המובילים והתומכים המרכזיים של הרפורמה המשפטית מנסים לתאר את המאבק לגביה כהתנגשות בין הימין לשמאל – בעוד הימין מנסה לקדם את הרפורמה הנדרשת לטעמם כדי לתקן את העוול שעד כה נגרם לכאורה לימין, השמאל מנסה לטרפד אותה. תיאור זה שגוי ומטעה.

להלן, במגבלת קוצר היריעה, בקצרה חלק מהנימוקים שתומכים בטענה זו:

1

באופוזיציה הרשמית, זו שבכנסת, ושמתנגדת לעיקרי הרפורמה, יש לפחות 18 ח"כים מהימין (מסיעות המחנה הממלכתי וישראל ביתנו), בעוד ש-11 הח"כים מסיעת ש"ס שחברים בקואליציה הרשמית, זו שבכנסת והמקדמת את הרפורמה, אינם ימניים במהות; העובדה: ש"ס ישבה בממשלות יצחק רבין ואהוד ברק.

באופוזיציה הרשמית בכנסת, המתנגדת לעיקרי הרפורמה, יש לפחות 18 ח"כים מהימין, בעוד ש-11 ח"כי ש"ס מהקואליציה שמקדמת את הרפורמה אינם ימניים במהות; ש"ס ישבה בממשלות רבין וברק

2

בקרב הציבור אפשר לראות הרבה יותר בבירור את חוסר נכונות הטענה שלעיל של מובילי הרפורמה. לכך יש חשיבות יתירה, וזאת כי מדובר בהתייחסות ספציפית הממוקדת ברפורמה (להבדיל מההתייחסות הכללית שלעיל לגבי ימין-שמאל). הדבר מוכח בסקר דעת קהל שנערך בפברואר 2023 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה.

בסקר נמצא, למשל לגבי הנושא המרכזי ברפורמה – הרכב הועדה לבחירת שופטים: כי בקרב מצביעי הליכוד והציונות הדתית (שתי סיעות מהימין כמובן) קיים שוויון בין קבוצה א' הכוללת 39% מהמצביעים, החושבים שיש לשנות את הרכב הוועדה כך שיהיה תמיד רוב לקואליציה כמוצע ברפורמה – לבין קבוצה ב' הכוללת גם היא 39%, אך כאלו החושבים שיש לשמור על המצב הקיים בוועדה המחייב להגיע להסכמה רחבה בין הפוליטיקאים לשופטים. אפילו בקרב מצביעי כל סיעות הקואליציה המצב בין שתי קבוצות אלו הוא כמעט זהה – רק 43% לקבוצה א' ו-39% לקבוצה ב'.

3

ובמעבר מהנתונים הכלליים שלעיל לדוגמה אישית, די משמעותית: פרופ' נתן נתניהו הוא איש ימין מובהק, בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. למרות זאת, ב-1.4.23 הוא עלה לבימת הנואמים בהפגנה הגדולה של קפלן, ונשא נאום ארוך בעיקרו נגד הרפורמה, בו אמר, בין היתר "כאיש ימין הצבעתי רוב חיי לליכוד. החלטתי לשאת דברים הערב לנוכח סכנת המהפכה המשפטית, שאין דבר בינה ובין אידיאולוגיה לאומית ליברלית".

פרופ' נתן נתניהו, איש ימין מובהק, בן דודו של רה"מ נתניהו. אמר בנאום בקפלן: "כאיש ימין הצבעתי רוב חיי לליכוד. החלטתי לשאת דברים לנוכח סכנת המהפכה המשפטית, שאין דבר בינה ובין אידיאולוגיה לאומית ליברלית"

*  *  *

המובילים והתומכים המרכזיים ברפורמה המשפטית גם מנסים לתאר את המאבק לגביה כמאבק המתרחש בין המזרחים לאשכנזים – בעוד המזרחים מנסים לקדם את הרפורמה והיא לכאורה לטובתם (למשל, בהקשר למוצא השופטים בבית המשפט העליון, שרק מעטים מהם ממוצא מזרחי), האשכנזים מנסים לטרפד אותה.

גם תיאור זה אינו נכון, ולהלן בקצרה רק חלק מהנימוקים התומכים בטענה זו:

1

משנת 2003 המכון הישראלי לדמוקרטיה מבצע כל שנה את מדד הדמוקרטיה הישראלית, וזאת לרבות לגבי מתחים בחברה הישראלית. לפי ממצאיו לגבי שנת 2022 בנוגע למתח העדתי בישראל "המתח העדתי, כלומר בין אשכנזים למזרחים, נתפס לכל אורך [20] שנות המדידה שלנו כחלש ביותר …". רק כ-3% (בממוצע ב-20 שנות עריכת המדד) מכלל היהודים בישראל מכל מוצא שהוא, וכך גם רק בקרב המזרחיים עצמם, ראו במתח זה כמתח המשמעותי ביותר בחברה הישראלית. לאחרונה, בשנת 2022, המצב בקרב המזרחים אפילו השתנה: רק 1% מהם ראו במתח זה את המתח המשמעותי ביותר בישראל.

2

לפי מחקר מ-2016 שנערך על ידי מכון שחרית בקרב 1,000 יוצאי מדינות "מזרחיות" נמצא, כי בקרב רק 7.5% מהם יש תחושה של קיפוח, הדרה, אפליה וכו' על רקע מוצאם. היות ועברו כ-7 שנים מאז עריכת המחקר, סביר כי אחוז זה ירד מאז.

לפי מחקר מ-2016 שנערך על ידי מכון שחרית בקרב 1,000 יוצאי מדינות "מזרחיות" נמצא, כי בקרב רק 7.5% מהם יש תחושה של קיפוח, הדרה, אפליה וכו' על רקע מוצאם

3

אם המזרחים הם לכאורה המקופחים (כטענת הקואליציה), הרי שדווקא הם זקוקים להגנתו של בג"ץ (שפעמים רבות אכן מגן על השכבות החלשות בחברה). לפיכך, הפגיעה בבג"ץ שמקדמת הרפורמה תפגע דווקא יותר במזרחים.

4

שר המשפטים יריב לוין הבהיר בתכנית טלוויזיה ששודרה ב-28.2.23, אילו שופטים הוא מעונין שיכהנו בביהמ"ש העליון. לדבריו "אני רוצה שופט שיבוא ויאמר: רבותי, לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקים במצב הקיים, משום שהוא לא קיבל הסמכה כזו מהכנסת לעולם…. [כיום] אין אף שופט שכתב בפסק דינו: רבותיי, כאשר הולכים לבחירות צריך לכבד את הכרעת העם, ובית המשפט לא יכול להתערב מי יהיו שרים… ומי יהיה הרמטכ"ל כאשר הממשלה ממנה אותו" (מדקה 7:20).

כלומר, בהקשר לביהמ"ש העליון מה שלוין (והרפורמה) באמת מעוניינים בו הוא בשופטים שלא יפריעו לקואליציה, בכנסת ובממשלה, לעשות ככל העולה על רצונה (ללא כל הגבלה וללא הפרדת הרשויות הדרושה בדמוקרטיה). ותשומת הלב – לוין לא התייחס בדבריו לכך שהוא רוצה שופטים ממוצא מזרחי (ואגב, הוא גם לא התייחס לצורך בשופטים ימנים).

מה שלוין (והרפורמה) באמת מעוניינים בו הוא בשופטים שלא יפריעו לקואליציה, בכנסת ובממשלה, לעשות ככל העולה על רצונה (ללא כל הגבלה וללא הפרדת הרשויות הדרושה בדמוקרטיה)

5

לנוכח כל האמור לעיל תמוהה במיוחד העובדה, שמובילי הרפורמה (נתניהו, לוין ורוטמן), כולם ממוצא אשכנזי, פועלים לטענתם לשם קידום מעמדם של המזרחים.

*  *  *

לסיכום התמונה הכפולה התיאורית שלעיל – ניתן לראות בבירור כי אין כל בסיס לטענות מובילי הרפורמה ותומכיה כאילו היא באה על רקע בעייתי כפול (ימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי) ולכן באה לתקן בעיות אלו.

יש שתי משמעויות עיקריות לטענות של מובילי הרפורמה שנשללו לעיל לגבי הרקע הבעייתי הכפול:

• מובילי הרפורמה מטעים את הציבור, מצב שנמצא בהתאמה עם אינספור טענות שהועלו על ידי מתנגדי הרפורמה (וכך גם נמצא במחקרי שלהלן) בנוגע לפייק ניוז וטענות שמועלות על ידי מובילי הרפורמה.
• למעשה יש סיבות אחרות לקידום הרפורמה.

אותן הסיבות/המטרות האחרות, שלמעשה הן האמיתיות לקידום הרפורמה, הן בעיקרן כדלקמן:

1

סיוע, בכל מחיר, לנתניהו במשפטו.

2

רצון המפלגות החרדיות לקידום ללא הפרעה (של הרשות השופטת למשל) של האינטרסים שלהן בנושאי תמיכה כספית, פטור משרות צבאי מעוגן בחוק יסוד וכו'.

3

רצון מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית לקידום ללא הפרעה של האינטרסים שלהן בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכו'.

4

במחקר שערכתי לאחרונה לגבי כל מאפייני הרפורמה (לרבות אלו שבינתיים "בדרך", במסגרת הסכמים קואליציוניים והצעות חוק) התברר כי לקואליציה יש כוונה רחבת היקף שלא לכבד את חוקי המדינה ושלא להיענש עקב זאת (ולשם כך מתוכננים כ-25 אמצעי הגנה המפורטים במחקר).

במחקר שערכתי לאחרונה לגבי כל מאפייני הרפורמה (לרבות אלו ש"בדרך", במסגרת הסכמים קואליציוניים והצעות חוק) התברר כי לקואליציה יש כוונה רחבת היקף לא לכבד את חוקי המדינה ולא להיענש עקב זאת

5

פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובשלטון החוק – רצון לשליטה טוטלית וללא כל ביקורת של הקואליציה בכל מוסד ומוסד במדינה (למשל, במחקר שערכתי נמצא כי ההליכים המשמעתיים נגד כל בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק בהגדרתה הרחבה – שופטים, תובעי הפרקליטות, שוטרים ועורכי דין – יהיו כולם בבלעדיות בידי הקואליציה). המחקר חושף עוד הרבה בעיות חמורות ברפורמה. וראו בהקשר זה גם את דברי יריב לוין שלעיל לגבי סוג השופטים שהוא מעונין להכניס לביהמ"ש העליון.

אז מדוע מובילי הרפורמה מסתירים את הסיבות האמיתיות לקידום הרפורמה ומשתמשים בעלה התאנה של הרקע הבעייתי לכאורה הכפול (ימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי)?

• הסתרת הסיבות האמיתיות, או חלקן, מקורה ברצון למנוע ביקורת והתנגדות, בארץ ובעולם, כי רוב הסיבות האמיתיות שמניעות את הרפורמה ושהוזכרו לעיל תיתפסנה כבעייתיות על ידי רבים.
• השימוש בעלה התאנה דווקא של ימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי נעשה משתי סיבות:
  1. גיוס הציבור הימני/מזרחי כדי שיתמוך ברפורמה, וזאת במיוחד לאחר שראינו לעיל כי גיוס הציבור על רקע הרפורמה (למשל, שינוי אופן בחירת שופטים) הוא בעייתי בהרבה – יש לכך התנגדות רחבת היקף אפילו בקרב מצביעי הימין. לעומת זאת, שורשי המתחים ימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי ותיקים, עמוקים וטעונים בהרבה (בעיקר הימין-שמאל) בהשוואה למתח החדש בין מתנגדי ותומכי הדמוקרטיה, ולכן יש בכוחם ביתר שאת לגייס את הציבור הרלבנטי לתמיכה ברפורמה.
  2. יצירת עבר מדומה (של ימין ומזרחים מקופחים) שלכאורה מצדיק את השינוי שהרפורמה מנסה לקדם כעת כדי לשפר את מצבם.

*  *  *

אז מהו הרקע האמיתי העיקרי למאבק המתנהל כיום לגבי הרפורמה (אם זה לא ימין-שמאל או מזרחי-אשכנזי)? לעניות דעתי המדובר במאבק על הדמוקרטיה הישראלית (לרבות שלטון החוק וזכויות הפרט): הקואליציה מנסה לפגוע אנושות בדמוקרטיה (כדי שתוכל לממש את חמשת הסיבות/מטרות האמיתיות שלה שלעיל) בעוד שהאופוזיציה בכנסת ובציבור פועלת לשמירה על הדמוקרטיה.

אז מהו הרקע האמיתי העיקרי למאבק המתנהל כיום לגבי הרפורמה (אם זה לא ימין-שמאל או מזרחי-אשכנזי)? לעניות דעתי מדובר במאבק על הדמוקרטיה הישראלית (לרבות שלטון החוק וזכויות הפרט)

לפיכך, יהיה זה מדויק יותר, בהתאם למצב האמיתי, לכנות את שני הצדדים למאבק הזה, בהתאמה: מתנגדי ותומכי הדמוקרטיה (או מתנגדי ותומכי הרפורמה). ייתכן ויש עוד ניואנסים לתמונה המרכזית המוצעת של "המאבק על הדמוקרטיה", אך הם שוליים לדיון הקצר שכאן; המאבק על הדמוקרטיה הוא זה שבעיקרו הוציא מאות אלפי האנשים לרחובות וגרם לאינספור פעולות אחרות נגד הרפורמה.

יש לא מעט אנשים ש"נופלים" קורבן להטעיית הקואליציה כאילו המאבק כיום הוא בין מזרחים לאשכנזים, ועוד יותר רבים החושבים כאילו המאבק כיום הוא בין ימין לשמאל. לדוגמה, איש הימין אברי גלעד כתב לאחרונה בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ביקורת רחבת היקף נגד הימין. את הפוסט הוא סיים כדלקמן "איזו בושה. כמה בדידות אני מרגיש שוב, להיות ימני ולפחד כל רגע מהצעד הבא של הממשלה הימנית. מרגיש אכזבה על מלא". דוגמאות אחרות, קשות בהרבה, לאימוץ הטעיית הקואליציה על רקע ימין-שמאל יש בהתקפות המילוליות והפיזיות הרבות והקשות שמהן סובלים מתנגדי הרפורמה מצד אנשים שונים – לרבות חברי קבוצת לה פמיליה – המתקיפים לדבריהם את "השמאלנים".

אבל הטעיית הקואליציה, בעיקר בהקשר הימין-שמאל, לא מאומצת ומשפיעה רק, כאמור לעיל, על אנשי הימין או על אלו התומכים ברפורמה; היא מאומצת ומשפיעה גם על אלו הנאבקים נגד רפורמה. פעמים רבות אלו האחרונים מתבטאים נגד אנשי הימין התומכים ברפורמה ושהתוקפים אותם. הנאבקים נגד רפורמה עושים זאת מבלי שהם קולטים שבכך הם למעשה מאמצים את הטענות הלא-אמיתיות של מובילי הרפורמה שנשללו לעיל ובכך מסייעים למובילי הרפורמה, הם תומכים בפילוג העם, ופוגעים במאבק שלהם עצמם נגד הרפורמה. למשל, חישבו על אנשי הימין הרבים ביותר שמתנגדים לרפורמה ופתאום קוראים בתקשורת על אלו הנאבקים ברפורמה שיוצאים באופן כללי נגד אנשי ימין כתומכים ברפורמה – זה פוגע באותם אנשי ימין וגם מרחיק אותם ממחנה המתנגדים לרפורמה.

אבל הטעיית הקואליציה, בעיקר בהקשר הימין-שמאל, לא מאומצת ומשפיעה רק, כאמור לעיל, על אנשי הימין או על אלו התומכים ברפורמה; היא מאומצת ומשפיעה גם על אלו הנאבקים נגד רפורמה

גם התקשורת תורמת לבלבול במצב, בהתייחסה פעמים רבות באופן לא מדויק ואמיתי לאנשי הימין התומכים ברפורמה ואנשי השמאל המתנגדים לה.

"הנפילה" של רבים בישראל (תומכי ומתנגדי הדמוקרטיה כמו גם התקשורת) לידי הטעיית הקואליציה בנוגע לימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי גורמת לבעיות (בעיקר מצד מתנגדי הרפורמה):

1

היא מעמיקה – ללא בסיס – את הפילוג בעם, כי כאמור, שורשי המתחים, בעיקר הימין-שמאל ובחלקו המזרחי-אשכנזי, ותיקים, עמוקים וטעונים בהרבה בהשוואה למתח החדש בין מתנגדי לתומכי הדמוקרטיה.

2

היא פוגעת במאבק נגד הרפורמה, במספר אופנים חשובים:

• חיזוק – כאמור, ללא בסיס – של הגיוס של ימנים ומזרחים לקידום הרפורמה
• הרחקה – כאמור, לשווא, ללא בסיס – של אנשי ימין רבים ממחנה התומכים בדמוקרטיה.
• המאפיינים הותיקים, העמוקים והטעונים בהרבה של שורשי המתחים ימין-שמאל ומזרחי-אשכנזי יגרמו לתומכים בדמוקרטיה שיאמצו את הטעיית הקואליציה לגבי תקפות מתחים אלו, לפעול באופן לא שקול, לא ראוי וקיצוני שלכן יפגע במאבקם ברפורמה. כדוגמה לפעולה כזו אפשר להתייחס להפרעה לאחרונה לדברי חה"כ מהליכוד בועז ביסמוט בעת נאומו בבית הכנסת במהלך טקס יום השואה.

לסיום, אז מה המצב הראוי בהקשר לנושא זה? לנוכח כל האמור לעיל ראוי, כי כל הצדדים המעורבים, לרבות התקשורת, יעדכנו את עצמם ויתייחסו (חיצונית – בהתבטאויותיהם בכתב, בע"פ וכו', ופנימית – מנטלית, בינם לבין עצמם), למאבק הנוכחי באופן מדויק: ככזה שמתקיים בין תומכי ומתנגדי הדמוקרטיה/רפורמה.

ראוי כי כל הצדדים המעורבים, לרבות התקשורת, יעדכנו את עצמם ויתייחסו (בהתבטאויותיהם ובינם לבין עצמם), למאבק הנוכחי באופן מדויק: ככזה שמתקיים בין תומכי ומתנגדי הדמוקרטיה/רפורמה

וביתר ספציפיות: ראוי כי תומכי הרפורמה יתפכחו ויכירו בכך שמובילי הרפורמה מנסים להטעות אותם – הרפורמה אינה עוסקת ביחסי ימין-שמאל או מזרחי-אשכנזי; והתפכחות כזו ראוי שתתרחש גם בקרב מתנגדי הרפורמה (כדי למנוע את הבעיות שצוינו לעיל). אין המדובר בשינוי סמנטי זניח, מדובר בשינוי מהותי חשוב, שיועיל למדינה, לאנשים עצמם ולמאבק ברפורמה.

רפי נץ-צנגוט הוא עורך דין וחוקר (ד"ר למדע המדינה) של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף הוא פעיל חברתי כנגד אי-סדרים ושחיתויות במוסדות המדינה ולשמירה על איכות הסביבה (וזאת באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ כעותר ציבורי ועריכת מחקרים) . rafi.nets@gmail.com