דומה שתחום האוכל והחקלאות האורגניים ידע ימים יפים יותר. בעשור הראשון של המאה, אורגני היה הדבר הנכון בישראל. הדבר הבא. מי שחיפש אוכל לא מרוסס או חלב נטול אנטיביוטיקה, מצא את עצמו באורגני.
הגידול בהיקפי המכירות משנה לשנה היה אקספוננציאלי. תאגידי המזון הגדולים הריחו את הפוטנציאל ונכנסו לתחום. חנויות טבע נפתחו בערים כמו פטריות אורגניות אחרי הגשם.
רק שההמראה נעצרה. הזוהר הועם. אולי בגלל המחירים והמיתוג כמזון למבוססים בלבד; אולי בגלל החשדנות הישראלית ותיאוריות הקונספירציה (חסרות הבסיס ברובם המכריע של המקרים) לפיהן גם החקלאים האורגנים מרססים; ואולי בגלל שהממשלה ומשרד החקלאות לא עשו דבר כדי לעודד את החקלאים ואת הענף שבכל המדינות המפותחות זוכה לחיבוק חם ותמריצים נדיבים, מתוך הבנה שלציבור ולעולם יש אינטרס מובהק בקידומו.
הבאזז עבר מהאורגני לטבעוני/צמחוני. הטבעונים ידעו לדבר את השפה הנכונה ברשתות החברתיות, לסחוף את הישראלים הצעירים בהמוניהם, למתג את הטבעונות כבחירה המתבקשת עבור מי שמחפש מזון שהוא גם מוסרי, גם בריא וגם אקולוגי וגם נגיש לכל כיס.
בימים אלה האורגניים – יש מאות חקלאים כאלה ברחבי ישראל – מנסים להתרומם בחזרה על הרגליים ולשוב למסלול ההמראה.
אחרי תקופה ארוכה של ואקום ניהולי, לאחרונה מונתה לנהל את ארגון החקלאים האורגניים צעירה נמרצת, דנה יוסקוביץ', שעובדת מסביב לשעון בניסיון להחזיר עטרה ליושנה: לזהות את היתרונות היחסיים של האורגני ולהבליט אותם. ואי אפשר לחלוק על כך, שהערך המוסף של האורגני נמצא בכל מקום שבו חקלאים מציעים את תוצרתם במכירה ישירה.
להגיע למשק חקלאי ולקנות בחנות כפרית נעימה את הגידולים היישר מהשדה זה לא רק אומר שנחזור הביתה עם אוכל יותר טרי, יותר טעים, יותר בריא; זו גם קפיצה בזמן לישראל של פעם, שבה אנשים קנו את מזונם ממישהו שהם יכולים להסתכל לו בלבן של העיניים ולדעת שהוא רוצה בטובתם.
משק אורגני שיש בו גם חנות הוא מקום שאתה רוצה לקחת אליו את הילדים שלך, להבדיל מסופרמרקט תאגידי שמדפיו עמוסים בג'אנק. הסנטימנט הקהילתי הזה, לצד הבריאותי והסביבתי, עדיין טבוע עמוק בהוויה הישראלית, ובכל מקום שבו מתקיימת מכירה ישירה של גידולים אורגניים הוא מורגש היטב. וזה קורה בעשרות נקודות, חוות ומשקים על פני מפת ישראל, מהדרום הרחוק ועד הצפון הירוק.
משק אורגני הוא מקום שאתה רוצה לקחת אליו את הילדים שלך, להבדיל מסופרמרקט תאגידי שמדפיו עמוסים בג'אנק. הסנטימנט הקהילתי הזה, לצד הבריאותי והסביבתי, עדיין טבוע עמוק בהוויה הישראלית
בימים אלה העלה ארגון החקלאים האורגניים ממשק שכולל מידע על חקלאים שמציעים מכירה ישירה בחלקה. זו רק ההתחלה, הרשימה אמורה להתעדכן במהלך הזמן.
מתוך הרשימה הזו ביקרתי השבוע, בין פסח ראשון לשני, בארבעה משקים. המסע הקצר הסתיים עם שתי מסקנות.
העצובה – על אף שיש קונצנזוס על כך שבמכירה ישירה במשקים חקלאיים טמונות תועלות מובהקות לאינטרס הציבורי, הממסד על זרועותיו השונות עושה הכול כדי להערים קשיים בירוקרטיים ומנהליים ובכל מקום שבו זה בכל זאת קורה מדובר בנס קטן.
המסקנה האופטימית: קיבלתי תזכורת לכך ששום דבר בעולם לא יכול להתחרות בטעם של קולרבי, תות או עגבניית שרי שנקטפו זה עתה. מוזמנים לנסות במשק החקלאי הסמוך לביתכם.
המסקנה האופטימית: קיבלתי תזכורת לכך ששום דבר בעולם לא יכול להתחרות בטעם של קולרבי, תות או עגבניית שרי שנקטפו זה עתה. מוזמנים לנסות במשק הסמוך לביתכם
משק הר פרחים, מושב עופר
אל "הר פרחים", השם הציורי אבל המאוד מדויק שנושאת החווה של יואל בלומנברג, הגעתי בעוד יום נפיץ במיוחד שבו המזרח התיכון איים להידלק באדיבות הסכסוך על הר הבית. וזה היה עיתוי מושלם. כי כבר בכביש העולה למושב עופר שעל מורדות הכרמל, התחושה היא של כניסה לבועה מוגנת שמנותקת מהטירלול שמסביב.
זו כמובן אשליה, אבל כשנכנסים בשערי המשק יש תחושה ששום דבר מסוכן לא יכול לחדור לכאן. חוץ מנחש צפע, כפי שהתברר בהמשך.
בלומנברג הוא אידיאליסט: כבר יותר משני עשורים הוא מנהל אימפריה חקלאית קטנה המשתרעת על שטח של 100 דונם ונשענת על כמה עקרונות:
- חקלאות בריאה – הכול אורגני 100%;
- מקומית/קהילתית – הכול נמכר לתושבי האזור;
- ומבוססת על עבודה ישראלית – 45 העובדים בחווה הם בעיקר צעירים יוצאי צבא ונשים מבוגרות מבאקה אל-גרבייה וג'ת שמנהלות במיומנות את העבודה בחלקות ובחממות. וכולם מקבלים שכר הוגן, עובדה בעלת משמעות כלכלית דרמטית.
"כשאני עושה השוואה בין לפני עשר שנים והיום", אומר בלומנברג, "המחירים של התוצרת נשארו כמעט אותו דבר, והשכר של העובדים הכפיל את עצמו". למרות זאת, הוא אומר, מאז הקורונה הרבה יותר קשה למצוא ישראלים שמוכנים לבצע את העבודה הקשה בחקלאות. בלית ברירה הוא התחיל לפזול לכיוון האפשרות של העסקת תאילנדים, אבל בינתיים הניף דגל לבן בפני הבירוקרטיה.
מאז הקורונה הרבה יותר קשה למצוא ישראלים שמוכנים לבצע את העבודה הקשה בחקלאות. בלית ברירה בלומנברג התחיל לפזול לכיוון האפשרות של העסקת תאילנדים, אבל בינתיים הניף דגל לבן בפני הבירוקרטיה
בהר הפרחים מגדלים כל טוב: כל סוגי העלים והירקות, עגבניות שרי ומלפפונים בחממות, ותותים מתוקים במידה מעוררת השתאות. ויש גם שבט של 150 עיזים, שבלומנברג מטפח כבר שנים ומפיק מהם גבינות מליגת העל. כטבעוני זה לא משמח אותי, אבל צריך להודות: אם כבר גבינות – מוטב כאלה שמיוצרות בתנאים כאלה.
העיזים יוצאות מדי יום לכמה שעות למרעה חופשי על רכס הכרמל, ובשאר הזמן נראות שלוות ומרוצות בדיר שלהן. "אנחנו מציקים להן רבע שעה ביום בחליבה של הבוקר", אומר בלומנברג, "מדי פעם מגיעים אליי הורים עם ילדה בת 12 שלא מוכנה לאכול שום דבר שנוצר מבעלי חיים כי היא שמעה סיפורי זוועה, אחרי סיבוב קצר בדיר היא מוכנה לאכול את הגבינות שלנו".
העיזים יוצאות מדי יום לכמה שעות למרעה חופשי על רכס הכרמל, ובשאר הזמן נראות שלוות ומרוצות בדיר שלהן. "אנחנו מציקים להן רבע שעה ביום בחליבה של הבוקר"
במשך שנים פעלה בלב המשק חנות גדולה, שבה תושבי האזור יכלו לקנות בעיקר בימי שישי את התוצרת הטרייה. עד שמישהו התלונן, והפקחים הגיעו ופירקו את החנות. שוב המדינה יורה לעצמה ולאינטרס הציבורי ברגל עם תותח.
את בלומנברג זה העציב מאוד, אבל תחת החנות האחת הוא פתח שתיים – אחת באזור התעשייה הסמוך של מעיין צבי ואחת בפרדס חנה/כרכור, בהן אפשר לקנות את התוצרת הטרייה של הר פרחים ושל חקלאים נוספים. כמו כן, הוא מפעיל שירות משלוחים בכל אזור חוף הכרמל – מחיפה ועד קיסריה.
בעוד אנחנו יושבים בצל עץ במשק, מגיעה במרוצה אחת העובדות בשדה. היא וחברותיה הבחינו בצפע. בלומנברג מצטייד במקל ללכידת נחשים ובדלי גדול ורץ לשדה. הוא לא מרשה לאיש להרוג נחשים.
המטרה: ללכוד את הצפע ולשחרר אותו רחוק יותר, בטבע. אלא שהצפע חמק, כנראה מסתתר אי שם בין הכרובים. "תדאגו לעשות הרבה רעש כל הזמן", מנחה בלומנברג את הקוטפות, "שלא יהיה מופתע. צפע מופתע זה צפע מסוכן".
מהמשק חקלאות אורגנית, כפר יהושע
לפני שבע שנים, כשגסטון פוקרסה וזוהר רוזנפלדר קיבלו על עצמם את ניהול גן הירק בכפר יהושע, הם ידעו שמדובר במשוואה לא שגרתית: שני גברים נכנסים לנעליה של אישה אחת – ובכל זאת הנעליים גדולות מאוד. אבל עושה רושם שהם מתמודדים יפה עם האתגר.
איריס בן צבי, שהקימה את המשק ב-1983 והובילה אותו במשך כמה עשורים, היא אחת האימהות המייסדות – אם לא המיילדת בכבודה ובעצמה – של החקלאות האורגנית בישראל. גם היום היא בסביבה, תרתי משמע, ומקפידה לקחת את הירקות הפחות יפים שגדלים בחווה (סוג ב') ולהעביר אותם לתרומה לנזקקים ולנשים בסיכון.
איריס בן צבי, שהקימה את המשק ב-1983, היא אחת האימהות המייסדות – אם לא המיילדת בכבודה ובעצמה – של החקלאות האורגנית בישראל
גן הירק האורגני של איריס היה מוסד בעמק יזרעאל. רוזנפלדר – שעבד תחתיה 20 שנה – ופוקרסה, שעלה מארגנטינה עם משפחתו בגיל שלוש, חזר לשם, עלה שוב לבדו וכעת מתגורר במיצר שברמת הגולן – ממשיכים את דרכה. והם, אגב, נשואים לאחיות.
יש להם 30 עובדים שמטפחים 140 דונם של עלים ירוקים, ירקות ועצי פרי. חוץ מהחנות במשק בכפר יהושע הם מפעילים גם חנות בקיבוץ עמיר שבאצבע הגליל ודוכן במיזם הקהילתי-התנדבותי "חברותא" בטבעון.
יש להם 30 עובדים שמטפחים 140 דונם של עלים ירוקים, ירקות ועצי פרי. חוץ מהחנות במשק בכפר יהושע הם מפעילים גם חנות בקיבוץ עמיר שבאצבע הגליל ודוכן במיזם הקהילתי-התנדבותי "חברותא" בטבעון
אלפי המשפחות שקונות מהם על בסיס קבוע מתחלקות בערך שווה בשווה בין הגעה פיזית להזמנת משלוח. המשלוחים מכסים רדיוס נרחב מאוד ופעם בשבוע מגיעים אפילו לתל אביב.
"לפעמים שואלים אותי למה המוצרים לא זולים אם אין מתווכים ביני לבין הלקוח", אומר פוקרסה, "אני מסביר שחקלאי שמוכר לרמי לוי צריך רק להכין משטח ורמי לוי יבוא לקחת, אנחנו צריכים לעשות בעצמנו את כל התהליך ויש לזה עלויות. מצד שני, מי שקונה אצלנו חוסך את פער התיווך של הזמן – הוא יכול להיות בטוח שהחסה נקטפה היום או לכל היותר אתמול".
הגינה האורגנית, בית יצחק
נתחיל מהשייק: בתוך חנות המשק ב"גינה האורגנית" של אודי כספי בבית יצחק, יש בר מיצים קטן. את השייק שקיבלנו שם, שמבוסס על פירות יער וחלב שקדים, אל תחמיצו. היום היה חם, השייק היה קר, והטעם היה גן עדן.
כשאני שואל את כספי על מכשולי הבירוקרטיה שניצבים בפני החקלאי שמבקש למכור את תוצרתו ישירות לציבור, הוא נאנח; כשאני שואל אותו על משרד החקלאות, הוא משחרר אנחה עמוקה עוד יותר.
בתחום שבו שום רשות מדינתית לא מסייעת משום כיוון, כספי – שפעם בכלל למד קולנוע וחשב שיעשה סרטים – נאחז בציפורניים כבר 18 שנים בחלקות שהוא מטפח בלב המושב ובחנות רחבת הידיים שניצבת מעברו השני של הכביש.
בתחום שבו המדינה לא מסייעת משום כיוון, כספי – שפעם בכלל למד קולנוע וחשב שיעשה סרטים – נאחז בציפורניים כבר 18 שנים בחלקות שהוא מטפח בלב המושב ובחנות רחבת הידיים מעברו השני של הכביש
בגן הירק שלו כספי מגדל מגוון עלים ירוקים וירקות עונתיים, ואת כל מה שחסר הוא משלים בעיקר מחקלאים באזור. שירות המשלוחים של הגינה האורגנית מגיע לרוב חלקי גוש דן, כולל תל אביב.
אורגני גרין, ביתן אהרון
לצד אחד הכבישים הקטנים שבעמק חפר, אי שם בין ביתן אהרון לכפר ויתקין, שוכן מתחם לגמרי לא שיגרתי בנוף החקלאות האורגנית בישראל. "אורגני גרין" הוא לא חקלאי שמציע את תוצרתו לציבור, זהו חלק ממיזם גדול הרבה יותר.
המיזם, "ירוק 2000" (על שם שנת ההקמה), בבעלות רפאל דיין, מתמחה בהקמת ותפעול פרויקטים עתירי ידע חקלאי במדינות העולם השלישי. כיום יש לחברה פרויקטים בזמביה, סנגל, חוף השנהב ואזרבייג'ן.
במסגרת המיזמים האלה – בדרך כלל בשיתוף פעולה ובהזמנת הממשלה המקומית – הישראלים מביאים ידע מתקדם וציוד חקלאי, למשל גידולים מבוססי השקיה ממוחשבת שחוסכת תועפות מים, רפתות עם תנובת חלב גבוהה וכל מה שמאפשר להפיק הרבה מזון ממעט משאבים.
החווה בעמק חפר היא בעצם מתחם הדגמה. לכאן מביאים אורחים רמי דרג ומקבלי החלטות ממדינות שהחברה מבקשת לשווק להן את מרכולתם. העובדה שיש כאן חווה פעילה וחנות שבה נמכרת התוצרת היא לא המטרה, אבל היא תוצר לוואי מבורך.
החווה בעמק חפר היא בעצם מתחם הדגמה. העובדה שיש כאן חווה פעילה וחנות שבה נמכרת התוצרת היא לא המטרה, אבל היא תוצר לוואי מבורך
במסגרת הפגנת היכולות, יש כאן חממות ענק בהם צומחים שלל עלי תבלין ועלים ירוקים, כל סוגי הפלפלים ועגבניות השרי ואפילו שורות על גבי שורות של תירס שבקרוב יוצא למכירה.
מחוץ לחממה משתרע בוסתן רחב ידיים עם מגוון עצי פרי. למגינת ליבו של הטבעוני יש כאן אפילו מתחם שבו מגדלים דגי באס שנמכרים בחנות החווה. אפשר להבין למה האפשרות לגדל חלבון זמין בסמוך לאזורי מגורים קורצת לאורחים מאפריקה.
מדובר בחברה גדולה ועתירת משאבים, אבל אפילו כאן מתקשים להתמודד עם הבירוקרטיה המקומית.
סמוך לחנות פעלה עגלה שהציעה אוכל טרי ותבשילים שמבוססים על ירקות החווה, עד שיום אחד הגיעו פקחים מהמועצה האזורית וסגרו אותה בטענה שאם היא לא נוסעת ממקום למקום – זו לא עגלה.
סמוך לחנות פעלה עגלה שהציעה אוכל טרי ותבשילים שמבוססים על ירקות החווה, עד שיום אחד הגיעו פקחים מהמועצה האזורית וסגרו אותה בטענה שאם היא לא נוסעת ממקום למקום – זו לא עגלה
אז עגלה אין, אבל סיורים מודרכים בחווה יש, והחנות פועלת ומציעה – חוץ ממוצרי טבע ואורגניים רגילים – את הירקות שמגדלים בחווה במחירים שמזכירים סופר רגיל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם