באוקטובר 2028, עומד המתנחל, השופט נעם סולברג, להתיישב בכס נשיאות ביהמ"ש העליון, על-פי כלל הוותק/סניוריטי (מינויו של ותיק השופטים לתפקיד נשיא). מינוי זה עלול להעמיד בסכנה כל אזרח ישראלי היוצא לחו"ל. לפיכך, יש לבטל את הסניוריטי, ויפה שעה אחת קודם.

עד עתה, ואולי עד 2028, ביהמ"ש העליון מצליח לשכנע את "קבוצת השווים" –  בכירים בקהילת המשפטנים הבינלאומית – כי הוא מטפל באופן מקצועי והוגן בכל המקרים, המתייחסים להתנהגות צה"ל וגורמי ממשל אחרים כלפי התושבים באזורים שבשליטנו מאז מלחמת ששת הימים. משום כך, פלסטינים ואחרים אינם מצליחים לממש את דרישתם להעברת נושאים מסוימים לדיון משפטי מחוץ למדינת ישראל.

עם זאת, אם ישראל לא תוכיח בעתיד, באותות ובמופתים, כי היא נמצאת בעיצומו של אחד משני תהליכים – מו"מ להסדר שיאפשר קיומן של שתי מדינות ריבוניות בין הים התיכון לנהר הירדן, או מתן אזרחות ישראלית לתושבים המתגוררים מעבר לקו שביתת-הנשק 1949 – אזי מינויו של מתנחל, המפר בריש גלי את דיני המשפט הבינלאומי, לתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון, עלול לערער את האמון שמשפטנים בכירים בעולם רוחשים כלפי הרשות השופטת בארצנו.

מינויו של מתנחל, המפר בריש גלי את דיני המשפט הבינלאומי, לתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון, עלול לערער את האמון שמשפטנים בכירים בעולם רוחשים כלפי הרשות השופטת בארצנו

כתוצאה מכך, יופלו באחת כל חומות ההגנה המעניקות לאזרחי ישראל חסינות מפני תביעות בגין עבירה על סעיף כלשהו העוסק בהפליה לרעה של אוכלוסייה בשטח כבוש, או בפגיעה בתושבים הנמצאים בשטח זה.

מאוקטובר 2028, כל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין, ובמיוחד מי שהביוגרפיה שלהם מכילה כהונה בכנסת ו/או בממשלה, או מעמד בכיר באחת מזרועות הביטחון – יסתכנו, בצאתם לחו"ל, במפגש עם נציגים של רשויות החוק שם כשצו מעצר או זימון לבימ"ש מקומי בידיהם (שלא לדבר על "עננת האג").

לצרכי ביטול הסניוריטי, צריך להגיע להסכמה בין יוזמי "הרפורמה המשפטית" לבין אנשי המחאה. כידוע, יריב לוין, שמחה רוטמן ושות', כוללים ביטול זה ב"חבילת ה'רפורמה'". אין ספק, שרצונם בכך נובע ממניעים מגזריים: הם מבקשים להאיץ את תהליך ה"שימרון" של ביהמ"ש, ומאמינים שנשיא "מתאים" יירתם לאיוש הרכבי שופטים "נוחים" לקראת דיון בסוגיות מסוימות. גם עבור אנשי המחאה, היעד של ביטול כלל הוותק הוא חיוני, וזאת ממניעים של טובת הציבור ושל הדאגה לגורל המדינה. לכן, עליהם להביא לכך שהשימוש בשיטת הסניוריטי יופסק לפני אוקטובר 2028.

לצרכי ביטול הסניוריטי צריך להגיע להסכמה בין יוזמי "הרפורמה המשפטית" לבין אנשי המחאה. כידוע, לוין, רוטמן ושות', כוללים ביטול זה בחבילת ה'רפורמה' מסיבותיהם המגזריות. גם לאנשי המחאה הביטול חיוני

כלומר, מכורח הסכנה האורבת לפתחו של כל ישראלי בשל עלייתו של מתנחל אל כס נשיאות ביהמ"ש העליון, חובה על אנשי המחאה לעשות יד אחת עם יוזמי "הרפורמה המשפטית" ולבטל פה-אחד את כלל הסניוריטי.

עם זאת, אסור שהביטול ייעשה במסגרת החלטה אקראית ושרירותית. יש לממשו אך ורק במסגרת חוק מפורש, אשר תוכנו יהיה ערובה למניעת "הפתעות" בעתיד:

• קביעת הרוב הנדרש בוועדה לצרכי מינוי הנשיא (למשל, שני שלישים – ששה חברים);
• עיגונו של הוותק המינימלי הנדרש בטרם תוצג מועמדות לתפקיד (למשל, שלוש או חמש שנות כהונה בביהמ"ש העליון. זאת, כדי למנוע "הצנחת" נשיא מבחוץ).
• אמירה מפורשת, שתאסור מינוי נשיא מבין השופטים שמקום מגוריהם הוא מחוץ לגבולות שביתת הנשק 1949, או מי שהיו פעילים בתנועת "גוש אמונים" או בגופים אחרים תומכי התנחלויות (אין מדובר ב"חוק פרטי" להגנה מפני סולברג בלבד. כבר היום מכהנים בביהמ"ש העליון מתנחל נוסף, השופט דוד מינץ, ושופטת, יעל וילנר, שנמנתה בנעוריה עם העלייה הלא-חוקית לסבסטיה)

ביום הכיפורים, אנו נאלצים לשבת בבית-הכנסת "עם רשעים". גם אם אנשי המחאה חרדים מפני יום-כיפורים משטרי, ורואים ביריב לוין, שמחה רוטמן ומרעיהם רשעים, עליהם לדלג לרגע קט מעל התהום הרובצת בין המחנות, ולהגיע להסכמה על חיסולה של שיטת הוותק/סניוריטי (בתנאים דומים למוצע לעיל).

מכורח הסכנה האורבת לפתחו של כל ישראלי בשל עלייתו של מתנחל אל כס נשיאות ביהמ"ש העליון, חובה על אנשי המחאה לעשות יד אחת עם יוזמי "הרפורמה המשפטית" ולבטל פה-אחד את כלל הסניוריטי

כי הדבר בנפשו של כל אחד מאתנו; 2028 כבר מציצה מעבר לפינה, ואסור להתחיל בפעולה בדקה ה-90, כי העולם לא יעניק לנו ארכה כפיצוי על זמן שבוזבז.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים