הפוליטיקאים מפצלים את הפסיפס הישראלי הרבגוני של עם הספר

שבוע הספר, אילוסטרציה (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
שבוע הספר, אילוסטרציה

בימים אלה של חודש הספר העברי אנו יכולים לראות את הפסיפס הישראלי במיטבו. ספרי הגות ושירה, ספרי לימוד והנאה, ז'אנרים מכל הסוגים: מתח, אהבה, היסטוריה, מחקר חברתי פוליטי או מדעי – לכולם יש מקום אצל עם הספר. עם ישראל מורכב מפסיפס אנושי מרתק, אך לא חשוב באיזה צד פוליטי הם נמצאים – אנשי ונשות הפוליטיקה בישראל מצליחים לפצל את העם למען שליטה ושלטון.

כאשר אני מחזיקה ספר בידי רוחי נפעמת. אני מתרגשת לפתוח אותו, וכמו במסע מרתק הוא נפרש בפניי עמוד אחרי עמוד, פרק אחרי פרק. מעניין ומלהיב לראות לאן יוליך אותי הכותב, אילו מחוזות תפרוש בפניי הכותבת. בין אם מדובר בהגיגי ליבו או במחקר שערכה – אין כמו להחזיק ספר חדש ביד ולהתפתח יחד אתו. כל ספר יעורר בי מחשבות ודעות. בין אם אסכים או אתווכח אתו בלבי, הוא יעורר לחשיבה, לדיבור, לשיח עם עצמי ועם אחרים, ואם ניתן גם לשוחח ולהתדיין עם הכותב.ת הרי זה משובח.

אין כמו להחזיק ספר חדש ביד ולהתפתח אתו. כל ספר יעורר בי מחשבות. בין אם אסכים או אתווכח אתו בלבי, הוא יעורר לחשיבה, לדיבור, לשיח עם עצמי ועם אחרים, ואם ניתן גם להתדיין עם הכותב.ת הרי זה משובח

מספרי הילדות ועד הספרים של היום אני מודה לסופרות ולסופרים שיגעו והוציאו מדם ליבם אל הנייר והמקלדת. כמי שכותבת ספרים אני יכולה להעיד כי התהליך אינו קל או פשוט. המסע רצוף מכשולים: במהלך מסע הכתיבה ולא פחות במהלך הוצאת ספר לאור, הרגשתי פוסעת בדרך ארוכה ומפותלת. לעתים קרובות רגליי נגפו בסלעים ונפצעו, לעתים ראיתי פרח יפה או אדם מאיר פנים, לעתים איימו גלי ים עזים לסחוף אותי למעמקי הים או פלטו אותי אל היבשה המדברית בה לא נשארה לי מילה נוספת לומר ושקעתי בתהומות האכזבה והחסר.

אבל המסע היה כדאי! כדאי, כדי לפגוש דרך מילות הספרים עוד ועוד א.נשים, דעות, ויכוחים והסכמות. המגע באדם אחר דרך ספר הוא מופלא, בין אם אני כותבת את הספר ובין אם אני קוראת ספר שכתב אחר. זהו המגע הייחודי של פסיפס העם הישראלי. אני תקווה שנדע אנחנו, האנשים הפשוטים, לגבור על נבואות הזעם והאימים שמנחיתים עלינו הפוליטיקאים והעסקנים ולשמר את הפסיפס המופלא שלנו.

עם ישראל מורכב מפסיפס אנושי מרתק: נשים וגברים, זקנים וילדים, דתיים מכל הסוגים והגוונים, חילונים – גם הם מכל הסוגים והגוונים, אוהבי לכת בטבע ואוהבי עיר, עובדי צווארון כחול והייטק, מבוססים כלכלית ואלה שפחות, מרי נפש ומאושרים (ללא כל קשר למצבם הכלכלי).

בשנים האחרונות הולכת וגדלה ההכרה בעם כי לכול אחד יש מקום וזכות לחיות את חייו על פי החלטתו וכי יש לכבד כל אדם ולהוקירו על פי מעשיו בלבד. הכרה זו מקבלת ביטוי בעיקר בשני תחומים: תחום השוויון לנשים בתעסוקה ובמרחב הציבורי בכלל, ותחום המגדר, בו בעיקר צעירים מעזים ולא מגבילים עצמם למגדר מסוים.

גוברת ההכרה כי לכל אחד מקום וזכות לחיות את חייו כרצונו. הכרה זו מתבטאת בעיקר בשני תחומים: שוויון לנשים בתעסוקה ובמרחב הציבורי, ומגדר, בו צעירים מעזים לא להגביל עצמם למגדר מסוים

בנוסף עולה ההכרה כי כל תינוק ותינוקת שנולדים לעם ישראל ברוכים הם ויתקבלו ברצון בין אם הם גדלים במשפחה שבה שני הורים אב ואם, שתי אימהות או שני אבות או שבאו לעולם לאם או אב יחידנים.

זהו רצון העם האמיתי: חייה ותן לחיות בכבוד!

אלא שפוליטיקאים החליטו לבחוש בפלא הזה ששמו עם ישראל ולהקדיח את התבשיל. מרי נפש, נאחזים בכיסאות השלטון בכל נפשם, מעוררי ריב ומדון, הם ממררים בעיקר את חיינו. זחוחים וגבוהי לב הם קוראים לא.נשים מהעם פושעים ובוגדים, והעם רואה ושומע ועושה כדברם.

לא חשוב באיזה צד פוליטי הם נמצאים, אנשי ונשות הפוליטיקה בישראל מצליחים לפצל את העם למען שליטה ושלטון.

מוסיפים על כך הפוליטיקאים של המפלגות החרדיות. מנהיגים ספרדים ואשכנזים פועלים למען השארת צאן מרעיתם – הבוחרים שלהם, בורים ותלויים בכספי נדבה. ילדים שנשבו בחלקת לשונם של אנשים שכל רצונם הוא לשמור על מרכזי הכוח שלהם למען מנעמי השליטה והשלטון. הם מונעים מהם השכלה, מדרבנים אותם להיות מקבצי נדבות אצל המדינה, עוצרים את ההתפתחות האישית והחברתית שלהם ומשאירים אותם לעד בגלות של בורות ושממון.

ואין פוצה פה ומצפצף. א.נשי הפוליטיקה החילונית משתמשים בהם כדי לבסס את כוחם ושליטתם במאגרי המוח והכסף של המדינה ובעיקר במאגרי הציונות והשאיפה לחיות לבטח במולדתנו.

אלא שפוליטיקאים החליטו לבחוש בפלא הזה ששמו עם ישראל ולהקדיח את התבשיל. מרי נפש, נאחזים בכיסאות השלטון בכל נפשם, מעוררי ריב ומדון, הם ממררים בעיקר את חיינו

הם מפרקים את הפסיפס האנושי הרבגוני והמיוחד של עם ישראל ונוטעים בנו שנאה ומרירות איש לאחיו ואישה לאחותה.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית, ששיטות הטיפול שלה נסמכות על תיאוריות פסיכואנליטיות ובראשן התיאוריות של פרויד ושל יונג, על תיאוריות משפחתיות וחברתיות, כמו גם על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מחברת הספרים "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור). צילום: מלי ארואסטי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 684 מילים
סגירה