הנגשת מערת המכפלה היא מעשה הומניטרי מדרגה ראשונה

פרויקט הנגשת הכניסה למערת המכפלה, אוגוסט 2021 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
גרשון אלינסון/פלאש90
פרויקט הנגשת הכניסה למערת המכפלה, אוגוסט 2021

השבוע כתב אורי ארליך, דובר ארגון עמק שווה, מאמר נגד הנגשת מערת המכפלה ובו טען שההנגשה איננה ענין הומניטרי.

כמי שליווה את פרויקט הנגשת מערת המכפלה מזה שבע שנים וכמי שעוקב אחרי מאבק ההנגשה מזה 23 שנים (!) – מדובר בטעות מוחלטת.

ראשית לעובדות:

מערת המכפלה הינו המקום השני בקדושתו לעם היהודי ובמקום מבקרים מדי שנה שני מיליון איש – מתוכם קרוב למיליון יהודים והשאר תיירים נוצרים ומוסלמים. המקום קדוש לשלוש הדתות – יהודים נוצרים ומוסלמים.

למקום ישנו שתי כניסות – אחת המיועדת ליהודים ותיירים והשנייה למוסלמים. שני הכניסות לא נגישות בכלל!

מזה למעלה מעשרים שנה ישנו מאבק של יהודים ומוסלמים כאחד להנגיש את המקום. לפני חמש שנים, בשיאו של המאבק, יזמתי כתבה על חוסר הנגישות במקום. מוטי אוחיון, תושב האזור, ניסה לעלות למקום עם כיסא הגלגלים שלו, התהפך ונפל תוך כדי הצילומים ונפטר לאחר מכן. מאז ילדיו ממשיכים את המאבק לזכרו.

ארליך טוען כי "אחרי שהקמפיין של מתנחלי חברון להקמת מעלית להנגשת מערת המכפלה הצליח, הם נזכרו שתוספת הבנייה האגרסיבית אינה מתאימה למבנה העתיק. בינתיים מנסות תנועות המקדש לנצל את ההצלחה בחברון כדי להניע מהלך דומה, שיפגע בסטטוס קוו גם בהר הבית".

בפועל, מי שהוביל את המאבק למען הנגשת מערת המכפלה אינם מתנחלי חברון. להיפך. מדובר בגורמים הומניטריים – כולל חבר הכנסת לשעבר מסיעת מרצ מוסי רז, ארגון רבנים לזכויות אדם, נגישות ישראל, ארגון "בזכות" מבית האגודה לזכויות האזרח, ועוד.

בפועל, מי שהוביל את המאבק למען הנגשת מערת המכפלה אינם מתנחלי חברון. להיפך. מדובר בגורמים המוניטריים – כולל ח"כ מרצ לשעבר מוסי רז, ארגון רבנים לזכויות אדם, נגישות ישראל, ארגון "בזכות", ועוד

לא רק זאת, כאשר תכנן משרד התיירות לא רק להנגיש את המערה אלא לפתוח במקום אתר תיירות, פנה מוסי רז במכתב דחוף לשר התיירות לבטל זאת והדגיש כי בניגוד להנגשת המערה – שזה מעשה המוניטרי שחשוב עבור חופש הפולחן – הקמת אתר תיירות בשטח כבוש זה נושא בעייתי.

כך גם נציבות שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פעלה שוב ושוב ואף קיימה סיור מקיף במקום במטרה להנגיש את המקום. שוב, זהו גוף שהינו א-פוליטי לחלוטין.

גם משרד החינוך הבין שמדובר בעניין הומניטרי לחלוטין ובמבחני הבגרות הופיעה שאלה על חשיבות הנגשת מערת המכפלה.

לאורך כל הדרך פנו אותם ארגונים וגם המנהל האזרחי לעיריית חברון והווקף בבקשה שינגישו את המקום וכך לא ייאלצו להפקיע את השטח מידיהם. ואני מצטט מתוך פסיקת בית המשפט העליון שניתנה פה אחד:

במשך שנים ניסו המשיבים לפעול בשיתוף פעולה עם עיריית חברון ועם הווקף כדי לקדם את נושא הנגשת האתר, אך כל הפניות נתקלו בחוסר היענות. משכך, ולאחר מיצוי הניסיונות לבצע את ההנגשה בתיאום ובשיתוף פעולה, לא נותרה למשיבים ברירה אלא לפעול בעצמם, תוך נטילת הסמכויות מהעירייה".

כך לגבי האם אכן העבודות פוגעות במקום או לא, קבעו השופטים שוב פה אחד:

"למרות שהמערערים הכבירו בטיעונים על כך שעבודות ההנגשה תפגענה באופיו של המקום הקדוש, התקשינו לזהות פגיעה של ממש באתר".

בסוף הוסיפו השופטים והדגישו חד-משמעית את חשיבות ההנגשה במקום:

"ההנגשה לאנשים עם מוגבלויות אינה מעשה חסד אלא זכות שבצידה חובה, שכיום באה לידי ביטוי באמנות בינלאומיות, ובחקיקה הישראלית בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק) הקובע כי 'מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות'".

כן הדגישו השופטים כי "הזכות להנגשה נובעת מהזכות לכבוד ומהזכות לשוויון" ולסיום ציינו: "לאור זאת, השאלה אינה אם יש מקום לביצוע עבודות ההנגשה אלא הכיצד הדבר לא נעשה עד היום".

אני חושב שמדובר במשפט מכונן.

במקום שארגון עמק שווה יוביל את המאבק למען הנגשת המקום היות שישנה חשיבות שכל אדם יוכל לבוא ולבקר במקום קדוש, הארגון הוא זה שתקע מקלות בגלגלים של הנגשת המקום.

במקום ש"עמק שווה" יוביל את המאבק למען הנגשת המקום היות שישנה חשיבות שכל אדם יוכל לבוא ולבקר בו, הארגון הוא זה שתקע מקלות בגלגלים של הנגשת המקום

במאמר לא צוין שכל הערכאות השיפוטיות דחו פה אחד את כל העררים שהגיש ארגון עמק שווה (יחד עם כל מי שערער) וכולן אישרו את ההנגשה תוך שמתחו ביקורת חריפה ביותר על עמק שווה ושאר המעררים.

כך גם לגבי הנגשת הר הבית, שקדוש לבני כל הדתות. גם שם, ההנגשה תעזור לבני כל הדתות.

ומילה נוספת לסיום: במשך 700 שנה אסרו המוסלמים כניסה למערת המכפלה עבור מי שאינם מוסלמים. במלחמת ששת הימים המקום שוחרר וכיום יש כניסה לכולם מלבד לאנשים עם מוגבלות. את "החטא" הזה אנחנו תיקנו.

כך גם לגבי הר הבית והכותל המערבי. במשך שנים רבות אסרו המוסלמים על יהודים להתפלל במקום. גם את "החטא" הזה תיקנו.

זכויות אדם זה לכולם ותמיד. גם מעבר לקו הירוק.

גם למוסלמי עם מוגבלות שרוצה לבקר במערת המכפלה, גם לתייר המבוגר שרוצה לעלות במעלית במערת המכפלה.

זכויות אדם זה לכולם ותמיד. גם מעבר לקו הירוק. גם למוסלמי עם מוגבלות שרוצה לבקר במערת המכפלה, גם לתייר המבוגר שרוצה לעלות במעלית במערת המכפלה

ארגון בצלמו, הפועל להנגשת כלל המקומות בארץ ובייחוד אתרי דת, קורא לכל מי שיכול לקדם את המאבק לשוויון אמיתי ונגישות בכל מקום. כי זכויות אדם לא נעצרות בקו הירוק.

שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים
סגירה