סבסטיה 32 - טבריה 0

הפורום הרומי בסבסטיה (צילום: אורי ארליך)
אורי ארליך
הפורום הרומי בסבסטיה (שטח C) דגל פלסטין (שטח B), מרץ 21 (צילום: אורי ארליך)

בתחילת מאי החליטה הממשלה להשקיע 32 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות באתר הארכיאולוגי סבסטיה שבגדה המערבית. אין ספק שמדובר באחד האתרים המרשימים בישראל/פלסטין, מאידך גם ברור שההשקעה אינה הולכת לארכיאולוגיה, אלא לחיזוק האחיזה הישראלית בשטח והקמתה של התנחלות תיירותית בלב המרחב הפלסטיני, וכמה השקיעה המדינה בטבריה?

האתר הארכיאולוגי סבסטיה שבגדה המערבית, הוא גם שומרון העתיקה בירת ממלכת ישראל, נחפר לראשונה בתחילת המאה העשרים. שרידי ארמון מלך ישראל אחאב שנחשפו אז עומדים חשופים כבר יותר ממאה שנה, אך מצב השתמרותם יפה. המקדש שבנה הורדוס עבור ידידו, הקיסר הרומי אוגוסטוס, נמצא אף הוא באתר, כמו גם תיאטרון רומי וכנסייה ביזנטית ומבנים נוספים המזכירים את ההיסטוריה העשירה של המקום.

האתר הארכיאולוגי סבסטיה, שומרון העתיקה בירת ממלכת ישראל, נחפר לראשונה בתחילת המאה ה-20. שרידי ארמון מלך ישראל אחאב שנחשפו אז עומדים חשופים כבר יותר ממאה שנה, אך מצב השתמרותם יפה

לעומתו האתר הארכיאולוגי בטבריה, גם הוא אחד המרשימים בארץ, שגם בו יש תיאטרון רומי וגם את שרידיו של אחד המסגדים העתיקים בעולם, עומד מוזנח שנים רבות, שוחה בזבל ומאיים להתפורר.

לאחרונה קבוצה של מתנדבים ניסתה להציל אותו, אבל אם ממשלת ישראל לא תשקיע בו ספק אם ישרוד. תקציב המדינה האחרון פסח עליו, תכנית חירום להצלתו לא פורסמה. תחת זאת החליטה ממשלת ישראל להשקיע בסבסטיה 32 מיליון ₪. החלטה שמציגה את סדר העדיפויות של מדינת ישראל ששם את העבר וההווה של הגדה המערבית מעל העבר וההווה של מדינת ישראל.

 (צילום: נחום סיון וצביקה סחייק מתוך אתר פיקויקי)
התיאטרון הרומי העתיק בטבריה, נובמבר 2020. צילום: נחום סיון וצביקה סחייק מתוך אתר פיקויקי

בעוד שבטבריה אין כמעט מבקרים, האתר בסבסטיה שוקק. אלפי תיירים נוצרים ותלמידים פלסטינים פוקדים אותו מדי שנה, והרשות הפלסטינית הגישה בקשה להכיר בו כאתר מורשת עולמי פלסטיני והוא נמצא כבר ברשימה הטנטטיבית של אונסק"ו.

האתר נמצא אמנם בשטח C בשליטה מלאה של ישראל, אך הגישה אליו עוברת דרך שטח B וברחבת הכניסה אליו מתנוסס דגל פלסטיני ענק.

לעומת סבסטיה – האתר הארכיאולוגי בטבריה, גם הוא אחד המרשימים בארץ, עם תיאטרון רומי ושרידי אחד המסגדים העתיקים בעולם, עומד מוזנח שנים רבות, שוחה בזבל ומאיים להתפורר

נראה שהדגל וההתייחסות לאתר כאל אתר מורשת פלסטיני הוציאו את המתנחלים משלוותם. בשנים האחרונות הפעילה המועצה האזורית שומרון עם ארגוני מתנחלים לחץ כבד על הממשלה והצבא לסלול כביש גישה לאתר משטח C, כדי להביא אליו ישראלים, אבל אפילו בחלומותיהם הוורודים ביותר לא האמינו כי ממשלת ישראל תשקיע סכומים אסטרונומיים כפי שהחליטה.

התיאטרון בסבסטיה
התיאטרון הרומי בסבסטיה (צילום: אורי ארליך)
מקדש אוגוסטוס, בסבסטיה (צילום: אורי ארליך)
מקדש אוגוסטוס בסבסטיה (צילום: אורי ארליך)

לפני כארבע שנים הגיש "המרכז להגנת עתיקות ישראל' לממשלת ישראל" תוכנית חומש להגנה על אתרי מורשת לאומית בסכנת אובדן ביהודה, שומרון ובקעת הירדן".

את המסמך ערכה קבוצה של ארכאולוגים, בהם פרופסורים ודוקטורים, שהציעו רשימה של 21 אתרים לשימור, שיקום ופיתוח בגדה המערבית. לכל אתר ברשימה נכתב כרטיס ובו פירוט העלויות לתוכנית המוצעת. בין האתרים המוצעים כמובן גם האתר הארכיאולוגי סבסטיה.

כותבי המסמך הציעו תכנית הכוללת חמש עונות שימור לאתר. כל עונה הוערכה ב-540,000 ₪. עוד הציעו כותבי המסמך סלילת כביש גישה לאתר, דרך ביטחון וגידור, שאת מחיר הקמתם העריכו בכשני מיליון שקלים. עלות הפעלת הגן הלאומי בשנה הוערכה על ידם ב-3.25 מלש"ח. 2.5 מלש"ח מתוכם על אבטחה. סה"כ הגיעה הצעתם למיליוני שקלים בודדים. אולם בתחילת החודש החליטה כאמור הממשלה להשקיע באתר 32 מיליון ₪ בשלוש שנים בלבד.

נראה שהדגל וההתייחסות לאתר כאל אתר מורשת פלסטיני הוציאו את המתנחלים משלוותם, אבל אפילו בחלומותיהם הוורודים ביותר הם לא האמינו שממשלת ישראל תשקיע בו סכומים אסטרונומיים כפי שהחליטה

לפי התכנית אמורה הכניסה לאתר להיות בתשלום, שאמור לממן את עלות אחזקתו. אז למה שופכת ישראל סכומים כאלו של כסף שארכאולוגים הפועלים בגדה המערבית לא חלמו אפילו לבקש? התשובה כמובן פוליטית.

הפער בין הסכום הנמוך לכאורה שהציג "המרכז להגנת עתיקות ישראל" כנדרש  לשימור האתר לבין החלטת הממשלה, נובע מכוונתה של הממשלה להקים במקום מרכז מבקרים ולערוך בו חפירות ארכיאולוגיות.

המשמעות של סעיפים אלה הם למעשה אימוץ של שיטות המוכרות מאתרים כמו עיר דוד, תל שילה וסוסיא. באתרים אלה השתלטה ישראל על השטח באמצעות חפירות ארכיאולוגיות ונוכחות תיירותית, ודחקה מהם את הפלסטינים. הגידור והתשלום בכניסה לאתר ישרתו את המטרה.

לאחרונה התלוננו המתנחלים על כך שהפלסטינים פגעו בעתיקות כשסללו כביש בכפר. במסגרת סלילת הכביש נחשפו מערות קבורה וחומה עתיקה, עובדה שהספיקה למתנחלים לקרוא לכך הרס.

באופן אירוני התשובה הישראלית לפיתוח הפלסטיני שלכאורה פגע באתר, היא תכנית למגה פיתוח שבה סלילת הכביש היא החלק השולי, והיא כרוכה בבנייה בתוך האתר הארכיאולוגי עצמו והכשרה של שטחים עצומים הצמודים לעתיקות לחנייה.

אם לא די בכך, המסמך שהוגש לממשלת ישראל אינו מציע לחפור באתר, אבל בהחלטת הממשלה מוזכרות גם חפירות ארכיאולוגיות.

לאחרונה התלוננו המתנחלים על כך שהפלסטינים פגעו בעתיקות כשסללו כביש בכפר. במסגרת סלילת הכביש נחשפו מערות קבורה וחומה עתיקה, עובדה שהספיקה למתנחלים לקרוא לכך הרס

במילים אחרות, בזמן שטבריה תמשיך לחכות לכך שמדינת ישראל תרים את הכפפה ותוציא לפועל אינספור תוכניות שכבר נכתבו לשיקום האתר, האתר הארכיאולוגי סבסטיה, הנמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל, יהפוך לאתר דגל של רשות הטבע והגנים. ולטובת "הנגשתו" יעבור פיתוח מודרני כפי שלא עבר מעולם, וישמש עוד התנחלות תיירותית בלב אוכלוסייה פלסטינית.

טבריה 2 (צילום: (צילום: נחום סיון וצביקה סחייק) מתוך אתר פיקויקי)
שער העיר הרומית בטבריה המקדם את פני הבאים לאתר, נובמבר 20. צילום: נחום סיון וצביקה סחייק מתוך אתר פיקויקי

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 745 מילים
סגירה