מדי כמה שעות – או כמה ימים, כשהמצב קטלני פחות, באופן יחסי – עיתונאים מקבלים הודעת ואטסאפ מטעם ארגון "יוזמות אברהם" בנוסח הבא (בשינויים קלים):
בעקבות ההודעה על מותה של חנאן אבו חיט, יוזמות אברהם מעדכנת: 73 ערבים קיפחו את חייהם בשנת 2023 בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, מהם 68 אזרחים, 5 שאינם אזרחים. בתקופה המקבילה אשתקד היו 28 קורבנות. 65 מהקורבנות נורו למוות. 35 מהקורבנות היו בני פחות מ־30. 5 נשים. 1 נפצע בשנת 2022 ומת השנה, 1 נורה מירי שוטרים.
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לאחרונה, קצב ההודעות גבר. כמעט כל 12 שעות מתווסף קורבן נוסף. במרבית המקרים מדובר בגברים צעירים, כפי שצוין בהודעה לעיל. רובם בני פחות מ־30, רובם נרצחו באירועי ירי.
המידע נאסף על־ידי עמותה פרטית ולא חופף בהכרח את המידע שנמצא בידי המשטרה. עם זאת, למרות הקפיצה הדרסטית בנתוני הפשיעה בישראל – ובמיוחד בנתוני הפשיעה בחברה הערבית – משטרת ישראל אינה מפרסמת מידע מפולח באופן פומבי.
למרות הקפיצה הדרסטית בנתוני הפשיעה בישראל – ובמיוחד בנתוני הפשיעה בחברה הערבית – משטרת ישראל אינה מפרסמת מידע מפולח באופן פומבי
במשטרה קיים מידע מפולח על קורבנות עבירה ומבצעי עבירה – האם הם יהודים או מיעוטים; באיזה שעה בוצעה העבירה; מיקום העבירה – וזהות השוטרים שהגיעו למקום. המידע הזה לא פתוח לציבור. במשטרה קיים מאז 2014 מאגר מידע מפולח לפי ערים, שבו ניתן לחפש ארבע סוגי עבירות לפי חלוקה מקומית: גניבה מתוך רכב; גניבת רכב; פריצה לדירות ופריצה למוסדות/בתי עסק.
כך, למשל, אפשר לראות שבעיר קלנסווה – בת 25 אלף התושבים – נרשמה ברבעון הראשון של שנת 2023 גניבה אחת מתוך רכב; תשע גניבות רכבים; ופריצה אחת לדירה. בקדימה צורן הסמוכה, בת 23 אלף התושבים, רשומים חמש גניבות מתוך רכב; תשע גניבות רכבים; שתי פריצות לדירות ושלוש פריצות לבתי עסק/מוסדות.
כמה הצתות, איומים בנשק, קטטות רחוב מקרי אונס ו/או רצח? זה לא כלול במאגר. מאגר המידע הקטן והעלוב לא מגביר את השקיפות ואת הסתמכות הציבור על המשטרה. עם זאת, יתכן שבפניות לפי חוק חופש המידע, ניתן לקבל מהמשטרה נתונים נוספים, אך התהליך ארוך בהרבה. מידע פומבי מיידי זמין – אין.
לאחרונה הגישה התנועה לחופש המידע עתירה לבג"ץ לחשיפת נתוני הרצח בעיר לוד. 70 בני אדם נרצחו בלוד בעשור האחרון, רובם בשלוש השנים האחרונות. רוב הרציחות לא פוענחו.
לאחרונה הגישה התנועה לחופש המידע עתירה לבג"ץ לחשיפת נתוני הרצח בעיר לוד. 70 בני אדם נרצחו בלוד בעשור האחרון, רובם בשלוש השנים האחרונות
הצורך בשקיפות
הצורך במידע זמין בנוגע לפשיעה כמעט ברור מאליו. ככל שהציבור, החוקרים האקדמאיים והתקשורת יודעים את הפילוח של הפשיעה במדינה, כך ניתן לקיים שיח פומבי בנושא שורשי הפשיעה והדרכים למנוע אותה.
השיח יכלול התייחסות לאזורים שבהם הפשיעה גואה לעומת אזורים שקטים יותר ושאלות כמו האם מרבית מקרי הרצח בישראל קשורים בארגוני פשיעה וחובות כספיים? ככל הנראה כן, כך אנחנו שומעים כל הזמן מבכירים במשטרה, אך כיצד מוודאים שזה נכון?
האם כלי הנשק, שמשמשים לרצח בישראל, הגיעו לתוך המדינה באמצעות הברחה מהגבולות, ומהיכן? מדברים על הברחות רבות מירדן, אך אין לגבי זה נתונים ודאיים. האם כלי הנשק שמשמשים לרצח נגנבו מבסיסי צה"ל, או שהם הורכבו כנשקים לא חוקיים בשטחים ובתוך ישראל? האם הרוצחים הם בני 20, בני 30? מה ההיכרות בין הפושעים לבין הקורבנות?
ומה לגבי פשיעה שאינה רצח – כמה קטטות אלימות מתקיימות בישובים השונים בישראל, שאינן מסתיימות ברצח בו במקום. כשהפשיעה גואה, קטטות פעוטות מתפתחות לאחר מכן לירי נקמה.
האנשים שאיתם שוחחנו – שעובדים בתחום הפשיעה בחברה הערבית – מספרים על מקרים כאלה, שבהם צעיר שירק על אחר – או השליך לעברו אבטיח, למשל – נרצח יממה לאחר מכן בנקמת כנופיות. מספיק ששני ילדים יתווכחו בבית הספר כדי שקרובי המשפחה שלהם יחסלו זה את זה, כתגובה.
האנשים שאיתם שוחחנו – שעובדים בתחום הפשיעה בחברה הערבית – מספרים על מקרים כאלה, שבהם צעיר שירק על אחר – או השליך לעברו אבטיח, למשל – נרצח יממה לאחר מכן בנקמת כנופיות
רק בישראל אין שקיפות בנוגע לפשיעה
נושא השקיפות בעבודת המשטרה עבר מהפכה בעידן המודרני. מעבר למאגרי מידע גלויים וזמינים לציבור, כמעט בכל מדינות הדמוקרטיות מנגישים מפת מידע מיוחדת לציבור הכוללת מידע עירוני מפולח.
ה־FBI מחזיק במאגרי מידע גדולים, אך בארה"ב לא מסתפקים במידע הפדרלי – ועיריות/מחוזות רבים מנהלים מאגרי מידע לטובת הציבור. אתר Crime Mapping מאפשר לאתר מידע לפי סוג הפשע – כולל רצח, עבירות מין ועוד.
הכלים של האתר מאפשרים גם להצליב נתונים כמו חטיפת ילדים עם סמיכות בתי ספר וגני ילדים, או עבירות רכוש עם מיקום של חנויות משכון/יד שנייה. הינה, למשל, מפת פילוח פשיעה מסוג סמים/אלכוהול ופריצות לבתים בלבד, באזור מיאמי בחודש האחרון. כל אחד מוזמן להכניס את הכתובת הרצויה לו ולאתר שם מידע זמין על כל סוגי הפשעים בשכונה שלו.
מאגרי מידע עם פילוח פשיעה ומידע לציבור על טרנדים בפשע או על ערים עם פשיעה גואה קיים באיחוד האירופי, בבריטניה (מידע לפי רחוב; מידע על חיפושים ועיכובי אנשים; מידע על תוצאות חקירה ועוד). בבריטניה קיים גם מידע על פשיעה לפי שכונה.
מאגרי מידע מסוגים כאלה פועלים בצרפת, גרמניה, אוסטרליה, קנדה ועוד. רק בישראל חושבים שזה יעיל להסתיר מידע מהציבור. משיחות שקיימנו לקראת הכנת הכתבה, בין השאר עם אנשים מתוך המשטרה, נאמר לנו כי במשטרת ישראל מעדיפים לא לפרסם מידע מפולח.
מאגרי מידע מסוגים כאלה פועלים בצרפת, גרמניה, אוסטרליה, קנדה ועוד. רק בישראל חושבים שזה יעיל להסתיר מידע מהציבור
המשטרה מחזיקה במידע על פשיעה של יהודים לעומת בני מיעוטים, אך לא מפלחת תתי־קבוצות בחברה היהודית (עולים חדשים לעומת ילידי ישראל, או חלוקה לפי מוצא). אם המשטרה תספק לציבור מידע מפולח כלשהו על רמת הפשיעה בחברה הערבית, המבוכה עבור המשטרה תגבר בהרבה.
הנתונים לא מחמיאים, בלשון המעטה, במיוחד בהיבט של שיעור פיענוחי הפשיעה בחברה היהודית לעומת החברה הערבית.
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לשעבר תומר לוטן אמר לזמן ישראל שכשמדברים על פיענוח מקרי רצח "יש לזכור שהמילה 'פיענוח' משמעה הגשת כתב אישום – ולא גילוי הרוצח. במקרים רבים המשטרה יודעת את זהות הרוצח אך הקושי הוא ביכולת לבסס תיק ראיות מוצק, שעובר את רף הפרקליטות".
לדבריו, בשנת 2022, בדומה לשנים קודמות, "שיעור הנרצחים בחברה הערבית – שהם נגזרת ישירה מפעולה של ארגוני פשיעה – עמד על כ־30%, כאשר היתר הם סכסוכים מגוונים אחרים שהסלימו לכדי שימוש בנשק וברצח".
עוד ציין לוטן שבנושא רצח נשים קיים דפוס שונה מאוד בין המקרים בחברה היהודית לבין אלה שבחברה הערבית. "בחברה היהודית, במרבית המקרים הרוצח הוא בן הזוג/הגרוש שאינם רוצחים באופן 'מקצועי' ולרוב נתפסים בזירת הרצח או זמן קצר לאחר מכן.
"יש לזכור שהמילה 'פיענוח' משמעה הגשת כתב אישום – ולא גילוי הרוצח. במקרים רבים המשטרה יודעת את זהות הרוצח אך הקושי הוא ביכולת לבסס תיק ראיות מוצק"
"לעומת זאת, בחברה הערבית הרציחות פעמים רבות הינן מוזמנות ומתוכננות, בין אם על־ידי קרובי משפחה או חוליית חיסול מוזמנת, והרצח מתבצע באופן הרבה יותר 'מקצועי' ומקשה על הפיענוח". רוצחי הנשים בחברה הערבית מטשטשים נוכחות, משתמשים בכלים להסתרת זהותם ובורחים מהזירה ללא עקבות. הדבר מקשה מאוד על פיענוח מקרי הרצח.
מי אחראי במשטרה על הנתונים?
להבדיל מארה"ב, ואולי אף ממדינות אחרות, משטרת ישראל אינה כפופה לזירה המקומית. מבחינה היסטורית, בארה"ב, המשטרות נוסדו תחת ראשי הערים. השריף המקומי הוא לעיתים נבחר ציבור וכפוף מנהלתית לעירייה ו/או למושל. לפיכך, המשטרה נמצאת תחת לחץ פוליטי מקומי להראות תוצאות. בישראל המשטרה היא מרכזית, ואין עליה לחץ עירוני להוכיח שינויים ומאבק בפשיעה.
על מפקדי תחנות ברחבי הארץ כן מופעל לחץ פנים ארגוני להראות ירידה בפשיעה. קיימת מערכת דיווח פנים ארגונית והתחנות נמדדות באמצעות סימון אזורים בעייתיים והוכחה של תוצאות. יחד עם זאת, משום שהנתונים אינם גלויים לציבור – אין כל אחריתיות למידע.
עם זאת, לפרסום מידע רב מדי יכולות להיות גם השפעות שליליות. למשל, הצלבת מידע מפורט מדי עשויה להוביל להשערות בנוגע לזהות קורבנות ולפגוע בפרטיות. השלכה שלילית אחרת עשויה להיות ירידה במחירי נדל"ן באזורים מוכי פשע. לפיכך, לראשי ערים יש לעיתים אינטרס להסתיר את המידע מהציבור.
הגופים במשטרה העשויים להיות אחראים על דאטה הם אגף התכנון והארגון, שנמצא כיום בראשות ניצב דני קריבו. באגף התכנון של המשטרה פועלת מחלקת אסטרטגיה ושם עובדת המחלקת הסטטיסטית. לציבור אין נגישות או מידע לגבי פעולת היחידה.
אגף אחר במשטרה שעשוי לעסוק בדאטה הוא אגף החקירות והמודיעין (אח"ם) בראשות ניצב יגאל בן־שלום. באח"ם קיימת חטיבת מחקר ובה מתבצעים ניתוחי דאטה. כאמור, גם שם המידע חשאי ולא נמסר לציבור.
בינתיים הציבור הרחב נעזר בספירה שמבצע ארגון "יוזמות אברהם". דוברת הארגון מורן מימוני אומרת לזמן ישראל שהם יודעים שהמשטרה אוספת נתונים אבל אף אחד לא יודע איזה נתונים נאספים וכיצד זה נעשה. "לדעתנו, היה נכון יותר שהציבור יהיה חשוף לנתונים".
האם עצם חשיפת הנתונים עלולה ליצור פאניקה בציבור, באזורים מסוימים?
"אני לא חושבת. הציבור הערבי מכיר את המצב היטב. קורבנות בנפש הם אירוע הקצה, אבל בדרך יש המון פצועים, יריות, קרבות ברחוב, אנשים שגרים במקום שהוא מוכה אלימות. הם חווים כל כך הרבה היבטים נוספים של פשיעה – ויודעים מה קורה אצלם בכל רגע".
לגבי השאלה האם הנשק המשמש לפשיעה הוברח דרך הגבול או נגנב מצה"ל, אומרת מימוני: "אנחנו היינו רוצים לדעת נתונים עם כל המידע שיכול לעזור להילחם בפשיעה. אבל, כאמור, יש נתונים רבים אחרים שהיינו רוצים שיתפרסמו – כמו מספר נפגעי החרדה, מספר הפצועים מירי או מדקירות או ממכות.
"ראוי שבמדינה דמוקרטית יהיה יותר שקיפות, וזה לא רק כדי שאנשים יוכלו לבחור איפה לקנות בית ואיפה לגדל ילדים, אלא בשביל להבין איפה נדרשת מקסימום אכיפה; מה רמת הפשיעה ביישובים המעורבים בצפון לעומת הדרום ועוד. צריך להבין שהנתונים משתנים מדי שנה. חשוב להבין את מוקדי האלימות".
"ראוי שבמדינה דמוקרטית יהיה יותר שקיפות, וזה לא רק כדי שאנשים יוכלו לבחור איפה לקנות בית ואיפה לגדל ילדים, אלא בשביל להבין איפה נדרשת מקסימום אכיפה"
ירי למוות בתושב סנדלה, כמעט לינץ' בהר מירון
בימים האחרונים התרחשו גם אירועי פשיעה חמורה של יהודים נגד ערבים. ביישוב גן־נר, גבר שלף אקדח וירה למוות בצעיר תושב סנדלה. הוא נעצר תוך זמן קצר אחרי שהאירוע צולם כמעט במלואו. באירוע אחר, בהר מירון, כמה צעירים היכו מאבטחים דרוזים. האירוע צולם ונראה כמעט כלינץ'. באירוע שלישי, נער ערבי מיפו הותקף בידי קבוצה של יהודים באזור בנייני עזריאלי.
נתוני משטרה בנוגע לפשיעה של יהודים נגד ערבים לא קיימים. אולם, אם היה מאגר מידע, ניתן היה להבין אם יש עלייה במספר המקרים מהסוג הזה או לא.
אומייגוד. השב"כ לא אמור להתערב במצבים כאלה אבל איזה אלימות קטלנית. מקווה שיהיה מעצרים (מטעם המשטרה) בהקדם. https://t.co/FOoEG1tLow
— Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) May 8, 2023
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בידי משטרת ישראל נתוני פשיעה בנוגע לכלל המגזרים במדינת ישראל. נתונים אלה עונים על חלק מהסוגיות שהוזכרו.
"חלקם של הנתונים מתפרסמים, חלקם מבוססי מידע מודיעיני – ומטבע הדברים אינם פתוחים לעיני הציבור – וחלקם אינם מתפרסמים כדי להגן על פרטיותם של אנשים, הימנעות מתיוג אוכלוסיות מסוימות ואף הגנה על שיטות ואמצעים.
הנתונים שמתפרסמים, מתפרסמים בשנתון הסטטיסטי של המשטרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם