"הלו, הי, 'כשהזין עומד השכל בתחתונים': גלנט היום לא קשור בשום צורה לגלנט של פעם – זה בנדם אחר – זר לו. ככה זה בחיים, אנשים משתנים, לעיתים טוטאלית מקצה לקצה. היום, גלנט, דיכטר, אדלשטיין וכו' זה תדר חולה ('כשהזין עומד'): תחרות, מעמד, כסף, שליטה, ממון עצום, נכסים, פוזה ולהיראות סופרמן בעיניי בני ביתם"

אוהבים את שקמה, ליבני, אור-לי, בוגי, הדס, השכל, יאיר גולן, אהוד ברק, אחים לנשק ועוד ועוד – כל הנהגת המחאה וההתנגדות. מי ידוע, אולי עוד נודה לביבי על הסאגה הזאת שבזכותה נולדה מנהיגות מפוארת שכזאת. אני מתפלל בכל יום שייכנס בלב של לפחות אחד/ת ממנהיגי המחאה אהבת התורה, ושיוכל לומר בקול רם 'טעמו וראו כי טוב ה' – הלוואי

אחלה פוסט, מדויק וכתוב לעניין – תענוג. ביבי זה ארגון טרור ופשע, זה זה, זהזה; זה, זה זה, זה ולא אחר. המחאה וההתנגדות זה רוח רעננה ונועזת שכוחה עצום, ומי יודע, אולי עוד נהיה רואיים להיות 'אור לגויים – הלוואי. ובכל זאת, ישראל היא מעצמת הייטק ונרקומנית תרבות צריכה וקפיטליסטית חזירית; מהבחינה הזאת, היא מזיינת את אמא אדמה כמו כל מדינה אחרת, וכשכדה"א יחליט לאזן את הדברים – ישראל תקבל את העונש המתאים למי שמזלזל בטבע, ומזיין לו ת'תחת ואונס אותו, למטרות רווח מפלצתי. נקווה שכשילך ביבי תקום מנהיגות שתדע לכבד את התורה, הטבע, האלוהות, יראת ה', ושתלמד את האזרחים מה טוב ובריא ומה רע וחולה

תאוות בצע, שחיתות, תאוות כח ושליטה. כאן הכל מתחיל וזה השורש, ואם האנושות תשכיל מתישהו להבין שזה המחלה הכי מסוכנת לקיום כדה"א – אז השיעור של האבולוציה היה שווה. נדרשים מנהיגים בקנה מידה של לותר קינג, מהטמה גנדי, משה רבנו, אברהם אבינו, ישו, מוחמד וכו', אשר ילמדו את כלל האנושות את הדרך לשלווה ונחת, וכמובן שמחה. ההשתעבדות לפרנסה ומישרות שיונקות את הדם וכו' וכו' צריך לעבור מתישהו מהעולם. שלא תהיינה אי הבנות, בהתארגנות נכונה של האנושות (כשרצון חדש וטוב יבשיל) – בית יהיה מצרך בסיסי שלכל אדם יסופק ללא עלות, ומשאבי אמא אדמה יחולקו נכון ללא קפיטליזם וטייקונים שמזיינים את הטבע לגזרים, מטעמי רווח כלכלי מפלצתי

אחלה קסניה, תותחית בתחום שלה, וכמובן שאוהבים את 'זמן ישראל' – איכות והגינות עם עמוד שידרה. וגם, טורקיה, ארה"ב, סודן או בולגריה וכו' – זה הכל מבחינת כדה"א אחד, מרכיבים שונים במערכת הכללית אשר מקיימת איזונים ויחסי גומלין בכדי לקיים את המערכת. אומרים שאם הזאב לא יטרוף את הגדי, אז תהיה התרבות של הכבשים, דבר שיוציא מאיזון צמחיה וכו'. אז כנראה שבטווחי הזמן העצומים, טורקיה, רוסיה וישראל וכו' זה הכל כמו הכבש שנטרף ע"י טיגריס או אצות ואלמוגים שנפגעים מזיהומים בים. אפילו השואה הייתה חלק מהתוכנית הכללית של איזוני אמא אדמה

נחמד מצידו של ברקוביץ השלט לביידן שיציל אותנו. וגם, ההתמדה של דיסטל ואבישיבןחיים בטאקטיקת ה-'נטריף אותם, נעצבן אותם – וככה נישאר תמיד בתודעה, וככה החשבון בנק מבוטח' זה זה תמרור מהבהב בעוצמה על הסגנון של ביבי – 'בואו חברים שלי, תהיו איתי בעניין, תטריפו אותם, וככה אנחנו תמיד נשלוט, ויהיה לכם תנאי חיים דה בסט, ובית מרווח, וכסף בשפע בחשבון, תטריפו אותם עם ה-דווקא, כןכן, תגידו שאני אבי האומה, והם ייטרפו, וייתעצבנו, וככה אתם מבוטחים שתמשיכו לחיות בתנאי חיים הכי טובים שיש עם בית מרווח וחשבון בנק יציב'. נו, ולחשוב ששחיתות והיטלריזם וקוק קלוקס קלאן זה אותה גברת באותה נרקומניות לכח כסף כבוד – ופוזה!

יכול להיות שאני משורר מוכשר יותר מאריאל, יכול להיות שלא: זה תופס להרבה כאלה שלא גילו אותם. אז מה הכיוון? הכיוון הוא שמי שניתנה לו יכולת כתיבה, ואת כתיבתו הוא מכוון לטובת כלל כדה"א – אחלה. שלא תהיינה אי הבנות, אני מתמוגג בכל פעם מחדש ממטוס ממריא דרך דמעה שקופה, ואמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו ועוד. אבל!!! צריך להרכין ראש בפני סופרי ומשוררי התורה – על הכיוון שאליו הם מנסים לקחת את האנושות. וליאור שליןן, שיזדיין בתחת הנקניק הזה – לא לכבודו להודות בפרהסיה שהתורה זה חילבה וכוסברה

אלהים/כל יכול – חלק אלוה ממעל, להידמות לבורא. האדם הגיע מרצון למצוא מחסה על עץ לפני 20,000 שנה, או מחסה במערה בהמשך כשירד מהעצים. פעם היינו אנשי מערות, וכל רצונותינו הסתכמו במציאת מחסה, ציד/ליקוט/אכילה, הגנה על התא המשפחתי, סקס ורבייה. היום – הייטק, חלליות למאדים, בינה מלאכותית, פצצת אטום, ביקוע האטום וחקר עם מאיץ החלקיקים – ועוד. התהליך האבולוציוני הזה של שינוי ברצונות קיים רק אצל האדם – והוא היחיד שיכול לפתח איכפתיות מכלל כדה"א, אלטרואיזם: אין עוד חיה שקיים בה רצון אלטרואיסטי לטובת כלל כדה"א (לפחות למיטב ידיעתנו). מה למדים מכל הטרחנות הזאת? שאלהים זה באדם, שבתהליך אבולוציוני האדם הולך ומתקרב ליכולות אלוהיות – עד כדי יכולת להשמיד את כדה"א בעצמו. נו, זה לא אלהים?

סליחה שאני ככה משחק את הזה שרואה משהו שלא כולם רואים, או שאני גבוה ורואה את הדברים מלמעלה. ובכל זאת, ביבי לא ביבי, זה סתם תופעה של הקיום, או נוסחה, או X או Y או זה או זאת. ובמילים מדויקות יותר: חייבים להכיר בכך שיש כח שגדול מאיתנו, מהתבונה המוגבלת שלנו – וזה בעיה, כי ליאור שליין טוען שהתבונה שלו הרבה יותר גדולה מתבונת כותבי התורה.