טלי גוטליב ויובל אלבשן

ח"כ טלי גוטליב מאחורי הפרגוד במהלך ההצבעה לנציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, 14 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
ח"כ טלי גוטליב מאחורי הפרגוד במהלך ההצבעה לנציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים, 14 ביוני 2023

במבט ראשון נדמה שאין שונים משני האנשים האלו: טלי גוטליב ופרופ' יובל אלבשן. האחת מרבה לצעוק בלהט והשני מקפיד לדבר ולכתוב בשקט ובמתינות. האחת מתבלת את שפתה במילים דרמטיות מסוגה גבוהה (גם אם משובשת), כיאה למקצוע המשפטים שממנו היא הגיעה, בעוד שהשיח של אלבשן הוא רהוט ונינוח.

כך הוא הציע (יחד עם פרופ' דניאל פרידמן) מתווה אלטרנטיבי, פשרה להליכי ההפיכה המשטרית ולהרס הדמוקרטיה הישראלית שמקודמת ע"י יריב לוין, שמחה רוטמן וחבר מרעיהם (מתווה הפשרה של אלבשן ירד מסדר היום זמן קצר לאחר הופעתו).

גוטליב פילסה דרך לעין הציבורית בנתיב המפלגתי הרגיל של בחירות לכנסת, בעוד שאלבשן עשה זאת באמצעות פעילות במכללת קריית אונו, תוכנית בטלוויזיה (אמילי והפרופסור) והשתתפות בפנלים בתקשורת.

על ההבדלים ביניהם מבחינה חיצונית אין צורך ומיותר לדבר.

אך במבט שני, מה שקרה לאחרונה בכנסת מלמד על דמיון בין טלי גוטליב ויובל אלבשן. מעבר לעובדה ששניהם באים מתחום המשפט, התברר שבמהות הדברים השניים מתנהלים באופן דומה: מאמינים שהאמת כולה אצלם ושקידום אמת זו מקדש את כל האמצעים, לרבות הריסת הדמוקרטיה הישראלית.

על ההבדלים בין יובל אלבשן וטלי גוטליב אין צורך ומיותר לדבר. אך במבט שני, מה שקרה לאחרונה בכנסת מלמד על דמיון בין טלי גוטליב ויובל אלבשן, ומתברר שבמהות הדברים הם מתנהלים דומה

גוטליב לא נכנעת לשום ממסד או שיטה ופועלת במלוא כוחה כחברת כנסת להגשים את חזונה. כך, גם אם יש משמעת סיעתית וקואליציונית שמחייבת הצבעה אחידה מסוימת, טלי גוטליב לא מוכנה לקבלה. לטעמה, העיקר שהיא, גוטליב, תפעל לפי אמונתה שלה, גם אם המשמעות היא שכל חבר כנסת יעשה כרצונו.

אפשר לומר על גוטליב הרבה דברים, אבל בנושא זה גוטליב צודקת. משמעת סיעתית וקואליציונית הורסת את הפרדת הרשויות ומביאה לשליטת הקואליציה על הכנסת. כדאי לקרוא את המאמר של יובל אלבשן ב-YNET מה-14 ליוני:

"אין לנו באמת כנסת עם 120 חברים סוברנים. היום במקום כנסת יש לנו למעשה אסיפת בעלי מניות. כעשרה יושבי ראש מפלגות קובעים הכל. אמת, אף פעם לא הייתה באמת כנסת שבה כל ח"כ היה סוברני כי תמיד הייתה משמעת סיעתית וקואליציונית ושאר ירקות, אבל המצב הקצין בכנסת האחרונה. רק ראשי המפלגות מקבלים את ההכרעות החשובות, וכוחם נגזר ממספר הח"כים (להלן: המניות) שסרים למרותם. המשמעת הסיעתית תורגמה למעין ציות עיוור לראש המפלגה. למעט חריגים בודדים שבבודדים, כל הח"כים מכל המפלגות – ולא רק אלה שאינן דמוקרטיות – מתפקדים כחיילים ותו לא".

כמו גוטליב כך גם יובל אלבשן. הוא פועל במלוא כוחו להגשים את אמונתו. הוא מאמין בפשרות בכל מחיר ועל כל דבר, ש"יותר טוב כמעט מכלום". גם אם הוא חושב שהממשלה הנבחרת מובילה אותנו לאסון, להפיכה משטרית, להרס הדמוקרטיה הישראלית, הוא יעשה הכול כדי להגיע לפשרה. אפילו אם משמעות הפשרה היא הרס הפרדת הרשויות ושליטת הקואליציה על הכנסת.

כמו גוטליב גם אלבשן פועל במלוא הכוח להגשמת אמונתו. גם אם הוא חושב שהממשלה הנבחרת מובילה אותנו לאסון, הפיכה ולהרס הדמוקרטיה, הוא יעשה הכול כדי להגיע לפשרה

לפי אלבשן, יש פרוצדורות שמבנות את הדמוקרטיה, פרוצדורות שמאפשרות הגעה להסכמות על צורת ניהול חיינו המשותפים. לדעתו, חייבים לקבל משמעת סיעתית וקואליציונית שמחייבת הצבעה אחידה מסוימת, אחרת הכנסת לא תוכל להתנהל בצורה תקינה כשכל חבר כנסת יעשה כרצונו. לדעתו, אם הממשלה רוצה לשנות פרוצדורות אלו בהפיכה משטרית, חייבים להגיע לפשרה.

לדברי אלבשן:

"במילים ברורות: דמוקרטיה יכולה לשרוד רק אם שומרים על מנגנוני ההסכמה ונמנעים משיח של הכרעה… זו הדרך היחידה לקיים דמוקרטיה אמיתית".

מעניין אם עולה בדעתו שחלק ניכר מפרוצדורות אלו, ממנגנוני ההסכמה, נוגד את מהות התהליך הדמוקרטי. יתרה מזאת הסנקציות עליהן החליט יו"ר הקואליציה אופיר כץ בשל הפרת המשמעת הקואליציונית והסיעתית של חברת הכנסת טלי גוטליב, לפיהן גוטליב לא תכהן יותר כחברה בוועדות הכנסת השונות, לא תוכל להעלות הצעות חוק ולא תדבר בשם סיעת הליכוד במליאת הכנסת – ימנעו מחברת הכנסת גוטליב למלא את תפקידה.

סנקציות אלו הן אנטי-דמוקרטיות ונוגדות באופן ברור את בחירת חברי כנסת סוברניים, עצמאיים, את מהות הדמוקרטיה. מעניין יהיה לראות את תגובת הבג"ץ לסנקציות אלו.

"לפי אלבשן: 'דמוקרטיה יכולה לשרוד רק אם שומרים על מנגנוני ההסכמה ונמנעים משיח של הכרעה… זו הדרך היחידה לקיים דמוקרטיה אמיתית". ומה אם חלק ממנגנוני ההסכמה נוגדים את מהות הדמוקרטיה?

נראה שאלבשן מוכן להתפשר ולוותר בכל מקרה של דרישה או הצעת חוק, כולל המופרכות ביותר, לטובת אמונתו המוחלטת בפשרה. אלא שיש נושאים שבהם אין מקום לפשרות. אתה לא דן עם יריב לוין, שמחה רוטמן, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' על מועד או על שיטות להריסת הדמוקרטיה הישראלית, כמו שאתה לא דן עם התליין על אורך חבל התלייה.

השיח בנושא ההפיכה המשטרית שהממשלה באמצעות לוין ורוטמן מובילה, הוא שיח של הכנעה ולא שיח של הסכמה. מספיק לצפות בהתנהגותו הדורסנית של רוטמן בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. בנושא זה ובשיח כזה אין מקום לפשרות. אבל אלבשן מחפש פשרה בכל מחיר, גם אם מחירה דיקטטורה.

בעקבות קריאת המאמר של פרופ' יובל אלבשן במוסף השבת של ידיעות אחרונות אני משוכנע שאלבשן עושה זאת מתוך כוונות אמת, אבל הוא טועה, והדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

כבר היום אנו עומדים בפני שטף של הצעות חוק שימוטטו ויהרסו את הדמוקרטיה הישראלית. כבר היום מונחות על שולחן הכנסת עשרות הצעות חוק דיקטטוריות נוספות, ובכל יום נוספת עוד אחת.

השיח בנושא ההפיכה המשטרית הוא שיח של הכנעה ולא שיח של הסכמה. מספיק לצפות בהתנהגותו הדורסנית של רוטמן בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. בנושא זה ובשיח כזה אין מקום לפשרות

דוגמה טובה לכך היא הצעת החוק הדיקטטורית של פוגל בשירותו של בן-גביר שתידון בוועדת שרים לענייני חקיקה בקרוב. בתמצית, בן גביר יקבל סמכויות לשלול מכל אזרח חירויות בסיסיות אם וכאשר ירצה, כאוות נפשו.

זה אומר שהוא יוכל למנוע מאזרחים לצאת מהארץ, להגביל את חופש התנועה, לחייב להתייצב בתחנת משטרה, לאסור התקשרות עם אנשים מסוימים, למנוע שימוש באינטרנט, הגבלות על עבודה, מגורים ועוד אפשרויות שהן חלומו של כל דיקטטור.

המגבלה היחידה היא "שכנוע השר". אם שוכנע השר לביטחון לאומי (בן-גביר) בצורך להטיל את ההגבלות המנויות בהצעת החוק, הוא יוכל להוציא צו מעצר מנהלי לכל אזרח שבא לו.

העובדה שצריך חתימת יועמ"ש או פרקליט מדינה או משנה שלהם – לא צריכה להרגיע אותנו, שכן הממשלה מתכוונת להחליף את כולם ולמנות את אנשי שלומה במקומם, בזמן שהיא ממשיכה לקדם את ההפיכה המשטרית.

מהצעת החוק:

"השר לביטחון לאומי רשאי, בצו בחתימת ידו, להטיל על אדם אחת או יותר מההגבלות המנויות להלן, אם שוכנע כי קיים חשש סביר לפגיעה בביטחון הציבור, והכול כפי שייקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות סעיף 4 ובמידה שלא תעלה על הנדרש לשם השגת מטרת הצו.
(1) הגבלת יציאתו ממקום או מאזור מסוים;
(2) איסור יציאה מהארץ;
(3) איסור להיכנס או להיות נוכח במקום או באזור מסוים;
(4) חובה לגור או להימצא במקום או באזור מסוים;
(5) הגבלה אחרת בנוגע לתנועה במקום או באזור מסוים;
(6) חובה לדווח מראש למשטרת ישראל או לגורם אחר שיקבע בצו על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים;
(7) חובה להפקיד את הדרכון בידי משטרת ישראל או בידי גורם אחר שייקבע בצו;
(8) חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע;
(9) איסור רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
(10) איסור להשתמש בשירותים מסוימים או לבצע פעולות מסוימות;
(11) איסור להתקשר עם אדם מסוים או עם קבוצת אנשים, לרבות בדרך של שיחה כהגדרתה בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979[1];

(12) איסור לבצע שיחה כהגדרתה בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979;
(13) איסור להשתמש בשירותי האינטרנט;
(14) הגבלה בנוגע לעבודה או לעיסוק".

דוגמה טובה להצעת חוק דיקטטורית היא זו של פוגל בשירות בן-גביר, שתידון בוועדת שרים לענייני חקיקה בקרוב. בתמצית, בן גביר יקבל סמכויות לשלול מכל אזרח חירויות בסיסיות כאוות נפשו

אם החוק יאושר, ניתן יהיה להפעילו מיידית שכן אלו האמורים לשכנע את השר, ארגונים כמו "אם תרצו", מוניטור האקדמיה הישראלית, מוניטור העמותות (NGO Monitor), ואחרים, פועלים כבר בשטח מזה מספר שנים. במילים אחרות, השטאזי כבר בפתח.

זו אזהרה לכל אזרחי ישראל הרוצים במדינה המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל – השטאזי כבר בפתח, אם לא תפעלו מיד ועכשיו, יהיה מאוחר מדי.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,195 מילים ו-1 תגובות
סגירה