 1,764 מילים
סגירה