מדינת ישראל, עם כל האתגרים הביטחוניים והאחרים עמם היא מתמודדת על בסיס יומיומי, אינה יכולה להישאר ללא ראש ממשלה, אפילו לא לכמה שעות.

אין כל ספק שהציבור הישראלי מבין זאת. בסקר שערך בתחילת השבוע המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, התבקשו הנשאלים לענות על השאלה: "האם יש לחייב בחוק מינוי ממלא מקום קבוע לראש ממשלת ישראל, למקרה שבו ראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו?" על שאלה זו, השיבו בחיוב למעלה מ-87% מהנשאלים.

על השאלה "האם יש לחייב בחוק מינוי ממלא מקום קבוע לראש ממשלת ישראל, למקרה שבו ראש הממשלה לא יכול למלא את תפקידו?" השיבו בחיוב למעלה מ-87% מהנשאלים

התמיכה בחיוב בחוק למנות ממלא מקום קבוע לראש הממשלה הייתה גורפת, גם בקרב תומכי הקואליציה וגם בקרב תומכי האופוזיציה, כאשר ההבדלים ביניהם היו זניחים (בשיעור של כ-5%).

אמנם, חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 5ד כי: "אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה". כלומר, החוק מאפשר מינוי ממלא מקום לראש הממשלה, אך לא מחייב זאת.

במוצאי שבת, ה-4 בנובמבר 1995, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, בידי פעיל ימין קיצוני יהודי-ישראלי. עוד באותו לילה התכנסה הממשלה והחליטה כי שמעון פרס ימלא את מקומו של רבין שזה עתה נרצח. היה ברור לממשלה שאסור ולא ניתן להשאיר את המדינה ללא ראש ממשלה.

רצח רבין לא היה המקרה הראשון בו ראש הממשלה לא יכול היה להמשיך ולמלא את תפקידו. לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל, נפטר מהתקף לב ב-26 בפברואר 1969 במהלך כהונתו. במשך 19 ימים שימש סגן ראש הממשלה יגאל אלון כממלא מקום, עד שמפלגת העבודה בחרה בגולדה מאיר להיות ראשת הממשלה.

אם אחרי רצח רבין היה ברור לכולם ששמעון פרס, בשל בכירותו ובזכות מעמדו האישי, יהיה ממלא מקום ראש הממשלה, הרי שלא תמיד זהו המצב. כאשר שקע אריאל שרון בתרדמת ב-4 בינואר 2006, לא היה לו יורש טבעי.

אם אחרי רצח רבין היה ברור לכולם שפרס, בשל בכירותו ובזכות מעמדו האישי, יהיה ממלא מקום רה"מ, הרי שלא תמיד זהו המצב. כאשר שקע שרון בתרדמת ב-4 בינואר 2006, לא היה לו יורש טבעי

שרון, שהיו לו מתנגדים רבים בסיעת הליכוד, אותם כינה "המורדים", הבין שדרכו בליכוד – המפלגה אותה הוא בעצמו הקים – תמה. בחודש נובמבר 2005, אחרי השלמת ההתנתקות מרצועת עזה, עזב שרון את הליכוד והקים את מפלגת קדימה, אליה התקבצו חברי כנסת ושרים מהליכוד, ממפלגת העבודה ואף מסיעת "עם אחד".

למזלנו, כבר ב-2003, עם הקמת ממשלתו השנייה, הממשלה ה-30, מינה אריאל שרון ממלא מקום – גם אם לא מהסיבות הנכונות. שרון מינה את אהוד אולמרט לממלא מקום ראש הממשלה כפיצוי על-כך שלא מינה אותו לשר האוצר, למרות ההבטחה שניתנה לו (ומינה את בנימין נתניהו). שרון היה משוכנע שהוא מעניק לאהוד אולמרט תואר חסר משמעות, שהרי שרון היה בטוח שבזכות הגנים המשפחתיים הוא יחיה עד גיל תשעים לפחות. כך, בגלל שיקולים שלא ממין העניין, נמנע כאוס פוליטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב בעקביות למנות לעצמו ממלא מקום. כך בכהונתו הראשונה בשנים 1996-1999, כך מאז ששב לתפקיד בשנת 2009, וכך גם עם הקמת הממשלה הנוכחית. נתניהו מקפיד למנות לו ממלאי מקום אד-הוק, כל פעם שר או שרה אחרים למקרים ספציפיים, בהם הוא עובר תהליך רפואי המחייב טשטוש או הרדמה וכך כאשר הוא שוהה מחוץ למדינה. אך מה יהיה כאשר הנסיבות, חלילה, לא יאפשרו את החלטתו?

המצב שונה בממשלת חילופים, כפי שהיה בשנים 2020-2021 בממשלת נתניהו-גנץ (ובשנים 2021-2022, בממשלת בנט-לפיד). במקרה כזה, סעיף 43ב לחוק קובע במפורש כי "ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים יהיה ממלא מקום ראש הממשלה לפי סעיף 5(ד), ולא ימונה לראש הממשלה ממלא מקום אחר".

נתניהו מסרב בעקביות למנות לעצמו ממלא מקום במהלך כהונותיו. הוא מקפיד למנות לו ממלאי מקום אד-הוק למקרים ספציפיים, בהם הוא עובר תהליך רפואי המחייב טשטוש או הרדמה וכשהוא שוהה מחוץ למדינה

בארצות הברית, נבחרים יחד הנשיא וסגן הנשיא, כך שאם הנשיא אינו יכול עוד למלא את תפקידו, נכנס מיד סגן הנשיא בנעליו ומושבע לנשיא. כך היה ברצח ג'ון קנדי ב-1963, כך היה בהתפטרות ריצ'רד ניקסון ב-1974. כדאי לאמץ את העיקרון הזה גם אצלנו ולקבוע בחוק שהכנסת תביע אמון בממשלה רק אם אחד השרים ימונה לממלא מקום קבוע לראש הממשלה.

הציבור, ברוב מוחץ, תומך בכך.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.