הרב עובדיה יוסף ב-2002 (צילום: AP Photo/Enric Marti)
AP Photo/Enric Marti
הרב עובדיה יוסף ב-2002

עלה בסערה השמיימה

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך ישראל הגיעה עד הלום ● והשבוע: הראשון לציון, מר"ן עובדיה יוסף, ממלא אולמות וכובש את קהל מצביעי ש"ס עם סיפורי מעשיות והרבה הומור

שליח שעמד ברחוב הסואן הזדרז אל הבמה המוגבהת באולמי "שיר" באור עקיבא והודיע לראש הכולל המקומי כי פעמי משיח כבר מתקתקים בשמים והנה נראים האורות מכיוון מגרש הכדורגל. הרב משעלי, הלוא הוא רבה הספרדי של אור עקיבא, הזדקף וקם על רגליו, כחכח אל תוך המיקרופון, והכריז על פתיחתו של ערב ההתעוררות.

בעוד המסוק של הרב נוגע באדמה ועוזריו מנווטים אותו אל מושבה האחורי של אאודי 80, החלו הרב משעלי והרב מנחם חכם, רבה האשכנזי של אור עקיבא, להרעיף כיבודים איש על אחיו; בירכו את השנה החדשה, בירכו את השנה היוצאת, התפלפלו ושוחחו מעל ראשו של הקהל.

תחת תקרה אקוסטית נמוכה, עם סוללת מזגנים שציננה את הרוחות וזמירות מזרחיות שהלהיטו אותן, ישבה על הבמה חבורת יהודים הדורים בשחור והביטה בנימוס בבקבוקים פושרים של פנטזיה, סלסלות גדושות של פרי, סידורי פרחים ומשקאות קלים.

ליד הדלת נמשכה התכונה סביב "חזון עובדיה", סדר סליחות עם הלכות מהראשון לציון שליט"א, והמאמינים זכו בספרון אחרי שמילאו אישור לקבלת סליחות.

הכתבה "עלה בסערה השמיימה" כפי שהופיעה בעיתון "חדשות" ב-8 בספטמבר 1989
הכתבה "עלה בסערה השמיימה" כפי שהופיעה בעיתון "חדשות" ב-8 בספטמבר 1989

כמאתיים גברים בחולצות לבנות, קהל חם של חוזרים בתשובה מזוקנים על ילדיהם, חפנו כל אחד את הספרון הצבעוני, והמתינו בדריכות.

עזרת הנשים הייתה ממוקמת כך שרק עם פריסקופ ניתן היה לראות את כבוד הרב עם בואו. אך מכיוון שהמסר העיקרי של דברי הרב משעלי היה ש"הנשים ירשו לבעליהן ללכת ללמוד תורה", היה ברור שזכויות האישה לא עמדו על סדר היום.

עזרת הנשים הייתה ממוקמת כך שרק עם פריסקופ ניתן היה לראות את כבוד הרב עם בואו. אך מכיוון שהמסר העיקרי היה ש"הנשים ירשו לבעליהן ללכת ללמוד תורה", היה ברור שזכויות האישה לא עמדו על סדר היום

הרב מנחם חכם, שהתמודד מול הרב ישראל לאו על משרת רבה הראשי של תל אביב והפסיד, היה לבוש כמו חתן בחופתו – כיפה לבנה זוהרת וטוניקת מוהלים לבנה.

חגיגי ומעומלן, המתין חכם בסבלנות לסיום דבריו של רבו משעלי, מחזיק בידו סידור פרי-עטו ובו מכתב "הסכמה" של הרב עובדיה יוסף, מביט בערגה בחלת החתונה הגדולה המכוסה ניילון.

הרב עובדיה יוסף בעת שכיהן כרב הספרדי הראשי, 1973 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
הרב עובדיה יוסף בעת שכיהן כרב הספרדי הראשי, 1973 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

קודם שעלה לבמת המכובדים, הראה לי חכם פיסקה רלוונטית בעיניו בסידורו, פיסקה שעניינה הצורך בהפרדה בין דת ופוליטיקה. קראנו אותה יחד, אצבעו מורה על המלים, וחכם הבטיח כי אין במסע ההתעוררות שמץ של פוליטיקה, מה גם שאור עקיבא היא מעוז ליכוד מובהק עם מובלעות לש"ס ולמפד"ל, אז על מה יש לדבר. אחר כך התעשת ושאל אותי מאיזה עיתון אני. עניתי "מעריב", באותו אינסטינקט מותנה; זה העיתון היחיד שאתה יכול למסור את שמו בלי שיכו אותך.

עוד משעלי מדבר, והאאודי הגיעה למדרגות אולמי "שיר" ופקעת של מאמינים הקיפה את הרב יוסף. מוגן על ידי צעירים בריאים ממקורביו, התקדם הרב אל הבמה. אלה שהצליחו, נישקו ולחצו את ידו. הוא הרים את סנטרו מהחזה כמוקיר את המחווה, ואחר עלה על הבמה, התיישב בכורסת המנהלים הגדולה והקשיב לסוף דרשתו של הרב משעלי.

עוד משעלי מדבר, והאאודי הגיעה למדרגות אולמי "שיר" ופקעת של מאמינים הקיפה את הרב יוסף. מוגן על ידי צעירים בריאים ממקורביו, התקדם הרב אל הבמה. אלה שהצליחו, נישקו ולחצו את ידו

במידה מסוימת – והרי מסע ההתעוררות הוא מיצג הסתיו האור-קולי של ש"ס – היו הרבנים הכפולים של אור עקיבא להקת החימום לרב יוסף. משעלי השתדל להתגבר על היללות מעזרת הנשים, דילג וקיצר, במחילת הרב, קד לעברו, ואץ אל סוף הדרשה.

הרב יוסף גמע מכוס התה החם שהוצבה מולו, ואחר חזר לעשות את אשר הוא עושה מאחורי משקפיו השחורים, ומשעלי המריא ונסק והשווה את ישראל לנשר הגיבור העולה מעלה-מעלה, נמלט מכל אויביו ("בזה אני מסיים") ומחליף את נוצותיו כדי לשוב ולנצח. דימוי הנשר לקח בחשבון את הדת המוטסת של כבוד הרב, ונקלט בקורת רוח. וההקדמות עדיין לא נגמרו.

הרב עובדיה יוסף עם הרב ישראל לאו ב-1983 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
הרב עובדיה יוסף עם הרב ישראל לאו ב-1983 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

לקול תשואות דלילות קם הרב חכם ממקומו מימין לרב עובדיה יוסף, ושזר לכבוד האורח שרשרת כה ארוכה של סופרלטיבים, שפלא שהרב לא נמס מאושר. חכם קרא לרב יוסף "פטיש החזק, מורנו ורבנו, רועה נבוכים, הגאון, הנשר, עטרת ראשנו, בן הגאון שליט"א" – רשימה חלקית – והרב יוסף לא היסה והשתיק אותו, לא קטע את דבריו, ואפילו נראה מהנהן.

בסוף הגיע תורו של הרב, שזה לו השבוע הראשון בחודש ההתעוררות, והוא שילב את ידיו על רקמת הזהב דמוית האפוד על מעיל הקטיפה הארוך שלו, והפליג בדרשה ארוכה, 45 דקות ללא הפסקה, דרשה חילונית-כלכלית בחלקה הגדול, שווה לכל נפש, צנועה בציטוטיה מהכתובים.

הרב עובדיה יוסף הוא אורטור עממי, בדחן טבעי המגיש את שורות המחץ של בדיחותיו בפני פוקר. הוא איננו נואם מסעיר, אינו מזרה אימה ויורק חרון, הוא נכנס ויוצא מתפקידים שונים ונשען בכבדות על הומור. גם אם חתר והגיע אל המסר שלו בדרך עוקפת, הרי שהמסר היה שם, ברור וזוהר, נקי מפוליטיקה.

הרב עובדיה יוסף הוא אורטור עממי, בדחן טבעי המגיש את שורות המחץ של בדיחותיו בפני פוקר. הוא איננו נואם מסעיר, אינו מזרה אימה ויורק חרון, הוא נכנס ויוצא מתפקידים שונים ונשען בכבדות על הומור

המוטיב המרכזי היה הספרים הפתוחים בשמים ביום הדין, ספרי החיים וספרי המתים, חס וחלילה. כל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להירשם בספר הנכון, זה לכבוש את היצר.

הרב עובדיה יוסף בטקס ברית מילה של נכדו אליאב, 25 ביולי 1990 (צילום: אלי חרתי, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
הרב עובדיה יוסף בטקס ברית מילה של נכדו אליאב, 25 ביולי 1990 (צילום: אלי חרתי, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

אל הספרים ואל רגע ההכרעה הגיע הרב יוסף דרך מעשיות עממיות, כמי שמזהה את הצורך שלא להכביד על צאן מרעיתו באיומים ובציטוטים מייגעים. הרב יוסף לא שינה את הדרשה שלו מאור עקיבא בחדרה ובנתניה. רק חידד בנתניה את המסר והגביר את הווליום.

אור עקיבא הגיבה בחום, ולבה יצא אל הרב. גבר בשורה הראשונה היה מרים את קצה הציטוט של הרב, מחרה מחזיק אחריו ואיתו, מחייך ומביט סביבו בגאווה, לבדוק שידענותו אינה נעלמת משכניו. הנהייה של אור עקיבא אל הרב יוסף היא פונדמנטליסטית, והיא ייחלה לאותות ולמופתים, לא לסטנדאפיסט.

אחד השטיקים הגדולים של הרב הוא על סנגור מוכשר שהציעו לו להיות שופט עליון, אך הוא סירב. אותו סנגור בא והרצה וסינגר על נאשם ברצח, ואחרי ארבע שעות של הגנה מייגעת, התחננו השופטים להפסקה. הסנגור שאל את הלקוח שלו, איך הייתי? והנאשם אמר לו: מצוין. שכנעת גם אותי שאני חף מפשע.

אחד השטיקים של הרב הוא עו"ד שסינגר על נאשם ברצח, ואחרי ארבע שעות הגנה מייגעת, התחננו השופטים להפסקה. הסנגור שאל את הלקוח שלו, איך הייתי? והנאשם אמר לו: מצוין. שכנעת גם אותי שאני חף מפשע

את הטקסט הזה הגיש הרב באינטונציה ודיקציה של אחד העם, ועם כל פואנטה הוא עושה תנועת ביטול קטנה בידו, כמנסה להמעיט מחשיבות דבריו.

הרב עובדיה יוסף ב-1996 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
הרב עובדיה יוסף ב-1996 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

היה גם הסיפור על היהודי, שברחוב הוא רחום וחנון וארך אפיים (בחדרה גיוון הראשון לציון והוסיף מתוק וסוכר), ובבית הוא כמו מלאך המוות, גוער בילדיו ובאשתו ומשרה אווירה מאוד לא נעימה. ומה זה עוזר לבני ביתו, הקשה הרב, אם ברחוב הוא נעים ונחמד ובבית הוא מג'נון?

והיה גם הסיפור על הרבנית שהגישה קפה עם מלח לבעלה הרב ולאורחו המושל הגוי, והגוי שתה ראשון והיה לו מלוח, ואמר לרב, תשתה בשקט, אל תגיד כלום, שלא להעליב את הרבנית. מכל מלמדיך אלמד, אמר עובדיה יוסף, גם מגוי, וזה היה הכי קרוב שהרב יוסף הגיע לפוליטיקה אותו ליל התעוררות.

והיה גם הסיפור על הרבנית שהגישה קפה עם מלח לבעלה ולאורחו המושל הגוי, והגוי שתה ראשון והיה לו מלוח, ואמר לרב, תשתה בשקט, אל תגיד כלום, שלא להעליב את הרבנית. מכל מלמדיך אלמד, אמר עובדיה יוסף, גם מגוי

כאשר דיבר לבסוף על גורלן החתום מראש של הבריות, הביא לדוגמה את אותו מסכן היושב בתחנת אוטובוס, ובא ערבי והורג אותו בדקירות סכין. אז אמר הרב, "הרוצחים הארורים האלה מהאינתיפאדה", אך גם אם אתה פרשן פוליטי ותיק, ספק אם תסיק מהאמירה הזו משהו על דעתו העדכנית של הראשון לציון על ערבים ועל שטחים.

אחר כך נפתח ערוץ התקפה נוסף, חינני ומשעשע מאין כמוהו, על המדיום הטלוויזיוני, ובשלושה משפטים סיכם הרב שנים של ביקורת. איך שאנחנו באים הביתה ומשתטחים על הספה מול המכשיר, ואז מגיע הבן, רואה אותנו משתטחים, ומשתטח גם הוא על הרצפה, וכל זה במקום ללמוד תורה.

בנוסף לשתי עקיצות קטנות לממשלה, זה היה עיקר הרפרטואר. אם הרב מנחם חכם לא היה שובר את הכלים ומזנק על צווארו של הרב יוסף ומנשק אותו בשקיקה על לחייו, לא היית מנחש כי הרב סיים. אך יוסף אכן סיים, ואף עשה דרכו אל פתח האולם.

אלא שמשעלי לא רצה להישאר חייב לחכם, הספיק לתפוס את הרב מהצד ונישק אותו, אחת בלחי, אחת ביד, ואלמלא התיקולים המיומנים של עוזריו, היה נשאר שם עובדיה יוסף עד עצם היום הזה, מברך את הנכים שנדחפו לעברו מתוך הקהל.

משעלי הספיק לתפוס את הרב מהצד ונישק אותו, אחת בלחי, אחת ביד, ואלמלא התיקולים המיומנים של עוזריו, היה נשאר שם עובדיה יוסף עד עצם היום הזה, מברך את הנכים שנדחפו לעברו מתוך הקהל

עם עזיבתו של הרב יוסף הגיעה לסופה הטוב דרמה אנושית קטנה שהתנהלה בקהל. ילד קטן שכב וגעה בבכי גדול תחת כיסאו של אביו, שמישש וליטף את ראשו ביד גדולה ושרירית, מהסה ומרגיע בסבלנות תקיפה כל אימת שהבכי איים להטביע ולכסות את דרשת הרב.

הילד בכה וכתפיו רעדו על הרצפה, האב עיסה וליטף את ראשו, חסר אונים ומבויש, וכשהלך הבכי והידרדר, קם האב על קביו וניגש בנימוס אל האחראי על האולם ולחש על אוזנו.

חברי כנסת מש"ס מבקרים את הרב עובדיה יוסף כשבוע אחרי הבחירות לכנסת. 2 ביוני 1996 (צילום: גדעון מרקוביץ', אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
חברי כנסת מש"ס מבקרים את הרב עובדיה יוסף כשבוע אחרי הבחירות לכנסת. 2 ביוני 1996 (צילום: גדעון מרקוביץ', אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

האחראי הלך אל הבמה המוגבהת, לקח אפרסק גדול מסלסלת הפירות, ונתן אותו לילד הבוכה. הילד טרף את הפרי, מנגב את המיץ בחולצתו, והאב נישק את ראשו.

לש"ס קדוש משלה, והיא אינה מהססת להשתמש בו. בהשאלה של דימוי מעולם הטיס, שהרב בן ה-70 אינו חושש להשתמש בו, השאלה המכרעת היא, האם הרב הוא המדחף, היוזם והמוביל, או האם המדחף תקוע בגבו, בדמותו של אריה דרעי למשל. האם הרב הוא נכס נייד על הלוח המונופוליטי של דרעי, או שהוא ריבון לגורלו.

אין ספק כי עובדיה יוסף מושקע במסע ההתעוררות הזה. הוא מאמין בו. אם יניב חודש אלול שני מנדטים נוספים לש"ס, זה יהיה בונוס על מצוות ומעשים טובים. צריך להעריך את אומץ לבו האישי של הרב, המניח לעוזריו ולטייס חילוני לחגור אותו במסוק ולטוס טיסת לילה שחורה בת 25 דקות לביתו בירושלים.

אין ספק כי עובדיה יוסף מושקע במסע ההתעוררות הזה. הוא מאמין בו. אם יניב חודש אלול שני מנדטים נוספים לש"ס, זה יהיה בונוס על מצוות ומעשים טובים

הרב יוסף לקח על עצמו לוח זמנים צפוף של אדם צעיר, והוא עומד בו. אלא אם יתחילו נימות פוליטיות מובהקות להשתלט במרוצת החודש, נראה מסע ההתעוררות הזה כמו חידוש המינוי בין ש"ס ובין בוחריה.

הרב עובדיה יוסף עם הרב אריה גמליאל (במרכז) וח"כ רפאל פנחסי מש"ס, 1990 (צילום: אלי חרתי, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)
הרב עובדיה יוסף עם הרב אריה גמליאל (במרכז) וח"כ רפאל פנחסי מש"ס, 1990 (צילום: אלי חרתי, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

הראשון לציון לא יחזור מרצונו אל סף התהום שכרה לעצמו לפני כחודש, שעה שהכול המתינו לפסיקתו בענייני שטחים. הרב לא ייפול יותר קרבן לשאפתנות פוליטית, ונראה כי נסוג בינתיים מקידום מהלכים דרמטיים.

הראשון לציון לא יחזור מרצונו אל סף התהום שכרה לעצמו לפני כחודש, שעה שהכול המתינו לפסיקתו בענייני שטחים. הרב לא ייפול יותר קרבן לשאפתנות פוליטית, ונראה כי נסוג בינתיים מקידום מהלכים דרמטיים

אחרי שכבשו לעצמם נתח אלקטורלי נאה, עוסקים פעילי ש"ס באמרגנות דתית המעמיקה ומרחיבה את הקשר שלהם עם בוחריהם. ניכר בהם כי המהלך הקטן בכיוון הפייסנות הטריטוריאלית התפוצץ בידיהם, והם חוזרים אל המחוזות בהם אין להם מתחרה. בוחרי ש"ס הם ליכודניקים מצד המדיניות, והם העמידו את נבחריהם על טעותם.

בעוד הרב יוסף חג במסוקו ממעל ומשלהב את קהלו לעשיית חשבון נפש אישי, מתנועע הרב דרעי בדרכים. על כל צילום מסוק של הרב, יפורסם צילום מיניבוס של דרעי עם שמעון פרס.

או שדרעי עילוי, או שהחיים מחלקים לו קלפים מצוינים. דרעי מעדיף להיות לצד פרס, אם וכאשר תארע פריצת דרך כלכלית. הרב יוסף נושא דרשות כלכליות על חמדנותו של האדם ועל היחס בין מצוקה ואמונה.

הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי ב-1996 (צילום: פלאש90)
הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי ב-1996 (צילום: פלאש90)

מבחינה מורלית, חדרה הייתה נפילה. הקהל באולם קולנוע "חוף" היה דליל. לא הייתה שם האמונה העיוורת והאהבה של אור עקיבא, גם לא האקסטזה של נתניה. הרבנים על הבמה היו חמורי סבר, והרב ורנר נראה חמוץ ומסויג במיוחד. הרב עובדיה נתן את מיטבו, אך מילוטו מהאולם היה חסר אירועים.

בפאב "שבלול" הסמוך אמרו החבר'ה, כי הרב מכניס עצמו עמוק מדי בפוליטיקה, וכי בא לחדרה לתמוך בהכרזתו בעד החזרת שטחים. מישהו אמר משהו בדבר הימים הנוראים, שנשמע באוזניי כימין הנוראי, אבל הועמדתי על טעותי.

בחדרה אמרו החבר'ה שהרב מכניס עצמו עמוק מדי בפוליטיקה, וכי בא לעיר לתמוך בהכרזתו בעד החזרת שטחים. מישהו אמר משהו בדבר הימים הנוראים, שנשמע באוזניי כימין הנוראי, אבל הועמדתי על טעותי

הקלות בה שכרה ש"ס שני בתי קולנוע בשתי ערים שונות, מעידה אולי על מצבו העגום של הקולנוע בארץ. ב"חוף" החליף המופע של הרב את מל גיבסון ב"חסינות דיפלומטית"; ב"שרון" בנתניה פינו מקום יהודה ברקן ו"ניפגש בספארי".

על הבמה ב"שרון" המתינו עסקנים מהשורה הראשונה, כולל הח"כ עזרן, הרב יהודה דרעי והרב דוד יוסף, בנו של בעל השמחה. האולם היה מפוצץ, היה מנחה, הדציבלים עלו, ואיתם גם הרטוריקה.

הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי ב-1996 (צילום: פלאש90)
הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי ב-1996 (צילום: פלאש90)

ביום בו מת החייל אהרן חנוכה, קבעו הרבנים בנתניה כי גורלו של חנוכה נגזר כבר ביום הכיפורים שעבר. זו הייתה זריקת פחד מכוונת, מרושעת וגורפת, אך היא הסתובבה כחרב מעל ראשי הנוכחים. נואמים רבים העידו על קטנותם מול הילת הכבוד והחוכמה של הראשון לציון.

הרב יהודה דרעי, צעיר שמנמן עם זקן בתולי ופני כרוב ורודים, קם על רגליו, הודה כי אינו רוצה ואינו יכול לשאת דברים, אך האהבה גולשת מחדרי ליבו והוא חייב, מוכרח ממש, להפקיע דקות ספורות. "תוחזר עטרת יהדות ספרד ליושנה!" זעק אחיו הצעיר יהודה, כשהוא מעניק את הכותרת למסע ההתעוררות כולו.

הרב יהודה דרעי, צעיר שמנמן עם זקן בתולי ופני כרוב ורודים, קם על רגליו, הודה כי אינו רוצה ואינו יכול לשאת דברים, אך האהבה גולשת מחדרי ליבו והוא חייב, מוכרח ממש, להפקיע דקות ספורות

עם ציטוטים מהרש"ש, צעקות ודפיקות נמרצות, בישר דרעי צעיר נוסף על משקלו הסגולי, והש"סניקים על הבמה ירו בו מבטים אלכסוניים והחלו נעים באי-נוחות בכיסאותיהם.

הרב עובדיה יוסף המריא אל השמים השחורים מרחבת ה־16 של מגרשה החולי של בית"ר נתניה. כרבע שעה תעינו בשבילי הגבעה החולית, שהיא אתר בילוי נתנייתי, מאוכלסת פאבים ומסעדות בלב חורשות. טייס ה"בל 206" עישן סיגריה במושב הקדמי של סובארו. המסוק הדומם המתין במגרש.

נשיא המדינה שמעון פרס והרב עובדיה יוסף ב-2009 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
נשיא המדינה שמעון פרס והרב עובדיה יוסף ב-2009 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

באחת עשרה בדיוק, כמתוכנן, האירו פנסי הפמליה על המסוק, דלתות נפתחו, האאודי נסעה ובאה עד המסוק, הרב יצא מתוכה, עוזריו סייעו לו להקיף את זנבו של המסוק כדי שיבוא ויגיע אל מושבו, הוא טיפס והניח להם לחגור אותו למושבו, ואחר נסגרה הדלת והמדחף הגדול החל מסתובב.

עד שלא חוויתם את הריגוש העולה מהשילוב בין ציפור הפלדה לבין נציגה של השגחה עליונה הנישא בבטנה, לא תבינו את מנת הריגושים הבאה החודש על המאמינים, כשהרב עובדיה יוסף יבוא וינחת בקרבם.

עד שלא חוויתם את הריגוש העולה מהשילוב בין ציפור הפלדה לבין נציגה של השגחה עליונה הנישא בבטנה, לא תבינו את מנת הריגושים הבאה החודש על המאמינים, כשהרב עובדיה יוסף יבוא וינחת בקרבם

פורסם לראשונה ב"חדשות", 1989

עוד 2,191 מילים
סגירה