לא מזמן שאלתי את בנימין נתניהו מדוע אינו עולה להר הבית. ראש הממשלה לא עלה להר מעולם, גם כאשר לא נשא בתפקידים ציבוריים, וגם כאשר היה יו"ר האופוזיציה. גם מנהיגי הליכוד האחרים, מנחם בגין ויצחק שמיר, לא עלו להר הבית. רק אריאל שרון עלה לשם, כיו"ר האופוזיציה, בספטמבר 2000, מה שחולל מהומות דמים על ההר ובירושלים והצית את האינתיפאדה השנייה.
נתניהו אמר לי בהתחלה שהוא לא צריך קשר של קדושה מהסוג הזה ואחר כך הוסיף שאם הוא בכל זאת רוצה חיבור רוחני הוא הולך למנהרת הכותל שפתח ב-1996. המנהרה שחצבו נתניהו וראשי הליכוד בספטמבר 1996 הובילה כזכור למיני מלחמה עם הרשות הפלסטינית, שעלתה בחייהם של 19 חיילים ולוחמי מג"ב.
ראש הממשלה לא עלה להר הבית גם אתמול, כמובן, ולא רק מסיבות רוחניות. בשבועות האחרונים הוא בקושי מצליח לרסן את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שוחר הר הבית, כדי למנוע מלחמה נוספת עם השכנים.
פעם אחת בן גביר עלה להר הבית בחופזה, בשעת בוקר מוקדמת. מאז הוא לא הגיע לשם. אתמול, ביום ירושלים, עלתה לשם רעייתו אילה בן גביר שתקפה את נתניהו וטענה כי הוא מבקש לפגוע בבעלה.
ח"כים דן אילוז, עמית הלוי ואריאל קלנר – יחד עם הח"כ לשעבר שולי מועלם – שרים את "התקווה" בהר הבית, 18 במאי 2023
אבל הסיפור של אתמול הוא לא בן גביר. שלושה מחברי הכנסת של הליכוד, עתודת ההנהגה של המפלגה הזו, עלו אתמול להר הבית: אריאל קלנר, עמית הלוי ודן אילוז. יחד איתם עלו גם השר לענייני הנגב והגליל יצחק וסרלאוף וח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית.
העלייה של נציגי מפלגת השלטון להר הבית הובילה לתגובות קשות לא רק ברשות הפלסטינית אלא גם בירדן, באיחוד האמירויות ובמדינות ערביות נוספות. הפעם, למזלנו, לא פרצה התלקחות בעזה ובשטחים בעקבות העלייה הזו.
העלייה של חברי הליכוד להר הבית הובילה לתגובות קשות לא רק ברשות הפלסטינית אלא גם בירדן, באמירויות ובמדינות ערביות נוספות. הפעם, למזלנו, לא פרצה התלקחות בעזה ובשטחים בעקבות העלייה הזו
הליכוד הולך ומקצין. אין היום הרבה הבדלי תפיסה בין בכירים בליכוד ואנשי עוצמה יהודית. פעם עלו להר הבית חברי כנסת שהסתפחו לליכוד ומהר מאד נפלטו החוצה, כמו משה פייגלין ויהודה גליק. היום תפסו את מקומם חברי כנסת דתיים, כוחות עולים במפלגה, שלא שמים על האיסור ההלכתי ועל ההשלכות הביטחוניות. לא סתם נחרד דוד ביטן, אולי הברומטר האמיתי בליכוד מהתופעה.
"אני רואה באופן לא ראוי את העבודה שחברי כנסת מהליכוד עולים להר הבית. זה לא ראוי. אנשים הפכו לקיצונים", הגיב ביטן אתמול.
יו"ר דגל התורה משה גפני הצטרף למתקפה, שיגר מכתב לראש הממשלה וביקש למנוע מנבחרי ציבור את העלייה להר. ההדגש של גפני היה בעיקר דתי, ולא מדיני. "לאחרונה חברי כנסת ושרים עולים להר הבית, רק היום עלו לשם מספר רב של נבחרי ציבור מסיעות שונות בכנסת. ההחלטה היא בידיך", כתב גפני.
"הנני פונה ומבקש ממך למנוע את העלייה להר הבית; הן בנושא המדיני של התייחסות מדינות העולם, הן בנושא הביטחוני וההסתה הקיימת עקב כך – בעיקר בעולם המוסלמי – ולא רק בו, ובעיקר כי אין סיבה לכך – היא לא מגלה ריבונות, להיפך, היא מהווה חילול הקודש במקום הקשור ביותר לעם היהודי והקדוש ביותר עבורו".
גפני צודק בכל מילה וביטן מזהה את התהליכים ואת הסכנות. ליכוד שהוא עוצמה יהודית זה אסון. אפשר לצרף לחברי הכנסת שעלו להר גם אחרים, שיכולים למצוא את מקומם בעוצמה יהודית: השר שלמה קרעי, חסיד של הרב מאיר מאזוז הקיצוני; השרה מאי גולן וגם ח"כ נסים ואטורי שעוד נכונו לו עלילות.
מה לאנשים האלה ולמפלגת הליכוד? איפה הם ואיפה הליכוד הלאומי-ליברלי שהיה כאן פעם?
במבט נרחב, השמאל מתחסל לכיוון המרכז, שנוטה לימין, שהופך לדתי-לאומי. את יום ירושלים חגגו אתמול, כמו בכל שנה, עשרות אלפי חובשי כיפות סרוגות. בחג הלאומי הזה כבר לא מצאנו כמעט אף חילוני, גם לא את הצנחנים, משחררי העיר העתיקה.
את יום ירושלים חגגו אתמול, כמו בכל שנה, עשרות אלפי חובשי כיפות סרוגות. בחג הלאומי הזה כבר לא מצאנו כמעט אף חילוני, גם לא את הצנחנים, משחררי העיר העתיקה
במצעד הדגלים עצמו עשיתי תרגיל. ברחוב המלך ג'ורג' פגשתי חבר'ה צעירים, תלמידי ישיבה תיכונית מפתח תקווה שבאו להשתתף במצעד. שאלתי אותם אם הם יודעים מי היה משה חיים שפירא?
איש לא ידע. אמרתי להם ששפירא היה מנהיג המפד"ל ושר הפנים לפני מלחמת ששת הימים. שפירא ושני שרי המפד"ל האחרים, יוסף בורג וזרח ורהפטיג, התנגדו בהצבעה הראשונה בתוקף לפתיחת המלחמה, ולכן היא התעכבה. אחרי המלחמה ביקש שפירא להחזיר שטחים ולהפוך את ירושלים לעיר בינלאומית, ההיפך הגמור ממה שהיא מסמלת עכשיו.
"זה לא יכול להיות", אמר לי אחד מהם, ואחר הוסיף: "מה פתאום, לך, לך, ביאסת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הליכוד היא המפלגה היחידה בזירה הישראלית שמכילה דתים וחילונים ביחד. נראה שהחיבור הזה לא מצליח יותר, כאשר הדתיים הופכים את המפלגה לפנאטים עם רעיונות קיצונים. אז רואים זליגה של 7 מנדטים למפלגות אחרות, בעיקר לגנץ. אולי אין מקום בזירה הפוליטית הישראלית יותר למפלגות מעורבות.