ביידן חיסל את ניסיון ההפיכה המשפטית, בדרך לפירוק הממשלה

בנימין נתניהו עובר מאחורי ג'ו ביידן בזמן שהוא עומד לחתום בספר המבקרים בבית ראש הממשלה בירושלים, 9 במרץ 2010 (צילום: AP Photo/Debbie Hill, Pool)
AP Photo/Debbie Hill, Pool
בנימין נתניהו עובר מאחורי ג'ו ביידן בזמן שהוא עומד לחתום בספר המבקרים בבית ראש הממשלה בירושלים, 9 במרץ 2010

מניע מרכזי בפעילות הממשל האמריקאי הוא פירוק הממשלה וסילוק איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מקרבה מסוכנת למוקדי כוח צבאי וגרעיני.

הניסיון הנוכחי להפיכה המשטרית בישראל, מדמוקרטיה (ליהודים) לדיקטטורה (לכל), שהובילה הקואליציה בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשל והסתיים. הוא חוסל באמצעות מילים אחדות של הנשיא ג'ו ביידן. "הם לא יכולים להמשיך בדרך הזו ואני הבהרתי זאת", אמר ביידן כמעט כהערת אגב, בתשובה לשאלת עיתונאית, במה שנשמעה כעוד פליטת פה שביידן נוהג לנפק מפעם לפעם.

הניסיון הנוכחי להפיכה המשטרית בישראל, מדמוקרטיה (ליהודים) לדיקטטורה (לכל), שהובילה הקואליציה בראשותו של ראש הממשלה נתניהו, כשל והסתיים. הוא חוסל באמצעות מילים אחדות של הנשיא ביידן

כך נקברו חלומותיהם של שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן לשינוי המשטר בישראל. למרות הזעקות שעלו מספסלי הימין, נתניהו לא יעז להמרות את פיו של ביידן. ממשלתו צפויה להתפרק.

פירוק ממשלת הפירומנים של נתניהו היא משימה שממשל ביידן, כך נראה, נטל על עצמו אחרי שהמחאה ברחובות ישראל הבהירה לו את הסכנות. ביידן הוא אחרון הפוליטיקאים, כיום מדינאי, מהזן הישן, שעבורו המלחמה הקרה עדיין מעצבת תפיסת עולם. תפיסת עולם לפיה דמוקרטיה מערבית ליברלית, שקמה מאפרה של מלחמת העולם השנייה, היא צורת משטר שאין לה תחליף.

אלא שביידן, ככל מדינאי, יודע שלעיתים יש לנהל מערכות יחסים קרובות גם עם משטרים שאינם דמוקרטיים, משטרים אפלים, כשם שניסה למשל לנהל עם ערב הסעודית ולא כל כך הצליח; אולם ביידן לא יהיה מסוגל לקיים מערכת יחסים עם ישראל לא דמוקרטית.

זאת משום הפגיעה בערכים המשותפים, המתרצים שיתוף פעולה עם מדינה קטנה ומבודדת, "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת", במשך עשרות שנים, וגם מפני הסכנה הגדולה הטמונה בהפיכתה של ישראל לדיקטטורה "על מלא" ומקרבתם של פירומנים לכוח שלטוני. החל מהמשמר הלאומי (מיליציית לה פמיליה) ועד לכפתור להפעלת נשק גרעיני, שמקורות זרים טוענים כי נמצא ברשות ישראל. ובין לבין מגוון כלי הנשק אינו חסר.

ביידן לא יהיה מסוגל לקיים מערכת יחסים עם ישראל לא דמוקרטית, בין השאר בגלל קרבתם של פירומנים לכוח שלטוני. החל מהמשמר הלאומי ועד לכפתור הנשק הגרעיני, שמקורות זרים טוענים כי נמצא ברשות ישראל

דיקטטורה גרעינית

שלטון דיקטטורי במדינה שברשותה נשק גרעיני, יהפוך את ישראל ליישות מסוכנת הרבה יותר מבעבר. כפי שמוכיח, למשל, המקרה של רוסיה, הממהרת לאיים בשימוש בנשק גרעיני כחלק מהאסטרטגיה המדינית במלחמת אוקראינה, וכפי שלהבדיל, עושה צפון קוריאה, המשגרת טילים בליסטיים בעלי יכולת גרעינית ומתפארת בזה.

דיקטטורה עלולה לאפשר יום אחד לכוחות הימין הקיצוני, בראשותם של איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ודומיהם, להגיע גבוה יותר במעלה השלטון ולקבל גישה להפעלת נשק גרעיני ויכולות צבאיות נוספות. ישראל תסכן אז את האזור כפי שנתניהו צופה שאיראן גרעינית תסכנו, ותהווה סכנה לא רק לשלום האזור, אלא גם לשלום העולם.

ייתכן גם שהממשל האמריקאי מבחין בהבדל שבין האייטוללות היהודים, נערי הגבעות בן גביר & סמוטריץ', ומורי דרכם הרבנים הקיצוניים, שהינם הרבה יותר משיחיים, הרבה פחות הגיוניים והרבה יותר מסוכנים, מאשר מקביליהם האיראנים.

דיקטטורה עלולה לאפשר יום אחד לכוחות הימין הקיצוני לטפס במעלה השלטון, ולקבל גישה לנשק גרעיני ויכולות צבאיות נוספות. ישראל תסכן אז את האזור כפי שנתניהו צופה שאיראן גרעינית תסכנו

את הסכנה הזו, שבה המשיחיות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר תתקרב אל הכפתור האדום, ארה"ב מחויבת למנוע; היא לא תתיר לנתניהו להמשיך ולקדם חקיקה המקרבת את האפשרות הזאת, כאשר גם היום אותם נערי גבעות משיחיים, יותר מדי קרובים למוקדי הכוח ומערערים את היציבות במזה"ת.

שליח לא רצוי

ההוראה שהוריד ביידן לנתניהו היא, בין השאר, תוצאת הכישלון המוחלט של נתניהו בקשריו עם הממשל האמריקאי. ברגע שנתניהו מינה את רון דרמר, מקורבו האולטימטיבי, כנציגו לבית הלבן, הוא איבד כל סיכוי לשיג ושיח משמעותי עם הממשל.

דרמר, שבחש בוושינגטון בעת שנתניהו כיהן כרה"מ בתקופת ברק אובמה, וביידן כיהן כסגן נשיא, היה מעורב בארגון נאומו השערורייתי של נתניהו בפני הקונגרס ב-2015. כיום הוא מכהן כשר לעניינים אסטרטגיים, עוד משרד מומצא, והוא רפובליקן וטראמפיסט ידוע. יחד עם הנשיא האמריקאי ה-45 הוא נקט בכמה יוזמות מסוכנות, כהכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים והכרה בסיפוח הרמה הסורית.

הם גם קידמו את הסכמי אברהם, הסכמים שחשיבותם המלאה עדיין לא ברורה, אבל הם לא קידמו את פתרון הבעיה הקשה ביותר, הבעיה הפלסטינית, אלא התעלמו ממנה, ובכך הגבירו את הסיכונים למדינה.

קשרים אלה ופעילויות נוספות הפכו את דרמר לפרסונה נון גראטה בבית הלבן. ודווקא בו נתניהו בחר כאיש הקשר לבית הלבן, כלומר, בחר ביודעין לוותר על הממשל האמריקאי.

קשריו עם טראמפ ופעילויות נוספות הפכו את רון דרמר לפרסונה נון גראטה בבית הלבן. ודווקא בו נתניהו בחר כאיש הקשר לבית הלבן, כלומר, בחר ביודעין לוותר על הממשל האמריקאי

אז ביידן, במספר מילים שנשמעו כפליטת פה טיפוסית, ובהרבה יותר רמזים ולחצים מאחורי הקלעים, כפי שמדווח בערוצי תקשורת רבים, אסר על נתניהו לקדם את הרפורמה. גם היום, לדעתו, בן גביר & סמוטריץ קרובים מדי אל מוקדי הכוח.

ההכרה שממשל ביידן הוא זה שקבר six feet under את היוזמה להפיכה המשטרית, עלולה לעורר תחושת ריקנות בקרב תנועה המחאה. אולם אין סיבה להרגיש כך. היקפי המחאה, התמדתם של המשתתפים, גידולה המתמיד, עוצמתה והספונטניות שבה, הם שהזעיקו ועוררו את תשומת לב הממשל האמריקאי, גרמו לו להבין שנתניהו ושות' רוצים לחסל את הדמוקרטיה בישראל, והניעו אותו לפעולה.

לכן את המאבק לסילוקה של ממשלת נתניהו השישית אסור להפסיק אפילו ליום אחד. פשרה עם הליכוד בראשות נתניהו היא בלתי אפשרית, וסילוקו מתחייב. עם נתניהו, המכונה ע"י שר האוצר שלו "שקרן-בן-שקרן" לא ניתן לעשות עסקים; רגע אחד אחרי שיחתום מי שיחתום על הסכם פשרה עם נתניהו הוא יגלה שנתניהו חותר תחתיו.

וכלי התקשורת העומדים לרשותו של נתניהו יתחילו לשפוך את זרמי הרעל המוכרים. את מאמצי המחאה יש רק להגביר, ואין להסכים לכל פשרה שעלולה לפגוע במשטר הדמוקרטי. ואסור גם שתקום ממשלת נתניהו השביעית.

נ.ב. ההתערבות של ביידן אינה מסיימת את המאבק על הדמוקרטיה. בשלב הבא, בחירת שופטים, ינסו מי שיושבים היום בקואליציה לשלב סוסים טרויאנים בין שופטי בית המשפט העליון ובערכאות נוספות.

היקפי המחאה, התמדתה, גידולה המתמיד, עוצמתה והספונטניות שבה, הם שהזעיקו ועוררו את תשומת לב הממשל האמריקאי, גרמו לו להבין שנתניהו ושות' רוצים לחסל את הדמוקרטיה בישראל, והניעו אותו לפעולה

הזירה עתידה להיות הרבה יותר מאתגרת, כאשר על חברי הוועדה לבחירת שופטים יופעלו לחצים אדירים. הפעם יהיה על נציגי השופטים, ובהם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שהנאום המצוין שלה בינואר, הראוי להיכנס לקוריקולום של לימודי האזרחות, היווה את אחד מבסיסי המחאה – לעמוד על המשמר ובפרץ ולמנוע כיבוש בית המשפט העליון מבפנים.

הקואליציה עלולה לנקוט בצעדים נוספים, דוגמת אי מינוי שופטים חדשים לבית המשפט העליון, וע"י כך הגברת כוחם של השופטים השמרנים. זו עוד סכנה שהמערכת הפוליטית ותנועות המחאה יצטרכו למצוא דרכים להתמודד עימה.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 997 מילים ו-1 תגובות
סגירה