ח"כ מירב כהן מיש עתיד המתינה בסבלנות במהלך הדיון שקיימה אתמול (ראשון) ועדת החוקה, בהצעת החוק לביטול עילת הסבירות על נבחרי ציבור, בהכנה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
כשכהן קיבלה את רשות הדיבור מיו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, היא בחרה להתייחס לתוספת שהוסיף רוטמן לנוסח הצעת החוק, כך שלנבחרי ציבור תהיה חסינות מפני עילת הסבירות לא רק בהחלטות שהם מקבלים, אלא גם באי שימוש בסמכותם.
"השאלה שלי היא האם לא יהיה ניתן לבקר גם את אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים", שאלה כהן, "גם אם היא לא תכונס למשך תקופה ממושכת כמו שנה או שנתיים, גם אם יהיו חסרים מאות שופטים?"
זו הייתה שאלה מתבקשת, מאחר שבחירתו של רוטמן להוסיף לנוסח החוק גם את ההיבט של הימנעות משימוש בסמכות, מהווה איתות ברור לכך שהוא מבקש לחסן את חברו, שר המשפטים יריב לוין, מפני ביקורת שיפוטית בבג"ץ אם החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא יעבור, ולוין יתמיד בסירובו לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי.
אך רוטמן לא איפשר לה להשלים את שאלתה, ובחר להשתיק את כהן ובסופו של דבר גם להוציאה מהדיון. "תן לי להשלים את השאלה שלי", כעסה כהן, "אני ברשות דיבור, אני ממתינה, תן לי לשאול שאלה. אני מבינה שהשאלה שלי לא מוצאת חן בעיניך, אני המתנתי ואני אשלים את זה. למה לא נותנים לי לדבר?"
"תן לי להשלים את השאלה שלי", כעסה כהן, "אני ברשות דיבור, אני ממתינה, תן לי לשאול שאלה. אני מבינה שהשאלה שלי לא מוצאת חן בעיניך, אני המתנתי ואני אשלים את זה. למה לא נותנים לי לדבר?"
בשלב הזה של דיוני החקיקה בנושא ההפיכה המשטרית, קשה להניח שמישהו מופתע מהתנהגותו של רוטמן. הגישה האגרסיבית, שלא לומר הבריונית, שבה הוא מנהל את דיוני ועדת החוקה, הופכת אותו מצד אחד ליקירו של שר המשפטים לוין, ומצד שני חושפת את הצעות החוק הנדונות בוועדה לפסילה בבג"ץ לא רק בשל תוכנן, אלא גם בשל הקשיים שהוא מערים על תקינות הליכי החקיקה.
כך ראה זאת גם פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן, שצייץ אתמול:
"תודה ליו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שעושה כל מאמץ אפשרי לחזק את הטיעונים שעל התיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין ביטול עילת הסבירות להיפסל, לא רק בשל מהות, אלא גם בשל פגמים חמורים בהליך החקיקה והפגיעה בעקרון ההשתתפות שחל בחקיקה רגילה, קל וחומר בחקיקה חוקתית".
הביקורת של רוזנאי מתיישבת גם עם נייר העמדה החריף שהוציא ביום חמישי האחרון פורום המרצים והמרצות למשפטים, שגם הוא מתריע על פגמים בהליכי החקיקה של החוק לביטול הסבירות.
"ישיבות ועדת החוקה בנושא עילת האי-סבירות אינן מהוות זירה רצינית וכנה של דיון, שיח, מקח, שכנוע, למידה או התמודדות עם טיעונים ועם ידע ומידע", הם כתבו בנייר העמדה שלהם, "לא כל שכן הפנמתם לכלל חקיקה מיטבית".
"ישיבות ועדת החוקה בנושא עילת האי-סבירות אינן מהוות זירה רצינית וכנה של דיון, שיח, מקח, שכנוע, למידה או התמודדות עם טיעונים ועם ידע ומידע, לא כל שכן הפנמתם לכלל חקיקה מיטבית"
ח"כ מירב כהן, שואלת שאלה בנימוס, בצורה עניינית ולא בצרחות.
ובמהלך השאלה, ליו"ר הועדה רוטמן נמאס לשמוע אותה, אז הוא מחליט לעצור אותה ולהוציא אותה מהוועדה.
הבן אדם מאבד את זה כבר.
וכן, הנה. הדיקטטורה החלה.@cohen_meirav, אנחנו מאחורייך. pic.twitter.com/6sXPOIrKuA— שובל לוקר | Shoval Locker (@ShovalLocker) July 16, 2023
המרצים הלינו על לוחות הזמנים לדיונים בוועדה, שאינם מאפשרים כל דיון מעמיק, על כך שנוסח הצעת החוק זהה לחלוטין להצעתו של רוטמן עצמו מחודש ינואר האחרון, ועל האיכות הירודה הכללית של הדיונים בוועדה. "הישג פוליטי קצר טווח זה אינו שווה בנזק שתגרום תקלה חוקתית זו", התריעו המרצים, "אשר עלולה להיות הרת אסון לדמוקרטיה הישראלית".
הטרוניות כלפי רוטמן מוצדקות, אך כלל לא ברור שבית המשפט יראה בתקלות שהוא מייצר בדיוני החקיקה, כעילה מספקת לפסול את החוק – היה ואכן הצעת החוק לביטול עילת הסבירות תאושר בקריאה שלישית – מטעמי פגמים בהליכי החקיקה.
הטרוניות כלפי רוטמן מוצדקות, אך כלל לא ברור שבית המשפט יראה בתקלות שהוא מייצר בדיוני החקיקה, כעילה מספקת לפסול את החוק מטעמי פגמים בהליכי החקיקה
המבחן לפסילת חוק עקב פגמים בהליכי חקיקתו נקבע בפסק דין ארגון מגדלי העופות בשנת 2004 וההלכה כולה עברה פיתוח נוסף בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית בשנת 2017 (גילוי נאות: הח"מ ייצג אחת מקבוצות העותרים בעתירה זו).
המבחן שטבע בג"ץ לפסילת חוק עקב פגם בהליכי חקיקתו, הוא מבחן ההשתתפות. עניינו – האם נמנעה זכות ההשתתפות של חברי הכנסת, ולו באופן מינימלי, בהליכי החקיקה, דהיינו להביע דעה, להבין את משמעותה של הצעת החוק והשלכות ההוראות השונות בהצעה, או בקיצור: "האם נשללה מחברי הכנסת כל אפשרות מעשית לדעת על מה הם מצביעים" או "לגבש עמדה בנוגע להצעת החוק".
השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין העיקרי בפרשת מס דירה שלישית, קבע כי על מנת לאפשר לחברי הכנסת אפשרות מעשית לדעת על מה הם מצביעים, יש לקיים "דיון כדבעי".
ואולם הובהר כי ביקורתו של שופט המיעוט באותה פרשה, מני מזוז, שלפיה שופטי הרוב נוקטים למעשה מבחן של "הליך חקיקה ראוי" ולא "הליך חקיקה מינימלי" אינה נכונה, מאחר שגם "דיון כדבעי" עודנו מכוון לרף הנמוך מאוד של "הליך חקיקה מינימלי".
פירושו של דבר הוא שרק אם נפגע הרף שעניינו קיום הליך חקיקה מינימלי, בג"ץ יראה הצדקה להתערב בהליך החקיקה.
לפני חודשים אחדים רמז השופט עופר גרוסקופף כי המבחנים של פרשת מס דירה שלישית חלים לא רק על חקיקת חוקים רגילים, אלא גם על חוקי יסוד. לדעת פרופ' רוזנאי – "מקל וחומר": אם חובת הכנסת לקיים הליך חקיקה מינימלי חלה ביחס לחוקים רגילים, הרי שהיא בוודאי חלה ביחס לחקיקה חוקתית.
מצד שני, המשוכה שעומדת בפני בג"ץ ביחס להתערבות בחקיקת חוקי יסוד, ועוד יותר מכך לא בשל תוכנם אלא בשל הליכי חקיקתם, היא משוכה גבוהה בהרבה.
המשוכה שעומדת בפני בג"ץ ביחס להתערבות בחקיקת חוקי יסוד – ועוד יותר מכך לא בשל תוכנם אלא בשל הליכי חקיקתם – היא משוכה גבוהה בהרבה
עד היום בג"ץ לא פסל אפילו לא מילה אחת בחוקי יסוד, אף שהתקרב לכך כמה פעמים בעשור האחרון. שאלת פסילתם של חוקי יסוד, או סעיפים בחוקי יסוד, בשל פגמים בהליכי חקיקתם, כלל לא עלתה – ואם עלתה על ידי עותרים, נהדפה אוטומטית על ידי השופטים.
אם בית המשפט יבחר להפוך את חקיקת ההפיכה המשטרית – למשל את החוק ליצירת חסינות לנבחרי ציבור מפני עילת הסבירות – לפעם הראשונה בתולדות המשפט הישראלי שבה בית המשפט פוסל הוראה בחוק יסוד, יש להניח שזה יהיה בשל תוכן החקיקה, והמבחנים החוקתיים של תיקון חוקתי לא חוקתי ושימוש לרעה בסמכות המכוננת – ולא בשל פגמים בהליכי חקיקתם.
אם בית המשפט יבחר להפוך את חקיקת ההפיכה המשטרית לפעם הראשונה בתולדות המשפט הישראלי שבה בית המשפט פוסל הוראה בחוק יסוד, יש להניח שזה יהיה בשל תוכן החקיקה ולא בשל פגמים בהליכים
עד כמה שהתנהגותו של יו"ר ועדת החוקה ראויה לכל גינוי, לא היא זו שתביא מזור בבוא היום בבחינת החוק לחסינות מסבירות על ידי בג"ץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
החייםמקשים יש המון אתגרים לעשות טוב לפריחה וצמיחה בישראל . רוטמן ולוין ה אסון (חידקי נזק ( מהלכים ככה לא מנהלים מדינה וגם לאיוצרים חוקים צריך להעיף אותם היום מהכנסת . אנשים טטבים איפה בגץ.. למה לבזבז את בספנו על עלובים אפסים יוצרי נזק כמו רוטמן ולוין
אוהבים את שקמה, ליבני, אור-לי, בוגי, הדס, השכל, יאיר גולן, אהוד ברק, אחים לנשק ועוד ועוד – כל הנהגת המחאה וההתנגדות. מי ידוע, אולי עוד נודה לביבי על הסאגה הזאת שבזכותה נולדה מנהיגות מפוארת שכזאת. אני מתפלל בכל יום שייכנס בלב של לפחות אחד/ת ממנהיגי המחאה אהבת התורה, ושיוכל לומר בקול רם 'טעמו וראו כי טוב ה' – הלוואי