במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, בתחילת השנה (10 לינואר), יצאנו לסיור אקדמי בכפר הבדואי זרנוק שבנגב. רבים מהסטודנטים הרגישו שהסיור נערך באופן מאד קשה ומגמתי, וצייר את מדינת ישראל כשלטון שבוחר להפר זכויות מיעוטים על בסיס קבוע. בפועל, סוגיית הבדואים בפזורה היא עניין אזרחי משפטי: הם אלה שבוחרים לגור שם בצורה בלתי חוקית ולשאת פעם אחר פעם בהשלכות.

במהלך השיחה של הקבוצה עם המדריך, הוא סיפר לנו על התנאים הקשים של תושבי כפר זרנוק בפרט והפזורה הבדואית בכלל, כיוון שהם אינם מוכרים על ידי המדינה. הוא גם הרחיב לנו על הבירוקרטיה הישראלית הרבה איתה הם נאלצים להתמודד בשביל להיטיב את תנאיהם.

במהלך השיחה הקבוצתית, המדריך סיפר לנו על התנאים הקשים של תושבי כפר זרנוק בפרט והפזורה הבדואית בכלל, כיוון שהם אינם מוכרים על ידי המדינה. הוא גם הרחיב על הבירוקרטיה הישראלית

באמצע השיחה המדריך סיפר על העשייה שלו בייצוג האינטרסים של הכפרים הלא מוכרים בבתי המשפט הישראלים ובהדרכת קבוצות שמגיעות לאזור לשמוע על החיים בפזורה. אחת מאותן קבוצות עליהן סיפר המדריך בגאווה היא ארגון "זכויות האדם" אמנסטי אינטרנשיונל, שהגיע לכפר זרנוק בשנת 2022, בשביל לשמוע מארגון עדאלה על מצבם של הבדואים בנגב.

אמנסטי אינטנשיונל התחיל בלונדון כארגון זכויות אדם לגיטימי ב-1961 בכך ששמר על ניטרליות ונמנע מאג'נדה פוליטית. אך לדאבוני, כשהארגון גדל עם השנים נכנסו לשורותיו עובדים ופעילים אנטי ישראלים, שכבר שנים באובססיביות בוחרים להתנכל לישראל בהפצת אי דיוקים של הפרת זכויות אדם ושישראל היא מדינת אפרטהייד למרות שחלק מטענות אלה הופרכו. בו בזמן הם בוחרים להתעלם בכלל מהטרור הפלסטיני הרצחני.

אבל מה המדריך של עדאלה לא סיפר?

בסוגיית כפר זרנוק, לפי פסק-דין בתיק עת"מ 35692-05-12 שפורסם ב-2013, ועסק במחלוקת על הקרקע של הכפר בין עמותת רגבים לבין שבט אבו קוידר (תושבי הכפר), בית המשפט פסק ש"שבט אבו קוידר מתגורר על ציר כביש מס' 25, באר-שבע דימונה, מצפון לו וממזרח למושב נבטים, החל משנות ה-60 של המאה הקודמת. חלק מהשטח עליו יושבים בני השבט הינו קרקע בבעלות פרטית, נשוא העתירה, עליה הקימו בני השבט מבנים ללא היתרי בניה". רק שמאז תושבי הכפר ממשיכים לבנות מבנים ארעיים כפי שהמדריך הציג בסיור, רק בלי אישורים, וכתוצאה מכך המדינה נאלצת להרוס את בתיהם.

מדובר בבעיה של כל הפזורה הבדואית בנגב. גם ועדת גולדברג, שהוקמה ב-2007 למען הסדרת ההתיישבות הבדואית, קבעה כי אין ביסוס עובדתי לטענות של המדריך ועדאלה על כך שרבים מאותם כפרים היו קיימים עוד מלפני הקמת המדינה.

מדובר בבעיה של כל הפזורה הבדואית בנגב. גם ועדת גולדברג למען הסדרת ההתיישבות הבדואית, קבעה כי אין ביסוס עובדתי לטענות של המדריך ועדאלה על כך שרבים מאותם כפרים היו קיימים עוד לפני הקמת המדינה

זאת אינה הפעם הראשונה שעדאלה טועה ומטעה בכל הקשור לזכויות קבוצות המיעוט בישראל. ב 2016, דו"ח של עדאלה צוטט בעבר על ידי ה-Gurdian בטענות שערבים ישראלים מקבלים פחות זכויות כמו יהודים ישראלים. הדו"ח של עדאלה טען לקיומם של לפחות "50 חוקים גזעניים". לדוגמה, ב-8 חוקים, אותם עדאלה מגדיר כגזעניים, נועדו למעשה לשמור על ביטחון כלל אזרחי המדינה, יהודים וערבים. מטרתם לסייע לכוחות הביטחון בישראל בסיכול פיגועי טרור. אותם חוקים עשויים להשפיע לרעה רק על מי שנחשד בבירור בפעילות טרור.

יאמר לזכות המחלקה, שלאחר הסיור התקיים דיון בקורס ולסטודנטים ניתנה הזדמנות לומר את אשר על ליבם לנוכח ההאשמות המוגזמות. חלק גם התייחסו להתחמקות של המדריך מביקורת מוצדקת על בעיות בחברה הבדואית, כמו הנישואים של גבר אחד לכמה נשים, אחוזי הפשיעה הגבוהים, או האלימות חסרת הרסן במהלך מבצע שומר החומות.

תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.