באירוע שקיים התא הסטודנטיאלי חד"ש באוניברסיטת חיפה ב- 26 למרץ, הקרינו הסטודנטים בארגון את הסרט "טנטורה" של הבמאי אלון שוורץ. בהודעה שפרסם התא הסטודנטיאלי, הוזמנו הסטודנטים בקמפוס לצפות בסרט "המספר על ביצועי כוחות הכיבוש בכפר טנטורה" במהלך מלחמת 1948, החל מעקירה, דרך נישול וטיהור אתני. הסרט עוסק, בין היתר, בתזה של תאודור כץ שנפסלה עקב חוסר ראיות.
בתזה שכץ הגיש לפני כ- 25 שנה, הוא טען שהצבא הישראלי ביצע טבח בכפר הדייגים טנטורה. כץ טען כי חיילי גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני" ביצעו טבח המוני בתושבי הכפר, במהלכו נטבחו למעלה מ-200 ערבים שהועמדו בשורה והוצאו להורג.
בתזה שכץ הגיש לפני כ- 25 שנה, הוא טען שהצבא הישראלי ביצע טבח בכפר הדייגים טנטורה. כץ טען כי חיילי גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני" ביצעו טבח המוני בתושבי הכפר, במהלכו נטבחו למעלה מ-200 ערבים
אילן פפה, שהיה מרצה בכיר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה באותן שנים, מרבה לדבר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני; כיום הוא מלמד בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת אקסטר שבאנגליה. פפה הביע תמיכה בתזה, ואף פנה לקהילה הבינלאומית בבקשה להוסיף את אוניברסיטת חיפה ומוסדות האקדמיה בישראל ל"רשימה השחורה", ו"לחשוף את העמדת הפנים השקרית לפיה ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". בעברו, ספג (https://bit.ly/3LOJ50b) פפה ביקורות קשות מההיסטוריון בני מוריס, שכתב עליו: "פפה הרשה לפוליטיקה שלו להטות את ההיסטוריה שלו, הרבה ממה שפפה מנסה למכור לקוראיו הוא בדותה מוחלטת".
אלא שהטענות של פפה וכץ אודות הטבח שנויות במחלוקת כבדה. שנתיים מפרסום התזה, הגישו לוחמי החטיבה המואשמת בביצוע הטבח – תביעת לשון הרע כנגד כץ. כשנאלץ לספק ראיות בבית המשפט. כץ החליט לחזור בו מהטענות, ואף פרסם מכתב התנצלות ובו הבהיר שלא התרחש טבח בטנטורה.
חשוב לומר שבמהלך המשפט, השופטת ציינה "שגורל התיק ברור וכי לא היה טבח בטנטורה". יום אחרי המשפט כץ כבר הספיק להכחיש מכול וכול את התנצלותו בקביעה שבריאותו הייתה קלוקלת ושמשפחתו דחקה בו לחתום על ההתנצלות בתמורה לביטול ההאשמות נגדו.
הוא טען אז שהוא "בטוח שהיה טבח גם אם איני יכול לדעת כי לא הייתי שם". השופט דחה את חזרתו מדבריו של כץ וערעור שהגיש לערכאה גבוהה יותר נדחה. 3 שנים מאוחר יותר אוניברסיטת חיפה החליטה לפסול את התזה של כץ, ואף קראה לאוניברסיטאות ומוסדות חינוך נוספים להסיר כל עותק של התזה מספריותיהם. אולם ביוני אשתקד, אוניברסיטת חיפה החליטה לקיים כנס בו הוצג הסרט טנטורה ואליו הוזמנו לדבר תדי כץ ואילן פפה.
במהלך המשפט, השופטת ציינה "שגורל התיק ברור וכי לא היה טבח בטנטורה". יום אחרי המשפט כץ הכחיש את התנצלותו בקביעה שבריאותו הייתה קלוקלת ושמשפחתו דחקה בו לחתום בתמורה לביטול ההאשמות נגדו
קונספירציה נוספת שמוצגת בסרט, ואף בהודעה שפרסם התא הסטודנטיאלי חד"ש, מתארת קבר אחים שנבנה מתחת למגרש חנייה בכפר ונחפר שנים לאחר מכן כדי לסלק את עצמות הקבורים ולהעבירם למקום אחר – על מנת שלא ייחשפו.
הסרט אינו מספק שום הוכחה, תיעוד או אסמכתא, מהימנה ככל שתהיה – כדי לבסס את דבריהם בעניין קבר האחים. הסרט גם אינו מספק הסבר מי הגורם שחפר בקבר האחים והעלים את העצמות לכאורה. הסיבה לעובדה שפרטים אלו לא ניתנו בסרט אינה תמימה כלל – היא נועדה למנוע מאנשי החטיבה הלוחמת את האפשרות להוכיח את צדקתם וחפותם, ובכך להשאיר את תיאורית הקונספירציה על כנה. הרי כשהקונספירציה המוצגת בסרט אינה מבוססת – אין בידי הלוחמים יכולת להפריכה.
בנוסף, עדויות של לוחמי חטיבת "אלכסנדרוני" חושפות שעד שעת הטבח לכאורה ב-10 בבוקר, 99 אחוז מתושבי הכפר כבר פונו ממנו – לפרדיס ולזיכרון יעקב. גם בסרט עצמו מספר לוחמי חטיבה אמרו בקולם הברור והלא מתנצל, שהטבח הינו "אגדה, לא היה ולא נברא".
מספר פעמים במהלך הסרט ניתנו רמיזות, ואף אמירות ברורות, שמשוות את האירועים בטנטורה לשואה. בסוף הסרט אף נמתחה ביקורת על כך שאין מצבת זיכרון בכפר: "בכל פינה בוורשה יש אנדרטה, אז גם אנחנו יכולים".
חשוב להדגיש כי טנטורה לא היה עוד כפר ערבי תמים, אלא שימש כבסיס ימי שדרכו הועברו כלי נשק ותגבורת מלבנון אל מספר כפרים ערביים – שהשתמשו בתחמושת כדי לתקוף את התחבורה היהודית בציר מרכזי בין חיפה לתל אביב. תושבי הכפר טנטורה היו חמושים, ועל אף שהסרט מנסה לתאר את האירועים שהתחרשו בו כטיהור אתני – מטרת המבצע הייתה שמירה על הרצף הטריטוריאלי בין חיפה לת"א, וניתוק הכפר מהתחמושת שזרמה מלבנון.
טנטורה לא היה עוד כפר ערבי תמים, אלא שימש כבסיס ימי שדרכו הועברו כלי נשק ותגבורת מלבנון למספר כפרים ערביים – שהשתמשו בהם לתקיפת התחבורה היהודית בציר מרכזי בין חיפה לת"א
טיהור אתני מוגדר כניסיון ליצור אזור גאוגרפי הומוגני מבחינה אתנית באמצעות עקירה או גירוש בכוח של אנשים המשתייכים לקבוצה אתנית מסוימת. על אף שניתן למצוא בהיסטוריה עדויות לתיאור אתני, כגון השואה, רצח העם הארמני, ההרג השיטתי ברואנדה או היחס האכזרי ממנו סבלו תושבי מזרח טימור – הקשר בין האירועים בטנטורה לטיהור אתני הינו קונספירטיבי בלבד.
אך אין זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש באירועים שהתרחשו בכפרים ערביים במלחמת העצמאות על מנת להשמיץ את ישראל. כמו למשל הטענה שהכפר ספוריה היה קורבן למתקפה ישראלית שכללה פלישה לכפר, ופשעים כגון רצח וגירוש. טענה זו הופרכה ע"י ההיסטוריון בני מוריס, שתיאר את תושבי הכפר כאלימים במיוחד, וככאלה שסייעו לכוחות צבא ההצלה הערבי, התנכלו ליהודים וביצעו פעולות רבות נגדם. מוריס מסביר כי הכפר פונה לאחר שתושבי הכפר החמושים נלחמו בחיילי צה"ל ואף ביצעו פעולות טרור נגד היישוב היהודי. הכפרים הערביים השכנים, דבורייה ואכסאל, שלא פעלו נגד צה"ל – לא פונו כלל.
למרבה הצער, הסרט "טנטורה" כבר זכה לנראות והכרה בישראל, ואף פורסם והוקרן בשטחי הרשות הפלסטינית. חמור מכך, הוא גם חצה יבשות כשהוקרן בתחרות העולמית בפסטיבל הקולנוע סאנדנס. הסכנה בכך היא גדולה, שכן, החשיפה לסרט המסולף עלולה להשפיע קשות על דעת הקהל העולמית מעבר לים, זאת מבלי שתינתן ההזדמנות לסתור את הטענות המופרכות שמוצגות בסרט.
האירוע שהתקיים באוניברסיטת חיפה, נפתח בנאום בשפה הערבית שנגע בכיבוש הישראלי, והסתיים במחיאות כפיים סוערות. תיאור ההזמנה על ידי התא הסטודנטיאלי של חד"ש, שקורא למאבק כנגד "כוחות הכיבוש המשתוללים" – לא משאיר מקום לספק אודות האג'נדה שהוא בא לקדם.
האירוע באוני' חיפה נפתח בנאום בערבית שנגע בכיבוש הישראלי, וזכה למחיאות כפיים. הזמנת התא הסטודנטיאלי של חד"ש, שקראה למאבק נגד "כוחות הכיבוש המשתוללים" – הבהירה את האג'נדה
חשוב לומר, מדינת ישראל אינה מושלמת. עד עצם היום הזה, אנו אבלים וכואבים את הטבח השפל והנבזה שבוצע בכפר קאסם לפני כמעט 70 שנה, מגדירים אותו כאירוע שמעליו מתנופף דגל שחור בוהק, ואף מלמדים אותו בבתי הספר ובבסיסי צה"ל השונים על מנת ללמוד מטעויות העבר.
עם זאת, אל לנו לתת יד לתעמולה שנועדה להשמיץ את מדינת ישראל ככלל ואת צה"ל בפרט, ובכך גם לנסות ולהשפיע על דעת הקהל העולמית. זוהי חובתנו האזרחית לדרוש שהעובדות ידברו, ולא לעמוד מנגד כאשר נעשה לנו עוול, ממש כמו במקרה הזה.
אלון פנצל (21), הוא דובר, סופר, עיתונאי, פעיל חברתי ומגיש טלוויזיה. בעברו הוציא לאור את הספר "The Way Life Could Be" אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשירותו הצבאי תפקד כדובר מתפ"ש לתקשורת הבינלאומית. אלון אירח תכניות אקטואליה שונות וזכה ב"אות רמון" הישראלי, לצד פעילות בארגונים שונים כגון SOP, LEAD ו- "Eye2Israel". הוא סיים בהצלחה קורס MUN, וקורס משא ומתן מטעם אוניברסיטת Harvard, וכעת לומד מדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם