העולם הגדול ביזארי לא פחות מישראל

מפגש נשיאת טאיוואן צאי יינג-ון במפגש עם משלחת של הקונגרס האמריקאי בטאיפיי, בירת טאיוואן, 8 באפריל 2023 (צילום: Taiwan Presidential Office via AP)
Taiwan Presidential Office via AP
מפגש נשיאת טאיוואן צאי יינג-ון במפגש עם משלחת של הקונגרס האמריקאי בטאיפיי, בירת טאיוואן, 8 באפריל 2023

ישראל מצטיירת כמובילת העולם בסיפורים מוזרים בחדשות. ככה זה כשראש הממשלה העומד למשפט על שוחד מנסה לפרק את מערכת המשפט, ומתקשה למצוא טייסים שיסכימו להטיסו לסוף שבוע יום נישואין ברומא שקימבן עם אישתו שזה עתה נחלצה ממפגינים בזמן שעשתה פריזורה. לעת הפוגת החג, טוב להיזכר שיש עוד סיפורים מוזרים בעולם.

למשל, מה יכול להיות אבסורדי יותר מאשר שרוסיה תקבל את נשיאות מועצת הביטחון של האו"ם – הגוף שמופקד על שמירת השלום העולמי – ימים לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר על פשעי מלחמה נגד מנהיגה ולדימיר פוטין? זה קרה לפני כמה ימים.

הכי מעניין: במהלך תורה הקודם בראשות מועצת הביטחון, בפברואר 2022, רוסיה פלשה דווקא אז לאוקראינה. מאז הספיקה לגרום למותם של כרבע מיליון אנשים, החריבה חלקים מאוקראינה, פגעה קשות בכלכלה העולמית, איבדה באופן מיסתורי חלק ניכר באולירכיה, והשיגה את ההיפך מכל מטרותיה.

האם זה משנה מי עומדת בראש המועצה? כנשיאה, רוסיה יכולה כנראה למנוע העלת הצעות נגדה – אבל גם בלי זה היה לה זכות וטו כאחת מחמשת החברות הקבועות.

יש מי שיגידו שהעסק הזה של חמשת הקבועות – הוא הבעיה. המדינות האלו – ארה"ב, בריטניה, צרפת וסין בנוסף לרוסיה – משקפות את הסדר העולמי בתום מלחמת העולם השנייה. זה מסביר את היעדרן של שלוש מגינות הציר המובסות: יפן (עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם כיום), גרמניה (עם הרביעית, גדולה בכשליש מזו של בריטניה וצרפת), וכדי לא לזלזל אציין גם את איטליה.

יש מי שיגידו שהעסק הזה של חמשת הקבועות – הוא הבעיה. המדינות האלו – ארה"ב, בריטניה, צרפת וסין בנוסף לרוסיה – משקפות את הסדר העולמי בתום מלחמת העולם השנייה

מדינות אלה בהחלט היו ראויות לעמוד בפינה אחרי מה שעוללו לפני 80 שנה. המקרה של גרמניה כמובן חמור במיוחד. אבל לכמה זמן? 1,000 שנה?  גרמניה ויפן הן כיום חברות חשובות וחיוביות במועדון העולם הדמוקרטי, בוודאי יותר מחלק מה"קבועות". הן גם מתחילות לנטוש את הפציפיזם (המוצדק) של תקופת אחרי המלחמה.

מועצת ביטחון סבירה יותר, המשקפת בצורה מדויקת יותר את מבנה הכוח העכשווי, החזק והרך כאחד, הייתה מסלקת את רוסיה (שכלכלתה קטנה מזו של קוריאה הדרומית).

אין זה מופרך לחשוב שחמישיית הקבע צריכה להיות ארה"ב, סין, האיחוד האירופי, הודו וברזיל. פורום כזה יהיה אחראי לרוב הכלכלה העולמית. הוא יספק דחיפה אסטרטגית נחוצה וראויה לאיחוד האירופי תוך ענישת בריטניה על הברקזיט. והיא תהיה מאוזנת יותר מבחינה בינלאומית, אם כי אפריקה עדיין תהיה חסרה. ניתן להעלות על הדעת הרחבה לשש חברות קבע כדי לכלול גם את יפן; אולי יום אחד ניגריה.

למרבה הצער, לא סביר שדבר כזה יקרה תחת חוקי האו"ם הנוכחיים, שקשה מאוד לשנותם. החברות הקבועות צריכות להסכים לשינויים. צרפת (שאוהבת את פרויקט האיחוד האירופי) עשויה להסכים באמת – אבל בבריטניה (שעדיין מתאבלת קצת על אובדן האימפריה) ויתור כזה עלול להפיל את הממשלה.

השינויים היחידים שאי פעם חלו בהרכב חברות הקבע היו קשורים למדינות שנעלמו, בדרך זו או אחרת, ובכך לא היו מסוגלות להגן על עצמן.

השינויים היחידים שאי פעם חלו בהרכב חברות הקבע במועצת הביטחון של האו"ם היו קשורים למדינות שנעלמו, בדרך זו או אחרת, ובכך לא היו מסוגלות להגן על עצמן

מקרה אחד התרחש לפני כ-30 שנה, כשברית המועצות התפרקה. ברית המועצות מעולם לא הייתה שחקן חיובי: מרגע שקיבלה את מעמדה במועצה, היא החלה לכפות דיקטטורות קומוניסטיות על עמי מזרח אירופה האומללים. בתקופה הרומנטית של קריסת הקומוניזם, כולם הסכימו בהתלהבות שרוסיה תירש את מושבה. מה כבר יכול היה להשתבש במדינה שבראשה עמד בוריס ילצין?

המקרה שני התרחש ב-1971, כאשר העולם, בראשות ארה"ב, היה להוט לנרמל את סין הקומוניסטית. "הרפובליקה של סין" הייתה חברה מייסדת, אבל ממשלתה של אותה מדינה הוגלתה לטאיוואן עד סוף העשור, לאחר ההפסד לקומוניסטים במלחמת האזרחים. אז האו"ם העיף את טאיוואן משורותיו, וכולם הסכימו ש"הרפובליקה העממית של סין" (איזה הבדל יכולה לעשות מילה תמימה אחת!) צריכה לרשת את מושבה.

מפגש נשיאת טאיוואן צאי יינג-ון במפגש עם משלחת של הקונגרס האמריקאי בטאיפיי, בירת טאיוואן, 8 באפריל 2023 (צילום: Taiwan Presidential Office via AP)
מפגש נשיאת טאיוואן צאי יינג-ון במפגש עם משלחת של הקונגרס האמריקאי בטאיפיי, בירת טאיוואן, 8 באפריל 2023 (צילום: Taiwan Presidential Office via AP)

וזה מביא אותנו לעניין המוזר השני: המדיניות האמריקאית כלפי האי (למעשה ארכיפלג) טאיוואן.

בימים האחרונים נשיאת טאיוואן צאי יינג-ון שהתה בארצות הברית בדרכה לפגישות מרכז אמריקה וגם בחזרה – במה  שתוארו רשמית רק כ"מעברים". הביקורים תוארו כך כדי להימנע מלכנות אותם ביקורים – מכיוון שלארצות הברית אין יחסים דיפלומטיים עם טאיוואן. היא מכירה במקום זאת במושג "סין אחת", מה שמרמז על עמדה שבייג'ין צריכה לשלוט במה שהיא רואה כמחוז סורר.

אבל אין לאמריקאים עמדה כזו. ארצות הברית מחויבת להגן על טאיוואן מפני כל פולש – כפי שאישרר הנשיא ג'ו ביידן באוקטובר 2021. הפולש הפוטנציאלי היחיד היא סין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, הכלכלה השנייה בגודלה, ומעצמה גרעינית.

ארה"ב מחויבת להגן על טאיוואן מפני כל פולש – כפי שאישרר הנשיא ביידן באוקטובר 2021. הפולש הפוטנציאלי היחיד היא סין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, הכלכלה השנייה בגודלה, ומעצמה גרעינית

קצת מוזר, לא?

הסיבה הפומבית למחויבות כזו היא שטאיוואן היא (לפחות מאז שהסתיים השלטון הצבאי בשנות ה-80) דמוקרטיה דו-מפלגתית תוססת. היא אחת המדינות העשירות בעולם עם צפי תמ"ג לנפש של 74 אלף דולר השנה, גבוה בכמעט 50% מזה של יפן (ויותר מפי שלושה מזה של סין).

טאיוואן מהווה תוכחה מסיבית למי שטוענים שיש משהו בתרבות הסינית שמסתדר עם דיקטטורה קומוניסטית, כפי שיש בסין מאז 1949. לאחרונה סין, תחת מנהיגה הנוכחי שי ג'ינפינג, היא יותר דיקטטורה, יותר קומוניסטית וגם יותר לאומנית מאשר בעשורים האחרונים, ושוב היא מאיימת על טאיוואן (זאת, אחרי שהיא חיסלה בשנים האחרונות את האוטונומיה של הונג קונג).

כיוון שכך, אין ספק שהנשיאה הייתה רוצה לפגוש את ביידן, לשמוע ממנו שוב על המחוייבות האמריקאית. היא נאלצה להסתפק ביו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי. מקארתי אינו ממפלגת השלטון, כמובן, אבל הוא השני בתור לירושת הנשיאות בשיטה האמריקאית. כך ניסו לרבע את המעגל – גם לעצבן את סין רק במידה, וגם לא למכור לגמרי את טאיוואן.

עם או בלי פסגה נשיאותית, אמריקה כנראה באמת לא תוכל לאפשר לסין להשתלט על טאיוואן, ולא רק בגלל אידיאלים: טאיוואן שולטת בתעשיית השבבים ומייצרת 60% מהאספקה העולמית (ו-90% מהמתקדמים ביותר). זו לא עוצמה שרצוי שיהיה בידי הסינים. במיוחד אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין חשף את הסכנה שבתלות – זו לא תלות שתיתכן.

עם זה יסכימו גם אמריקאים ששמים קצוץ על הדמוקרטיה – כמו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שכעת רץ שוב לתפקיד והשבוע כיכב בחדשות בדוגמה השלישית לחדשות מעולם הביזאר: בשבוע שעבר הוגש כתב אישום נגד טראמפ.

טראמפ מואשם בכך שבמהלך הקמפיין שלו ב-2016 הוא שילם (לכאורה) 130 אלף דולר בדרכים עקלקלות תוך שימוש (זמני) בתקציב הקמפיין לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס כדי שלא תצא לעולם עם הסיפור שלה על רומן עם המועמד עשור לפני כן, כשהיה נשוי טרי לאישתו השלישית מלניה. היא בכל זאת סיפרה, וטראמפ יצא פראייר כפול ומכופל, כי היא גם סיפקה גרסה מעליבה למדי.

טראמפ הגיע לניו יורק ו"נעצר" ואף הופיע בפני שופט ושוחרר לקראת ההליכים, שמן הסתם יארכו שנים. מצפים שבמהלך הקמפיין יוגשו עוד כמה אישומים נגדו, אולי אפילו יותר רציניים מתיק הפורנו המופרע. אולי יתעסקו עם ניסיונו (לכאורה) לבצע מעין הפיכה שלטונית לאחר ההפסד לביידן ב-2020.

האמריקאים יכולים לצפות כעת שטראמפ יפעל בדיוק כמו ידידו בנימין נתניהו, וינסה להפוך את הצרות המשפטיות שלו לקולות בקלפי באמצעות שיסוי מתמיד נגד התביעה ומערכת המשפט כולה.

האמריקאים יכולים לצפות כעת שטראמפ יפעל בדיוק כמו ידידו בנימין נתניהו, וינסה להפוך את הצרות המשפטיות שלו לקולות בקלפי באמצעות שיסוי מתמיד נגד התביעה ומערכת המשפט כולה

הוא כבר יצא בטענות שהשופט נגדו והתיק כולו מונע משיקולים פוליטיים – ולמען האמת, בתיק הפורנו יש בטיעון הזה קייס יותר חזק מאשר בתיקי האלפים (כלומר, זה לא בולשיט מוחלט).

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יוצא מביתו בניו יורק בדרך לבית המשפט. 4 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Bryan Woolston)
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יוצא מביתו בניו יורק בדרך לבית המשפט. 4 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Bryan Woolston)

נתניהו חכם מטראמפ בהרבה, אבל הדמיון בין שני המקרים עדיין מדהים. לשניהם אין שום מעצורים ולא נראה שאכפת להם בכלל מהנזק שהם גורמים למדינתם. שניהם שנואים על ידי המשכילים וה"אליטות" בקרב עמם. שניהם נתמכים על ידי פנאטים דתיים וגזענים חשוכים. ושניהם מוצאים קונים רבים, רבים להחריד, למרכולתם.

נתניהו חכם מטראמפ בהרבה, אבל הדמיון בין שני המקרים עדיין מדהים. לשניהם אין שום מעצורים ולא נראה שאכפת להם בכלל מהנזק שהם גורמים למדינתם

אך בעוד שנתניהו הוא רק אסון לאומי בישראל, חזרה של טראמפ לבית הלבן תהווה קטסטרופה בינלאומית – מצב חרום גלובלי לכל דבר ועניין. או-אז, ישראל תחזור למקומה הטבעי כספקית חדשות מן הביזאר – הרחק במקום השני, אחרי המעצמה האמיתית.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תמיד כיף לקרוא את דן, זה ידוע. ובאותו עניין בערך, או פחות או יותר: ישראל, ארה"ב, סין, הודו, רוסיה, פקיסטן, דרום קוריאה וכו' וכו' - כל מדינה והסיפור שלה, והרצון והכיוון שלה, אך כל זה קיש... המשך קריאה

תמיד כיף לקרוא את דן, זה ידוע. ובאותו עניין בערך, או פחות או יותר: ישראל, ארה"ב, סין, הודו, רוסיה, פקיסטן, דרום קוריאה וכו' וכו' – כל מדינה והסיפור שלה, והרצון והכיוון שלה, אך כל זה קישקשתא וקיפי קיפוד בצריף של נגרי התמר לח. כדה"א חסר משמעות במרחבי החלל והקוסמוס, והניסוי שמתבצע בו (חיים, אבולוציה) זה נחמד, אבל באיווחה גם פג כל העניין מהתפוצצות הכדור, סתם שינוי במאזן החמצן באוויר, עליית טמטרטורה או ירידה, או סתם שינוי בענייני התא על האלקטרון והפרוטון שבו, ועוד ועוד כיד הדימיון. הכיבוש משית ולייבוביץ ידע, והאי הכרה בכח עליון שיש להכיר בו כמנהל של ענייני אמא אדמה – זה היינו הך. תפילה ופנייה לכח הזה בבקשה לעלייה רוחנית, לפתיחת צ'אקרה – הכרחי להפסקת ההידרדרות עד כלייה

עוד 1,237 מילים ו-1 תגובות
סגירה