אחרי שהקמפיין של מתנחלי חברון להקמת מעלית להנגשת מערת המכפלה הצליח, הם נזכרו שתוספת הבנייה האגרסיבית אינה מתאימה למבנה העתיק. בינתיים מנסות תנועות המקדש לנצל את ההצלחה בחברון כדי להניע מהלך דומה, שיפגע בסטטוס קוו גם בהר הבית.

לא היה צריך להיות ארכאולוג או ארכיטקט כדי להבין שהתוכנית שאושרה בוועדת התכנון של המנהל האזרחי לפני כשנתיים להקמת מעלית להנגשת מערת המכפלה, הרסנית באופן חסר תקדים. מספיק היה להסתכל על ההדמיות כדי להבין שהתוכנית היא פגיעה ברוטלית ולא מידתית במבנה בן אלפי השנים.

לא צריך להיות ארכאולוג או ארכיטקט כדי להבין שהתוכנית שאושרה בוועדת התכנון של המנהל האזרחי להקמת מעלית להנגשת מערת המכפלה, הרסנית באופן חסר תקדים. פגיעה ברוטלית ולא מידתית במבנה בן אלפי שנים

בהתנגדות שהגישו תושבי חברון לוועדת התכנון של המנהל האזרחי עם הארגון עמק שווה (גילוי נאות – כותב שורות אלה הוא דובר הארגון) נגד התכנית, נטען בין השאר:

"המבנה של המעלית יהיה נטע זר ויפריע למראה של המבנה העתיק והקדוש, מזוויות וממרחקים שונים".

במהלך הדיון בהתנגדות אמר מתכנן המעלית:

"הקונטרסט מביא לידי ביטוי את העבר. אנחנו לא נוגעים במבנה ומשאירים אותו בכל הדרו".

ההתנגדות נדחתה.

עזבו אתכם מפוליטיקה רגע, אני אף פעם לא אפסיק להתרשם מכמה מכוער הפרויקט של הנגשת מערת המכפלה.
בתמונה: הדמייה pic.twitter.com/ceih78316Y

— Hagar Shezaf (@hagar_shezaf) June 10, 2021

את התוכנית הפוגענית נגד המבנה המונומנטלי המרשים והחשוב ביותר בגדה המערבית קידמו המתנחלים במשך כשני עשורים. הקמתה הייתה כרוכה בהפקעת שטחים מהווקף המוסלמי בחברון, הפרת הסכמי חברון ואמנות בינלאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל, פירוק חלקים מהמבנה, והקמתה הוערכה בכחמישה מיליון שקלים מתקציב המדינה.

מימין המעקה שפורק, משמאל חלקי המעקה במרפסת מערת המכפלה, מאי 2022 (צילום: אורי ארליך)

כמעט שלוש שנים חלפו מאז נדחתה ההתנגדות, ולאחרונה, לאחר שהמעלית נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים, הפיץ דובר היישוב היהודי בחברון, נעם ארנון, את ההודעה הבאה לעיתונאים:

מעלית ההנגשה ליד מערת המכפלה בולטת בכיעור וחוסר התאמה לאתר. דורשים להתאים את צבע הציפוי לאתר ההיסטורי האדריכלי היהודי המקורי הניצב שלם 2000 שנה. לפרטים: ד"ר נעם ארנון 0524295566

אף אחד לא מנע מארנון להביע את עמדתו עוד בשלבי התכנון כמו תושבי חברון הפלסטינים, עיריית חברון או עמק שווה. סביר להניח שלעמדתו של ארנון, הדמות המזוהה עם היישוב היהודי בחברון, היה משקל גדול יותר משל כל המתנגדים יחד, אבל ארנון בחר לשתוק. הסיבה לכך היא אולי שהעניין ההומניטרי הוא לא המניע העיקרי להקמת המעלית.

מערת המכפלה, המעלית והגשר, פגיעה בלתי מידתית (צילום: אורי ארליך, עמק שווה)

המבנה שקם בימים אלה במערת המכפלה מהווה פגיעה ממשית בסטטוס קוו במתחם. הקמתה של המעלית הייתה כרוכה כאמור בהפקעת שטחים מהווקף ונסיגה מהסכם חברון שהכיר בעיריית חברון כמי שמנהלת את האתר, וכמו שכולנו יודעים מה שמתחיל בחברון לא נשאר בחברון. ואכן, לפי כתבה שפורסמה במקומון הירושלמי כל העיר נעשתה לאחרונה פנייה למשטרת ישראל להנגיש שבילי הליכה בשטח הר הבית לבעלי מוגבלויות. הפנייה לא הובילה לעת עתה לכל שינוי, אבל גם המאבק להקמת המעלית בחברון לקח כעשרים שנה.

הפגיעה הקשה במערת המכפלה חושפת את האופן שבו מוכנים להקריב המתנחלים אתרים ארכאולוגיים ולעיתים גם קדושים כדי להשיג את מטרותיהם הפוליטיות. כך בכל הנוגע לרכבל לעיר העתיקה, בחללית שהוקמה בליבו של תל שילה וכעת במערת המכפלה.

הפגיעה הקשה במערת המכפלה חושפת כיצד המתנחלים מקריבים אתרים ארכאולוגיים ולעתים קדושים מטעמים פוליטיים, כמו שנהגו בעבר ברכבל לעיר העתיקה ובחללית שהוקמה בלב תל שילה

ברור מאליו שהנגשת מערת המכפלה וגם אתרים אחרים היא מטרה ראויה, אבל מי שהיה באמת מעוניין להשיג אותה היה צריך לכבד את המקום ומי שהופקד עליו, בעוד שמטרתו הייתה הפוכה – הפגנת שליטה במתחם, גם במחיר של פגיעה חריפה בו.

עתיקות במתקפה, מימין המעלית והגשר במערת המכפלה, במרכז מגדל הרואה בתל שילה, משמאל הדמייה של הרכבל לכותל  (צילום: עמק שווה)

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".