שתי מדינות למגזר אחד. שיר-הרס

חולצה בהפגנה בקפלן (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי
חולצה בהפגנה בקפלן

"להיות לא פוליטי זה אקט פוליטי" אומר שטאהל ב"חדר הזכוכית" של סימון מאואר לנהג שנותר בבית שבעליו היהודי נמלט.

לאחרונה מתרבות הפגנות מול בתי ח"כים ושרים בקואליציה. המחאה נדדה גם אל בתיהם וזה לא נעים לאמא, חמודי. אם לא תשתוק יבוא שוטר של איתמר בן גביר.

‏שבת בבוקר, יום יפה, יולי אדלשטיין שותה המון קפה ויוצא לרחוב. לפתע פונה אליו מפגין ותוהה באוזניו על אלימות קשה כלפי מפגינים. יולי שלנו, אסיר ציון בעברו, לוחם חופש אם לדייק, משיב למפגין: "לא מספיק".

שבת בבוקר, יום יפה, יולי אדלשטיין שותה המון קפה ויוצא לרחוב. לפתע פונה אליו מפגין ותוהה באוזניו על אלימות קשה כלפי מפגינים. יולי שלנו, אסיר ציון בעברו, לוחם חופש אם לדייק, משיב למפגין: "לא מספיק"

אודה ולא אבוש, לו הייתה לי מכונת זמן הייתי משגרת את יולי בחזרה לבריה"מ כדי שיזכירו לו מה ששכח מרוב שכשוך במי האפסיים של הפוליטיקה.

אסיר ציון סבור שהמשטרה הייתה צריכה להפעיל משנה כוח כנגד מחאת אזרחי מדינה דמוקרטית – דמוקרטית לעת עתה לפחות – שיכולה הייתה לפעול יותר באלימות כדי לדכא מחאה דמוקרטית. הוא מתגעגע, מסכן, לימי הק.ג.ב. העליזים, שם ידעו לטפל במתנגדי שלטון.

זה כבר לא מדרון חלקלק, אנחנו בתחתית. השטחים בוערים באין פוצה פה ומצפצף. מעצרי מפגינים במחאות לגיטימיות נגד המשטר. פעיל מחאה נעצר בביתו "מעצר מונע" בשל "חשד לתכנון פעולה לא חוקית" (מחאה נגד הרפורמה). המשטרה מפזרת בגז מדמיע הפגנה מול בית השר יריב לוין, אבי ההפיכה המשטרית. אזרח מנופף באקדח מול המוחים ואחר מנסה לדרוס בהם. אין דין ואין דיין.

בינתיים נדחקים לצד ענייני המדינה, הם בוערים מאליהם ומכלים הכל. למי אכפת, המדינה עסוקה, תבואו מחר, יש לנו יציקה על הראש: משפט בנימין נתניהו מלוא כל הארץ כבודו. אין מדינה, אין כלכלה במשבר, אין מלחמת שבטים סוערת, הכל סובב סביב ירום הודו כמו ברפובליקת בננות.

בינתיים נדחקים ענייני המדינה, הם בוערים ומכלים הכל. למי אכפת, יש לנו יציקה על הראש: משפט נתניהו מלוא כל הארץ כבודו. אין כלכלה במשבר, מלחמת שבטים, הכל סובב סביב ירום הודו כמו ברפובליקת בננות

אנחנו חיים בחברה מתפוררת וזוהי רק ההתחלה לה לה, אם רציתם פזמון לשיר-הרס הזה.

פעם פעלה כאן מחתרת יהודית, ולא זו שלפני קום המדינה אלא הרבה אחרי, מחתרת שחגי סגל, אבא של עמית סגל כתבנו היה אחד מראשיה. את מחתרת המתנחלים ההיא לא ישכחו כמה ילדות שקיבלו את חייהן במתנה אחרי שנמנעה מזימה שטנית לפוצץ אוטובוס שנסעו בו. לא ישכחו גם כמה חפים מפשע שאיבדו את רגליהם וחבלן משטרה שאיבד את מאור עיניו.

זו היסטוריה שבחרנו לשכוח כי השלטון דאז השכיל לעצור אותה בזמן. המחתרת פורקה וראשיה פוזרו בבתי סוהר, אבל הקן לא התרוקן. המחתרת חזרה בדלת הראשית, אפילו לא מהחלון, והיא טרייה כסלט חסה עם נגיעות בייבי-גביר, קורט אורית סטרוק וחופן בצלאל סמוטריץ' במצעד גאווה יהודית שהם מכהנים בו בתפקיד מחרחרי מל.. כלומר שרי ממשלה. מהסיוטים שלנו.

הפעם זו מחתרת הפיכה משטרית, כי הממשלה מורכבת מאלה שהשלטון דאז ידע לעצור, והנה קיבלנו אותה בגרסת המקפצה עם שרים סרים למרותו של שליט בלי אלוהים.

זה לא ייגמר אם לא נתעורר. מדינה הולכת לעזאזל תחת שליט שמאבד את זה אבל ממשיך מכוח קואליציה חדורת מטרה, שנושאת אותו תמורת אתנן. בדרך הפכה אותו לסמרטוט אבל בעיני בוחריו נשאר דמות מיתית וזו בעצם הטרגדיה שלנו. אנחנו לכודים בלופ לא נגמר. נתניהו בחירות נתניהו בחירות נתניהו. כדי להישאר על גלגל המזל הזה הוא חייב להאכיל את המפלצת ומרעיב את כל השאר.

שאר האזרחים, זולת דתיים וחרדים בימין, הם הסוס המורעב שבעליו ממשיך לצמצם את מנת האוכל שלו כי זה עובד לו. עד שהסוס מת.

לא הסוס הזה.

המחתרת חזרה בדלת הראשית, אפילו לא מהחלון, והיא טרייה כסלט חסה עם נגיעות בייבי-גביר, קורט סטרוק וחופן סמוטריץ' במצעד גאווה יהודית. הפעם זו מחתרת הפיכה משטרית בגרסת המקפצה

יצאנו לרחוב בהמונינו לפני כמה חודשים ואנחנו עוד שם ובכל מקום. זה נשקנו היחיד, אנחנו נובחים חזק אבל שיירת לוין-נתניהו עוד עוברת, ומצדדיה ומאחוריה עיתונות שמעלה קשות בתפקידה. הפוסט הזה כבר כותב את עצמי בלי עזרה ממני. אני יכולה לכתוב אותו מתוך שינה והוא ייצא כמו אלה שלפניו ואלה שיבואו אחריו גם אם יזחלו על הגחון.

אין חדש בממלכת נתניהו. העיתונות נרדמה, העם התעורר אבל זה לא מספיק. יש לנתניהו שרים-סרים, משטרה שמתנהגת כמו מליציה פרטית כי נוהג בה שר שהוא פירומן אמיתי שמעודד פורעי חוק. "ונהפוך הוא" שכזה.

למעשה איתמר בן-גביר הוא האיש החזק במדינה ונתניהו בעל כורחו הוא רק בובת גרב שלו. אם יתנגד ייפול מהגלגל שהוא רץ עליו עוד מהמאה שעברה.
גם הרמטכ"ל וראשי הצבא עומדים חסרי אונים ומסורסים פוליטית מול הכנופיות האזרחיות של צבא-השם ישמור שאיש לא מעז לעמוד מולם. מול הפורעים היהודים שערכו ליל בדולח משלהם בכפר ערבי ושרפו בתים וכלי רכב ועוד בשבת קודש (ואם יורשה לי להעיר, בסיוע חיילי צה"ל שמנעו מפלסטינים לעמוד מול צבא השם). מול אזרחים יהודים חמושים שירו בפלסטינים ומול הצדיקים בכיפה שרדפו בעזות מצח את מח"ט אלבז וגירשו אותו מבית האבלים שבא לנחם.

יש גם המנון לכל היופי הזה והוא מעלה על נס את פוגרום המתנחלים בחווארה ואת מנוסת הזקנות מהבתים העולים באש. שמענו אותו באי-אמון במוצ"ש האחרון במחאת ימין, שהייתה תשובה קטנה ומגואלת בפשיזם להפגנות קפלן ה"דועכות". כי עשרות ומאות אלפי מפגינים שבוע אחר שבוע זו דעיכה. או ליקוי מאורות בעיתונות.

יש גם המנון ליופי הזה, המעלה על נס את פוגרום המתנחלים בחווארה ומנוסת הזקנות מהבתים העולים באש. שמענו אותו באי-אמון במוצ"ש האחרון במחאת ימין -תשובה קטנה ומגואלת בפשיזם להפגנות קפלן ה"דועכות"

ואף על פי כן ולמרות הכל, נצא לרחובות ונפגין מול בתי פוליטיקאים. זה שיעור באזרחות ואנחנו לומדים אותו תוך כדי תנועת מרי אזרחי לא אלים.

ישראל לא תהיה דיקטטורה. בטח לא דמוקטטורה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 863 מילים ו-2 תגובות
סגירה