עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נוֹסִיף וְנִפָּגֵשׁ

ח"כ שמחה רוטמן גוער בח"כ טלי גוטליב במליאת הכנסת, 14 ביוני 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ שמחה רוטמן גוער בח"כ טלי גוטליב במליאת הכנסת, 14 ביוני 2023

השבוע הקודם היה שבוע לא רע, אם כי כעת קדרו פני השמים מחדש. ההפיכה המשטרית ספגה סנוקרת ואפילו שתיים, ושתיהן בזירה הכי חשובה להפיכה – הזירה המשפטית.

ידוע שמכל 150 הצעות החוק ההזויות (בינתיים טיפס מספרן לכ-180 ומעלה, אבל מי סופר), שנועדו להפוך את ישראל לדיקטטורה או לאוטוקרטיה, מעין בודפשט-על-הירקון – החשובות ביותר הן אלה שיאפשרו להשליך לסל האשפה את האישומים נגד בנימין נתניהו ולהוציאו מאולמה של כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, זך וטהור כשלג הלבנון.

ידוע שמכל 180 ומעלה הצעות החוק ההזויות, שנועדו להפוך את ישראל למעין בודפשט-על-הירקון – החשובות ביותר הן אלה שיאפשרו להשליך לסל האשפה את האישומים נגד נתניהו

ראשית, חה"כ קארין אלהרר נבחרה לייצג את הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. מחוקקת מצוינת זו תהיה נציגת האופוזיציה בוועדה, אך זהו הישג מותנה. כל עוד הימין אינו מציג מועמד/ת מטעמו – אין ועדה, כך שמשמעות ההישג היא מוגבלת.

קואליציית הימין מלא-מלא אינה מסוגלת להתעשת ולמנות נציג/ה. היחידה שרצה (וכשלה) הייתה חה"כ טלי "פה גדול" גוטליב. כעת יש לקואליציה 30 יום כדי לבחור נציגות. יש הטוענים כי בחירת ח"כ אלהרר היא בכלל לרצון לנתניהו והמהדרין אף מעלים את הסברה כי הוא אישית הצביע בעד אלהרר. בכל מקרה, העובדה היא שלאופוזיציה יש נציגות בוועדה לבחירת שופטים ולממשלת הימין עדיין אין.

שנית, בבחירות ללשכת עורכי הדין מועמד ההפיכה המשטרית, עו"ד אפי נווה, המקושט בהרשעה פלילית, הוכה שוק על ירך. לא עלה בידו לכפות סיבוב נוסף. עו"ד עמית בכר גרף 73 אחוזים, הרבה מעל ומעבר ל-40 האחוזים הנדרשים כדי להימנע מסיבוב שני, בעוד מר נווה מסתפק ב-19 אחוזים. ציבור עורכי הדין, שנטען כי הם נמנעים מפעילויות חינמיות, עמדו בתורים ארוכים בשמש הקופחת, לעתים במשך 5 ואף 6 שעות, והצביעו בשיעורים מרשימים, כי היה להם חשוב לבלום את דהרת ההפיכה המשטרית.

מדוע חשובות הבחירות לארגון שאמור להיות גילדה מקצועית? הכל מתחיל ממשפטי נתניהו, שאם וכאשר יורשע (וזה כלל אינו בטוח) אין ספק שיערער על כך עד לבית המשפט העליון. ופה טמון הכלב: חשוב לו שהרכב השופטים יהיה אוהד, ובהינתן שבסתיו הקרוב תפרושנה מכס המשפט שתי שופטות ליברליות, נתניהו וסריסיו יעשו הכל כדי להבטיח שהוועדה למינוי שופטים תמנה מועמדים לטעמם.

אם נתניהו יורשע, הוא יערער עד לביהמ"ש העליון. לכן חשוב לו שהרכב השופטים יהיה אוהד. בהינתן פרישתן הקרובה של שתי שופטות ליברליות, נתניהו וסריסיו יעשו הכל כדי שימונו מועמדים לטעמם

בראש הוועדה מכהן שר המשפטים ולצדו שר נוסף, ובסך הכל מכהנים בוועדה תשעה חברים, ובהם גם שני שופטים עליונים מכהנים, שני חברי כנסת (בנוהג שבעולם, אחד מהקואליציה ואחד מן האופוזיציה) ושני חברי לשכת עורכי הדין. שליטה בוועדה עשויה להבטיח לנתניהו ערכאת ערעור ידידותית בבית המשפט העליון, ומכאן חשיבות הבחירות ללשכת עורכי הדין.

בחרדתם פן לא יוכלו להבטיח לנתניהו חילוץ א-פריורי,  מתחילים סריסיו לטעון שבעצם אין ללשכת עורכי הדין מעמד סטטוטורי אלא הם בסה"כ ארגון מקצועי שאינו שונה מארגונים אחרים, כגון אגודת חרשי הברזל והפלדה, וכי הממשלה היא שתמנה את נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים.

שר המשפטים יריב לוין מציע הקמת "מועצה משפטית". מנגד, אם תשונמך לשכת עורכי הדין, יש לשער שהרחובות יוצפו ברבבות מוחים ומתנגדים, לא פחות מאירוע יואב גלנט, כשנתניהו נאלץ לקפל את זנבו ולסגת. יש לקוות שלקח מר זה עדיין צרוב בזיכרונו.

יש להמתין ולראות איזה טריק או שטיק יעלה נתניהו המניפולטור, כגון פירוק לשכת עורכי הדין. בינתיים, אפשר ליהנות מכמה פניני לשון שהשבוע הקודם צרר בכנפיו, ב"מצעד הטירלול".

  • איל הספנות ובונה הארץ, ח"כ ניסים ואטורי, קבע שראש הממשלה לשעבר, גיבור ישראל אהוד ברק, "בכל ארץ אחרת היה מועמד לתלייה. אבל ישראל דמוקרטית, אז מגיע לו מאסר של 20 שנה לפחות". אם זה לא היה מפחיד זה היה משעשע.
  • שר המורשת עמיחי אליהו השתלח בנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שנטש קריירה אקדמית מזהירה בארה"ב כדי לעמוד בראש בנק ישראל. אליבא דאליהו ירון "צריך להיות מגולגל מכל המדרגות. זה פרא אדם". מזעזע, אך יש לזכור לזכות אליהו שדבריו נאמרו לפני הקפה של הבוקר ולכן אינו אחראי למעשיו או למילותיו. גם כאן, אם זה לא היה מקורי מפיו של השר המאותגר זה היה משעשע לא פחות.
  • שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן, שחיפשה נואשות בני שיח לעבודתה המדינית החשובה, מצאה את בן-דמותה המכהן במשרה הרמה של שוער בבית מלון ניו-יורקי. דיסטל-אטבריאן בדקה ומצאה כי "לא רק ישראל הקטנה 'מקבלת' מארה"ב. היום ישראל היא מעצמת-על שנותנת הרבה לארה"ב … וארה"ב זקוקה לנו, וגם השוער במלון בניו-יורק אמר לי זאת". נחה דעתי, ואני ממתין בציפייה דרוכה להצעת החוק של השרה לעצור את סיוע החוץ הישראלי לארה"ב, את העברת הטכנולוגיות לאמריקה ואת המטרייה הישראלית הנפרשת מעל ארה"ב במועצת הביטחון, ויפה שעה אחת קודם.
  • גולת הכותרת שייכת בשבוע שחלף ללא ספק לקרב הבוץ המפואר של השרות גילה גמליאל וגלית דיסטל-אטבריאן. לצופה מן הצד נראה שדיסטל-אטבריאן ניצחה בנקודות. "תקפצי לי יא מפגרת … את אבן בנעליה של הקואליציה", צווחה אל גמליאל והוסיפה: "אף אחד לא אוהב אותך". גמליאל הסתפקה בדרישה שדיסטל-אטבריאן לא תתערב, ביקשה לקבל את פניני הלשון שלה בכתב ושאלה "איפה המדפסת?". זאת ברומזה אל נכון ליבבותיה של דיסטל-אטבריאן בראשית כהונתה שאין לה בלשכתה דבר, ואפילו לא מדפסת. האזרח הפשוט יניח ששתי השרות צודקות במחמאות שהרעיפו האחת על השנייה ובאמת ראוי לה לממשלת הליכוד שתזכה בכל הטוב הזה.

יש להמתין ולראות איזה טריק או שטיק יעלה נתניהו המניפולטור, כגון פירוק לשכת עורכי הדין. בינתיים, אפשר ליהנות מכמה פניני לשון שהשבוע הקודם צרר בכנפיו, ב"מצעד הטירלול"

השבוע הבא צפוי להיות קשה ועל אף רגעי החסד המעטים, זְנָבוֹ של השבוע הקודם אינו מעודד, כאשר שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים חיוו דעתם המלומדת שהתביעה במשפט נתניהו "תתקשה" להוכיח עבירת שוחד מצדו. קטונתי, אבל מותר לי להקשות: "מי שאל אתכם – כעת?" ולצפות שהשופטים יחוו את דעתם רק בפסק דין מנומק בתום פרשות התביעה וההגנה ולא אגב אורחא.

זוהי פצצה משפטית היכולה להיות הרסנית לא פחות מזו שהטילה במאי 2020 נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, שהגיבה בשעתה כי "שום מבצר לא נופל, זה פופוליזם. לא ייתכן שצד אחד יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו המבצר נפל. הדיון הוא על השאלה האם נתניהו יכול להרכיב ממשלה".

להוותנו, אחד-עשר שופטי העליון אכן קבעו שנתניהו יכול להרכיב ממשלה ואפשר שפסיקה טרגית זו תרמה משהו לכאוס הפוליטי שלנו, כשנתניהו וחבר מרעיו מסרבים לקבל כל ממשלה שאינה בראשותם ולהכיר בלגיטימיות שלה.

הדיון הנוכחי בביטול או רידוד עילת הסבירות עלול לשלול מן האזרח מנגנון חשוב של בקרה על פעולות הממשלה והרשויות. אבל המחאה לא תשתוק ולא תנוח. אם יש לנתניהו עד כה הישג אחד ויחיד – הוא ההצלחה בקימום המחנה המרכז-ליברלי, הנלחם על ארצו ויוצא לרחובות ברבבותיו כבר 25 שבועות. אתה מכיר את האמירה הזאת, נתניהו: "עלי בריקדות (מטאפוריות) ניפגש, ניפגש".

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,020 מילים ו-1 תגובות
סגירה