מה מפחיד את "סחבק"?

אלמוג כהן בוועדת החינוך, צילום מסך מערוץ הכנסת
אלמוג כהן בוועדת החינוך, צילום מסך מערוץ הכנסת

אף אחד לא הופתע מהידיעה על חברי כנסת שאיימו, תקפו, התגססו והתבריינו בדיון בוועדת החינוך על מנכ"לית כפר הנוער בן שמן. המתקפה נחתה על המנכ"לית בגלל כוונת הכפר לארח "מחנה קיץ לשלום ופיוס", קייטנה של פורום המשפחות השכולות לילדים בני 14-18 ישראלים ופלסטינים, "שחוו שכול כתוצאה מהסכסוך".

זהו צעד נוסף, מיני רבים, של ניסיונות התנכלות לפעילות החשובה של חברי הפורום. פעם זה שר הביטחון, שמבקש למנוע מפגש של ישראלים ופלסטינים בטקס יום הזיכרון המשותף. פעם זה שר החינוך, שמזמן לשימוע את נציגי הפורום בטענה שהפורום אינו עומד בתנאי סף חדש שהוא הציב. פעם אלו פעילי ימין שמסיתים ומאיימים על מנהלי בתי ספר והורים כדי שתלמידים לא ייפגשו עם פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני.

איומי הח"כים מהימין הם עוד ניסיון התנכלות מיני רבים, לפעילות החשובה של חברי פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, בהם של שר הביטחון שביקש למנוע מפגש, בטקס יום הזיכרון, שר החינוך, ועוד

ועכשיו הצטרפו לחגיגה גם חברי כנסת מממשלת הימין על מלא מלא, שמבקשים למנוע מהקייטנה המשותפת, הנערכת מאז 2003, להתקיים.

השטינקר המקצועי ופעיל הימין, שי גליק, פנה להנהלת כפר נוער בן שמן ולמשרד החינוך בדרישה חצופה לבטל את אירוח הקייטנה. בהודעה ששלחה הנהלת כפר הנוער בן שמן להורים לפני מספר שבועות נאמר, כי הם בשלב זה לא מתכוונים להיכנע לפרקטיקה של האיומים ולדרישה מהם לבטל את הפעילות. הנהלת הכפר הדגישה כי הפנימיה תשמש רק כמקום אירוח, והתלמידים או אנשי הצוות שלה אינם חלק בפעילות המתארחת.

חברי הכנסת של הקואליציה, חנוך מילביצקי מהליכוד שיזם את הדיון בכנסת, ח"כ לימור סון הר מלך, ואלמוג כהן לא אהבו את עמדת הנהלת בן שמן. ח"כ חנוך מילביצקי איים על מנכ"לית הכפר שאם לא תבטל את הקייטנה, "נדאג טוב טוב לבדוק את כספי הציבור שמגיעים אליכם". חברת הכנסת סון הר מלך נזפה במנכ"לית: "את יושבת פה בפנים קפואות, בושה וחרפה! איך המצפון שלך נותן לך לישון בלילה?". והגדיל לעשות מכולם הבריון השכונתי, חבר עוצמה יהודית אלמוג כהן, שהתחייב: "אני מגיע אליכם בקייטנה, אני מפוצץ לכם ת'קייטנה ואני סוגר אתכם בעזרת השם. איך סחבק?".

מה מפחיד את "סחבק"

אז מה מפחיד כל כך את "סחבק"? הסיבה הראשונה זו הפעילות של חברי הפורום להנכיח את הכאב הזהה שלהם בשני הצדדים. הם מודיעים, קבל עם ועדה, שהם אינם רוצים עוד לשלם את מחיר הדמים, ולא רק שהם אינם רוצים להמשיך ולהקיז זה את דמו של זה, הם רוצים לדבר על זה ולהנגיש את המסר הזה. מאות המפגשים המשותפים שהם קיימו במשך השנים בבתי הספר ובטקסי הזיכרון מוכיחים שאפשר אחרת.

אז מה מפחיד כל כך את "סחבק"? חברי הפורום מנכיחים את הכאב בשני הצדדים. הם מודיעים, קבל עם ועדה, שלא רק שאינם רוצים עוד לשלם את מחיר הדמים ולהקיז זה את דמו של זה, הם רוצים לדבר על זה

הסיבה השנייה זו ההתייצבות המשותפת שלהם, שמאתגרת את התפישה הימנית של הממשלה הזו, לפיה מלחמת נישול לנצח היא הכרחית. הם מעמידים בפנינו מראה, שבצד השני יש בני אדם בדיוק כמונו; שצער של הורה פלסטיני זהה לצער של הורה יהודי, ושמותר להם ביחד לכאוב את השכול, כמו שהם בוחרים, לספר על כך ולשתף בכאב הזה. זה מה שמפחיד כל כך את "סחבק".

גלנט, קיש והשימוש בפרוצדורות

זו גם הסיבה ששר הביטחון, יואב גלנט, החליט שלא לאפשר לנציגיהן של משפחות פלסטיניות להיכנס לישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני. גלנט תלה את החלטתו ב"מציאות הביטחונית המורכבת בגדה, ובשל העובדה שיוטל סגר כללי בתאריך זה". אבל התירוץ הוא תמיד אותו תירוץ של מה שנקרא "צרכי ביטחון". טוב עשה בג"ץ שדחה את ההחלטה של שר הביטחון גלנט והטקס התקיים כמתוכנן.

אך זה לא רק גלנט ומערכת הביטחון. במשך שנים אנשי ימין התנכלו לקיומו של טקס הזיכרון המשותף באמצעות שימוש בפרוצדורות, אלימות בלתי נראית, צווים, בירוקרטיה וחקיקה, ניסיונות להרתעה והפעלת לחץ ציבורי. היו גם ניסיונות אלימים לעשות דה-לגיטימציה לטקס, להפחיד את דובריו, ולגרום לאנשים לחשוש מלהשתתף בו. פעילי ימין השליכו בקבוקי שתן על אבות שכולים, וח"כים בזו להורים שכולים שאיבדו את בניהם, מול מצלמות.

במשך שנים אנשי ימין התנכלו לקיומו של טקס הזיכרון המשותף בשימוש בפרוצדורות, אלימות בלתי נראית, צווים, בירוקרטיה וחקיקה, ניסיונות להרתעה, הפעלת לחץ ציבורי ודה-לגיטימציה

ועכשיו בא יואב קיש, שר החינוך שהודיע כי ידרוש ממפעילי תוכניות חיצוניות להתחייב כי אינם עוסקים ב"ביזוי והשפלה של צה"ל, חללים ונפגעי פעולות איבה".

ברור שהמגבלה הזו נועדה כל כולה כדי לפגוע בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. הפורום הוא הגוף היחיד שעוסק באופן ישיר בתכנים הנוגעים להרוגים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, חיילים ואזרחים. מבחינתם של גלנט וקיש, כל פלסטיני הוא מפגע בפוטנציה.

הכניעה של בתי ספר להסתה ואיומים

כמה ימים אחרי הבחירות האחרונות, בלחץ של פעילי ימין, בוטל מפגש עם הורים שכולים פלסטינים בתיכון בכפר סבא שהיה אמור להתקיים לרגל יום הזיכרון ליצחק רבין, כמדי שנה. מנהלת המוסד טענה, שהוא בוטל עקב הפרסומים נגדו ברשתות שהגדירו אותו מפגש עם "משפחות מחבלים". לדבריה, הפרסומים "חוללו סערה בקרב קהילת בית הספר".

גם הנהלת בית הספר מקיף ו' שבבאר שבע ביטלה מפגשים דומים בעקבות מחאה של כמה מורים והורי תלמידים בבית הספר. בהודעה שנמסרה מטעם הנהלת בית הספר וועד ההורים של המוסד נכתב כי הם "קיבלו את פנייתם של משפחת השכול של בוגרי בית הספר מקיף ו' שנפלו במערכות ישראל לבטל את המפגש". זאת, לטענתם, "מתוך התחשבות ברגשותיהם שהם גם רגשותינו".

אחרי הבחירות, בלחץ פעילי ימין, בוטל מפגש שנתי עם הורים שכולים פלסטינים בתיכון בכפר סבא, לרגל יום הזיכרון לרבין. מנהלת המוסד טענה, שהוא בוטל עקב הפרסומים שהגדירו אותו כמפגש עם "משפחות מחבלים"

שנה קודם לכן גם בית הספר בויאר בירושלים החליט למנוע פגישה בין תלמידי בית הספר ובין שישה מחברי "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". לאחר שפעילי ימין איימו לערוך הפגנה מול בית הספר, הנהלת בית הספר הודיעה לתלמידים כי מאחר ש"חלקכם לא בשל מספיק", היא מבטלת את האירוע. כלומר, עוד לפני שנערכה ההפגנה עצמה.

כניעה מבישה של בתי הספר

התנהלות של בתי הספר שביטלו את המפגשים היא פסולה ומבישה, והיא כניעה להסתה של אנשי ימין. תפקידו של בית ספר הוא להכין את התלמידים לחיים. לתת להם את זווית הראיה הרחבה ביותר שניתן לתת. להנהיר להם את העולם שבו הם יפעלו עצמאית תוך זמן קצר. וכן, גם להסביר להם מה יידרש מחלקם לעשות כחיילי סדיר: לשמש כמאבטחים של המתנחלים.

העולם איננו שחור ולבן. הוא צבעוני, משונה, מפחיד לעתים, מטריד לרוב. ואף על פי כן הוא העולם שיעמוד בפניהם, ובתוכו הם יצטרכו לפעול. בית ספר המונע מפגש של התלמידים שלו עם פורום המשפחות השכולות, מגדל דור צייתני, שאחר כך גם לא ישאל שאלות מול המצבים המורכבים שיעמוד מולם כשיתגייס לצה"ל. בית ספר כזה מגביל את הבנת העולם לפנטזיות מלחמת הנצח של הימין. הוא פוגע בתלמידיו. הוא מונע מהם הבנה ואפשרויות.

הניסיון למנוע מהמוסד החינוכי בן שמן לשמש אכסניה לקייטנה שמארגנים פורום המשפחות השכולות, נובע מבורות, בריונות והיעדר הכרות עם אנשי הפורום. "אם מקובל עלינו לתת לבני הנוער את האחריות לאחוז ברובה, מן הסתם ראוי שנאפשר להם גם את החופש לשמוע דעות שונות, סיפורי חיים שונים, ולחשוב ולקבל החלטות בשביל עצמם". אמר יובל רחמים, נציג פורום המשפחות השכולות.

בית ספר המונע מפגש של התלמידים שלו עם פורום המשפחות השכולות, מגדל דור צייתני, שאחר כך גם לא ישאל שאלות מול המצבים המורכבים שיעמוד מולם כשיתגייס לצה"ל

 זו ישראל שהימין רוצה

אך זו ישראל שהימין רוצה: מדינה מסתגרת, מבוהלת, שצריכה שוב ושוב לצרוח על תלמידיה שהיא "צודקת, צודקת, צודקת. […] קמה בבוקר והופס! אני שוב צודקת." חנוך לוין כתב את השורות האלה לפני למעלה מחמישים שנה, והנה, החשיכה הזו עדיין איתנו.

מה יקרה אם ניתן לתלמידים לפקפק. מן המקום שבו אנו צודקים / לא יצמחו לעולם / פרחים באביב. מה יקרה אם ניתן לתלמידים להכיר את העולם כפי שהוא – פגום וזועק לתיקון. הגיע הזמן שהם ילמדו לתקן אותו, לא להתבצר בבונקרים של פחד ושנאה. כן זה יהיה קשה. אבל מי אמר אי פעם שהחיים קלים? הם צריכים לפרוח בעצמם, בורקים בדרכם שלהם. זה תפקידו של חינוך.

אנחנו במלחמה על המדינה, על מערכת החינוך, על העתיד של הילדים שלנו, על הבית שלנו ושלהם. יש לנו אחריות להיאבק על קיומן של קייטנות, על כניסה של פורום המשפחות השכולות לבתי הספר, כדי לגדל כאן דור שאוהב ודורש שוויון ודמוקרטיה.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,243 מילים
סגירה