עד אמש בחצות, רק שני שרים שברו שורות בממשלה: שר התשתיות ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שניהם חרגו מהקו שהתווה ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעצת מערכת הביטחון, כשהזכירו את חמאס בראיונות שלהם. כ"ץ, לפי דיווחים, חטף אחר כך שיחת נזיפה.

ההתנהלות הישראלית בהקשר הזה ראויה להערכה. באף אחת מההצהרות של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש שב"כ או אחד האלופים, המילה חמאס לא נאמרה.

בישראל הבינו כי בעימות הנוכחי חייבים להתנהל בעדינות יתרה בהשוואה למבצע הקודם, "עלות השחר". ההבנה שכל אזכור של חמאס יכול לדחוק את הארגון להצטרף ללחימה, הפכה לפקודת מבצע בפני עצמה. לשרים הובהר כי ככל שחמאס יוזכר פחות, כך מרחב הפעולה שלו מול הג'יהאד האסלאמי גדול יותר. מילים מייצרות מציאות, ובמקרה של העימות הנוכחי, עד כה זה עובד.

מייד אחרי פרוץ המבצע, הקשב המודיעיני הישראלי לעזה היה בשיאו. לא רק מה יעשה הג'יהאד הטריד את הנוכחים, אלא בעיקר מה יחליט חמאס. בדיוק כמו אחרי תקיפת הכור הסורי ב-2007, כשישראל גזרה על עצמה שתיקה רועמת כדי לא לדחוק את אסד לפינה, כך גם כעת במבצע הנוכחי עם מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר.

מנהיג חמאס יחיא סנוואר נואם בעיר עזה, 14 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

ככל הנראה הועברו מסרים כבר במהלך הלילה שבין שני לשלישי להנהגת הארגון בעזה דרך המתווכים המצרים. אלו התעוררו בקהיר דקות אחרי השעה 02:30, עם שיחת עדכון מישראל על החיסול המשולש. למרות הדיווחים בתקשורת הערבית על כעסם של המצרים – שנתפסו מופתעים מהמבצע ומחיסול הבכירים שהיו בדרכם לקהיר – בירושלים הבינו כי מצרים היא מנוף הלחץ וצינור המסרים היעיל ביותר.

ב"איראן אינטרנשיונל" דווח כי הוויכוח בצמרת חמאס היה נוקב. הקולות המיליטנטיים יותר הגיעו מחמאס חו"ל. בקטאר הייאוש נעשה יותר נוח, ולכן איסמעיל הנייה הרשה לעצמו לדבר על תגובה צבאית. סנוואר, זה שמתעורר כל בוקר לרחוב העזתי הזועק, היה הקול המתון שבסופו של דבר נתן את הטון. גם האמירה של השר כ"ץ כי "ראשם של סנוואר ודף על השולחן" לא הזיזה את מנהיג חמאס בעזה מעמדתו להישאר על הגדר.

בקטאר הייאוש נעשה יותר נוח, ולכן הנייה הרשה לעצמו לדבר על תגובה צבאית. סנוואר, זה שמתעורר כל בוקר לרחוב העזתי הזועק, היה הקול המתון שבסופו של דבר נתן את הטון

מבחינת ישראל אפשר היה לסיים את סבב הלחימה הזה חמש דקות אחרי חיסול שלושת הבכירים לפנות בוקר ביום שלישי. ההמתנה הארוכה של הג'יהאד עד שהגיב בירי טילים הפתיעה מאוד את מערכת הביטחון.

גורם ששאל את ראש שב"כ ביממה שאחרי החיסול מדוע הג'יהאד מתעכב, קיבל תשובה מפתיעה: "גם לנו לא ברור". מתברר כי למרות החדירה המודיעינית המרשימה של ישראל לארגוני הטרור בעזה, את מידת ההלם בג'יהאד לא העריכו נכון.

ראש שב"כ רונן בר והרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך חיסולו של מפקד הכוח הרקטי של הג'יהאד האסלאמי במבצע "מגן וחץ", 11 במאי 2023 (צילום: דובר צה"ל)

הג'יהאד ביקש להגיב בירי של מאות רקטות, אבל נראה כי שרשרת הפיקוד שלו לא תפקדה בשעות הראשונות. אחר כך הוחלט שם להמתין לאחר הלוויות הבכירים, ובינתיים נוהלו שיחות עם חמאס על הצטרפות אפשרית לירי.

כשהבינו בג'יהאד שחמאס לא שש להצטרף, הם החליטו לנסות פיגוע איכות בירי טיל נ"ט על רכב או בית ביישובי עוטף עזה. המודיעין הישראלי סיכל את החוליה עוד לפני שהספיקו חבריה לצאת מהרכב בבתיהם במזרח חאן יונס.

כשהבינו בג'יהאד שחמאס לא שש להצטרף, החליטו לנסות פיגוע איכות בירי טיל נ"ט על רכב או בית ביישובי העוטף. המודיעין הישראלי סיכל את החוליה עוד לפני שהספיקו חבריה לצאת מהרכב בבתיהם במזרח חאן יונס

אבל למרות ההצלחות המבצעיות והמודיעיניות המרשימות, בישראל חייבים להיזהר משאננות וקבעון. רבים מתבשמים מההצלחה הטקטית הנוכחית שספק אם תרחיק את סבב הלחימה הבא. מ-2019 חיסלה ישראל את שלושת המפקדים של החטיבה הצפונית בג'יהאד, ועדיין מצאה את עצמה בכל פעם בסבב לחימה חדש מול הארגון.

נדרשת חשיבה מחודשת על האסטרטגיה הישראלית מול עזה. אמנם מדיניות ההקלות הכלכליות על הרצועה יצרה מנוף לחץ משמעותי על חמאס – בדמות 17,000 פועלים שיוצאים כל יום לעבודה בישראל, מעברי סחורות פתוחים ותהליך שיקום הרצועה – אבל עדיין אי אפשר לסמוך על כך בלבד ולאורך זמן. אף אחד לא מבטיח שגם בעימות הבא חמאס יישאר על הגדר.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, בראיון ל"רוסיה היום", 22 במאי 2021 (צילום: צילום מסך)

אמנם סנוואר מבין היטב את תג ההפסד האפשרי בעימות עם ישראל, אבל עדיין הוא מכין עצמו ליום פקודה. באופן מסויים, סנוואר הצליח לתמרן עצמו למצב שבו הוא נהנה משני העולמות: שיפור במצב הכלכלי ברצועה המאפשר לו שקט וזמן להתעצם, ובמקביל שימור התנגדות צבאית דרך עצימת עין מפעילות הג'יהאד האסלאמי.

סנוואר הצליח לתמרן עצמו למצב שבו הוא נהנה משני העולמות: שיפור במצב הכלכלי ברצועה המאפשר לו שקט וזמן להתעצם, ובמקביל שימור התנגדות צבאית דרך עצימת עין מפעילות הג'יהאד האסלאמי

לכן, נדרשת מישראל מדיניות אחרת שתוציא את חמאס מאזור הנוחות. יש מי שמרחיק לכת וטוען כי חייבים להיכנס לסבב לחימה מול חמאס, שיכלול כניסת כוחות לרצועה ופירוק תשתיות הטרור.

במבצע "חומת מגן" ב-2002 זה עבד מול הרשות הפלסטינית, עם מספר נפגעים מועט יחסית, והעברת השליטה אחר כך שוב לידי הרשות המפורקת של יאסר עראפת. מחמוד עבאס (אבו מאזן), שנכנס לתפקיד ראש הרשות הפלסטינית שנתיים אחרי "חומת מגן", הצליח לייצב את המצב ולהביא לשיפור משמעותי של המשילות והשליטה על השטח.

אלא שעזה היא לא הגדה. פעולה צבאית ברצועה היא סיפור אחר לחלוטין, הטופוגרפיה ובעיקר הדמוגרפיה שונות. פעולה שתארך שבועות ואולי אפילו חודשים יכולה לעלות בעשרות הרוגים ומאות נפגעים בצד שלנו, ואלפים בצד השני. אף שלטון בישראל לא יסתכן בכך, הן בשל כמות הנפגעים אך גם בשל השאלה מי ישלוט אחר כך.

נשים אבלות בהלוויית אחד ההרוגים בתקיפת צה"ל בעזה, 9 במאי 2023 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

לכולם ברור שמיטוט חמאס יכול להחזיר את האחריות על הרצועה לידי ישראל עם 2.5 מיליון פלסטינים. למעט מספר פוליטקאים מהימין הסהרורי, אף אחד לא באמת מדבר על כיבוש מחדש של הרצועה.

לכולם ברור שמיטוט חמאס יכול להחזיר את האחריות על הרצועה לידי ישראל עם 2.5 מיליון פלסטינים. למעט מספר פוליטקאים מהימין הסהרורי, אף אחד לא באמת מדבר על כיבוש מחדש של הרצועה

בינתיים, ראש הממשלה מצליח לעצור את הקולות האלה בקואליציה. הדגש הוא על בינתיים, שכן אף אחד לא יכול להעריך עד כמה רחוק יכול ללכת, למשל, איתמר בן גביר – שמתנהג בימים האחרונים כחיה פצועה. בטבע זה מסוכן, כל שכן בג'ונגל הפוליטי בישראל.