אזרחי ישראל,

אני, מאסטר-שף פוליטי ופרזנטור, מומחה לתהליכי חימום, צריבה והתססה, בישול איטי והקפאה מהירה, אומר לכם: המחאה שלכם מרשימה. רכיבי המנה התלכדו היטב יחדיו. אציין לטובה במיוחד מרכיב מנצח במנה – מחאת אנשי המילואים.

אני, מאסטר-שף פוליטי ופרזנטור, מומחה לתהליכי חימום והתססה, בישול איטי והקפאה מהירה, אומר: המחאה שלכם מרשימה. רכיבי המנה התלכדו היטב. אציין במיוחד מרכיב מנצח – מחאת אנשי המילואים

כידוע לכם, אני הייתי הראשון לזהות את יעילותה של מחאת אנשי המילואים. ב-2006 ארגנתי, כיוונתי, וגם תיאמתי הַזְרֲמַת מימון מחברים בעולם ל"מחאת המילואימניקים" הראשונה, שהובילה לימים לסילוקו של ידידי הטוב אהוד אולמרט מהשלטון.

לפיכך אני קובע, בתקיפות רבה, שאֵיני מוכן לקבל בשום פנים ואופן מחאה של אנשי מילואים! מדינת ישראל אינה יכולה להתקיים בלי צה"ל, ומחאת המילואימניקים הפריווילגים, שקוראים לסרבנות פושעת, קורעת לגזרים את התינוק היקר של כולנו.

רבים מכם שואלים מדוע אני סותר את עצמי: למשל, איך קבעתי ב-2012 שבית המשפט העליון שלנו הוא דוגמה ומופת – וכעת אני דורש בתוקף לתקן אותו; מדוע תמכתי ועודדתי מחאת מילואימניקים ב-2006 – וכעת אני מוקיע אותה בנחרצות; וכיצד זה אני תוקף לוחמים וגיבורי ישראל, מתוך ממשלה שרבים מחבריה לא שירתו בצבא כלל.

ובכן, בניגוד למרבית הציבור, אני חופשי מנטל המצפוניות. המצפוניות שנחקרה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת, והוכחה כתכונה עמידה לאורך החיים כמו צבע העיניים. אני יכול להבטיח לכם, בלב שלם, כמו שלי, שאנשים שמדורגים גבוה בסולם המצפוניות ניחנים ביושר ובכנות, בהיעדר רהבתנות, ברתיעה משבחים ומהערצה, ובאמירת האמת גם כשאינה נוחה להם.

מנגד, אנשים שחפִּים ממצפוניות, כמוני, מרחפים בעולם בחופשיות רבה, משוחררים מכוח הכבידה.

שואלים איך קבעתי ב-2012 שביהמ"ש העליון הוא מופת – וכעת אני דורש לתקנו; מדוע עודדתי מחאת מילואימניקים ב-2006 – וכעת אני מוקיעה נחרצות; וכיצד אני תוקף לוחמים, מממשלה שרבים בה לא שירתו בצבא

מאחר שהשתתפתי כידוע בנעורי במסעות נאס"א לחלל בשִבְתִי באמריקה אציין, מעדות אישית, שמדובר בחוויה משחררת, ממש כמו המסוגלות לסתור את עצמי בלי לעשות שום חשבון.

רבים שואלים לכן איך זה שאנשים עדיין מאמינים לי, למרות שאני נוהג לסתור את עצמי בצורה כה בוטה. ובכן, יהודי חכם בשם זיגמונד פרויד אמר פעם שאנשים מאמינים יותר לדברים הלא-הגיוניים דווקא כי הם מופרכים: "Credo quia absurdum".

פרויד הוסיף שבכל רעיון עוועים טמונה פיסת-אמת שכוחה, ודווקא השילוב שבינה לבין החלק המופרך, הוא שגורם לרעיון המוטרף להשתרש בחוזקה, ואפילו, באובססיביות.

אזרחים יקרים, פיסת האמת השכוחה הזו קשורה לעבר שהודחק. פרויד הביא לדוגמא את העמים הנוצרים, שרבים מהם היו בעברם עמים עובדי-אלילים שעסקו במאגיה, במיסטיקה ובאמונות-טפלות לפני שאולצו להתנצר. לכן הם חיים כיום "תחת טיח נוצרי דק" בלבד, והנם נוחים להשפעות בלתי-נוצריות בעליל.

מכל מלמדי השכלתי: גם "ישראל השנייה" – ישראל הלא-פריווילגית, ישראל של האזרחים סוג ב', ישראל של הטכנאים ולא של הטייסים, ישראל שאיני מכבד אך תמיד שמח להשתמש בה – הרבתה באמונות-טפלות ובמיסטיקה לפני שאולצה בכוח לחיות בדמוקרטיה. לכן היא חיה כיום "תחת טיח דמוקרטי דק" בלבד.

רבים שואלים לכן איך זה שאנשים עדיין מאמינים לי, למרות שאני נוהג לסתור את עצמי בצורה כה בוטה. ובכן, יהודי חכם בשם זיגמונד פרויד אמר פעם שאנשים מאמינים יותר לדברים הלא-הגיוניים דווקא כי הם מופרכים

למדתי גם מהצורר יימח-שמו, איש שהיה מודל נערץ להשתלטות פשיסטית חלקה, השתלטות שהסירה את הטיח דמוקרטי באלגנטיות מעוררת קנאה: כשנשאל בראיון ב-1923 מדוע חרף עוינותו לסוציאליזם הציב את המילה "סוציאליזם" בשם מפלגתו, ענה בשום שכל – "אני אקח את הסוציאליזם מן הסוציאליסטים".

ואני, גבירותי ורבותי, אני אקח את הדמוקרטיה מהדמוקרטים. אני אקרצף מישראל את הטיח הדמוקרטי הדק, אני אקלף ממנה את הציפוי הדמוקרטי הפריך. אעשה זאת באמצעות מסרים וחקיקה, תוך שאטען בתוקף שזוהי הדמוקרטיה האמיתית. והגרסה הדמוקרטית מבית אבא תערב לחיך של ישראל-השנייה. האמינו לי.

את ישראל שלי בישלתי שנים ארוכות בבישול איטי: יצרתי עיתונים, תחנות-רדיו, וערוצי טלוויזיה; הקמתי פלטפורמות ברשתות החברתיות; הסתובבתי בדרכים, ביססתי תורמים, רתמתי תומכים, הצבתי מינויים, ייבשתי מתחרים, חיסלתי מבקרים. כל שנדרש עכשיו הוא צריבה חוקית קלה בתנור, והמנה מוכנה.

אבל השאלה האמיתית היא איך בישלתי אתכם. למה אתם עדיין מקשיבים לי? איך בלבלתי אתכם בשמונה דקות של נאום – רגע אחרי שהִתְלַחֲמְתֵם והשתלהבתם ברחובות – לשקול להוריד לאש קטנה, או אפילו להקפיא, את המחאה היקרה שטיפחתם?

את ישראל בישלתי שנים בבישול איטי: יצרתי עיתונים, ערוצים, פלטפורמות ברשתות; הסתובבתי בדרכים, ביססתי תורמים, חיסלתי מבקרים. כל שנדרש עכשיו הוא צריבה חוקית קלה בתנור והמנה מוכנה

קודם כל, במשך שנים השריתי גם אתכם במרינדה. צררתי אתכם בשקיות-ואקום. כך שמספיקה מכת-קור קלה, והוֹפּ אתם בפריזר, כמו שהרגלתי אתכם.

כמו כל שף מתעמר, הקפדתי לתפוס אתכם בכל טעות וחולשה, להעיר לכם בצורה מגמדת ומשפילה, לנטוע בכם מורך ויראה. ככה בדיוק הבהלתי את המילואימניקים שבחבורה שלכם כשמיתגתי את סירובם להתנדב למילואים כ"פשע נורא".

נתניהו בהצהרה: מיעוט קיצוני מוכן לקרוע את המדינה לגזרים, סרבנות היא קץ המדינה pic.twitter.com/sI5jaWJ0VH

— כאן חדשות (@kann_news) March 27, 2023

חוץ מזה, אין לכם שף – יש לכם רק מנהלי משמרת. ה"מנהיגים" שלכם, שצצו בחליפות-שף שנייה אחרי שנאמתי כאילו מישהו באמת מתכוון להכניס אותם למטבח החקיקה, לא ממש יודעים לבשל; ואתם, אתם רעבים להנהגה אמיתית. אתם כל-כך רעבים למנהיג אמיתי, שאתם מוכנים להקשיב אפילו לי.

אני יודע למשל איך ביום ראשון אחרי שפיטרתי את יואב גלנט הרֲעתם בתקווה באיילון לכל רכבת-משא חולפת, כאילו ממנה תבוא הבשורה. אני יודע גם איך כשעמי אשד הופיע פתאום ופסע באיילון דרום הלכתם אחריו בהמוניכם, כאילו התגלה המנהיג מתוך הסנה הבוער (ניצב אשד, פינית מהכביש יותר מפגינים מכל מכתזית וסוס! כל הכבוד לך).

בנוסף, גבירותי ורבותי, פשוט חסרה לכם סבלנות. אתם מבשלים כמו אמא סמולנית קרייריסטית עסוקה, שמרתיחה מרק אינסטנט ומדליקה ומכבה את האש בין שיחות זום. הבעיה שלכם היא שאתם משתוקקים לבישול מהיר. והאמינו לי, וגם לַצורר – הצלחות פוליטיות דורשות בישול איטי.

חוץ מזה, אין לכם שף – יש לכם רק מנהלי משמרת, ואתם כל-כך רעבים למנהיג אמיתי, שאתם מוכנים להקשיב אפילו לי. הבעיה שלכם היא שאתם משתוקקים לבישול מהיר, והצלחות פוליטיות דורשות בישול איטי

אז אני מזמין אתכם להמשיך ככה. להדליק ולכבות. להרתיח ולהקפיא. בעיקר להקפיא, כמובן. בינתיים אגיש לכם את מנת השף "הידברות". אל תמהרו. קחו לכם את הזמן. עבדתם קשה בחודשים האחרונים. מגיע לכם לנוח, לעצור. לכו הביתה, הירגעו, חבקו את בני משפחותיכם. חגי האביב כבר כאן. בין כה החקיקה כבר דוהרת, בשילוב צלייה מהירה עם שיטת הסלמי.

נומי, מחאה. את ממילא מאחרת. אל תמציאי שום תירוץ. אין לך כל סיבה לרוץ. מכיוון שלא קרה בינתיים כלום, אל תמהרי כל כך לקום.

אבל מה יקרה אחר כך, את שואלת מן הסתם? שום דבר, אני מבטיח. את דואגת לחינם.

מילה שלי.

בברכת חג חירות שמח וכשר, ובשורות טובות.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.