ב-14 במאי התקיים אירוע של CAMERA on Campus באוניברסיטת חיפה עם העיתונאי בן דרור ימיני. האירוע התקיים במסגרת, ולנוכח אירועי יום הנכבה שנערכו ברחבי הקמפוס על ידי התא הסטודנטיאלי חד"ש חיפה.

בן דרור ימיני דיבר על מה שהוא מכנה "תעשיית השקרים". הוא פירט בהרצאה את פעולותיהם של ארגונים ועמותות בינ"ל להשמצת מדינת ישראל ע"י עיוות אירועים היסטוריים ובניית תעשיית שקרים מתמשכת נגד המדינה.

אלון פנצל (21), הוא דובר, סופר, עיתונאי, פעיל חברתי ומגיש טלוויזיה. בעברו הוציא לאור את הספר "The Way Life Could Be" אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשירותו הצבאי תפקד כדובר מתפ"ש לתקשורת הבינלאומית. אלון אירח תכניות אקטואליה שונות וזכה ב"אות רמון" הישראלי, לצד פעילות בארגונים שונים כגון SOP, LEAD ו- "Eye2Israel". הוא סיים בהצלחה קורס MUN, וקורס משא ומתן מטעם אוניברסיטת Harvard, וכעת לומד מדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

באירוע שקיים התא הסטודנטיאלי חד"ש באוניברסיטת חיפה ב- 26 למרץ, הקרינו הסטודנטים בארגון את הסרט "טנטורה" של הבמאי אלון שוורץ. בהודעה שפרסם התא הסטודנטיאלי, הוזמנו הסטודנטים בקמפוס לצפות בסרט "המספר על ביצועי כוחות הכיבוש בכפר טנטורה" במהלך מלחמת 1948, החל מעקירה, דרך נישול וטיהור אתני. הסרט עוסק, בין היתר, בתזה של תאודור כץ שנפסלה עקב חוסר ראיות.

בתזה שכץ הגיש לפני כ- 25 שנה, הוא טען שהצבא הישראלי ביצע טבח בכפר הדייגים טנטורה. כץ טען כי חיילי גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני" ביצעו טבח המוני בתושבי הכפר, במהלכו נטבחו למעלה מ-200 ערבים שהועמדו בשורה והוצאו להורג.

אלון פנצל (21), הוא דובר, סופר, עיתונאי, פעיל חברתי ומגיש טלוויזיה. בעברו הוציא לאור את הספר "The Way Life Could Be" אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשירותו הצבאי תפקד כדובר מתפ"ש לתקשורת הבינלאומית. אלון אירח תכניות אקטואליה שונות וזכה ב"אות רמון" הישראלי, לצד פעילות בארגונים שונים כגון SOP, LEAD ו- "Eye2Israel". הוא סיים בהצלחה קורס MUN, וקורס משא ומתן מטעם אוניברסיטת Harvard, וכעת לומד מדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

אין ספק שחופש הביטוי הינו עיקרון יסוד שעלינו לעמוד עליו. על כן חייבת להישמר הזכות של ארגונים שונים להפגין בקמפוסים על כלל הנושאים והאירועים. עם זאת, עלינו לעמוד על ההבדל בין זכות זו לבין הסתה שקרית וחסרת מעצורים, מהסוג שפוגע במהותו ובתכליתו של חופש הביטוי.

חופש הביטוי הוא עיקרון יסוד ולכן חייבת להישמר זכותם של ארגונים להפגין בקמפוסים בכל עניין. אך יש לעמוד על ההבדל בין זכות זו לבין הסתה שקרית וחסרת מעצורים, מהסוג שפוגע במהות ובתכלית חופש הביטוי

אלון פנצל (21), הוא דובר, סופר, עיתונאי, פעיל חברתי ומגיש טלוויזיה. בעברו הוציא לאור את הספר "The Way Life Could Be" אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשירותו הצבאי תפקד כדובר מתפ"ש לתקשורת הבינלאומית. אלון אירח תכניות אקטואליה שונות וזכה ב"אות רמון" הישראלי, לצד פעילות בארגונים שונים כגון SOP, LEAD ו- "Eye2Israel". הוא סיים בהצלחה קורס MUN, וקורס משא ומתן מטעם אוניברסיטת Harvard, וכעת לומד מדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

"בהחלטתו לסיים את חייו בטרם ההתדרדרות, הקנה פרופסור דניאל כהנמן למסכת החיים הזו ממד של שלמות אסתטית מעוררת השראה. כמי שחקר כל ימיו את הרציונליות (ואת הסטיות ממנה) הוא הגשים בחייו את האידיאל הרציונלי בלי שהניח לפחד להסיט אותו מדרכו". כך כתב טוקבקיסט המכנה עצמו "אגממנון" בהגיבו על רשימה של נרי לבנה שפורסמה במדורה ב"הארץ" בעקבות החלטתו של כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ,לסיים את חייו בהגיעו לגיל 90. כותרת רשימתה של לבנה הייתה: "מעשה של חסד". בכותרת המשנה נאמר: "האופן שבו דניאל כהנמן בחר לסיים את חייו לפני שנה גם מטריד אותי וגם מעורר בי השראה".

בחירתו של כהנמן בהמתת חסד פורסמה כידוע רק לאחרונה, בדיוק שנה לאחר מותו בדיגניטאס שבשוויץ, שם המעשה חוקי. פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן בשנת 2002. שותפו למחקרים על קבלת החלטות היה כזכור הפרופסור הישראלי עמוס טברסקי ז"ל. כהנמן נולד בישראל ב-1934. למד באוניברסיטה העברית ושירת בצה"ל. בשנותיו האחרונות התגורר בניו-יורק. משם גם יצא לשוויץ, לדרכו האחרונה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.

במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.

התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.