בראיון לעיתון הגרמני "בילד" לפני כחודש אמר ראש ממשלת יוון הנבחר קיריאקוס מיצוטאקיס, "אין לי שיער בלונדיני ולכן ההשוואה שלי לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ איננה נכונה".
מיצוטאקיס, איש מפלגת הימין "הדמוקרטיה החדשה", נחשב לדמות צבעונית מאוד. הוא אמר את הדברים בשל הביקורת שהוטחה בו על קריאתו לאיחוד האירופי לממן עבור יוון את גדר ההפרדה שהיא בונה בגבול בן 162 הקילומטר עם טורקיה.
יוון בחרה שלשום (ראשון) במיצוטאקיס למרות שורת שערוריות שפגעו בו בשנתיים האחרונות: מהאזנות סתר לעיתונאים שבוצעו על ידי אחיינו שעמד בראש שירותי הביטחון של המדינה ועד תאונת הרכבת האחרונה שגבתה את חייהם של 57 אזרחים יוונים וחשפה את ההזנחה ארוכת השנים בתשתית הרכבות במדינה.
"מיצוטאקיס רואה בתוצאות הבחירות הללו בחירה אישית בו ובדרך שלו", אומר לזמן ישראל גורם בכיר המצוי בפוליטיקה היוונית. "הוא עצמו הופתע מאחוזי התמיכה בו. כל הסקרים חזו פער של כ-6% ובסוף זה הסתיים בכמעט 20%. היוונים רוצים יציבות שלטונית ולכן הם מכוונים לשלטון של מפלגה אחת".
"מיצוטאקיס עצמו הופתע מאחוזי התמיכה בו. כל הסקרים חזו פער של כ-6% ובסוף זה הסתיים בכמעט 20%. היוונים רוצים יציבות ולכן הם מכוונים לשלטון של מפלגה אחת"
אם לא יהיה שינוי קיצוני, הצפי הוא כי מפלגת הימין של מיצוטאקיס תרכיב את הממשלה הבאה ביולי, ללא שותפות קואליציוניות. השיטה החדשה ביוון מעניקה בסיבוב השני 50 מושבים בפרלמנט למי שמקבל את מרב הקולות, ולשם מיצוטאקיס מכוון.
הסיכוי שלו לזכות ברוב של יותר מ-151 מושבים בפרלמנט – מתוך 300 מושבים – גדול מאוד. בשמאל יש מי שכבר מכנה את המהלך הזה "ארדואניזציה" של יוון. אבל הציבור, כאמור, חושב אחרת.
למרות השייכות האידיאולוגית שלו לימין, מיצוטאקיס לא נחשב לבוטה במיוחד כלפי טורקיה. הוא מנהל את המדיניות מול אנקרה בתחכום רב, לא מעט בזכות הקירבה שלו לאיחוד האירופי ולארצות הברית.
הוא בוגר אוניברסיטאות היוקרה הרווארד וסטנפורד ובעל ניסיון עסקי בחברות כלכליות גדולות כמו חברת הייעוץ מקינזי ובנק ההשקעות צ'ייס. במישור המדיני, הוא טווה קשרים אישיים מצוינים עם מנהיגי האיחוד ובוושינגטון.
הוא בוגר הרווארד וסטנפורד ובעל ניסיון עסקי בחברות כלכליות גדולות כמו חברת הייעוץ מקינזי ובנק ההשקעות צ'ייס. במישור המדיני, הוא טווה קשרים אישיים מצוינים עם מנהיגי האיחוד ובוושינגטון
אחת המטרות של מיצוטאקיס היא חיזוק הבריתות הכלכליות והמדיניות של יוון עם האזור, בכדי ליצור משקל נגד לטורקיה.
בעקבות הלחץ שלו ב-2021 השהתה ארצות הברית את מכירת מטוסי ה-F-16 המתקדמים לטורקיה, ובינתיים הסתפקה באישור עקרוני בלבד לשדרוג המערך המתיישן של חיל האוויר הטורקי. כלומר, באופן מעשי יוון שוחקת את היתרון האיכותי של טורקיה ומחזקת במקביל את זה של המדינה תחת מיצוטאקיס.
האסטרטגיה היוונית היא להבטיח לעצמה חזית רחבה שתקבע את השליטה שלה במזרח הים התיכון, שם נמצא פוטנציאל גדול לגז טבעי. טורקיה איימה לא אחת כי לא תאפשר חיפושים באזורים הללו.
בינתיים המהלך המתריס הגלוי של יוון מול טורקיה הוא עניין הגדר. מיצוטאקיס מנסה לעצב את ההכרה כי הפליטים הם סכנה לאירופה ולא רק ליוון, ומכאן שהפתרון חייב להיות של האיחוד כולו. בינתיים טורקיה מאשימה אותו כי הוא נוקט במדיניות קשוחה גם בים האגאי, כאשר לא אחת, לטענת אנקרה, סירות פליטים מוחזרות על ידי משמר החופים של יוון חזרה לחוף הטורקי.
הטענה הזו קיבלה חיזוק בסרטון שנחשף ב"ניו יורק טיימס" בסוף השבוע, בו נראים אנשי משמר החופים של יוון לוקחים פליטים – ביניהם ילדים – ללב ים ומשאירים אותם שם על רפסודה. האיחוד האירופי כבר הודיע על פתיחת חקירה של האירוע.
עדות נוספת לחיזוק הקשרים של מיצוטאקיס עם וושינגטון היא עיר הנמל הקטנה אלכסנדרופוליס במזרח יוון, סמוך מאד לגבול עם טורקיה.
בעקבות המשבר הכלכלי, וכחלק מהרפורמות תחת השגחת האיחוד האירופי, הוחלט ביוון על תהליך הפרטה גדול של נכסים במדינה. גם הנמל הקטן באלכסנדרופוליס הועמד למכירה, אבל המכרז בוטל במפתיע בסוף השנה שעברה.
מיצוטאקיס חשף בראיון לטלוויזיה היוונית כי ההחלטה לבטל את ההפרטה נבעה מההכרה כי מיקום הנמל קריטי לאירופה והוא יכול לשמש כמרכז הפצה של גז נוזלי לאירופה כולה. בשבוע שעבר העביר האיחוד האירופי מענק ראשון לפיתוח הנמל בשווי של 30 מיליון אירו וההערכה היא כי מסוף הגז הנוזלי יהיה מוכן כבר בסוף השנה הנוכחית.
בנוסף – וזו אולי הסיבה העיקרית להשארת הנמל בידי ממשלת יוון – ארצות הברית השתמשה בנמל הימי הזה להעביר ציוד צבאי למדינות הבלקן ובשנה האחרונה גם לאוקראינה.
העיתונות הטורקית טוענת כי זהו מהלך מתואם בין האיחוד האירופי לארצות הברית ויוון, שמטרתו לשחוק את חשיבות מיצרי הבוספורוס כציר תנועה למדינות הבלקן והים השחור.
לכאן נכנסת גם לתמונה גם ישראל. מיצוטאקיס נמצא בקשרים הדוקים עם הממשל הישראלי. השיח הישראלי-יווני עלה בשנים האחרונות מדרגה עם העמקת משבר האנרגיה באירופה בעקבות המלחמה באוקראינה וההקצנה בשיח הטורקי בכל הקשור למים הכלכליים במזרח הים התיכון.
ישראל נזהרת מאד משיח גלוי מדי בהקשר הזה, במיוחד לנוכח התחממות היחסים עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. ולמרות זאת, היחסים הביטחוניים בין ישראל ויוון נמצאים באחת מנקודות השיא אי פעם, כשלא אחת נערכים תרגילים צבאיים משותפים בין הצבאות של שתי המדינות.
מלבד השת"פ הצבאי ההדוק, יוון מביעה עניין רב בטכנולוגיות צבאיות ישראליות. כיום מפעיל חיל האוויר היווני מל"טים של התעשייה האווירית, ומערך מסוקי התקיפה שלו יצויד בעתיד בטילי "ספייק" של רפא"ל.
נוסף לכך, למרות שאף אחד מהצדדים לא מאשר זאת, על פי פרסומים מוצבות ביוון במספר איים יוונים בים האגאי מערכות איכון ושיבוש ישראליות, שמטרתן לעקוב ולאכן טיסות התגרות של מטוסי קרב ומל"טים טורקיים.
"למרות היותו מועמד מהימין, מיצוטאקיס לא נתפס בעיני המערב כוויקטור אורבן ההונגרי או אנדז'יי דודה הפולני", מסכם הגורם שעימו שוחחנו. "בוושינגטון הוא אישיות רצויה אחרי שהביע תמיכה חד-משמעית באוקראינה; ועבור האיחוד האירופי הוא עומד בכל המבחנים הכלכליים והמדיניים. אי לכך, יש לו כיום דלת פתוחה בכל בירות המערב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם