מלך סעודיה סלמאן מקבל את פניו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו במאזן) ב-2017 (צילום: Al-Ekhbariya via AP)
Al-Ekhbariya via AP

סעודיה לא תתקדם ללא מחויבות ישראלית לפתרון שתי המדינות

במקביל, ישראל מציבה מכשולים משלה בכל הקשור לשאיפות ערב הסעודית בתחום האנרגיה הגרעינית והאספקה הצבאית מארה"ב ● לא בכדי הבהיר הנשיא ג'ו ביידן בשבוע שעבר שהסכם בין ירושלים וריאד עודנו "קצת רחוק" ● פרשנות

כתבת חדשות 12 אפרת לכטר סיירה החודש בערב הסעודית והצטרפה בכך למספר עולה של ישראלים המבקרים במדינה בגלוי. למעש, מראה של ישראלי בבירה ריאד הפך בשנתיים האחרונות לאירוע שכיח יחסית.

הסעודים לא טיפשים, הם יודעים בדיוק מי מסתובב אצלם בחצר הקדמית, ומאפשרים את זה. כך, למשל, גם הפרופיל הגבוה וקבלת הפנים החמה שזכרתה לה לפני שבוע נבחרת הגיימרים הישראלית שנחתה בריאד לטורניר הבינלאומי של משחקי המחשב פיפ"א. מי שרוצה לארח אירועי ספורט בינלאומיים חייב להצטייר כסובלני ופתוח.

לכולם ברור שאירוע הגיימרים הוא רק שלב בתכנית הגדולה של ערב הסעודית – אירוח המונדיאל ב-2030. ההחלטה במטה פיפ"א  אמורה להתקבל בעוד כשנה.

אם נחזור לזוית הישראלית-סעודית, תהליך הפתיחות כלפי ישראל זהה למגמה אחרת בסעודיה, המתרחשת בהוראה ישירה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, והיא ההסרה האיטית של חוקי השריעה הדרקוניים בממלכה.

תהליך הפתיחות כלפי ישראל זהה למגמה אחרת בסעודיה, המתרחשת בהוראה ישירה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, והיא ההסרה האיטית של חוקי השריעה הדרקוניים בממלכה

"סעודיה עושה הכול לאט יותר בהשוואה למדינות אחרות בעולם הערבי", מספר לזמן ישראל גורם מדיני בכיר, ובהקשר חימום היחסים הוא מוסיף: "היא לא תרוץ להסכם נורמליזציה כזה או אחר עם ישראל כמו המפרציות".

לאמירה הזו יש נדבך נוסף: סעודיה, שרואה עצמה כמנהיגת העולם הסוני, פרסה את חסותה על העניין הפלסטיני. אמנם היוזמה הסעודית לא עודכנה כבר כמה שנים, אבל העקרון שלה שריר וקיים.

סעודיה, שרואה עצמה כמנהיגת העולם הסוני, פרסה את חסותה על העניין הפלסטיני. אמנם היוזמה הסעודית לא עודכנה כבר כמה שנים, אבל העקרון שלה שריר וקיים

אם בישראל חשבו שניתן יהיה "לרבע את המעגל" מול בית המלוכה בריאד כמו מול איחוד האמירויות ובחריין בהסכמי אברהם, ולהשאיר את הענין הפלסטיני תחת הכותרת "דורש עיון", הרי שההנחה הזו התבדתה.

בשיחה שערכה אפרת לכטר עם איש עסקים סעודי בריאד התחדדה מאוד האבחנה בין ערב הסעודית למדינות הסכמי אברהם בהקשר הזה. "אם תביאי היום דינוזאור לרחובות תל אביב והוא יאכל בכל יום אדם אחד, האם אתם הישראלים תסכימו לזה? האם זה אומר שיש לו לדינוזאור זכות על הקרקע למרות שחי שם לפני כמה מיליוני שנים?"

זה זיקוק של אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין ירושלים לריאד. סעודיה לא תתקדם להסכם לפני שתהיה מחויבות ישראלית לפתרון שתי המדינות.

בשונה מהסכמי אברהם, ישראל לא הצליחה להכניס את מארג האינטרסים המשותף למסגרת כזו שלא תכלול את העניין הפלסטיני. או לפחות תצליח להוריד אותו בסולם הדרישות הסעודי. הסעודים אומרים במפורש כי ימשיכו להביט על כל תהליך התקרבות עם ישראל גם דרך הפריזמה הפלסטינית.

בשונה מהסכמי אברהם, ישראל לא הצליחה להכניס את מארג האינטרסים המשותף עם ערב הסעודית למסגרת כזו שלא תכלול את העניין הפלסטיני. או לפחות תצליח להוריד אותו בסולם הדרישות הסעודי

לא בכדי הזכיר בשבוע שעבר, בריאיון לסי-אן-אן הנשיא ג'ו ביידן את פתרון שתי המדינות. הוא שלח בכך מסר דו-כיווני – לראש הממשלה בנימין נתניהו וליורש העצר הסעודי בן סלמאן. סביר להניח שהראשון מאוד לא אהב את מהסר, ואילו השני סימן וי על עוד ניסיון התקרבות של הממשל האמריקאי לריאד.

לסעודים במצב הדברים הנוכחי יש רשימת דרישות מאוד ברורה מהאמריקאים והיא כוללת נשק מתקדם – בעיקר מטוסי חמקן שהממשל בשלב זה נתרע מלספק להם – וטכנולוגיית גרעין לשימוש אזרחי.

ביידן מלמל בראיון לסי-אן-אן משפט מאוד לא ברור בעניין הזה: "בין אם אנחנו נוכל לספק להם כלים שבאמצעותם הם יוכלו להשיג אנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות או לא, או ערבות לביטחונם, אני חושב שזה קצת רחוק". ה"קצת רחוק" התייחס בעיקר לסיכוי להגיע להסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה.

אגב, המרחק הגדול בין ישראל לערב הסעודית הוא לאו דווקא רק בעניין הפלסטיני והנכונות הישראלית להתקדם בנתיב הזה, אלא גם היכולת המוגבלת של ישראל לפתוח עבור מוחמד בין סלמאן דלתות בוושינגטון. מה שעבד מצוין עם איחוד האמירויות ובחריין תחת ממשל הנשיא דונלד טראמפ, מקרטע קשות תחת ממשל ביידן.

המרחק הגדול בין ישראל לסעודיה הוא לאו דווקא רק בעניין הפלסטיני והנכונות הישראלית להתקדם בנתיב הזה, אלא גם היכולת המוגבלת של ישראל לפתוח עבור מוחמד בין סלמאן דלתות בוושינגטון

בראייה אזורית של הדברים, למרות חימום היחסים עם איראן, סעודיה מנסה להשיג משקל נגדי לתוכנית הגרעין של טהרן. הדרישה הסעודית היא לטכנולוגיית גרעין למטרות אנרגיה, אבל עצם הידע והיכולת שתהיה על אדמת הממלכה היא מנוף לחץ וממד של הרתעה כלפי האזור.

בישראל לא ממש אוהבים את הדרישה הזו, שלדעת רבים אם תתקיים, תהיה חייבת לכלול מנגנוני פיקוח קפדניים עם נגישות לכל אתר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את ארכיון הגרעין של איראן, שנחשף על ידי המוסד ומתעד את תוכנית הגרעין האיראנית, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את ארכיון הגרעין של איראן, שנחשף על ידי המוסד ומתעד את תוכנית הגרעין האיראנית, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

בישראל שבעו מרורים מפרויקט הגרעין האיראני שהחל בדיוק באותו אופן והפך את איראן בתוך שני עשורים וחצי למדינת סף גרעינית. האמריקאים כנראה מנסים להגיע לנוסחה שתהיה מוסכמת על הצדדים, אבל נראה שבינתיים הם רחוקים מאוד.

ישראל צריכה להיזהר גם מתהליך נוסף: התגרענות של המזרח התיכון. עד כה זה היה רק תרחיש עתידי, בעייתי ומסוכן. במצב הדברים הנוכחי מול איראן והאיום שהיא מייצרת כלפי כלל מדינות האזור כמדינת סף גרעינית, התרחיש הזה הופך למציאותי הרבה יותר. מצרים כבר מתדפקת על דלתן של מספר מדינות עם הדרישה הזו.

לכן, בדיוק כמו הבקשה האוטומטית של מדינות באזור מארצות הברית לאספקת נשק מתקדם ששוחק את היתרון האיכותי של ישראל – דוגמת טייסות החמקנים שאמורות להגיע לאיחוד האמירויות – ניתן להתנות את חימום היחסים גם באספקת ידע ויכולת גרעין אזרחי.

זה אמנם נשמע אפוקליפטי באזור רווי בנפט וגז עם עתודות לעשורת שנים קדימה, אבל לא רק ערב הסעודית מתכוננת ליום שאחרי הנפט, כשהפטרודולרים כבר לא יזרמו.

זה אמנם נשמע אפוקליפטי באזור רווי בנפט וגז עם עתודות לעשורת שנים קדימה, אבל לא רק ערב הסעודית מתכוננת ליום שאחרי הנפט, כשהפטרודולרים כבר לא יזרמו

עוד 835 מילים ו-1 תגובות
סגירה