למה חשוב שנבין את אוקראינה?

פרופסור טימותי סניידר. (צילום: Yale University)
Yale University
הקורס האקדמי הראשון בשפה האנגלית שמוקדש כולו להיסטוריה של אוקראינה.

את הטקסט הזה כתבתי  כדברי סיכום ורשמים מקורס אקדמי חלוצי שכותרתו "יצירתה של אוקראינה המודרנית" בהנחיית פרופ' טימותי סניידר. יד המקרה היא שהמחזור הראשון של הקורס התקיים ממש במקביל לפרוץ המלחמה האיומה הזו.

כל מפגשי הקורס הוקלטו ונמצאים ביוטיוב לצפייה חופשית. למי שמעוניינ/ת להאזין לקורס, אני ממליץ להקשיב קודם כל לשיעור מס' 18 במקביל לקריאת הסקירה שלי כאן, או מייד לאחריה.

פרופ' טימותי סניידר, היסטוריון וחוקר של הלאומיות האוקראינית מאוניברסיטת ייל, סיים זה עתה ללמד את המחזור הראשון של הקורס החדש: "יצירתה של אוקראינה המודרנית". זהו הקורס האקדמי הראשון אי פעם באנגלית, שמוקדש כולו להיסטוריה של אוקראינה. כפי שמציין פרופ' סניידר בקולו, כשני מיליון איש (זה משתקף בצפיות כמובן) עקבו כשומעים חופשיים מכל רחבי העולם, אני ביניהם.

"יצירתה של אוקראינה המודרנית" הוא הקורס האקדמי הראשון אי פעם (באנגלית) שמוקדש כולו להיסטוריה של אוקראינה. כפי שמציין המנחה פרופ' סניידר, כשני מיליון איש עקבו כשומעים חופשיים ברחבי העולם

להלן רשמיי מהקורס המרתק והחדשני הזה:

1

היסטוריה זה כידוע מדעי הרוח או "הומניטיס", כפי שזה שנקרא בארה"ב. הגישה הדיסציפלינרית של סניידר, עם זאת, כורכת את מדעי הרוח ומדעי החברה. הקורס, לפיכך, מתמקד יותר ביישום התיאורטי של "היווצרות אומה" ופחות ב"דברי הימים" שלה.

זה עשוי לאכזב אנשים שאולי ציפו לסקירה היסטורית מפורטת על אוקראינה המודרנית. סניידר לא מעוניין להיות זה שמסכם ומפרט את ההיסטוריה של "תולדות אוקראינה" להמונים. את זה הוא משאיר, בצדק, לאחרים. הקורס הספציפי הזה מבקש דווקא להישאר קרוב לתיאוריה סוציו-היסטורית, ולנסות להאיר אספקטים ואימפליקציות שלה דרך אוקראינה כמושא למחקר פרטני, תוך בחינה מחודשת של מקומה בתולדות העמים. במילים הכי פשוטות – כפי שהוא עצמו מזכיר מדי פעם, הכותרת הקולעת ביותר לכלל תכני הקורס היא בעצם:

"?Why Ukraine matters" – מדוע אוקראינה רלוונטית וחשובה מבחינה היסטורית כלל-עולמית.

2

בהמשך לכך, הגישה של סניידר לשאלת מקורות הלאומיות כתופעה חברתית מחד, ו"הסדר-העולמי" כמערך של מבני-כוח מאידך, מבוססת על הפרדיגמה של הבנייה חברתית.

בהקשר הלאומי מדובר בבנדיקט אנדרסון וממשיכי דרכו – שהתייחסו למאפייני "קהילה מדומיינת", המבוססת על אתוסים מכוננים של זהות קולקטיבית.

הכותרת הקולעת ביותר לכלל תכני הקורס היא בעצם: "?Why Ukraine matters" – מדוע אוקראינה רלוונטית וחשובה מבחינה היסטורית כלל-עולמית

בהקשר הגלובלי שמחוץ ללאומיות, סניידר נסמך לא מעט על רעיונות מתחומי מדע המדינה, יחסים בינלאומיים וסוציולוגיה שעניינם "מרכזי כוח גלובליים" – האופן בו מעצמות בימינו חולקות אזורי השפעה, בהמשך לעידן האימפריאלי שהתאפיין במדינות וסאליות ואזורי-חסות. זאת בשים לב לעובדה שלפי הסברה המקובלת כיום באקדמיה, ארה"ב היא עודנה מעצמת-העל היחידה (עוד על כך בהקשר האוקראיני – בסעיף האחרון). רוסיה אינה מעצמת-על במלוא מובן המילה, אף שהיא תופשת את עצמה ככזו, בשאיפה להתעצם מחדש לממדי ברה"מ – בימינו, רק האיחוד האירופי וסין "מתקרבות" לעמדת הבכורה לצד ארה"ב.

ההוגה הראשון שרלוונטי באספקט הזה הוא כנראה עמנואל ולרשטיין – שהעמיד תיאוריה ניאו-מרקסיסטית של "המערכת העולמית", המבוססת על חלוקת הגמוניה רב-קוטבית. אבל גם סמואל הנטינגטון, "המשוקץ בימינו", לא נמצא מחוץ לגדר לדידו של פרופ' סניידר. ניתן לשלב גם את עיקר תזת "התנגשות הציוויליזציות" עם הפרשנות שהמרצה מייחד לתהליכים ההיסטוריים העיקריים, אלה שעיצבו את דמותה של אוקראינה כיישות מדינית.

3

נקודה נוספת, והיא העיקר לטעמי – סניידר, מתוך עמדה זו של היסטוריה הבנייתית, מבקש להזכיר לנו שמפת הכוחות של המלחמה הנוכחית היא במובנים רבים המשך, או יותר נכון גלגול מחודש, של ההתגוששות בין שני מרכזים ציוויליזציונים – ברלין ומוסקבה. מאז נסיגת העות'מאנים מנהלים ביניהם שני אלה מאבק על אותם אזורי השפעה.

סניידר מבקש להזכיר לנו שמפת הכוחות של המלחמה הנוכחית היא במובנים רבים המשך, או יותר נכון גלגול מחודש, של ההתגוששות בין שני מרכזים ציוויליזציונים – ברלין ומוסקבה

האיחוד האירופי לכשעצמו, מציין סניידר, הוא במידה לא מועטה פרויקט גרמני-הגמוני, שנועד "להכשיר" מחדש שאיפות טריטוריאליות של גרמניה כמעצמה לאחר קצו של הרייך האחרון. והפעם הוא עושה זאת בכוח הכלכלה יותר מאשר בפיתוחים צבאיים, ובשם הדמוקרטיה ולא עוד כ"גזע עליון" חלילה.

גרמניה (ושותפותיה) מעמידה חזון "פרוגרסיבי" ו"מכוון עתיד" שעיקרו אינטגרציה כלל-אירופית. רוסיה, להבדיל, מתעקשת על חזון ריאקציוני במובהק (ולכן עודה נסמכת על "הכוח הצבאי" הישן והטוב), שעיקרו "חלוקת אזורי השפעה" נוסח קונגרס ברלין.

ישנו גם מקרה בוחן מעניין לרלוונטיות של הנ"ל לזמננו – פרויקט "נורד סטרים 2" וקורותיו. סניידר מזכיר אותו במובלע ובלקוניות, לצד מעלליהם של הקנצלרים גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. לטעמי ניתן היה להקדיש לו נדבך בפני עצמו. יחד עם זאת, בהיסטוריה עסקינן ואין ספק שסניידר מפגין מידה בריאה של זהירות וסבלנות ככל שהחומר מתקרב להווה של מציאות חיינו הנוכחית. כמו כן, אני מתרשם שהוא במכוון נמנע מלקשור את החומר ישירות למלחמה הנוכחית, גם כשהוא מדבר עליה גלויות בכיתה ומציג אותה כאילוסטרציה לתהליכים היסטוריים שהסילבוס מתלכד סביבם – עוד על כך בסעיף הבא.

4

כמובן, הקורס גם עוסק פה ושם במאפיינים "ילידיים" שנוצקו לתוך הזהות הלאומית האוקראינית ומייחדים, ליתר דיוק מבדלים אותה – למשל למול הוויקינגים, רוס של קייב, המונגולים, האיחוד הפולני-ליטאי, העות'מאנים (הטטרים של קרים מקבלים גם הם כמובן התייחסות מה) ויותר מכל לשעתנו – האימפריאליזם הרוסי של המאות 18-20, ו"הקונטרה המערבית" המתחלפת שקמה מולו (שוודיה, נפוליאון בונפרטה, בית הבסבורג, פרוסיה והלאה עד לעידן המלחמה הקרה והתפרקות ברה"מ בסופו).

ומכאן לעוד נקודה מעניינת לטעמי – דווקא בכל מה שנוגע לעליית כוחה של ארה"ב וביצורה של ברית נאט"ו (סניידר הרי אמריקאי בעצמו), אין כמעט עיסוק בשיעורים. ארה"ב מוזכרת בעיקר בהקשרים נקודתיים בהם היא בחשה בקלחת המבעבעת ממילא של "אירו-אסיה", ולאו דווקא כשחקנית אוטונומית עם שאיפות משלה.

השיעורים כמעט לא עוסקים בעליית כוחה של ארה"ב וביצור ברית נאט"ו. ארה"ב מוזכרת בעיקר בהקשרים נקודתיים בהם בחשה בקלחת המבעבעת של "אירו-אסיה", ולאו דווקא כשחקנית אוטונומית

גם כאן – יש לי תחושה שסניידר ביכר במכוון להצניע, או אף להימנע כליל מדיון "פרובוקטיבי" בנושא לוהט שכזה, שעה שמערכות נשק של ארה"ב ונאט"ו פועלות סביב השעון בלחימה טוטאלית שסופה לא ידוע. סביר להניח שהנושא יקבל התייחסות רבה יותר במחזורים עתידיים של הקורס.

קורא לפני שכותב, מקשיב לפני שאומר, צופה לפני שמופיע – ותמיד, תמיד מסויג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בס"ד שלום רב. רציתי לקרוא בעברית את הספר הזה ולא מצאתי , וזה חבל (מצ"ב קישור).. https://www.amazon.de/-/en/Timothy-Snyder/dp/3406684149/ref=tmm_hrd_swatch_0?_encoding=UTF8&qid=&... המשך קריאה

בס"ד
שלום רב.
רציתי לקרוא בעברית את הספר הזה ולא מצאתי , וזה חבל (מצ"ב קישור)..

עוד 885 מילים ו-1 תגובות
סגירה