ראש הממשלה דוד בן גוריון קורא את מגילת עצמאות ישראל, ביום הכרזת המדינה, במוזאון תל אביב בשרות' רוטשילד. 14 במאי 1948 (צילום: זולטן קלוגר/אוסף התצלומים הלאומי)
זולטן קלוגר/אוסף התצלומים הלאומי

"ישראל מעולם לא נועדה להיות דמוקרטיה ליברלית"

הסופר דניאל גורדיס בוחן בספר חדש את הפרמטרים שעל פיהם אפשר לשפוט אם המדינה היהודית היא סיפור הצלחה ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר שישראל הצליחה הרבה מעבר למצופה אך מזהיר משבריריות הדמוקרטיה ("ישראל תמיד הייתה משהו שונה") ומהמשך הכיבוש ("השליטה על חיי עם אחר היא מדמנה מוסרית")

הספר החדש של דניאל גורדיס מתחיל בשאלה – "האם ישראל היא הצלחה?" השאלה הזאת נראית עתה כסוג של ראיית הנולד, שכן היא נכתבה כמה חודשים לפני המהומות והפילוג החברתי שמטלטלים את המדינה בחודשים האחרונים, ומערערים את היסודות שעליהם נוסדה.

אולם, עם צאת הספר – "בלתי אפשרי לוקח יותר זמן: 75 שנים לאחר הקמתה, האם ישראל הגשימה את שאיפות מייסדיה?" – מוקדם יותר החודש, ההוגה, המחנך והמחבר הפורה מביע אופטימיות לגבי עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"אני חושב שהשתחרר משהו חזק מאוד בפאתוס הציוני של המדינה. ראינו אלפי אנשים ברחובות שאכפת להם מהמדינה הזאת", אומר גורדיס בריאיון לזמן ישראל מירושלים. השיחה התקיימה כמה ימים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על השהיית חקיקת המהפכה המשפטית.

ב"בלתי אפשרי לוקח יותר זמן" גורדיס מנסה לענות על השאלה הפותחת את הספר בזמן שהוא מציג את הפרמטרים לשיפוט מדינת היהודים, שהוקמה לפני 75 שנה. גורדיס צולל לעומק מגילת העצמאות ולכוונותיהם של מייסדי המדינה – ומבקש לקבוע באיזו מידה המדינה עומדת במטרות שהציבה לעצמה במקור.

דניאל גורדיס לצד ספרו (צילום: באדיבות המצולם)
דניאל גורדיס לצד ספרו (צילום: באדיבות המצולם)

על פי רבים מהקריטריונים האלה, הוא מדרג את ישראל כניצחון מוחלט. "מה שניסיתי לעשות זה לרומם את השיח על ישראל ביום השנה ה־75 לקיומה"

על פי רבים מהקריטריונים האלה, הוא מדרג את ישראל כניצחון מוחלט. "מה שניסיתי לעשות זה לרומם את השיח על ישראל ביום השנה ה־75 לקיומה", אומר גורדיס. "המטרה למעשה הייתה לומר, תראו – המטרה של מדינת ישראל הייתה ליצור יהודי חדש. המטרה הייתה לחשוב מחדש על מה זה אומר להיות יהודי; יהודי שאיננו חלש, עצבני וגלותי, שאף פעם לא נמצא בבית וחסר שפה".

אחרי 75 שנה, הוא אומר, "עמדנו באתגרים האלה בכזו הצלחה יוצאת מהכלל, שרבים מאיתנו – בעיקר הצעירים יותר – מתקשים לזכור מה היה הדבר שניסינו לשנות, משום שזה הצליח כל כך".

אף שגורדיס שר הלל לישראל בקול רם ונחוש, הוא לא חוסך ממנה גם ביקורת. הוא מכנה את הטבח בסברה ושתילה כ"כישלון מוסרי מחריד", קובל על כך ש"השחיתות בישראל הגיעה לממדים מזעזעים", אומר כי מדינת היהודים "מעדה קשות" ביחס לעולים מאתיופיה וכי טיפולה במהגרים מאפריקה היה לא רק "לקוי" אלא "כושל".

יתר מכך, הרבנות הראשית, הוא כותב, היא "אנטי־אינטלקטואלית […] מתנגדת למודרניות, מיזוגינית, מושחתת […] ולעתים קרובות נוהגת ברשעות מוסרית". אולם, הכישלון הכי גדול שלה, הוא כותב, מרחף מעל כל שיחה וכל כותרת שעוסקות במדינת היהודים.

דוד בן גוריון, מוקף בחברי ממשלתו הזמנית, מקריא את מגילת העצמאות במוזיאון תל אביב, 14 במאי 1948 (צילום: לע"מ)
דוד בן גוריון, מוקף בחברי ממשלתו הזמנית, מקריא את מגילת העצמאות במוזיאון תל אביב, 14 במאי 1948 (צילום: לע"מ)

"האכזבה הכי גדולה מ־75 שנותיה הראשונות של ישראל היא העובדה שהסכסוך הישראלי– פלסטיני נמשך", כותב גורדיס. "המלחמות השונות של ישראל והסכסוך המתמשך שלה עם הפלסטינים גבו מחיר נורא"

"האכזבה הכי גדולה מ־75 שנותיה הראשונות של ישראל היא העובדה שהסכסוך הישראלי– פלסטיני נמשך", כותב גורדיס. "המלחמות השונות של ישראל והסכסוך המתמשך שלה עם הפלסטינים גבו מחיר נורא משני הצדדים.

"השליטה הישראלית על חיים של עם אחר היא מדמנה מוסרית, שללא ספק מעבה את עורם של חלקים מהחברה הישראלית. ניהול המלחמה הזאת, גם אם זו מלחמה בדרגה נמוכה, מוביל בהכרח לטעויות – ולעתים לעוולות איומות".

בשיחה עימו גורדיס אומר כי הוא השתדל למצוא את האיזון שבין התשבחות לישראל על ניצחונותיה לבין הביקורת כלפי המדינה, במקומות שבהם נכשלה. "ניסיתי לעשות את זה מאוד מאוזן, לא רציתי להשתלח בישראל – כי קודם כול אני לא מאמין בזה.

"דבר שני, זה לא סוג הספר שאנשים שקונים ספרים על ישראל רוצים לקרוא", הוא אומר. "אבל גם לא רציתי לעסוק בטיוח, כי גם בזה אני לא מאמין – ושום אדם רציני לא היא מוצא בזה עניין".

מיצג מחאה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 22 באפריל 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)
מיצג מחאה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 22 באפריל 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

ובכל זאת (אזהרת ספוילר), באופן לא מפתיע עבור כל מי שיקרא את הספר, גורדיס מסכם את ההערכה שלו בקביעה שמדינת ישראל "השיגה הרבה יותר ממה שמישהו העז לייחל לו ב־1948".

באופן לא מפתיע עבור כל מי שיקרא את הספר, גורדיס מסכם את ההערכה שלו בקביעה שמדינת ישראל "השיגה הרבה יותר ממה שמישהו העז לייחל לו ב־1948"

המחבר מודה שהספר לא נכתב במטרה להחזיק את הקוראים במתח, אלא כניסיון לחשוב ולמסגר מחדש את השיח על הישגיה של ישראל. תקוותו היא שהקוראים יפיקו ממנו "דרך חדשה לחשוב אם ישראל היא הצלחה או לא".

גורדיס גם טוען כי היסודות הדמוקרטיים שעליהם מושתתת ישראל אינם מובנים בצורה נכונה על־ידי חלק גדול מהעולם ואפילו על־ידי ישראלים רבים. "ישראל מעולם לא נועדה להיות דמוקרטיה ליברלית. ישראל תמיד הייתה משהו שונה, שנהוג לכנותו 'דמוקרטיה אתנית'", הוא כותב.

אי אפשר להשוות את ישראל לדמוקרטיות המערביות האחרות, מפני שהיא הוקמה ביסודה כדי לספק לאוכלוסיית הרוב שלה "סוג של מעמד מועדף מבחינה תרבותית, פוליטית, ולעתים משפטית", בד בבד עם הענקת זכויות אזרחיות ופוליטיות שוות לכול.

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 11 במרץ 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
הפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 11 במרץ 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

אף שהספר נכתב זמן רב לפני שמאות־אלפי ישראלים יצאו לרחובות כדי לתבוע בקול רם את השמירה על האיזונים והבלמים הקיימים, גורדיס טוען כי ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית דורשת ערנות.

אי אפשר להשוות את ישראל לדמוקרטיות המערביות האחרות, מפני שהיא הוקמה ביסודה כדי לספק לאוכלוסיית הרוב שלה "סוג של מעמד מועדף מבחינה תרבותית, פוליטית, ולעתים משפטית"

"בכל הנוגע לדמוקרטיה, אין מקום לשאננות ישראלית", הוא כותב. "האתגר העומד בפני הישראלים הוא להבטיח שלא רק שישראל לא תגלוש לאוטוקרטיה, אלא שתמשיך לנוע קדימה בהתמדה כדי להפוך את הדמוקרטיה שלה, החזקה גם כך, לאיתנה יותר ויותר".

כדי לנוע קדימה בהתמדה, לטענתו, יש צורך להבין היכן עמדו הדברים בעבר. בסופו של דבר, הוא כותב, יהיה ניתן להכתיר את מדינת ישראל כסיפור הצלחה מתמשך רק "אם היא ותושביה ימשיכו להיות כנים באשר למי שהיו, למי שהם, להחלטות האיומות שקיבלו – ולמי שהם והמדינה צריכים עוד להפוך להיות".

גורדיס לא תומך בחקיקת המהפכה המשפטית. אולם, גם כשעתיד המדינה מונח על כף המאזניים, הוא טוען כי הקביעה שישראל היא סיפור הצלחה תקפה בכל מקרה. "אני חושב שהטיעון הבסיסי של הספר לא מושפע מכל זה, כי אני חושב שהטיעון הבסיסי של הספר הוא שכדי להעריך אם ישראל היא הצלחה או לא – צריך לשאול מדוע ישראל הוקמה ומה המטרה שלה", הוא אומר.

ישראלים מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/ Oded Balilty)
ישראלים מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: AP Photo/ Oded Balilty)

"זה נכון בלי קשר לשאלה אם יש לך ממשלה שאתה אוהב או ממשלה שאתה שונא; ממשלה שמתנהגת בצורה בוגרת או ממשלה שמתנהגת בצורה לא שפויה". כמו כן, אי־הציות האזרחי והלחץ הציבורי הגובר, שבסופו של דבר גרמו לנתניהו להשהות את המהפכה המשפטית כדי לאפשר משא ומתן, הם סיפור הצלחה בפני עצמו, מציין גורדיס.

גורדיס מאמין שאירועי 2023 הפכו את יום העצמאות ה־75 למשמעותי עוד יותר. "אני חושב שההכרה כי נדרשת מהציבור ערנות כדי לשמור על הדבר הזה, שהוא לא מובן מאיליו – אני חושב שזאת מתנה"

"יש לנו הרבה עבודה לעשות, אז אנחנו לא יכולים ללכת לישון – אבל אנחנו יכולים לקחת שבוע או שניים ולהרגיש באמת גאים על מה שהשגנו", הוא אומר. "ואז להמשיך הלאה". גורדיס מאמין שאירועי 2023 הפכו את יום העצמאות ה־75 למשמעותי עוד יותר.

"אני חושב שיום עצמאות קיבל הרבה מאוד עומק", הוא אומר. "אני חושב שלבלות את יום השנה ה־75 שלנו בהכרה מלאה כי נדרשת מהציבור ערנות רבה כדי לשמור על הדבר הזה, שהוא לא מובן מאיליו – אני חושב שזאת מתנה".

עוד 1,038 מילים
סגירה