ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסיר את הצעת חוק העמותות מסדר היום התקבלה בזמן. למעשה, על פי מידת הרגישות של המדינות המעורבות בדבר – כולן ידידותיה של ישראל – והתגובות הנחרצות שכתבו נציגי המדינות בטוויטר, מוטב שנתניהו יסרוק להבא את החוקים המיועדים לעלות לוועדת שרים לחקיקה עוד לפני שהם מונחים שם.
הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד נמצא בקנה מזה שנתיים. לפי ההצעה, ארגון אזרחי (NGO) המקבל תרומה ממשלה זרה לא יקבל הכרה כמוסד ציבורי או כמוסד ללא כוונות רווח ובנוסף יצטרך לשלם מס למדינת ישראל בשיעור של 65% על כל תרומה. כמו כן, תורמים פרטיים לאותו ארגון לא יוכלו לקבל זיכוי מס.
מדובר בחוק דרקוני שנועד לחסום את הסיוע של ממשלות זרות לארגונים פלסטיניים הפועלים בשטחים כמו גם ארגוני זכויות אדם שתויגו כ"שמאל". רק לאחרונה נחסם חוק דומה בגיאורגיה אחרי הפגנות מאסיביות של פעילים נגד הממשלה.
החוק הגיאורגי ביקש לתייג עמותות המקבלות יותר מ-20% מהמימון שלהן מגורמים בחו"ל כ"סוכנים זרים", או שיספגו קנסות כבדים. זו הייתה הצעת חוק שניסתה להידמות לחוק רוסי, ומפגינים בגיאורגיה הבינו שזה עוד שלב בדרך לדיקטטורה. נשיאת גיאורגיה התנגדה לחקיקה והצהירה שתטיל וטו על החוק.
חוקי עמותות הם דרך ידועה לפגוע בחופש ביטוי, להצר דרכיהם של ארגונים אזרחיים ולפגוע בפעילים המעוניינים לפעול נגד מדיניות השלטון.
הצעת החוק של קלנר היא התפתחות אבולוציונית של תיקון לחוק העמותות שעבר ב-2016, כשאיילת שקד הייתה שרת המשפטים. גם על החקיקה אז – שמטרתה הייתה לחייב עמותות לחשוף תרומות מגורמים זרים – נשמעה ביקורת נרחבת, אבל היא התמקדה בעיקר בתוך ישראל. דיפלומטים זרים ששירתו בישראל התעניינו, עוד כשהחוק היה במתכונת הצעה ראשונית, והביעו חששותיהם בעיקר בשיחות סגורות.
רק שבועיים אחרי שהתיקון לחוק עבר בוועדת השרים לחקיקה, פרסם השגריר האמריקאי דאז דן שפירו הודעה מנומסת וזהירה: "ביקשתי משרת המשפטים מידע נוסף על הצעת החוק ומסרתי לה את העניינים המטרידים את הממשל האמריקאי ביחס להצעת החוק".
דיפלומטים זרים מאירופה מתחו ביקורת בשיחות פרטיות. "אין לנו הרבה מה לעשות. אנחנו נמלא אחר החקיקה החדשה" אמר לי אחד מהם באותה עת.
הביקורת בתוך ישראל הצליחה להביא אז לריכוך החקיקה ומספר סעיפים הוסרו מההצעה המקורית – למשל, הרעיון לחייב נציגי עמותות להסתובב בכנסת עם תגי זיהוי (בדומה לשרוכים הכתומים שהלוביסטים חייבים לענוד). בנוסף, החובה על עמותה לציין שהיא מקבלת מימון ממדינות זרות בפתחם של דיונים משפטיים הוסרה גם כן.
מה שנשאר בסופו של דבר הייתה חובת דיווח לרשם העמותות על תרומות ממדינות כאשר יותר ממחצית תקציב העמותה מקורו במדינות וכן חובת ציון בפרסומים רשמיים של העמותה שהעמותה נתמכת על ידי מדינות זרות.
הייעוץ המשפטי של הכנסת העיר בזמנו כי יש להחיל את עקרונות השקיפות גם על תרומות לעמותות מאנשים פרטיים, אך בימין לא רצו בכך, שכן רצו להוביל חוק שיטיל קשיים אך ורק עמותות שמאל – ובימין עמותות מקבלות תרומות גדולות מאוד מאנשים פרטיים.
בחזרה ל-2023. האמריקאים לא המתינו הפעם שהצעת החוק של קלנר תגיעה לוועדת שרים לחקיקה. עוד לפני חג השבועות – ורגע לפני שהחוק היה אמור לעלות לדיון בוועדת שרים לחקיקה – משרד החוץ בוושינגטון גינה את ההצעה בפומבי ובתקיפות.
"ארצות הברית סבורה שהארגונים קריטיים לדמוקרטיה ויש לאפשר להם לפעול ברחבי העולם ללא הפרעה", אמר דובר מחלקת המדינה לפני שבוע בתדרוך לכתבים.
במקביל הגיעו ציוצים תוקפניים משגרירי מדינות אירופיות בישראל – למשל ספרד, גרמניה, הולנד, בלגיה ואירלנד – ואלו אפילו לא טרחו לפנות בצינורות דיפלומטים מקובלים כדי לבקש הבהרות, כפי שדן שפירו עשה לפני שש שנים.
וזה כבר ההבדל בין 2016 ל-2023: מדינות מערביות בעלות ערכים דמוקרטיים וליברליים מתבוננים על ישראל מהצד ומגיבים בחוסר סבלנות.
אם פעם מספיק היה שנתניהו יאמר לעמיתיו במערב, 'אל תדאגו, החוק יעבור שינויים בוועדה, הוא נכנס בצורה אחת ויצא מרוכך לגמרי מהצד השני' – כיום כבר אין מנהיגים שמאמינים לו. הם רואים את ישראל צועדת במסלול של הונגריה, פולין וטורקיה, ולא מחכים יותר להליכי החקיקה הישראלים.
נתניהו הגיב מהר הפעם. הוא לא ניסה להסביר שהחוק ירוכך, ולא ניסה להלבין את הסיטואציה. המסר שיצא מוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון היה הסרה מוחלטת של החוק הזה. לעת עתה, גניזתו סופית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאד חבל שחוק העמותות שוב נפל. הגורמים מחבלים בתשתיות קיומה של המדינה, הורסים את הריבונות שלנו ובעצם מהווים גיס חמישי בתוכינו. השמאל שהולך כרגיל נגד, גם פה לא מבין שהוא כורת את הענף עליו הוא יושב. חבל גם שנתניהו לא מתעקש ומוותר. אולי יש לו מספיק על הצלחת כרגע. באמת חבל.