אילוסטרציה: מנופים באתר בנייה בבאר יעקב, 3 בפברואר 2022 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
Yossi Zeliger/Flash90
מנופים באתר בנייה בבאר יעקב, 3 בפברואר 2022

במסלול קריסה

אחרי הפרסום בזמן ישראל, מִנהל הבטיחות הוציא הנחיה האוסרת על ציפוף עגורנים באתרי בנייה ● במקרים רבים מתברר כי מנופים קורסים בגלל כשל מובנה שהיה צריך להתגלות בכניסה לארץ ע"י מכון התקנים ● בעקבות תלונה למנהל הבטיחות בנושא, הוא נדרש לחקור האם עובד המכון היה מוסמך לתפקיד ● מנהל בטיחות: "הנושא בבדיקה" ● מכון התקנים: "העובד עמד בכל הדרישות"

אחרי הפרסום בזמן ישראל, מִנהל הבטיחות הוציא הנחיה האוסרת על ציפוף עגורנים באתרי בנייה ● במקרים רבים מתברר כי מנופים קורסים בגלל כשל מובנה שהיה צריך להתגלות בכניסה לארץ ע"י מכון התקנים ● בעקבות תלונה למנהל הבטיחות בנושא, הוא נדרש לחקור האם עובד המכון היה מוסמך לתפקיד ● מנהל בטיחות: "הנושא בבדיקה" ● מכון התקנים: "העובד עמד בכל הדרישות"

בתחילת החודש שעבר, בעקבות קריסת מנוף באתר בנייה בהרצליה, נחשף כשל בטיחותי מטריד. התברר שהעגורנים שחברת "סקייליין" החכירה לקבלן המבצע "תדהר", הוצבו באתר עם משקולת לאיזון בקצה הזרוע בזמן שאינם פעילים. הדבר הזה נעשה כדי לחדד את הזווית שלהם בזמן החנייה ועל־ידי כך לצופף יותר עגורנים באתרי בנייה.

אלא שהוראות הבטיחות אוסרות על כך וגם היצרן המליץ להימנע מהנוהג הזה ככל האפשר. החברות טענו בתגובה לפרסום בזמן ישראל כי פעלו לפי הנהלים. אלא שלאחר הפרסום ופנייה למִנהל הבטיחות, התפרסמה להערות הציבור הנחיה האוסרת על תליית משקולות בזמן שהעגורנים לא בשירות.

במִנהל ציינו כי בעקבות האירוע נחשפה "תמונה מדאיגה", לפיה באתרי בנייה באזורים הומי אדם נעשה שימוש בעשרות כלים תוך תליית משקולות על אנקול העגורנים כשאינם בשירות, מה שיוצר "סיכון מיידי לעובדים ולציבור כולו, ויש לנטרל אותו מהר ככל הניתן".

מנוף באתר של תדהר ברחוב בר כוכבא בהרצליה. יוני 2023 (צילום: ללא)
מנוף באתר של תדהר ברחוב בר כוכבא בהרצליה. יוני 2023 (צילום: ללא)

במִנהל ציינו כי נחשפה "תמונה מדאיגה" של תליית משקולות על עגורנים שאינם בשימוש, מה שיוצר "סיכון מיידי לעובדים ולציבור כולו, ויש לנטרל אותו מהר ככל הניתן"

סויסה חתם

מי שחתום על בדיקת הדגם של המנוף שקרס בהרצליה – ושל עגורנים רבים אחרים שנכנסו לארץ בשנים האחרונות – הוא מר מיכאל סויסה, ראש ענף מתקני הרמה במכון התקנים. יש 1,200 עגורנים פעילים באתרי בנייה בישראל והקריסה שלהם הפכה למכת מדינה. נראה כי במקרים רבים הבעיה הייתה צריכה להתגלות כבר בעת הגעתם לארץ.

כך, למשל, במקרה של קריסת עגורן באתר בנייה ברמת גן, שגרמה למנופאי להילכד במנוף ולפציעתו. בבדיקה שנערכה לאחר מכן על־ידי מומחה והוגשה לבית המשפט, התברר שהקריסה נבעה מ־30 ברגים שנשברו בזה אחר זה עד הקריסה, וכי מדובר בכשל תכנוני מובנה של היצרן באותו דגם שלא עמד בתקן והייבוא שלו לא היה צריך להיות מאושר.

כמה שנים לפני כן התמוטט מנוף בפתח תקווה והמפעיל נפל מגובה רב ונהרג. בבדיקה התברר שהקריסה נבעה מכשל של פין המחבר את המוטות במגדל הראש של העגורן ושגם כאן מדובר בכשל מובנה של היצרן.

תאונה קטלנית עוד יותר היתה ביבנה, כאשר בעת פירוק העגורן השתחרר אחד המותחים האחוריים וארבעה עובדים נהרגו. לאחר מכן התברר שהעגורן רשום כשייך לדגם אחד ובפועל מדובר בדגם אחר שנכנס לארץ. בכל המקרים האלה מי שחתם על בדיקת הזיהוי הוא סויסה ממכון התקנים.

האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש 90)
האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

בתאונה ביבנה נהרגו 4 עובדים. לאחר מכן התברר שהעגורן רשום כשייך לדגם אחד בעוד שבפועל מדובר בדגם אחר. בכל המקרים מי שחתם על הבדיקה הוא סויסה ממכון התקנים

הבעיה מתחילה בכניסה לארץ

במקרה של התאונה ביבנה, כפי שפורסם אז ב"זמן ישראל", מכון התקנים היה בניגוד עניינים כאשר מונה על־ידי המשטרה לתת חוות דעת שהאשימה את הפועלים עצמם במותם, אף שהמכון הוא זה שבדק את העגורן בכניסתו לארץ.

לאחר הפרסום ובעקבות פנייה של עו"ד ישראל אסל ליועצת המשפטית לממשלה, בדצמבר האחרון פרקליטות המדינה החליטה להורות למשטרה להפסיק לזמן את מכון התקנים למתן חוות דעת בתיקים בפליליים של תאונות מעליות ועגורנים. עו"ד אסל טוען שצירוף המקרים הזה מעיד על כשל בייבוא העגורנים, ועל מי שבודק אותם לצורך כך.

בימים האחרונים הוא הגיש תלונה למִנהל בטיחות בדרישה לפתוח בחקירה בדבר נסיבות הסמכתו של סויסה ממכון התקנים. נטען שם שיש סימני שאלה בדבר הכשרתו ושעולה החשד שקיבל את ההסמכה לבדיקת עגורני צריח ומכונות הרמה שלא כדין. מי שהעביר את הקורס וקיבל אותו אליו היה דוד נגר ממשרד העבודה. .

משרדי מכון התקנים בירושלים. יולי 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משרדי מכון התקנים בירושלים. יולי 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בתלונה שהוגשה למִנהל בטיחות, הם מתבקשים לחקור את הכשרתו של סויסה ממכון התקנים ואת החשד שקיבל את ההסמכה לבדיקת עגורני צריח שלא כדין

בתלונה התבקש המִנהל לבדוק האם סויסה עמד בתנאי הסף לקבלת ההסמכה, לרבות ביצוע של 20 תסקירי עגורנים בתום הקורס, ובתנאי הקבלה אליו, שהם ותק של ארבע שנים כבודק מכונות הרמה בתוספת של ביצוע 1,500 תסקירים.

"למיטב הכרתי את האיש, אין לו את היכולת הפיזית, הנפשית והמסוגלות לעלות לתא מפעיל של עגורן פעיל בגובה 80 מטר מהקרקע כאשר תוך כדי עמידתו הוא מתנדנד לשלושה כיוונים", לשון התלונה של עו"ד אסל. האחרון גם תובע את מכון התקנים וסויסה אישית בגין התאונה ביבנה, שם הוא מייצג חלק ממשפחות ההרוגים.

עוד הוא ציין כי מאז האסון ביבנה נרשמו 28 דגמי עגורנים חדשים על בסיס תעודות בדיקה שהנפיק סויסה, שחותם על תעודות נוספות של בדיקות לעגורנים שכבר נרשמו. לצד עבודתו במכון התקנים, הוא גם מנהל קורס של בודקים מוסמכים באוניברסיטת אריאל ומכאן חשיבות הבדיקה של אופן הסמכתו.

עו"ד ישראל אסל (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד ישראל אסל (צילום: באדיבות המצולם)

ממִנהל הבטיחות נמסר: "הנושא בבדיקה".

ממכון התקנים נמסר: "מיכאל סויסה עמד בהצלחה בכל תנאי הסף הדרושים לבחינה בכתב ובעל פה כנדרש בנוהלי מִנהל הבטיחות".

עוד 666 מילים
סגירה