הקונגרס הציוני היהודי שהתכנס בירושלים הסתיים בשורה של הצבעות והחלטות המראות על רוב מוחץ לזרמים הפרוגרסיביים, קונסרבטיביים ורפורמים. הצד השמרני, האורתודוקסי – נחל תבוסה מוחצת.
הכינוס הסתיים בסוף חודש אפריל, אך לקח כחודש להשלים את ההצבעות בשל התנגדות בזמן אמת של הסיעות הימניות בקונגרס. אותן סיעות, בהובלת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, עשו כל מאמץ כדי למנוע הצבעה פיסית בעת הכינוס בשביל למנוע מבוכה לממשלה. לכן, ההצבעות הדיגיטליות נערכו השבוע בעיכוב של חודש – והימין נחל כישלון מוחלט.
מה הוחלט בקונגרס הציוני? לעגן את מעמדה של מגילת העצמאות בתנועה הציונית; לקרוא לממשלה להימנע משינוי חוק השבות (כלומר להתנגד לביטול סעיף הנכד, דבר המצוי בהסכמים הקואליציוניים); לחזק את הקשר בין קהילות הלהטב"ק ברחבי העולם ובין מדינת ישראל; להתנגד לביטול ההכרה בגיורים קונסרבטיביים ורפורמים ולהעלות את ייצוג הנשים במוסדות הציוניים ל־40%.
ההחלטות הללו של הסיעות המייצגות את יש עתיד, העבודה, מרצ, המחנה הממלכתי, התנועה הקונסרבטיבית, התנועה הרפורמית ושורה של ארגונים יהודיים בינלאומיים כמו ויצו, נשות הדסה ומכבי העולמי, מלמדות על הפער ההולך ומתעצם בין יהודי מדינת ישראל ובין יהודי העולם.
ההחלטות הללו מלמדות על הפער ההולך ומתעצם בין יהודי מדינת ישראל ובין יהודי העולם – ועל ההשפעה העצומה שהיה לגל המחאה הגדול נגד ההפיכה המשטרית
יתרה מכך, ההחלטות מלמדות על ההשפעה העצומה שהיה לגל המחאה הגדול בישראל, שהחל בינואר 2023, כשהממשלה החליטה על ההפיכה המשטרית. אימוץ מגילת העצמאות כמסמך מכונן על־ידי יהדות התפוצות הוא לא דבר מובן מאליו.
המשמעות של המהלך, כפי שאמר לזמן ישראל יזהר הס, סגן וממלא מקום יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית ולשעבר מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל, היא שהמגילה תהפוך למסמך שילמדו אותו יותר.
"מגילת העצמאות היא מסמך שכמעט שלא נלמד כיום בקהילות היהודיות. מעכשיו, זה יהיה אחד הטקסטים הציוניים החשובים ביותר עבור יחסי ישראל–תפוצות. זה קרה כתוצאה מכינוס הקונגרס הציוני תוך כדי שיא המחאות. צריך להבין, החלטה מהסוג הזה לא עברה מעולם בקונגרס הציוני. הם הושפעו מהמחאות ומהאופן שבו מגילת העצמאות קיבלה מעמד מרכזי בהפגנות".
החרדים מיוצגים על־ידי נשים
החלטה נוספת שהתקבלה היא העלאת ייצוג החובה לנשים במוסדות הקונגרס מ־30% ל־40%. כיום, כל הסיעות בקונגרס מחויבות למנות לפחות 30% נשים למוסדות וזה כולל גם את הסיעות החרדיות של ש"ס ודגל התורה.
סיעת דגל התורה בקונגרס הציוני הוקמה רק לפני שנתיים והיא נקראת "ארץ קודש" – וכוללת כיום 30% נשים. בניגוד לכנסת, שם המפלגה אוסרת על הצבת נשים ברשימה, בקונגרס הציוני זה היה תנאי סף
סיעת דגל התורה בקונגרס הציוני הוקמה רק לפני שנתיים והיא נקראת "ארץ קודש" – וכוללת כיום 30% נשים. חבר הכנסת המעורב בנעשה בקונגרס הציוני מטעם דגל התורה הוא ח"כ יצחק פינדרוס. בניגוד לכנסת, שם המפלגה אוסרת על הצבת נשים ברשימה, בקונגרס הציוני זה היה תנאי סף.
וכך, מזה שנתיים, החרדים מיוצגים על־ידי 30% נשים בקונגרס הציוני. השיעור הזה יעלה בקרוב ל־40% בכל הקונגרס ויחייב גם את "ארץ קודש". מיותר לציין שהם התנגדו לכך נחרצות, אך ההחלטה עברה.
מי שיזמה ודחפה את הדרישה להעלאת ייצוג הנשים בקונגרס הציוני הייתה סיעת יש עתיד. מנכ"ל הכנסת לשעבר גיל סגל, שמייצג את יש עתיד בקונגרס, התווכח על הדרישה הזו רבות עם "ארץ קודש".
לזמן ישראל הוא מספר כי המצב בקונגרס הוא כזה שסיעת הליכוד – שנמצאת בברית שיתוף פעולה עם סיעות "המזרחי" (מפד"ל לשעבר), ש"ס ו"ארץ קודש" – נדחקת לכיוונים הרבה יותר קיצוניים בשל שיתוף הפעולה הזה.
מי שיזמה ודחפה את הדרישה להעלאת ייצוג הנשים בקונגרס הציוני הייתה סיעת יש עתיד. הליכודניקים הצביעו נגד ביחד עם סיעות ש"ס ו"ארץ קודש"
כך, מצאו את עצמם הליכודניקים, המיוצגים על־ידי חגואל (חברי הכנסת המעורבים במוסדות הלאומיים הם מיקי זהר ודני דנון), מצביעים נגד שילוב של יותר נשים במוסדות הציוניים.
סגל אמר לזמן ישראל: "מאחר ו'ארץ קודש' מובילה קו ניצי ימני אורתודוקסי הדוק היא מושכת את גוש הימין לקיצוניות גדולה מאוד. הגוש הליברלי כולל את מפלגות המרכז והשמאל וגם את הארגונים היהודיים כמו הדס, נעמת, ויצו ומכבי העולמי – ומחבר את הקונגרס היהודי לכיוונים ציונים פרוגרסיביים, כולל הכרה בלהטב"ק, זכויות נשים והתנגדות מוחלטת להפיכה המשטרית".
סגל מודה שרוב ההחלטות הן בעלות משמעות הצהרתית בלבד. "החשיבות של ההצהרות הללו מבחינתו הייתה שנציגי פדרציות יהודיות מכל העולם רואים בעין אחת איתנו את החשיבות של ישראל כליברלית ודמוקרטית ויהודית. מדינה שפתוחה לכל הזרמים של היהדות. על זה הייתה המלחמה בקונגרס הזה.
"נציגי הליכוד עשו כל שביכולתם כדי שהממשלה הנוכחית לא תובך. אבל החשיבות של עיגון המעמד של מגילת העצמאות קיבל משמעות מחודשת בזכות המחאה. העובדה שהם נלחמים על זה יחד איתנו – היא חשובה".
אבל מה אתם משיגים מהפער שנוצר בין היהודים בעולם לאלה שבישראל?
"ברגע שבישראל מדברים על לדחוק את הרפורמים והקונסרבטיבים ולא להכיר בהם כזרמים לגיטימיים, אז זו המהות וזה העניין של הציונות. הרי המהות היא הכרה ביהודים באשר הם, ולכן יש כיום זרמים שמרגישים מאוימים בישראל".
הס מסכים עם סגל בנוגע להשפעה שהייתה למחאה על ההחלטות בקונגרס הציוני. "הקונגרס התכנס בירושלים יומיים לפני כינוס ה־GA – וכבר החלו הפגנות נגד הממשלה. צירי הקונגרס גרמו לנתניהו להבין שאם הוא יגיע ל־GA בתל אביב, זה לא יעבור בשקט – והוא ביטל.
"אני חושב שהתחושה הזו של יהודי התפוצות, שהם חרדים לעתידה הדמוקרטי של המדינה, השתנה לאור ההפגנות – הם חשו גאווה גדולה וחיבור גדול לנרטיב הציוני של החברה האזרחית המונעת מאקטיביזם למען ערכים דמוקרטים. המשמעות של הדגל והמשמעות של מגילת העצמאות קיבלו חיזוק עבורם".
"זה יכול ללכת לשני כיוונים שונים – האחד, קרע שיעמיק, וזה יהיה אסון. השני, לכיוון יותר אופטימי, שזה יגביר את המעורבות של יהודי התפוצות. עשוי להתפתח שוק הדוגל בשמירה על ערכיה ועתידה של ישראל"
אבל לאן כל זה הולך.
הס: "זה יכול ללכת לשני כיוונים שונים – האחד, קרע שיעמיק, וזה יהיה אסון. השני, לכיוון יותר אופטימי, שזה יגביר את המעורבות של יהודי התפוצות. אם בשנים הראשונות של קום המדינה יהודי העולם היו חזק בסיפור של תמיכה כספית וארגונית, הרי שבמהלך השנים כבר לא היה בכך צורך.
"כעת עשוי להתפתח שוק חדש של פרדיגמות רעיוניות, של התגייסות של יהודים למען ישראל, למען שמירה על ערכיה ועתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית הפתוחה לכל יהודי העולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם